משבר כלכלי
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
משבר כלכלי (או משבר פיננסי) מתרחש במגוון מצבים בהם מוסדות פיננסיים או נכסים מאבדים באופן פתאומי חלק גדול מערכם, מצב אשר לעיתים מלווה בפשיטות רגל של חברות רבות בתעשייה ועלול להשפיע על כלכלת מדינה אחת או יותר.
במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, היו משברים כלכליים רבים אשר היו קשורים בבהלה בבנקים בהם הלקוחות מיהרו למשוך את הכספים מהחשבונות שלהם משום שחששו שהבנק עלול לפשוט את הרגל. תקופות מיתון רבות החלו כתוצאה מכך. מצבים נוספים אשר מכונים משברים פיננסיים כוללים קריסה של שוק המניות, התנפצות בועות כלכליות וצניחה של ערך המטבע – מצבים אשר עשויים להוביל לעלייה משמעותית באחוזי האבטלה והעוני.
כלכלנים רבים הציעו בעבר תאוריות שונות כיצד מתפתחים משברים פיננסיים וכיצד ניתן למנוע התרחשותם. אף על פי כן, עד היום לא קיימת הסכמה מוחלטת לתאוריות אלו ומשברים פיננסיים ממשיכים להתפתח ברחבי העולם אף במאה ה-21.
דוגמאות למשברים פיננסיים גדולים אשר התרחשו בעבר – המשבר הכלכלי בארצות הברית במהלך שנות השלושים של המאה ה-20 שהוביל לתקופת השפל הגדול והמשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל שפקד את המשק הישראלי ושיאו היה בשנת 1951.
רשימת משברים כלכליים מתועדים בהיסטוריית העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-1
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
33 לספירה | המשבר הפיננסי של 33(אנ') | האימפריה הרומית | נוצר כתוצאה מהנפקה המונית של הלוואות לא מובטחות על ידי בתי בנק רומאים ראשיים. המשבר נגרם משילוב גורמים כלכליים וצבאיים. אחד הגורמים המרכזיים היה הקושי של הקיסר טיבריוס במימון הצבא הרומאי וההוצאות הנלוות לשימור האימפריה. בנוסף, השחיתות הפנימית וחוסר היעילות במערכת הממשלתית והפיסקלית של האימפריה הובילו לעוד קשיים כלכליים. על רקע זה, התקיימה תסיסה בקרב המעמדות השונים, כשהאזרחיים סבלו מעלויות חיים גבוהות ואי-סדר פיננסי.[1] |
המאה השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-3
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
235 לספירה | משבר המאה השלישית(אנ') | האימפריה הרומית | 235–284 לספירה | משבר המאה ה-3, המכונה גם "האנרכיה הצבאית" או "המשבר הקיסרי" (235–284), מתאר תקופה בהיסטוריה הרומית בה כמעט קרסה האימפריה תחת לחץ משולב מפלישות זרות חוזרות, מלחמות אזרחים והתמוטטות כלכלית. בשיא המשבר, האימפריה הרומית התפצלה לשלושה ממלכות מתמודדות ונפרדות.[2] |
המאה השביעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-7
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
689 לספירה | משבר החלפת המטבעות של 692(רו') | האימפריה הרומית | בשנת 689 חידש הקיסר ביזנטי יוסטיניאנוס השני את ההסכם שנחתם על ידי אביו בשנת 685, לפיו האימפריה הביזנטית והח'ליפות האומיית יצרו קונדומיניום (שליטה משותפת) על קפריסין, ארמניה ואיבריה הקווקזית. על פי ההסכם, ההכנסות מאזורים אללו היו צריכות להתחלק בין שתי המדינות. עם זאת, בשל שינויים כלכליים ופוליטיים, כולל אובדן מכרות הזהב הביזנטיים במצרים, צצו בעיות הקשורות למחזור המטבעות ולשערי החליפין. בין הבעיות: בעיות בהרכבי המתכות במטבעות ובמשקלם, הוספת סמלים דתיים אסלמים כמו השהאדה למטבעות, חרף סירובו של יוסטיניאנוס השני לקבלם כמס משותף.[3] |
המאה ה-14
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-14
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1345 לספירה | המשבר הבנקאי של המאה ה-14 קריסת משפחות פרוצי(אנ') ובארדי(אנ') | פירנצה | הבנקים הביזנטיים הגדולים, בהם של משפחות פרוצי ובארדי, העניקו הלוואות גדולות לכנסיה ולבעלי הון אחרים. בנוסף למלך האנגלי, אדוארד השלישי במטרה לממן את מלחמת מאה השנים מול צרפת. הלוואות שאלו לא יכלו לעמוד בהן. מה שגרם למחסור במזומנים בבנקים ולחצים כלכליים שהובילו לאינפלציה, הוזלת המטבעות והפחתת ערך הכספים בבנקים, מה שהכביד עוד יותר על מצב בנקים אלו.[4] | ||
1271 לספירה | מטבעות שושלת יואן(אנ') | סין (האימפריה המונגולית) | 1271-1368 לספירה (תקופת שושלת יואן) | בסוף תקופת שושלת יואן, המערכת הכלכלית סבלה מבעיות חמורות של אינפלציה ושימוש מופרז בכסף נייר. הדפסת הכסף הנייר הובילה לאובדן ערך המטבע, מה שהוביל לקריסת הסחר המקומי והבין-לאומי. בסופו של דבר, כאשר שושלת מינג (1368–1644) עלתה לשלטון, הם ביטלו את השימוש בכסף נייר והחזירו את השיטה המסורתית של מטבעות ברזל וכסף.[5] |
המאה ה-15
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-15
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
המאה ה-15 לספירה | השפל הגדול של המאה ה-15(אנ') | אנגליה | 1430-1480 לספירה | השפל הכלכלי של המאה ה-15 באנגליה היה תוצאה של שילוב בין מספר גורמים פנימיים וחיצוניים. אחת הסיבות העיקריות הייתה הירידה החדה במחיר הסחורות, במיוחד גרעינים ומוצרי חקלאות, שהובילה לאובדן הכנסות עבור איכרים ובעלי אדמות. המשבר הכלכלי הוחמר על ידי עלייה במיסים למימון מלחמות, כמו מלחמות השושנים, אשר הטילו נטל כבד על הציבור. הירידה בערך המטבע גם הייתה גורם מרכזי למשבר. בשל ירידה בתפוקה של כסף מתכות יקרות ושחיקה במטבעות, נגרמה אינפלציה שמיתרה את יכולת הקנייה של האוכלוסייה. בנוסף, גלי רעב, מגפות ופלישות זרות הוסיפו למצב הקשה. תוצאות השפל הכלכלי היו חמורות במיוחד עבור האיכרים, שהיו התושבים העיקריים שסבלו מההשלכות הכלכליות הישירות, ואילו המלכים והאצולה נאלצו להתמודד עם חובות ומצבים פוליטיים מסובכים. המשבר הזה לא היה רק אקראי, אלא השפיע לאורך זמן על ההתפתחות החברתית והפוליטית באנגליה.[6][7][8][9] |
המאה ה-17
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-17
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1618 לספירה | שפל קיפר אונד ויפר | האימפריה הרומית הקדושה | 1618–1648 לספירה | המשבר הכלכלי המכונה "שפל קיפר וויפר", נגרם כתוצאה ממדיניות זיוף מטבעות במטרה להגדיל את הכנסות הממשלות המקומיות במהלך מלחמות וחובות. שליטים שונים בגרמניה, כולל דוכסים ומושלים, הפיקו מטבעות חדשים תוך שימוש בכמות קטנה יותר של מתכת יקרה, דבר שגרם לאינפלציה חדה ולירידה בערך המטבע. הזיופים פגעו באמון הציבור במטבעות, מה שגרם לקריסת הכלכלה המקומית. הסוחרים והאוכלוסייה לא יכלו להסתמך על המטבעות החדשים, והמצב הפיננסי הידרדר במהירות. משבר זה נגרם גם בשל מלחמות דתיות והתסבוכות הפוליטיות של התקופה, וההשפעות הכלכליות היו קשות במיוחד על השכבות העניות. לאחר המשבר, נדרשו צעדים לשיקום הכלכלה ולחיזוק מערכת המטבעות. המשבר שימש תזכורת לסיכונים שבזיוף מטבעות ולהשפעת המדיניות המוניטרית על יציבות הכלכלה.[10][11][12] | |
1636לספירה | שיגעון הצבעונים | הולנד | 1636–1637 לספירה | בתקופה זו, מחיריהם של צמחים נדירים ומיוחדים כמו צבעונים זינקו באופן דרמטי, כשהסוחרים ומשקיעים הציפו את השוק באפשרויות רכישה ספקולטיביות, מתוך תקווה להרוויח כסף קל. צבעונים נדירים הפכו למטבע סחיר והחלו להיסחר במכירות פומביות ומסחר אגרסיבי. עם הזמן, מחירים בלתי סבירים נרשמו עבור צמחים בודדים, וכך נוצר בועה כלכלית. המשבר התרחש על רקע פריחה של הכלכלה ההולנדית, אך גם נבעה משיקולים פסיכולוגיים, כגון חוסר זהירות ואופוריה כלכלית ששרתה. שיגעון צבעונים נמשך רק מספר חודשים, אך יצר השלכות כלכליות חמורות, כאשר ב-1637 התרחשה קריסת מחירים חדה, והשקיעים איבדו את כספיהם. המשבר מדגים כיצד התנהלות ספקולטיבית אובססיבית יכולה להוביל לשקיעה כלכלית, אף אם מדובר במוצר שנראה חסר ערך יחסית. היו שראו בו את אחד מהבועות הכלכליות הראשונות, ומרבים להשתמש בו כדוגמה להשפעה של פסיכולוגיה על השוק.[13][14][15] | |
