העתקת בסיסי צה"ל לנגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העתקת בסיסי צה"ל לנגב היא תוכנית רב שנתית של צה"ל, שמטרתה העברת בסיסים רבים ממרכז הארץ אל הנגב.

מטרות התוכנית הן להחזיר שטחים יקרים במרכז המדינה לרשות מקרקעי ישראל, להקים בסיסים שבהם טכנולוגיות ותשתיות מתקדמות, ליצור שינוי ארגוני ביחידות השונות, אך בראש ובראשונה להביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שתיצור התוכנית. בסיום כל השלבים אמורים לעבור לנגב 27,000 אנשי קבע.

לוחות זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לאפריל 2011, החלטת ממשלה 3161 קבעה שהפרויקט יסתיים ב-2018.‏[1] עם פתיחת המכרז להקמת קריית התקשוב בפברואר 2016, פורסם כי האכלוס יחל ב-2022.‏[2]

ב-30 בנובמבר 2014, על רקע מאבק תקציבי בין משרד הביטחון למשרד האוצר, החליט שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לעצור את פרויקט העתקת בסיסי צה"ל לנגב.‏[3]

פינוי מחנות ומעברם למקום החדש מתבצע לאחר חתימת סדרת הסכמים בין משרד הביטחון, רמ"י והגורמים הרלוונטיים: שוה"ם 1 (שווק והעתקת מחנות), שוה"ם 2 ושוה"ם 3.

ב-4 בינואר 2015 התקבלה החלטת ממשלה מספר 2392, בנושא פינוי שטחי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש והמשך מעבר אמ"ן ותקשוב לנגב. כמו כן הוחלט על הקמת חברה ממשלתית תחת אחריות משרד הביטחון שתעסוק במעבר מחנות.‏[4]

שלבי הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך ההעתקה כולל ארבעה שלבים:

העברת בסיס התובלה של חיל האוויר לנבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון, והפשוט מבין הארבעה, הוא העברת בסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27) לנבטים, תהליך זה הושלם בשנת 2010. כמו כן מתוכננת העברת היחידות מבסיס סירקין בפ"ת שגם כן יפונה, מפקדות חטיבתיות ויחידות נוספות לשטח צפון נבטים.

עיר הבה"דים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון

עיר הבה"דים, או "קריית ההדרכה של צה"ל בנגב" בשמה הרשמי במשרד הביטחון‏[5]היא השלב השני והשני במורכבותו. במסגרתו הועברו בסיסי הדרכה (בה"דים) רבים למחנה בשטח של 1,600 דונם ליד צומת הנגב. לאחר תהליך מכרזי קצר במיוחד במונחים של פרויקטי שותפות ציבורית-פרטית/בנה-הפעל-העבר בישראל, נבחרה בפברואר 2012 קבוצת "מבט לנגב" כזכיין שיתכנן, יממן, יקים, יתפעל ויתחזק את עיר הבה"דים לתקופה של 25 שנה. "מבט לנגב" היא קונסורציום שמורכב מהחברות מנרב, אלקטרה ורד בינת. בשלב מאוחר יותר רכשה קרן נוי מניות מהחברה.

בפרויקט עיר הבה"דים בוצעה לראשונה בישראל תהליך של סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי.‏[6]

קריית התקשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב השלישי בקושיו, הוא הקמת בסיס תקשוב גדול, בסמיכות לאוניברסיטת בן-גוריון שבבאר שבע. לבסיס החדש יעברו בסיסי חיל התקשוב במרכז הארץ. כמו כן בסמוך, תוקם מפקדת פיקוד הדרום החדשה אשר תצא מעיר העתיקה של באר שבע. החלטת ממשלה 3161 קבעה כי לטובת מהלך זה יוקצו שבעה מיליארד ש"ח. בשנת 2012 מונה מר אילן לוין,‏[7] לשעבר הממונה על השכר במשרד האוצר לעמוד בראשות ועדת המכרזים הייעודית שהוקמה לטובת מימוש הפרויקט בשיטת בנה-הפעל-העבר. ביולי 2013 עם פרסום מסמכי המיון המוקדם (PQ)‏[8]החל התהליך המכרזי לבחירת הזכיין שיתכנן, יממן, יקים ויתפעל את הפרויקט לתקופת זמן ארוכה.

קריית מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הכי גדול בהיקפו וכתוצאה מכך גם המורכב ביותר במהלך, הוא הקמתו של בסיס חיל המודיעין בשטח של 2,000 דונם, מהם 300 דונם בנויים, ממערב לצומת שוקת במרחב ליקית. לבסיס יעברו יחידות מודיעין שונות מאזור גוש דן. הבסיס יאוכלס על ידי 10,000 חיילי וקציני אמ"ן, ובמעבר אליו יתפנה שטח של 236 דונם בגוש דן. הבניה תהיה בשיטת בנה-הפעל-העבר.

