לדלג לתוכן

משבר אדיסוניאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משבר אדיסוניאני
תחום רפואת חירום עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 E27.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 5A74.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משבר אדיסוניאניאנגלית: Addison's crisis או Adrenal crisis) הוא מצב חירום רפואי, שבו קיימת אי ספיקה חמורה של בלוטת יותרת הכליה הגורמת למחסור בהורמונים קורטיזול ואלדוסטרון.[1]. קורטיזול הוא גלוקוקורטיקואיד המיוצר בקורטקס (קליפה) של בלוטת יותרת הכליה. הוא מופרש כתגובה של הגוף למצבי סטרס שונים והוא גורם לעלייה ברמת הגלוקוז הזמין ובלחץ הדם.

משבר אידיסוניאני עשוי להיות תוצאה של גורמים שונים, בהם מחלת אדיסון שלא אובחנה או לא טופלה, דימום מבלוטת האדרנל, הפסקה פתאומית ולא הדרגתית בנטילת גלוקוקורטיקואידים והפרעות בפעילות בלוטת ההיפופיזה. חולים הסובלים ממחלת אדיסון, מהיפרפלזיה מולדת של האדרנל או מכל בעיה ראשונית אחרת של בלוטת האדרנל, עשויים לפתח משבר אדיסוניאני כתוצאה מסטרס פיזי או נפשי, טראומה גופנית או זיהום.

אבחנה של משבר אדיסוניאני נעזרת בבדיקות הכוללות בדיקת גירוי להורמון ACTH וכן בדיקת רמת הקורטיזול, הגלוקוז, האשלגן והנתרן בדם.

משבר אדיסוניאני הוא מצב חרום אנדוקריני והוא דורש טיפול מיידי באמצעות מתן של הידרוקורטיזון (תחליף סינתטי להורמון קורטיזול) תוך ורידי או תוך שרירי. אם החולה סובל מירידה בלחץ הדם יהיה צורך בטיפול תומך שיכלול מתן נוזלים באופן תוך ורידי ומתן של תחליף אלדוסטרון[1][2]. מתן גלוקוז תוך ורידי יידרש במצבים בהם החולה סובל מהיפוגליקמיה. אם הגורם למצב הוא זיהום, יהיה צורך לעיתים גם בטיפול אנטיביוטי. חלק מהחולים במחלת אדיסון מונחים לשאת איתם מזרקים אישיים המכילים הידרוקורטיזון, לצורך טיפול מיידי במידת הצורך.

סימנים וסימפטומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Acute adrenal crisis (Addisonian crisis)". Endocrine Surgery Encyclopedia. UCLA Health System. נבדק ב-14 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ בלוטת יותרת הכליה Adrenal, באתר עמלנט (מאורכב בארכיון האינטרנט)
  3. ^ "Addison's Disease". National Endocrine and Metabolic Diseases Information Service. אורכב מ-המקור ב-28 באוקטובר 2007. נבדק ב-14 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Muls, E.; Bouillon, R.; Boelaert, J.; Lamberigts, G.; Van Imschoot, S.; Daneels, R.; De Moor, P. (1982). "Etiology of hypercalcemia in a patient with Addison's disease". Calcified Tissue International. 34: 523–526. doi:10.1007/BF02411297.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.