1703 לספירה | שפל הטבק הגדול(אנ') | אירופה | המשבר נגרם כתוצאה מירידה חדה במחירי הטבק, שנבעה מעודף ייצור ומחסור בביקוש מצד אירופה. הטבק היה גידול מפתח במושבות האמריקאיות, והירידה במחירים פגעה קשות בכלכלה של אזור צ'ספיק, שבו היו רוב חוות הטבק. המשבר יצר קשיים כלכליים רבים עבור מגדלי הטבק והסוחרים, והשפעתו הורגשה על כלכלת המושבות. זהו אחד מהשפלים הכלכליים הראשונים שהתרחשו במושבות האמריקאיות, והוא הדגיש את התלות הרבה בכלכלה המקומית בגידול מוצר אחד.[16] |
המאה ה-18
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-18
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1720 לספירה | בועת חברת הים הדרומית(אנ') | אנגליה | המשבר הכלכלי נבע כתוצאה ממניפולציה על שוק המניות. חברת הים הדרומית (South Sea Company), הוקמה במטרה להתמודד עם חובות הממשלה הבריטית, ובמטרה להשיג תוצאה זו משכה את הציבור להשקיע במניותיה. החברה הציעה שטרות הון והבטיחה רווחים גבוהים על חשבון תשלומים עתידיים שנחשבו לבטוחים. החברה נהנתה מהייפ (התרגשות מופרזת) וכל מי שיכול היה להשקיע רצה לקחת חלק בעסקה. לאחר שהשקעות ציבוריות גדולות התמקדו במניות החברה, מחירי מניות החברה עלו בצורה חדה, אבל בסופו של דבר הבלוף נחשף וערך המניות צנח באופן דרמטי. כשלון זה הוביל למשבר פיננסי חמור בבריטניה, שכלל פשיטות רגל רבות ופסיכוזה פיננסית. ההשפעה: בועה זו הפכה לאחת הדוגמאות המפורסמות בהיסטוריה הכלכלית של מניפולציות בשוק המניות, והשפעתה גרמה לשינויים חשובים בחקיקה ובמערכת הפיננסית בבריטניה, במטרה למנוע חזרתן של אירועים דומים בעתיד.[17] | ||
1720 לספירה | חברת מיסיסיפי | ארצות הברית | המשבר היה תוצאה של בועה כלכלית שהקיפה את חברת המיסיסיפי (Mississippi Company), חברה שהוקמה על ידי המהנדס והיזם ג'ון לו. החברה הייתה מעורבת בפרויקטים כלכליים נרחבים במושבות הצרפתיות באמריקה, בעיקר באזורים סביב נהר המיסיסיפי, והייתה אחראית לניהול ההשקעות באזור זה. הסיבות למשבר: החברה הצליחה למשוך משקיעים רבים על ידי הבטחות לרווחים עצומים מההשקעות במושבות, והייתה מעורבת בהנפקת מניות רבות. בעזרת מדיניות מוניטרית שאיפשרה הדפסת כסף בניסיון להחיות את הכלכלה הצרפתית לאחר מלחמות יקרות, החברה יצאה להנפקת מניות מופרזת, תוך יצירת הייפ פיננסי מסיבי. הבועה הכלכלית: המניות של חברת המיסיסיפי, שהיו ממומנות בעזרת חוב מדינתי ויצירת כסף נייר, עלו באופן דרמטי בשוק. אולם, הערך המניות לא היה מבוסס על מציאות כלכלית מוצקה, והמוסדות הפיננסיים החלו לאבד אמון. בסופו של דבר, ערך המניות התרסק, והמשק הצרפתי חווה התמוטטות כלכלית גדולה. ההשפעה: המשבר הכלכלי של חברת המיסיסיפי גרם לפשיטת רגל של מאות אלפי משקיעים, פגע במערכת הפיננסית של צרפת וערער את האמון במערכת המוניטרית. ג'ון לו, שהיה אחראי למהלך, נאלץ לברוח מצרפת, והמדינה נותרה עם בעיות כלכליות חמורות. המשבר נחשב לאחת הדוגמאות הבולטות בהיסטוריה של בועות פיננסיות ושל מניפולציות בשוק ההון.[18] | ||
1763 לספירה | משבר הבנקאות באמסטרדם 1763(אנ') | הולנד, גרמניה וסקנדינביה | המשבר הכלכלי של 1763 נגרם כתוצאה מקריסת שני סוחרים ובעלי בנקים חשובים, לינדרט פיטר דה נויבוויל ויוהאן ארנסט גוטצ'קובסקי. הקריסה שלהם יצרה פאניקה בשוק ההון, כיוון שהיו להם קשרים עם בנקים ומוסדות פיננסיים רבים. פאניקה זו פגעה במערכת הבנקאות האירופאית, במיוחד באמסטרדם, שהייתה מרכז פיננסי חשוב. המשבר לא נשאר מוגבל להולנד, אלא התפשט גם לגרמניה וסקנדינביה, שם קרסו גם בנקים נוספים. כתוצאה מהמשבר, נוצר חוסר אמון במערכת הבנקאות ובחברות הסחר האירופיות, מה שהוביל לירידה ביציבות הכלכלית. המשבר הדגיש את הפגיעות הכלכלות האירופיות למפגעים פיננסיים, ולטענת היסטוריונים, היה אחד הגורמים לשינויים בשיטות הניהול הפיננסי והחוקי במאה ה-18.[19][20] | ||
1769 לספירה | בועת בנגל 1769(אנ') | הודו | חברת הודו המזרחית הבריטית, אחת החברות הגדולות באימפריה הבריטית, נכנסה למשבר פיננסי בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-18, בעקבות חובות רבים שנוצרו מהוצאות צבאיות ותחרות גוברת. המשבר התחיל כאשר החברה הנפיקה מניות במחירים גבוהים, מתוך תקווה למשוך כספים חדשים, אך הערכות היתר של המניות יצרו "בועה פיננסית". מחירי המניות המשיכו לעלות באופן מופרז מבלי שתהיה תמיכה כלכלית אמיתית מאחוריהם. כאשר החברה לא הצליחה להחזיר את התחייבויותיה הפיננסיות, המניות צנחו בצורה חדה, מה שגרם לנפילה בשוק ולהפסדים גדולים למשקיעים. המשבר פגע לא רק בחברה, אלא גם בכלכלה המקומית והוביל לירידה באמון במוסדות פיננסיים. המשבר גרם לשינויים בהבנה הכלכלית והפיננסית של התקופה, והשפיע על מדיניות הכלכלה האימפריאליסטית הבריטית בהודו, מה שהוביל לשינויים במערכת הקולוניאלית של בריטניה.[21] | ||
1772 לספירה | משבר האשראי הבריטי 1773-1772(אנ') | בריטניה, הולנד | 1773-1772 לספירה | משבר פיננסי שהחל בלונדון ובאמסטרדם, בעקבות קריסת בנקאים בולטים: ניל, ג'יימס, פורדיוס ודאון. במהלך תקופה זו, מערכת הבנקאות הבריטית התמודדה עם בעיות עקב הנפקת אשראים מופרזת למספר סוחרים ומוסדות פיננסיים, מה שגרם להעמסת חובות על השוק. הקריסה החלה לאחר שמספר בנקים לא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם עקב חוסר נזילות פיננסית והפסדים שנגרמו משוקי המניות והתנודתיות הרבה. המשבר התפשט במהרה, לא רק בבריטניה, אלא גם לאמסטרדם, שהייתה מרכז פיננסי חשוב. הפאניקה שהתפשטה בין המשקיעים והסוחרים גרמה לנפילת מחירים בשוקי ההון, לפשיטות רגל רבות ולירידה חדה באמון במערכת הפיננסית. כתוצאה מכך, שוק האשראי כמעט נתקע, והמערכת הכלכלית נכנסה למצב של קשיים עמוקים. המשבר הוביל לשינויים במערכת הפיננסית הבריטית ולרגולציה מחמירה יותר בתחום האשראי. הוא הדגיש את הפגיעות של מערכות פיננסיות ותאגידים גדולים למשברים חיצוניים ופנימיים, והשפיע על מדיניות האשראי וההשקעות בעשורים שלאחר מכן.[22][23] | |
1776 לספירה | משבר מימון מלחמת העצמאות האמריקאית(אנ') | צרפת, ספרד | נגרם כתוצאה ישירה של ההשקעות הגדולות מצד צרפת וספרד במרד של המושבות האמריקאיות נגד בריטניה. צרפת, בהובלת המלוכה, השקיעה כ-1.4 מיליארד ליברות כדי לתמוך במורדים האמריקאיים, כולל מימון לצי, לציוד ולכוחות צבאיים. ספרד גם היא השקיעה כ-700 מיליון ריאל ספרדי(אנ'). ההשקעות הפיננסיות העצומות, במקביל להוצאות המלחמתיות, הובילו לצמיחה משמעותית בחובות של שתי המדינות. במיוחד בולטים ההשלכות של חוב זה על צרפת, שבסופו של דבר התרסקה כלכלית, ובין היתר גרם לקריסת המערכת הפיננסית שלה ולתחילת המהפכה הצרפתית ב-1789. המשבר הפיננסי בממלכות אירופאיות אלו הדגים את הסיכון הכלכלי במימון מלחמות ארוכות, והשפיע על מדיניות הכלכלה האירופאית בשנים שלאחר מכן. תמיכה פיננסית במלחמות זרות יכולה לעיתים להביא לסבל פנימי ארוך טווח, כפי שקרה בצרפת ובספרד.[24] | ||
