מרכז הספקה אחוד (מרה"ס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרכז הספקה אחוד הוא פרויקט העוסק בהקמת מרכז לוגיסטי מטכ"לי שצפוי לאחד מספר מרכזים לוגיסטיים של צה"ל, למרכז ההספקה מונתה ב-01/08/2019 תא"ל מירב בריקמן שאחדה בתפקידה הקודם כמפקדת מרכז ציוד (מר״ץ) את מרכז ציוד מרכז ציוד רפואי (מצר״פ) ומרכז דלק.

הפרויקט הוא חלק ממהלך רחב היקף של העתקת בסיסי צה"ל לנגב ופינוי קרקעות במרכז הארץ, זאת במסגרת החלטות הממשלה 3161[1]ו-2392[2]להעתקת מחנות צה"ל ממרכזי ערים ושיווק הקרקעות לטובת מגורים.

במסגרת הקמת המרה"ס ימוזגו המרכזים המשבירים: מרכז ציוד לחימה וחלפים, מרכז ציוד, מרכז דלק, מרכז המזון ומרכז ציוד רפואי – למרכז אחד הכולל בסיסי החסנה מרחביים ומפקדה אחת.

המרה״ס יוקם בשיטת PFI הכולל מימון, תכנון, הקמה ותפעול על ידי זכיין פרטי, בדומה לקריית ההדרכה, המכללה הלאומית לשוטרים, קריית התקשוב ועוד. משרד הביטחון פרסם את שלב המיון המוקדם בחודש מאי 2017 וצפוי לפרסם את המכרז במהלך 2018.

המרה"ס צפוי להוות קפיצת מדרגה בניהול שרשרת ההספקה בצה"ל ויכלול הקמה של עשרות מחסנים אשר יחליפו מתקנים במחנות שהוקמו עוד בתקופת המנדט הבריטי, שליטה ובקרה מבוססות מערכת מידע ERP ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

גודל המרה"ס צפוי להיות כ- 250,000 מ"ר הכוללים מתחמי לוגיסטיקה בהיקף של כ-225,000 מ"ר (בין השאר, מחסנים אוטומטיים) ומתחם מנהלתי בהיקף של כ-25,000 מ"ר.

את הפרויקט מובילים מנהלת צבאית באט"ל ומנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון.

מרכז ההספקה יאופיין בחדשנות טכנולוגית בקנה מידה עולמי בהיבטי אחסון, ליקוט והפצה. במרכזים הלוגיסטיים יופעלו רובוטים ואמצעים מתקדמים. כמו כן, אחסון וניהול המלאי יופעל באמצעות טכנולוגיות ומערכות מידע מהמתקדמות בעולם. המרה"ס יכלול מגוון רחב של מוצרים, החל במחט לעירוי ועד לחלקי חילוף לטנקים. 

בתחילת 2020 פורסם כי אוריין ושפיר הנדסה זכו במכרז להקמת המרכז[3]

ההתייעלות בפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  בשגרה, המהלך יוביל לייעול תהליכי העבודה בהיבטים הבאים:  

  • מפקדה אחודה אשר תיתן מענה הספקתי מלא לכלל יחידות צה"ל.
  • סינרגיה ואופטימיזציה של תהליכי החסנה בראייה רב-זרועית.
  • פתרונות החסנה חדשניים ומתקדמים המותאמים למאפייני הפריטים.
  • מקצועיות בתהליכי שרשרת ההספקה. 
  • ניפוק בדחיפה ומענה ליחידות הקצה מכתובת אחת במרחב.
  • גמישות תפעולית.
  • שליטה ובקרה מבוססות מערכת מידע ERP לניהול ולמיצוי אופטימלי של משאבים.
  • תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ואמצעי שינוע, ליקוט והחסנה מהחדישים בתעשייה.

אינטרסים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט המרה"ס משרת אינטרסים לאומיים:

  • הקמתו בפריפריה תתרום לפינוי קרקעות ממרכזי ההתיישבות.
  • הקמתו בשיטת ה - PFI תביא לגידול בפעילות הכלכלית ותתרום לפיתוח תעסוקה בפריפריה.
  • חידושים טכנולוגיים יובילו להתפתחות אזורית משמעותית.
  • שיטת הבנייה הירוקה תתבצע בהתאם לחוקי המדינה ותתרום לשמירה על איכות הסביבה.

הגברת האפקטיביות המבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירום, תוגבר האפקטיביות המבצעית של צה"ל ויתאפשר שיפור ברציפות ההספקה.   הדבר יושג באמצעות: 

  • פיזור מלאי
  • יכולת גיבוי הדדית בין בסיסי ההספקה
  • גמישות בהפעלת שרשרת ההספקה
  • יכולת מרכזי ההחסנה להכיל ולנהל היקפי תנועה גדולים
  • יכולת שליטה ובקרה על המלאים בזמן אמת
  • מתחם כניסה ויציאה משותף המצויד במערכות אבטחה חדשניות מתקדמות

 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Merkava-4M-flag-v01.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.