פעולות תומכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לעזור לאנשי הקבע במעברם למגורים בנגב, הוקמה תוכנית סבסוד עלויות הבנייה וקניית הקרקעות בנגב לאנשי הקבע,‏[9][10] והוקמו פרויקטי דיור אשר ישווקו לאנשי הקבע באזור הדרום.‏[11][12]

רשימת מחנות שיפונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החלטה הממשלה מאפריל 2011 יפונו מחנות הבאים‏[13]:

  • מתחמים לפינוי עד ל-1 ביולי 2011:
    • קסטינה - המתחם הלא מאויש (377 דונם)
    • מתחם שרונה בקריה - בוצע
  • מחנות לפינוי עד ל-31 בדצמבר 2014:
    • מחנה תל חיים (הגבעה, הורודצקי) - 62 דונם
    • מחנה דולפין ברמת אביב - 14 דונם
    • מחנה תל ברוך - 11 דונם
    • מחנה שירותי האחזקה בבית דגן - 93 דונם
    • מחנה הדלקים באשדוד
    • מחנה מקלף (ברמת גן) - 66 דונם
    • מתחמים קרן הקריה וכנרית (בצפון מזרח הקריה בתל אביב) - 47 דונמים (בוצע)
    • מחנה פלנורד (במרכז הכרמל בחיפה) - 30 דונמים (בוצע)
  • מהמחנות הבאים יפונו כל מתחמי יחידות תקשוב ואמ"ן עד ל-31 בדצמבר 2019:

כמו כן במסגרת מעבר לנגב מתוכנן לעבור לנבטים בית הספר למקצועות הטכניים של חיל האוויר ששטחו 1,010 דונם.

רשימת מחנות נטושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי הארץ קיימים מספר בסיסים נטושים שצה"ל מתכוון להעביר בזמן הקרוב לידי רשות מקרקעי ישראל.‏[14]

  • מחנה ורד בבאר-שבע - 16 דונם
  • בסיס ימ"חים בקסטינה - 200 דונם
  • יהודה הימית ביפו
  • בסיס בבית-דגן - 93 דונם
  • בסיס בינוי בראש פינה - 43 דונם
  • בסיס משטרה צבאית בחוף הלידו בטבריה

פרויקטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש קודמו תוכניות הנוספות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ העתקת מחנות צה"ל לנגב, באתר משרד ראש הממשלה
  2. ^ יואב זיתון, מכרז ענק: קריית התקשוב בב"ש יוצאת לדרך, באתר ynet‏, 10 בפברואר 2016
  3. ^ תמיר סטיינמן, "רשת", חדשות 2: יעלון עצר מעבר צה"ל לנגב, 30 בנובמבר 2014
  4. ^ החלטה מספר 2392, פינוי שטחי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש והמשך מעבר אמ"ן ותקשוב לנגב, באתר משרד ראש הממשלה
  5. ^ פרסום המכרז באתר משהב"ט
  6. ^ דייויד שפירא, פיטר שוגרמן ואבינועם שפע, האם ישראל המציאה מחדש את הגלגל במכרז ה-PFI האחרון
  7. ^ מוריה בן יוסף, חצה את הקווים, ‏19 ביוני 2012
  8. ^ הודעה על פרסום הליך מיון מוקדם לפרויקט קריית התקשוב של צה"ל בנגב, ‏14 ביולי 2013
  9. ^ סבסוד עלויות הפיתוח לאנשי צבא הקבע בעקבות מעבר בסיסי צה"ל לנגב, באתר משרד ראש הממשלה
  10. ^ אילנה קוריאל, הממשלה תסבסד קרקע ושכר דירה לאנשי קבע, באתר ynet‏, 26 ביולי 2010
  11. ^ דותן לוי, "כלכליסט", צה"ל שיווק לאנשי קבע 72 מגרשים במיתר, באתר ynet‏, 31 באוגוסט 2009.
  12. ^ דותן לוי, "כלכליסט", צה"ל כובש את ב"ש: יקים שכונה בת 500 וילות, באתר ynet‏, 7 באפריל 2011
  13. ^ העתקת מחנות צה"ל לנגב, החלטה מספר 3161 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
  14. ^ מערכת אתר צה"ל, ‏צה"ל יעביר מאות דונמים לרשות מנהל מקרקעי ישראל, באתר צה"ל, 16 באוגוסט 2011