1785 לספירה | הפאניקה של 1785(אנ') | ארצות הברית | המשבר התרחש בעקבות השתוללות בהנפקת כספים במערכת הפיננסית ובמערכת הבנקאות. הממשלה הפדרלית לא הייתה יציבה. והמושלים לא היו יכולים לגבות מיסים ביעילות, כדי לממן את הוצאות המדינה ולשלם חובות מלחמה. לאור כך, הונפקו מטבעות נייר רבים, דבר שגרם לאינפלציה חדה ולירידה בערך הכסף. הנפקת כסף לא מגובה בזהב או כסף, לאור נטישת שיטת תקן הזהב, גרמה לאי-אמון במטבעות, והוביל לחוסר יציבות בשוקי המניות והאשראי. בנוסף, הבנקאות הלא מוסדרת וחדלות פירעון של עסקים נוספים חיזקו את הפאניקה. רבים חששו שהמדינה לא תוכל להחזיר את החובות הרבים שהצטברו בעקבות המלחמה עם בריטניה. המשבר הפיננסי של 1785 הדגיש את הצורך בהסדרה של מדיניות כלכלית, ובמיוחד את הצורך במערכת בנקאות יציבה. לאחר המשבר, הממשלה הפדרלית החלה לעצב את המערכת הכלכלית החדשה של ארצות הברית, שמאוחר יותר הובילה ליצירת הבנק הפדרלי ושער הדולר (כמו רכישת לואיזיאנה).[25] | ||
1789 לספירה | פאניקת הנחושת 1789(אנ') | ארצות הברית | המשבר התרחש בעקבות עליית מחירי הנחושת, שהתפשטו כתוצאה מהשקעות ספקולטיביות של סוחרי נחושת. בשנות ה-80 של המאה ה-18, המחיר של מתכת הנחושת עלה בצורה חדה, בעיקר בגלל ביקוש מוגבר ממדינות אירופה והעלייה בהשקעות במכרות נחושת. ב-1789, קבוצת סוחרים ניסתה להפיק רווחים מהמצב על ידי קניית כמויות גדולות של נחושת במחירים גבוהים, אך השוק לא יכול היה לעמוד בקצב ההשקעות המוגזם. ברגע שהביקוש פחת והספקולציות לא צלחו, המחירים צנחו באופן חפוז. ההתפשטות: הפאניקה גרמה למפולת בשוק הנחושת, ולסוחרים ולבנקאים שהשקיעו במתכת הנחושת היו הפסדים כבדים. המשבר הפיננסי הזה השפיע בעיקר על המזרח הצפוני של ארצות הברית, אזור שבו היו רבים מהמכרות והסוחרים. ההשפעה: הפאניקה של 1789 הראתה את הסיכונים בהשקעות ספקולטיביות במתכות ומוצרים טבעיים. עם הזמן, המשבר חידד את הצורך בפיקוח על שוקי המניות וההשקעות, וגם הוביל להדגשת הצורך בהסדרת המערכת הכלכלית במדינה הצעירה.[26][27] | ||
1792 לספירה | פאניקת 1792(אנ') | ארצות הברית | משבר פיננסי שנגרם בעיקר כתוצאה מהשקעות ספקולטיביות בשוקי המניות והאשראי. המשבר פרץ לאחר עלייה חדה במחירי המניות, במיוחד של הבנק הפדרלי, שנוסד בשנת 1791, ומניות חברות אמריקאיות אחרות. הספקולציות היו תוצאה של הקלות בהנפקת אשראי ומערכת בנקאית לא מוסדרת, שגרמו להשקעות לא זהירות. הבעיה החריפה כאשר סוחרים ועסקים גדולים החלו למכור מניות בהיקפים גדולים מדי, מה שגרם לקריסת מחירים וירידה חדה בערך המניות. הפאניקה גרמה לקריסה של בנקים ומוסדות פיננסיים רבים, ולחוסר יציבות בשוק האשראי. ההשפעה הייתה אובדן אמון בשוקי המניות וההון, וגרמה להידוק הרגולציה על הבנקים. אלכסנדר המילטון, שר האוצר, נקט צעדים לשיקום הכלכלה, כולל הצגת תוכניות למימון החוב הלאומי והסדרת מערכת האשראי, מה שהוביל לשיפור המערכת הפיננסית בארה"ב.[28] | ||
1796 לספירה | פאניקת 1797-1796(אנ') | ארצות הברית ובריטניה | 1797-1796 לספירה | משבר פיננסי בבריטניה ובארה"ב, שנגרם משילוב ספקולציות מופרזות, בעיות במערכת האשראי, ומתח פוליטי. בבריטניה, המשבר נבע מהנפקת אגרות חוב לא מסודרת מצד הממשלה במהלך מלחמות נפוליאון, שהובילה לגידול בהוצאות צבאיות ועלייה בחובות. בנוסף, היו ספקולציות מופרזות במניות ובאג"ח, שהובילו לבעיות נזילות ולנפילות בשוקי האשראי והמניות. בארה"ב, המשבר היה קשור להקמת הבנק הפדרלי ולהנפקת כסף לא מגובה, מה שיצר אי יציבות כלכלית ועלייה בחובות ובספקולציות בסחורות ובמניות. הפאניקה הפיננסית גרמה לפשיטות רגל, סילוק חובות ונפילת מחירים בשווקים. ההשפעה הייתה הידוק הפיקוח על המערכת הפיננסית בבריטניה, והורדת שיעורי הריבית בארה"ב. המשבר הדגיש את הצורך בהסדרה טובה יותר של האשראי ומערכות הבנקאות בשתי המדינות.[29] |
המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-19
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1813 לספירה | פשיטת הרגל של המדינה הדנית 1813(אנ') | דנמרק | המשבר הפיננסי של 1813 בדנמרק התרחש בעקבות הוצאות מלחמתיות גבוהות ומדיניות כלכלית רשלנית בסיום מלחמות נפוליאון. דנמרק נדרשה להוציא כספים רבים לשמירה על צבאה ולתשלומים למדינות אחרות, והנפקה מוגזמת של כסף נייר לא נתמכה בגידול בהכנסות. כתוצאה מהוצאות צבאיות עצומות והתרבות חובות, דנמרק הכריזה על פשיטת רגל בסוף 1813. פשיטת הרגל הובילה לקריסת מערכת הבנקאות, ירידה חדה בערך הכסף הנייר, ולביצוע המרה של חובות. המיתון גרם לפשיטות רגל רבות של עסקים פרטיים. המשבר הוביל לשינויים כלכליים משמעותיים בדנמרק. הממשלה שינתה את מדיניותה הפיסקלית, ייצבה את המערכת הפיננסית, והחלה לפעול לחיזוק המטבע המקומי ולצמצום הנפקת כסף נייר. השינויים עזרו להבטיח יציבות כלכלית לטווח ארוך.[30][31] | ||
1815 לספירה | השפל שלאחר נפילת נפוליאון(אנ') | בריטניה | הקיפאון הכלכלי של בריטניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19 נגרם מההוצאות העצומות שנוצרו במלחמות נגד נפוליאון. למרות הניצחון, בריטניה ספגה חובות גדולים ואינפלציה גבוהה, שגרמו למיתון חמור. לאחר המלחמה, פוטרו אלפי עובדים ממפעלי הנשק, והירידה בביקוש למוצרים צבאיים ומזון פגעה קשה בתעשייה. השפל הכלכלי השפיע על כל מגזרי הכלכלה: הייצור התעשייתי צנח, סחורות מסוימות התמוטטו, והאבטלה עלתה. המצב הכלכלי גרם לעוני ולתסיסה חברתית עם מחאות ומהומות. השפל עיכב את השפעתה של המהפכה התעשייתית בבריטניה, והשפעותיו ניכרו גם במערכת הכלכלית ובבנקאות. נדרשו כמה עשורים כדי להחזיר את הכלכלה הבריטית לצמיחה יציבה. המשבר הוביל לשינויים במבנה החובות הציבוריים ולרפורמות כלכליות שהיו חלק מההכנה לצמיחה הכלכלית במאה ה-19.[32][33] | ||
1825 לספירה | פאניקת 1825(אנ') | בריטניה | מיתון כלכלי חמור בבריטניה, שנגרם בעקבות ספקולציות מופרזות בשוק המניות, חברות תעשייתיות והשקעות בתחבורה, במיוחד רכבות ומכרות. בשנות ה-20 של המאה ה-19, בריטניה חוותה גידול מואץ בהשקעות, אך כשציפיות הרווחים לא התממשו, מחירים קרסו. בנוסף, הנפקת אשראי מופרז והלוואות גבוהות הובילו לעומס פיננסי על הבנקים. כאשר הבנק של אנגליה צמצם את האשראי, נוצרו בעיות נזילות ובנקים רבים פשטו רגל. הפאניקה גרמה כמעט לקריסת הבנק של אנגליה, אך הוא הצליח להימנע מכך בעזרת סיוע חיצוני והגברת האמון במוסד. המשבר גרם להפסקת הלוואות, ירידה חדה במחירי המניות והנדל"ן, והשפיע על הכלכלה הבריטית לשנים רבות. ההשפעה הייתה הדגשה של סיכוני הספקולציות המופרזות וחשיבות הרגולציה הפיננסית. בריטניה החלה לשדרג את מדיניותה הכלכלית כדי לשמור על יציבות האשראי והבנקאות.[34] | ||
1837 לספירה | פאניקת 1837(אנ') | ארצות הברית | 1842-1837 לספירה | משבר פיננסי חמור בארצות הברית, שהוביל לשפל כלכלי ממושך של חמש שנים. המשבר נגרם ממספר גורמים עיקריים: התרחבות מופרזת של האשראי וההלוואות, במיוחד להשקעות בשוקי קרקע ומניות, וצמצום השפעת הבנק הפדרלי בעקבות סגירתו על ידי הנשיא מרטין ואן ביורן. בנוסף, המשבר הכלכלי בבריטניה ב-1836 הוביל לירידה בהשקעות הבריטיות בארה"ב, דבר שגרם לירידה בביקוש לקרקע ולמניות. הפאניקה פרצה במאי 1837, בעקבות פשיטת רגל של בנקים חשובים. ירידת מחירי הקרקע והפשיטות הרבות גרמו לאבטלה גבוהה ולהאטה חדה בצמיחה הכלכלית. המיתון שהתפשט לכלל הכלכלה האמריקאית נמשך כ-5 שנים. המשבר הדגיש את הפגיעות של המערכת הפיננסית האמריקאית, והוביל לחקיקת חוקים חדשים להבטחת יציבות כלכלית ובנקאית ולעלייה ברגולציה על הבנקים.תבנית:עהרה | |
1847 לספירה | פאניקת 1847(אנ') | עולמי | משבר פיננסי עולמי שנגרם בעקבות קריסת שוקי המניות בבריטניה, במיוחד בשוק מניות חברות הרכבות. בשנות ה-40 של המאה ה-19, בריטניה חוותה עליה בתעשיית הרכבות, עם השקעות עצומות במניות של חברות רכבות. אך בשנים 1846–1847, הירידה בביקוש למניות והקושי במימון פרויקטים חדשים גרמו לקריסת מחירים ולבעיות פיננסיות חמורות בחברות הרכבות. הפאניקה השפיעה לא רק על בריטניה, אלא גם על ארצות הברית ומדינות נוספות, וגרמה למיתון עולמי. פשיטות הרגל הרבות של בנקים וחברות הובילו למשבר נזילות, והרעב הגדול באירלנד החריף את המצב. לאחר המשבר, הממשלה הבריטית התערבה כדי לסייע למערכת הבנקאות, והציבור הפנים את הצורך בהסדרה פיננסית ויציבות שוק. הפאניקה הדגישה את הסיכונים בהשקעות ספקולטיביות ובתעשיות חדשות.[35] | ||
1857 לספירה | פאניקת 1857(אנ') | ארצות הברית | 1862-1857 לספירה | משבר פיננסי עמוק בארצות הברית, שגרם לפשיטות רגל של בנקים רבים, פגיעה קשה בשוק המניות וירידה חדה בפעילות הכלכלית. המשבר נגרם ממספר גורמים: גידול בהלוואות ובאשראי, במיוחד השקעות במפעלי רכבות, והשפעת הכישלון של חברת רכבות גדולה כמו "Owen, Perkins and Co.". בנוסף, המשבר בבריטניה והירידה במחירי הסחורות שפגעו בכלכלה האמריקאית. המשבר פרץ לאחר פשיטות רגל רבות, במיוחד במערב ארצות הברית, והוביל לקריסה של יותר מ-5,000 עסקים ועלייה חדה באבטלה. השפל הכלכלי נמשך עד תחילת שנות ה-60. הפאניקה הדגישה את הצורך בהגברת הפיקוח על המערכת הפיננסית והבנקאות, והובילה להבנה לגבי החשיבות של יציבות פיננסית ומדיניות כלכלית מוניטרית.[36] | |
1865 לספירה | הקריסה הכלכלית ההודית 1865(אנ') | הודו | מהווה את אחד מהמשברים הכלכליים החמורים בתקופת השלטון הבריטי, שפגע בצורה קשה בכלכלה המקומית, במיוחד בסחר, השקעות ומערכת הבנקאות. הסיבות העיקריות היו האטה בסחר חוץ לאחר מלחמת קרים, קשיים במערכת הבנקאות שהיו תלויות בהשקעות ספקולטיביות, בעיות חקלאיות כגון בצורות ופגעי מזג האוויר, והשלכות המדיניות הבריטית שהזניחה את התשתיות החקלאיות והתחבורתיות. המשבר גרם לפשיטות רגל של בנקים, האטה בצמיחה הכלכלית וירידה חדה בהכנסות ממס, דבר שהכביד על השלטון הבריטי. ההשפעות ניכרו במיוחד באזורים הכפריים, שם האוכלוסייה סבלה מחוסר יציבות כלכלית. המשבר הדגיש את הצורך בהשקעות בתשתיות, בשדרוג מערכת הבנקאות, ובחיזוק יציבות הכלכלה המקומית, והוביל להבנה של הצורך בהגברת רגולציה פיננסית והתפתחות כלכלה מגוונת יותר בהודו.[37] | ||
1866 לספירה | פאניקת 1866(אנ') | בריטניה, ארצות הברית ואירופה | משבר פיננסי עולמי שהחל עם פשיטת הרגל של חברת Overend, Gurney and Company בלונדון, אחת החברות הפיננסיות הגדולות בבריטניה. החברה, שהתמחתה בהשקעות ספקולטיביות בעיקר בתחום הרכבות, חוותה קריסה בעקבות התרחבות מופרזת של האשראי והשקעות בסיכון גבוה, דבר שהוביל לפשיטת רגל. וגרם לירידה חדה בשווי המניות ולקריסה בשוקי המניות בבריטניה ובשווקים הבינלאומיים, במיוחד בארצות הברית ובאירופה. ההתפשטות של הפאניקה גרמה לפשיטות רגל נוספות של בנקים קטנים, קשיים נזילות במערכת הבנקאית הבריטית, ולירידות מחירים חדות בשוקי המניות העולמיים. המשבר הדגיש את הסיכון שבספקולציות פיננסיות מופרזות ואת החולשות במערכת הבנקאות. בעקבות הפאניקה, עלה הצורך בהסדרה ורגולציה פיננסית חזקה יותר, והיו דרישות להקמת מנגנונים פיננסיים יציבים ומפוקחים למניעת משברים עתידיים.[38] | ||
1873 לספירה | השפל החקלאי הבריטי הגדול(אנ') | 1896-1873 לספירה | התרחש בין שנות ה-40 לשנות ה-80 של המאה ה-19, תקופת קשיים כלכליים חמורים בענף החקלאות הבריטי. מספר גורמים הובילו למשבר: התרופפות השוק המקומי עקב התיעוש המהיר, תחרות קשה ממדינות כמו ארצות הברית ומצרים, ומחסור בחדשנות טכנולוגית בתחום החקלאות. חקלאים רבים, במיוחד בעלי חוות קטנות, נקלעו לקשיים פיננסיים, מה שהוביל לפשיטות רגל רבות. בנוסף, פגעו בצורות ושיבושי אקלים בתפוקה החקלאית. הדיכאון השפיע על כלכלת בריטניה, פגע במעמדה העולמי וגרם לביקורת על מדיניות הסחר החופשית. המשבר הוביל לחשיבה מחודשת על הגנה על החקלאות המקומית, כולל קריאות לסובסידיות ולמכסים. בסופו של דבר, בריטניה פנתה יותר לעסקים תעשייתיים וייבוא חקלאי, תוך הפסקת תמיכתה בייצור המקומי.[39] | ||
1873 לספירה | השפל הארוך | ארצות הברית, גרמניה, בריטניה וצרפת | 1896-1873 לספירה | משבר פיננסי עולמי שנמשך למעלה מ-20 שנה, וגרם לפגיעות חמורות בכלכלה הגלובלית. המשבר החל בעקבות קריסת חברת "Jay Cooke & Company" האמריקאית, שהתמוטטה בגלל השקעות כושלות ברכבות. התפשטות ההשקעות המופרזות בתעשיית הרכבות, לצד בעיות נזילות במערכת הבנקאות, הובילה לקריסת שוק המניות בארה"ב ולפאניקה פיננסית. המיתון התפשט במהרה לאירופה, שם פגע במערכות כלכלה בגרמניה, בריטניה וצרפת, וגרם לירידה חדה בסחר ובייצור. המשבר הוביל לפשיטות רגל רבות, שיעורי אבטלה גבוהים ושינויים במבנה הכלכלה. רבים מהחקלאים ומעסקים קטנים פשטו רגל. פוליטית, היו קריאות לרפורמות כלכליות, רגולציה מחמירה ופתרונות מוניטריים מתקדמים. הדיכאון הגדול גם יצר תנועות סוציאליסטיות ופרוגרסיביות שדגלו בהגנה על רווחת הציבור.[40] | |
1875 לספירה | פאניקת 1875(אנ') | ארצות הברית | משבר פיננסי שהתרחש בעקבות ירידה חדה במניות, כשלון בנקאות וחשש מאינפלציה. הפאניקה החלה באביב 1875 כאשר תחושת חוסר יציבות בשוק המניות הובילה לבהלה. משקיעים רבים, במיוחד אנשי עסקים שמימנו את השקעותיהם בהלוואות, התחילו להימנע מהשקעות והחלו למשוך את כספיהם מבנקים, דבר שגרם לדעיכה בשוק המניות ובמערכת הפיננסית כולה. הממשלה האמריקאית לא הייתה מוכנה כראוי למשבר, ובנוסף לכך היו בעיות בנוגע לגיבוי הדולר האמריקאי, שהיה נתון ללחץ בעקבות מדיניות כסף רופף. הסיבה העיקרית לפאניקה הייתה חשש מהמוניטין של הממשל ומאגרות החוב הממשלתיות. הפאניקה הובילה לשורת כישלונות בנקאיים ועסקיים, אך בסופו של דבר, הכלכלה האמריקאית התאוששה במהרה בשנים הבאות. | ||
1882 לספירה | השפל של 1885-1882(אנ') | ארצות הברית, בריטניה וגרמניה | 1885-1882 לספירה | השפל הכלכלי של 1882–1885, שהחל בארה"ב והפיץ את השפעותיו גם לבריטניה וגרמניה, היה תוצאה של מספר גורמים עיקריים: השקעות מופרזות בתחום הרכבות, אשראי רחב מדי וספקולציות פיננסיות בשוקי המניות והנדל"ן. התמוטטות רשתות הרכבות והאטה בסחר פגעו במערכת הכלכלית, וגרמו למשבר נזילות חמור ולפשיטות רגל של בנקים ועסקים. המיתון הגלובלי הוביל לירידה בהשקעות, האטה בצמיחה, עלייה באבטלה והפסקת פרויקטים תעשייתיים. בנוסף, ירידה בסחר הבינלאומי פגעה בייצוא האמריקאי ובסחר העולמי. המשבר עורר דרישה להגברת הפיקוח על השוק הפיננסי והוביל לשינויים רגולטוריים במערכת הפיננסית. כמו כן, הוא חידד את הצורך בהשקעות ממשלתיות בתשתיות וביציבות כלכלית, כדי למנוע משברים פיננסיים עתידיים.[41] | |
1884 לספירה | פאניקת 1884(אנ') | ארצות הברית, אירופה | נגרם כתוצאה מהתרחבות מופרזת של השקעות ברכבות, ספקולציות בשוק המניות, וקריסת בנקים. בשנות ה-80, תחום הרכבות חווה השקעות ענפות, אך כאשר לא הניבו את הרווחים הצפויים, התרחש ירידה בביקוש ובפגיעה בשוק האשראי. השוק הפיננסי סבל מהירידה החדה במחירי המניות, במיוחד במניות רכבות, וכתוצאה מכך קרסו בנקים קטנים ובינוניים. המשבר פגע גם בתעשייה ובסחר, עם ירידה בהשקעות ובייצוא. הפאניקה גרמה למיתון כלכלי, פשיטות רגל רבות, ושפעה גם על השוק האירופי. המשבר הדגיש את הצורך בפיקוח פיננסי חזק יותר, והוביל לשיחות על רגולציה מתקדמת למניעת משברים עתידיים. גם אם הפאניקה הייתה קצרה, היא סימנה את הצורך במערכת פיננסית יציבה ומפוקחת.[42] | ||
1890 לספירה | פאניקת 1890(אנ') | ארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה | משבר פיננסי חמור בארצות הברית שהשפיע גם על מדינות נוספות, במיוחד בריטניה ודרום אמריקה. המשבר נגרם ממספר גורמים, ביניהם התרחבות מופרזת בהשקעות רכבתיות, חוב ציבורי במטבעות זרים, וקריסת חברת "Barings Bank" הבריטית בעקבות השקעות כושלות. ההשקעות המיותרות ברכבות ובחובות זרים, במיוחד במדינות כמו ארגנטינה וברזיל, יצרו בעיות כלכליות עמוקות. המשבר החל בארצות הברית וגרם לקריסת בנקים, ירידה חדה בשוק המניות ומיתון כלכלי. בעקבות הפאניקה, קרסו בנקים ושווקים פיננסיים ברחבי העולם, וההשלכות נראו במיוחד בבריטניה ודרום אמריקה, שם לא הצליחו להחזיר את חובותיהם. ההשפעות כללו ירידה בהשקעות ובסחר, פשיטות רגל רבות, ותסיסה פוליטית בארצות הברית. משבר זה שימש כקרקע לפיתוח רגולציה פיננסית מחמירה יותר וחשיבות הפיקוח על הבנקים וההשקעות, והוביל לקריאות להגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי בתחום הכלכלה והפיננסים.[43] | ||
1893 לספירה | משבר הבנקאות האוסטרלית 1893(אנ') | ארצות הברית, אירופה | משבר פיננסי חמור בארצות הברית, שנגרם מהתרחבות מופרזת של תעשיית הרכבות, השקעות ספקולטיביות, ירידה חדה בשוק המניות וחובות חיצוניים ממדינות בדרום אמריקה כמו ארגנטינה וברזיל. המשבר הוביל לקריסת יותר מ-500 בנקים ולמיתון כלכלי ממושך של כ-4 שנים, עם אבטלה גבוהה וירידה בהשקעות ובסחר. תעשיית הרכבות ספגה פגיעות קשות, וחברות רבות פשטו רגל. המשבר פגעה גם במערכת הפיננסית הגלובלית, במיוחד בבריטניה. המשבר עורר קריאות לרפורמות פיננסיות, ובסופו של דבר הוקם הפדרל ריזרב ב-1913 כדי לפקח על המערכת הפיננסית ולהבטיח יציבות עתידית. המשבר של 1893 הדגישה את הצורך ברגולציה חזקה יותר על הבנקים וההשקעות, ובמהרה הוביל לפיתוח מערכת כלכלית יציבה יותר עם פיקוח חובתי על השוק הפיננסי..[44] | ||
1896 לספירה | פאניקת 1886(אנ') | ארצות הברית, אירופה | פאניקת 1896 הייתה משבר פיננסי שהתרחש בארצות הברית בעקבות ירידה חדה בשוק המניות והקשיים הכלכליים שהשפיעו על המערכת הבנקאית. המשבר החל באוגוסט 1896, כאשר היו חששות מכישלון מערכות בנקאיות, שהיו נתונות למתח בשל מימון יתר של פרויקטים תעשייתיים והתמחות בהלוואות. בנוסף לכך, חלה ירידה חדה במחיר הסחורות, במיוחד במחירי המתכות, דבר שפגע בתעשייה וביציבות הכלכלה. המשבר נגרם גם על ידי דאגות סביב יציבות הדולר, וחשש שהממשל לא יצליח לייצב את המערכת הפיננסית בעקבות המשבר הכלכלי. יותר מ-100 בנקים פשטו רגל, והיו הפסקות מסחר בשוק המניות. בסופו של דבר, הכלכלה האמריקאית התאוששה בעקבות יציבות יחסית שהושגה בשוקי הסחורות ובחידוש האמון במערכת הפיננסית.[45] |
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המאה ה-20
העשור הראשון של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העשור הראשון של המאה ה-20
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1901 | פאניקת 1901(אנ') | ארצות הברית, אירופה | פאניקת 1901 הייתה משבר פיננסי שנגרם בעיקר עקב ירידה חדה במחיר המניות בשוק האמריקאי, שהיה קשור למתח בין קבוצות עסקיות ודאגות כלפי האינטרסים הפיננסיים של תאגידים גדולים. המשבר החל באוקטובר 1901, בעקבות מאבקי כוח בין שתי קבוצות תעשייתיות מרכזיות: האחת שייצגה את האינטרסים של תעשיית הברזל והפחם, והשנייה את ענפי הרכבות והתעשיות הקשורות להן. הירידה במחיר המניות הייתה תוצאה ישירה של תחרות עזה בין החברות ובשל השקעות יתר במניות שמזוהות עם סקטורים תעשייתיים רגישים. בנוסף, החשש מכישלונות פיננסיים של תאגידים גדולים גרם לבהלה בשוק ההון ולמשיכות הון מבנקים. המשבר גרם לירידות חדות בשוקי המניות, אך כלכלה האמריקאית התאוששה במהרה הודות להתערבות בנקאית והחזרת האמון בשווקים.[46] | ||
1907 | פאניקת 1907(אנ') | ארצות הברית, אירופה | משבר פיננסי חמור בארה"ב, שהתאפיין בהתרסקות שוקי המניות, פשיטות רגל של בנקים רבים, והפסקת האשראי. המשבר נגרם בעיקר על ידי ספקולציות מופרזות בשוק המניות, כישלון של בנק גדול (Knickerbocker Trust), ואיטיות בצמיחה הכלכלית העולמית. המשבר התפשט במהרה, והוביל לפשיטות רגל של מאות בנקים, ירידה בהשקעות והאטה כלכלית. הציבור חש פחד כבד, ותחושת חוסר יציבות פשטה ברחבי המדינה. בסופו של דבר, המשבר הביא להקמת הפדרל ריזרב ב-1913, במטרה לספק יציבות פיננסית ולשלוט בהיצע הכסף. המשבר הדגיש את הצורך ברגולציה פיננסית, והשפיע על השוק הכלכלי והפוליטי בארה"ב, עם שינויים שמטרתן למנוע משברים עתידיים וליצור מערכת פיננסית יציבה יותר.[47] |
העשור השני של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העשור השני של המאה ה-20
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1910 לספירה | פאניקת 1911-1910(אנ') | ארצות הברית, אירופה | 1911-1910 לספירה | משבר פיננסי בארצות הברית, שהתפשט עקב בעיות במערכת הבנקאות, ספקולציות בשוק המניות והפסקת האשראי. המשבר פרץ כתוצאה מכישלונות בנקאיים שהובילו למשיכת כספים המונית ולקריסת בנקים נוספים. השוק הפיננסי היה במצב של בועה ספקולטיבית, עם עליות לא טבעיות במניות, מה שהוביל לירידות חדות במחירים. נוסף לכך, התחזקות תחום הקרנות ההשקעה יצרה בעיות נזילות נוספות. ההשלכות היו מיידיות, עם ירידה בהשקעות, האטה כלכלית וקשיים בתעשיות רבות. המשבר לא היה ממושך, אך הוביל לשינויים רגולטוריים ולדרישה להקים מוסד פיננסי מרכזי, מה שהוביל להקמת הפדרל ריזרב ב-1913. המשבר הדגיש את הצורך ביציבות פיננסית ורגולציה מחמירה יותר בשוק הפיננסי.[48] | |
1914 לספירה | המשבר הכלכלי של 1914(אנ') | עולמי | תוצאה ישירה של פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שגרמה לאי-ודאות כלכלית בשווקים הגלובליים. בעקבות המלחמה, הסחר הבינלאומי הופסק, נמלים נסגרו, ושוקי המניות קרסו, במיוחד בבריטניה, צרפת וגרמניה. הבנקים לא היו מוכנים למשבר, הפסיקו את מתן האשראי וגרמו להקפאת האשראי בשווקים. המשבר הפיננסי התפשט גם לתעשיות, כולל חקלאות, וגרם לפשיטות רגל רבות. כתוצאה מהכאוס הפיננסי, סגרו בורסות לונדון וניו יורק, וחברות רבות לא הצליחו להתמודד עם הפסקת האשראי. המשבר הוביל להקמת פדרל ריזרב בארה"ב, שהתמודד עם השפעות המשבר ונקט בפעולות חירום לשמירה על יציבות כלכלית. בנוסף, המשבר הציב אתגר לפיתוח מערכת כלכלית חדשה ולקביעת רגולציות שימנעו קריסות בעתיד, והשפיע רבות על הסחר הגלובלי.[49] | ||
1918 לספירה | המיתון שלאחר מלחמת העולם הראשונה(אנ') | עולמי | 1921-1918 לספירה | המיתון הכלכלי של 1918–1921 היה תוצאה ישירה של מלחמת העולם הראשונה והשפיע בעיקר על אירופה וארצות הברית. המלחמה גרמה להוצאות צבאיות אדירות, חובות כבדים והפסקת הייצור המלחמתי, מה שהוביל לשיבושים בתעשייה ובסחר. גם השווקים הפיננסיים חוו ירידות חזקות והייתה אינפלציה גבוהה בעקבות הדפסת כסף למימון המלחמה. גרמניה, במיוחד, סבלה מאינפלציה חריגה ומחובות כבדים בעקבות הסכמי ורסאי, דבר שהחריף את המשבר הכלכלי במדינה. בנוסף, גם בארצות הברית הייתה האטה בצמיחה הכלכלית ובעיות בשוק המניות. המיתון גרם לבעיות בשוק העבודה, אבטלה גבוהה וירידה בהכנסות. בהשפעת המשבר, מדינות רבות חוו האטה כלכלית כלל-עולמית. הממשלות החלו להפעיל רגולציות אקטיביות וצעדים פיננסיים חדשים, כולל הפסקת הליך קישור הנפקת שטרות כסף מנייר וקישורן לכמות הזהב הקיים אצל אותו מנפיק - תקן הזהב, כדי להתמודד עם המשבר ולמנוע הישנותו בעתיד.[50] | |
1929 לספירה | קריסת וול סטריט 1929 | עולמי | 1929–1939 לספירה | הקריסה של וול סטריט ב-1929, שהובילה לשפל הגדול, הייתה אחת מההאטות הכלכליות החמורות ביותר בהיסטוריה. הקריסה החלה ב-29 באוקטובר 1929, עם "שלישי השחור", בעקבות השקעות מופרזות בשוק המניות באמצעות הלוואות ממונפות ואופוריה פיננסית. הסיבות למשבר כללו אובר-ייצור בתעשיות, חובות מוגזמים, אי יציבות פיננסית ויעדר רגולציה. המשבר גרם לאבטלה של יותר מ-25% בארה"ב, פשיטות רגל רבות, ירידה חדה בשוק המניות ובסחר הבינלאומי. בנוסף, כלכלות אירופיות רבות, שהיו תלויות בהלוואות מארה"ב, סבלו אף הן. לאחר עשור של משבר, הנשיא רוזוולט החל את מדיניות ה"ניו דיל", שכללה רפורמות פיננסיות, תוכניות סוציאליות ושיפוץ מערכת הבנקאות. מדיניות זו, יחד עם תוכניות תעסוקה ציבורית, סייעה להניע את ההתאוששות הכלכלית ולשקם את האמון במערכת הפיננסית.[51] |
העשור השלישי של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנות ה-30 של המאה ה-20
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1938 לספירה | המיתון של 1937–1938(אנ') | עולמי | 1937–1938 לספירה | הפסקה בצמיחה הכלכלית בתקופת ההתאוששות מהשפל הגדול בארצות הברית. לאחר תקופה של שיפור כלכלי תחת מדיניות ה"ניו דיל" של הנשיא רוזוולט, חלה ירידה חדה במצב הכלכלה. הגורמים העיקריים לכך היו צמצום ההוצאות הממשלתיות במטרה להקטין את החוב הלאומי, העלאת המיסים והפסקת תמיכה בתעשיות באמצעות תוכניות ניו דיל כמו תעסוקה ציבורית. הצעד הזה הוביל לירידה בביקוש, עליית אבטלה (כ-20%) והפסקת צמיחה בתעשיות רבות. בנוסף, עליית הריבית וההפסקת ההשקעות הציבוריות גרמו להאטה בשוקי המניות והפיננסים. המיתון השפיע גם על חקלאים ויצר בעיות יציבות פוליטית. עם הזמן, הממשל חזר להגדיל את ההוצאות והוריד את הריבית, ובכך התאפשרת התאוששות כלכלית נוספת.[52] |
העשור הרביעי של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנות ה-40 של המאה ה-20
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1949 לספירה | השפל של 1949(אנ') | עולמי | 1949 לספירה | המיתון של 1949 היה האטה כלכלית קצרה שהתפרצה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כאשר ארצות הברית עברה מייצור צבאי לייצור אזרחי. המיתון נגרם בעיקר עקב ירידה חדה בהוצאות המלחמה, צמצום הצריכה הפרטית, והפסקת ההשקעות הצבאיות. בנוסף, העלאת מסים וריבית שנעשו כדי להתמודד עם החוב הלאומי שפגעו בכלכלה. התוצאה הייתה ירידה בביקוש למוצרים, במיוחד בתעשיות האזרחיות, מה שהוביל לעלייה באבטלה ל-7.9% ולירידה בצמיחה הכלכלית. למרות שהתפשטות המיתון הייתה בעיקר בתוך ארצות הברית, המיתון לא היה ממושך. כעבור שנתיים, הכלכלה האמריקאית חוותה התאוששות עם הסתגלות לשוק האזרחי, ומדיניות כלכלית חיזקה את הצמיחה בשנות ה-50.[53] |
העשור החמישי של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנות ה-50 של המאה ה-20
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1953 לספירה | השפל של 1953(אנ') | ארצות הברית | המיתון של 1953 התרחש לאחר סיום מלחמת קוריאה, כאשר הכלכלה האמריקאית עברה ממאמץ מלחמתי לכלכלה אזרחית. המיתון נגרם בעיקר בגלל ירידה חדה בהוצאות הצבא, הפסקת ייצור המוצרים הצבאיים וירידה בצריכה הציבורית. כמו כן, הפדרל ריזרב העלה את הריבית כדי להתמודד עם אינפלציה, מה שפגע בהשקעות ובצריכה. התעשיות הקשורות למאמץ המלחמתי, כמו ייצור נשק וכלי רכב צבאיים, סבלו מירידה בביקוש, ושיעור האבטלה עלה לכ-6%. המיתון השפיע גם על תעשיות אזרחיות כמו רכב וחשמל. למרות שהמיתון היה קצר, הכלכלה התאוששה במהרה הודות למדיניות פיסקלית מרככת של הממשלה, צמצום העלאת הריבית, והשקעות בתחום התעשייה האזרחית.[54] | ||
1957 לספירה | המשבר הכלכלי בהודו של 1957–1958(אנ') | הודו | 1958-1957 לספירה | המשבר הכלכלי של 1957–1958 בהודו היה אחד המשברים הגדולים בשנות ה-50, וגרם להאטה משמעותית בצמיחה הכלכלית. הסיבות העיקריות היו מדיניות כלכלית ריכוזית, בעיות חקלאיות כמו בצורת, אינפלציה גבוהה וגירעון תקציבי במאזן התשלומים. המשבר פגע קשות בתעשיות, וגרם לעלייה באבטלה ולירידה ברמת החיים, במיוחד בשכבות החלשות. המטבע ההודי, הרופי, ירד בערכו, והמצב הכלכלי לא היה יציב. לאחר המשבר, הודו שינתה את מדיניותה הכלכלית, הפחיתה את רגולציות על תעשיות, והשקיעה בטכנולוגיות חקלאיות ובפתיחת השוק המקומי. בסופו של דבר, הכלכלה החלה להתאושש, בעיקר בזכות צעדים להפחתת האינפלציה והגברת הייצור המקומי.[55] | |
1958 לספירה | השפל של 1958(אנ') | ארצות הברית | שפל כלכלי חמור שהתרחש בעיקר בארצות הברית, אך השפיע גם על מדינות אחרות. המשבר התפשט לאחר שנים של צמיחה כלכלית שלאחר מלחמת העולם השנייה (דור הבייבי בום), כשמגמת האטה החלה להשפיע על הכלכלה העולמית. בשנות ה-50, ארצות הברית חוותה אינפלציה גבוהה ותחילת ירידה בתפוקה הכלכלית. המיתון היה תוצאה של עלייה בהוצאות הממשלה על תוכניות צבאיות, ירידה בצריכה הפרטית, והפסקת הצמיחה הכלכלית בעקבות מיתון בגרמניה וביפן. במהלך המשבר, שיעור האבטלה עלה באופן משמעותי, והשוק הפיננסי היה במצב קשה, מה שגרם לאי-וודאות רבה. הממשלה האמריקאית נקטה בצעדים כדי לייצב את הכלכלה, כולל הפחתת הריביות על ידי הבנק המרכזי ומדיניות מוניטרית מרגיעה. בנוסף, הממשלה האמריקאית ניסתה לקדם רפורמות כלכליות במטרה להחזיר את הצמיחה. המיתון של 1958 נמשך כשבעה חודשים בלבד, אך הוא סימן את תחילתה של תקופה של צמיחה יציבה לכלכלה האמריקאית, שהובילה להתפתחותה בשנים שלאחר מכן.[56] |
העשור השישי של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנות ה-60 של המאה ה-20
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1960 לספירה | השפל של 1961-1960(אנ') | ארצות הברית | 1961-1960 | משבר כלכלי חמור שהתרחש בארצות הברית, אך השפיע גם על מדינות אחרות. המיתון הזה היה תוצאה של מספר גורמים כלכליים, כולל עלייה במרווחי האשראי, ירידה בצריכה וביקוש כלפי מוצרים ושירותים, ושיעור גבוה של אינפלציה. בנוסף, המיתון נבע גם מעליית מחירים ב-1959-1960, אשר פגעה בכוח הקנייה של הצרכנים והובילה להאטה בצמיחה הכלכלית. במהלך המשבר, האבטלה עלתה, ומספר מפעלים ושירותים נאלצו להפסיק את פעילותם או להוריד את תפוקותיהם. הוצאות הממשלה על פרויקטים שונים, כולל תכניות גידול הצבא והפיתוח, גם הן היו נמוכות יותר בתקופה זו, מה שהגביר את הקשיים הכלכליים. התגובה למיתון כללה צעדים מוניטריים ותחום מדיניות המימון. הפדרל ריזרב הוריד את שיעור הריבית במטרה להמריץ את הצמיחה הכלכלית ולחזור למצב של יציבות. המיתון נמשך כ-10 חודשים בלבד, אך בסופו של דבר הכלכלה האמריקאית התאוששה וצמחה בשנות ה-60 בצורה מרשימה, תוך השגת הצלחות כלכליות מרשימות ויציבות גבוהה בשוק העבודה.[57] | |
הודו | 1965 | המשבר הכלכלי ההודי של 1966-1965(אנ') | 1966-1965 | תקופה של קושי כלכלי שנגרמה ממספר גורמים, ביניהם מחסור במזון, קשיים במערכת החקלאות, והאטה בצמיחה הכלכלית. המשבר התרחש בעקבות סדרת שינויים פוליטיים וכלכליים במדינה, במיוחד לאחר הקמפיין של "המהפכה הירוקה" שנועד להגדיל את ייצור המזון, אך לא תמיד הצליח במידה הרצויה. בשנים אלו, הודו סבלה ממחסור חמור במזון בעקבות כישלונות חקלאיים בעיקבות תקופות יובש, מה שגרם לעליית מחירים חדה ולפגיעות רבות בעבודות החקלאות. בנוסף, האינפלציה עלתה בצורה משמעותית, והמדינה חוותה ירידה בכוח הקנייה של האזרחים, במיוחד באזורים הכפריים. לממשלה הייתה מעורבות פעילה במענה למשבר, תוך פיקוח על מחירי המזון והגברת היבוא של תבואות ממדינות אחרות. הממשלה גם פעלה להוריד את שיעור הריבית ולתמוך בשוק הפיננסי. המשבר הוביל לכך שהמדינה שינתה גישות כלכליות והחלה להנחות את מדיניותה כלפי פיתוח חקלאי ויציבות פיננסית. לאחר מספר שנים, הודו הצליחה להתגבר על המשבר, אם כי המערכת הכלכלית שלה נשארה רגישה לאתגרים חקלאיים.[58] | |
1969 | השפל של 1970-1969(אנ') | ארצות הברית | 1970-1969 | תקופה של ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית בעולם המערבי, ובפרט בארצות הברית, שהייתה המדינה המרכזית בהשפעת המיתון. המשבר נגרם ממספר גורמים כלכליים שהובילו לאי-יציבות בשווקים. בין הגורמים המרכזיים היו אינפלציה גבוהה, עלייה במחירי הנפט והוצאות גדולות על פרויקטים ציבוריים, כמו מלחמת וייטנאם, שהטילו לחץ על תקציב המדינה והובילו להאטה בצמיחה הכלכלית. במהלך התקופה, האבטלה עלתה ושיעור הצמיחה הכלכלית ירד בצורה חדה, מה שגרם לפגיעות בעסקים וצריכה פרטית. הבנק הפדרלי בארצות הברית נקט במדיניות מוניטרית הדוקה, כולל העלאת ריבית, במטרה להילחם באינפלציה ולייצב את הכלכלה. למרות הצעדים המוניטריים, המיתון נמשך עד 1970, ובמהלכו היו הרבה קשיים בשוק העבודה ובמערכת הפיננסית. באופן כללי, המיתון הזה היה חלק ממגמה רחבה יותר של משברים כלכליים בשנות ה-60 וה-70, שהשפיעו לא רק על ארצות הברית, אלא גם על מדינות אחרות בעולם המפותח. לאחר ההתאוששות, הכלכלה האמריקאית חוותה גידול, אך עם זאת, האתגרים הכלכליים שנוצרו בתקופה זו הובילו לשינויים במדיניות הכלכלית של המדינה.[59] |
העשור השביעי של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנות ה-70 של המאה ה-20
תמונה להמחשה | שנת המשבר | שם המשבר | מיקום המשבר | טווח תאריכי השפעת המשבר | פירוט |
---|---|---|---|---|---|
1970 לספירה | משבר האנרגיה של 1970(אנ') | עולמי | 1970-1969 | אחת האפיזודות הכלכליות המשמעותיות ביותר במאה ה-20, שהשפיעה לא רק על ארצות הברית, אלא גם על כלכלות רבות ברחבי העולם. המשבר התרחש בעקבות החלטת מדינות אופ"ק (הארגון של מדינות יצואניות הנפט הערביות) להטיל אמברגו נפט על מדינות תומכות ישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים ב-1973. כתוצאה מכך, מחיר הנפט התייקר באופן דרמטי, וההיצע צנח, מה שגרם לעליית מחירים חדה, אינפלציה גבוהה, ופגיעה קשה בכלכלה העולמית; וזאת חרף שכלל עסקאות הנפט בזמנו בוצעו בתשלומי דולר. העלויות הגבוהות של הנפט גרמו לעלייה במחירי דלק, תחבורה, ותעשייה, מה שיצר עיכובים כלכליים והאטה בצמיחה. בנוסף, מדינות רבות חוו מחסור אנרגיה, דבר שהוביל להגבלות על השימוש במקורות אנרגיה, כמו הפסקות חשמל. המשבר נמשך לאורך שנות ה-70, עם עליות נוספות במחירי הנפט, במיוחד לאחר המהפכה האיראנית ב-1979, שהפילה את השאה של איראן והובילה למשבר חדש. המיתון הגלובלי הוביל לשינויים במדיניות האנרגיה והצורך בהשקעות בטכנולוגיות אנרגיה חלופיות, כמו אנרגיה גרעינית ואנרגיה מתחדשת. באופן כללי, המשבר שינה את הדרך שבה מדינות ראו את יציבות האנרגיה וגרם להשקעה גדולה יותר בחיפושי מקורות אנרגיה חדשים ובפיתוח מדיניות פנים-מדינתית עצמאית אנרגטית.[60] | |
עולמי | 1973 | משבר האנרגיה העולמי | 1973 | אחד מאירועי הצמיחה החשובים ביותר בתולדות הכלכלה העולמית, היווה את תחילתה של סדרת משברי אנרגיה בשנות ה-70. האירוע התרחש לאחר שמדינות אופ"ק החליטו להטיל אמברגו נפט על מדינות שתמכו בישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים. כתוצאה מההחלטה, מחיר הנפט עלה בחדות, במידה רבה יותר מ-400%, ממחיר של כ-3 דולר לחבית ליותר מ-12 דולר. ההשפעות היו דרמטיות על הכלכלה העולמית: מחירי הדלק עלו, הפקת מוצרי תעשייה יקרה יותר, וההוצאות על תחבורה וחקלאות גדלו בצורה חדה. במקביל, מדינות רבות סבלו ממחסור בנפט וחשמל, מה שהוביל להטלת הגבלות על שימוש באנרגיה, כמו הפסקות חשמל סדירות והגבלות על מהירות הנסיעה. כמו גרם לאינפלציה גבוהה מאוד במדינות המפותחות ולמיתון כלכלי משמעותי. ארצות הברית, לדוגמה, חוותה עלייה חדה באבטלה והאטה משמעותית בצמיחה הכלכלית. באירופה, האינפלציה עלתה בעקבות העלות הגבוהה של אנרגיה. ההשפעה על מחירי הנפט גם הובילו לשינויים במדיניות הכלכלית והאנרגטית ברחבי העולם. מדינות רבות החלו להשקיע בטכנולוגיות אנרגיה חלופיות ולפתח אסטרטגיות של עצמאות אנרגטית, במטרה להפחית את התלות בנפט מהמזרח התיכון.[61] | |
1972 | המשבר הכלכלי ההודי של 1973-1972(אנ') | הודו | 1973-1972 | נגרם כתוצאה ממספר גורמים פנימיים וחיצוניים שהתמזגו יחד וגרמו לשיבוש כלכלי משמעותי. המשבר התרחש לאחר שנים של צמיחה כלכלית איטית, במקביל לבעיות מבניות כמו חוסר יציבות חקלאית, עלות גבוהה של סחורות ומוצרים בסיסיים, ותלות בייבוא. המשבר הכלכלי של 1972-1973 הושפע באופן ישיר מהעלייה החדה במחירי הנפט בעקבות משבר האנרגיה העולמי, שהחמיר את בעיית האינפלציה בהודו. עלויות האנרגיה, שהתייקרו בצורה חדה, הובילו לעליית מחירים ברחבי המדינה, מה שפגע במשקי בית רבים, במיוחד בשכבות העניות והבינוניות. בנוסף, בחלקה השני של התקופה, ההוצאות הגבוהות על המלחמה עם פקיסטן ב-1971, ששאבו משאבים גדולים מהתקציב, גם הן פגעו במצב הכלכלי. גם אכזבה בתוצרת החקלאית, בשל חוסר יציבות בתנאי מזג האוויר, הוסיפה ללחץ הכלכלי. ההשלכות היו עלייה חדה באינפלציה, מחסור במוצרים בסיסיים, עלייה באבטלה, ותחושת חוסר ודאות כלפי העתיד. הממשלה ההודית נקטה בצעדים כדי להיאבק במיתון, כולל פיקוח מחירים, פיקוח על המטבע המקומי וניהול משאבים בצורה יותר רגולטורית, אך ההתאוששות הייתה איטית. לאחר המשבר, כלכלת הודו החלה להראות סימני התאוששות, אך המשבר הדגיש את הצורך בשיפור היכולת הכלכלית של המדינה להתמודד עם אירועים חיצוניים ושינויים בשוק הגלובלי.[62] |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים קידר-לוי, המשברים הפיננסיים הגדולים במאה השנים האחרונות, בן שמן: מודן, 2013.
- יאן טופורובסקי, Why the World Economy needs a Financial Crash’ and other critical essays on Finance and Financial Economics London: Anthem Press 2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משברים פיננסיים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frank, Tenney (1935). "The Financial Crisis of 33 A. D.". American Journal of Philology. 56 (4): 336–341.
- ^ Brown, Peter Robert Lamont (1971). The World of Late Antiquity. London: Thames and Hudson. p. 22.
- ^ Frank, Tenney (1935).Jere L.Bacharach. Signs of Sovereignity: The Shahada, Qur’anic Verses, and the Coinage of Abd-al-Malik, Cambridge, Massachusetts // Muqarnas: An Annual on the Visual Cultures of the Islamic World. — 2010. — Vol. XXVII.
- ^ Hunt & Murray, A History of Business in Medieval Europe, 1200-1550, 104-5.
- ^ Goddard, Richard (2016). Credit and Trade in Later Medieval England, 1353–1532. London: Palgrave Macmillan. p. 118.
- ^ Goddard, Richard (2016). Craig, John (1953). The Mint: A History of the London Mint from A.D. 287 to 1948. Cambridge, England: Cambridge University Press. pp. 85–96.
- ^ Davies, Glyn (1997) [1994]. A History of Money: From Ancient Times to the Present Day (Reprint ed.). Cardiff: University of Wales Press. pp. 168–174.
- ^ Hatcher, John (2002). "The Great Slump of the Mid-Fifteenth Century". In Britnell, Richard; Hatcher, John (eds.). Progress and Problems in Medieval England: Essays in Honour of Edward Miller. Cambridge, UK: Cambridge University Press.
- ^ Hicks, Michael (2012). The Wars of the Roses. New Haven and London: Yale University Press.
- ^ Kindleberger, Charles P. (1978), Manias, Panics and Crashes. A History of Financial Crises, New York
- ^ Dool, Donald H. (December 2001), "Coppers hail from kipper und wipper period", World Coin News: 34–38
- ^ Kindleberger, Charles P. The Economic Crisis of 1619 to 1623. The Journal of Economic History, vol. 51, no. 1, 1991, pp. 149–175. JSTOR
- ^ Kindleberger, Charles P. (1978), Manias, Dash, Mike (2011). Tulipomania: The Story of the World's Most Coveted Flower and the Extraordinary Passions It Aroused. New York: Three Rivers Press.
- ^ Dool, Donald H. (December 2001), "Coppers hail from kipper und French, Doug (2006). "The Dutch Monetary Environment during Tulipmania". The Quarterly Journal of Austrian Economics
- ^ Galbraith, John Kenneth (1994) [1990]. A Short History of Financial Euphoria (2nd ed.). Penguin Books.
- ^ "100 Most Important American Financial Crises". Retrieved 9 December 2014.
- ^ Brown, V.L. (1926), "The South Sea Company and Contraband Trade", The American Historical Review, 31 (4): 662–678תבנית:Vgrv
- ^ Lande, Lawrence; Congdon, Tim (January 1991). "John Law and the invention of paper money". RSA (The Royal Society for Arts, Manufactures and Commerce). 139 (5414): 916–928. From p. 919: "Since he [John Law] controlled the colonial empire of France in the right of his company, he distributed colonial patents of nobility like a monarch, selecting for himself the title of Duke of Arkansas."
- ^ "The Amsterdam Banking Crisis of 1763." The Amsterdam Banking Crisis of 1763. N.p., n.d. Web. 23 Apr. 2014.
- ^ Jong-Keesing, Elisabeth Emmy de "De Economische Crisis van 1763 te Amsterdam". Internationale Uitgevers- en Handelmaatschappij, Amsterdam (1939): n. pag. Web.
- ^ Kurtulmuşlar, Mevza; Kıral, Halis (2022), Açikgöz, Bernur (ed.), "Bengal Bubble (1669–1772) and East India Syndrome (1669– –)", Black Swan: Economic Crises, Volume I, Accounting, Finance, Sustainability, Governance & Fraud: Theory and Application, Singapore: Springer Nature, pp. 33–44
- ^ Sheridan, R.B. (1960) "The British Credit Crisis of 1772 and the American Colonies" The Journal of Economic History
- ^ Paul Kosmetatos, "Financial Contagion and Market Intervention in the 1772–3 Credit Crisis", Cambridge Working Papers in Economic and Social History, Working Paper No. 21 (2014), p. 18.
- ^ "100 Most Important American Financial Crises". Retrieved 9 December 2014.
- ^ "100 Most Important American Financial Crises". Retrieved 9 December 2014.
- ^ Christmas, Henry (1862). "Copper Coinage of the British Colonies in America". The Numismatic Chronicle and Journal of the Numismatic Society. II (New Series). Royal Numismatic Society: 191–212.
- ^ Maris, Edward (1869). "Varieties of Copper Issues of the United States Mint in the Year 1794". Internet Archive. Philadelphia, Pennsylvania: William K. Bellows.
- ^ Brown, Abram (July 4, 2019). "The High Crimes and Misadventures of William Duer, The Founding Father Who Swindled America". Forbes.
- ^ Mann, Bruce H. (2002). Republic of Debtors: Bankruptcy in the Age of American Independence. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. p. 173.
- ^ Talvio, Tuukka; von Heijne, Cecilia; Märcher, Michael (2010). Monetary boundaries in transition: a North European economic history and the Finnish War 1808–1809. The Museum of National Antiquities.
- ^ "Denmark in the Napoleonic Wars: A Foreign Policy Survey". Scandinavian Journal of History. 26 (2): 89–101.
- ^ Browning, Andrew H. The Panic of 1819: The First Great Depression (2019) Comprehensive scholarly history of the era in the United States
- ^ Roger J. P. Kain; Hugh C. Prince (20 April 2006). The Tithe Surveys of England and Wales. Cambridge University Press. pp. 28–30
- ^ Fetter, Frank W. A Historical Confusion in Bagehot's Lombard Street Economica, New Series, Vol. 34, No. 133 (February 1967), pp. 80–83.
- ^ Glasner, David (1997). "Crisis of 1847". In Glasner, David; Cooley, Thomas F. (eds.). Business cycles and depressions: an encyclopedia. New York: Garland Publishing. pp. 125–28.
- ^ Huston, James L (1983). "Western Grains and the Panic of 1857". Agricultural History. 57 (1): 14–32.
- ^ Mampatta, Sachin; Bhayani, Rajesh (22 July 2015). "How Abraham Lincoln triggered India's first stock market crash". Business Standard. Retrieved 3 February 2018.
- ^ Elliott, Geoffrey. The Mystery of Overend and Gurney: Adventures in the Victorian Financial Underworld. London, Methuen (2006).
- ^ T. W. Fletcher, ‘The Great Depression of English Agriculture 1873-1896’, in P. J. Perry (ed.), British Agriculture 1875-1914 (London: Methuen, 1973), pp. 30–55.
- ^ Samuel Bernstein, "American Labor in the Long Depression, 1873–1878," Science and Society, vol. 20, no. 1 (Winter 1956), pp. 59–83.
- ^ Arthur G. Auble, The Depressions of 1873 and 1882 in the United States. PhD dissertation. Harvard University, 1949.
- ^ Richardson, Gary; Sablik, Tim (December 4, 2015). "Banking Panics of the Gilded Age". Federal Reserve History.
- ^ Glasner, David and Thomas F. Cooley (1997). Business Cycles and Depressions: An Encyclopedia. Garland Pub. pp. 50–51
- ^ Hickson, C. R. and Turner, J. D. 2002. "Free banking gone awry: the Australian banking crisis of 1893." Financial History Review 9:147–167
- ^ Loerzel, Robert (2003). Alchemy of Bones: Chicago's Luetgert Murder Case of 1897. Urbana: University of Illinois Press. p. 24.
- ^ Wolff, David A. (2003). Industrializing the Rockies: Growth, Competition, and Turmoil in the Coalfields of Colorado and Wyoming 1868–1914. University Press of Colorado. pp. 158–159.
- ^ Caporale, Tony; McKiernan, Barbara (1998), "Interest Rate Uncertainty and the Founding of the Federal Reserve", The Journal of Economic History, 58 (4): 1110–17
- ^ Richardson, Gary; Sablik, Tim (December 4, 2015). "Banking Panics of the Gilded Age". Federal Reserve History.
- ^ Wilkins, Mira (2004). The History of Foreign Investment in the United States, 1914-1945. Harvard University Press. p. 4.
- ^ Friedman, Milton; Schwartz, Anna J. (1993) [1963]. A Monetary History of the United States, 1867–1960. Chicago: University of Chicago Press. pp. 221–231.
- ^ Bierman, Harold (2008). "The 1929 Stock Market Crash". In Whaples, Robert (ed.). EH.Net Encyclopedia. Santa Clara, California: Economic History Association. Retrieved February 2, 2017.
- ^ Irwin, D. (2012). "Gold sterilization and the recession of 1937–1938." Financial History Review, 19(3), 249–267.
- ^ Meltzer, Allan H. (2003). A History of the Federal Reserve – Volume 1: 1913–1951. Chicago: University of Chicago Press. pp. 667–681
- ^ Maloney, H. D. (1959). "Monetary Policy and the Recession of 1953–54". The Journal of Finance. 14 (4): 569–70.
- ^ India's Economic Development and Policy: 1947–2000
- ^ Gable, Richard W. (1959). "The Politics and Economics of the 1957–1958 Recession". Western Political Quarterly. 12 (2): 557–559.
- ^ Friedman, Milton; Schwartz, Anna J. (1993) [1963]. A Monetary History of the United States, 1867–1960. Chicago: University of Chicago Press. pp. 614–620.
- ^ India's Economic Development and Policy: 1947–2000
- ^ Meltzer, Allan H. (2009). A History of the Federal Reserve – Volume 2, Book 1: 1951–1969. Chicago: University of Chicago Press. pp. 578–605.
- ^ Mankiw, N. Gregory; Scarth William M. (2003). Macroeconomics: Canadian Edition Updated. New York: Worth Publishers. p. 270.
- ^ Price-Smith, Andrew T. (2015). "1. The History of Oil in International Affairs". Oil, Illiberalism, and War: An Analysis of Energy and US Foreign Policy. The MIT Press.
- ^ Shetty, S. L. "Structural retrogression in the Indian economy since the mid-sixties." Economic and Political Weekly (1978): 185-244.