משחקי לוח נאציים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משחקי לוח נאציים היו מרכיב במסע התעמולה של אדולף היטלר בגרמניה הנאצית. שר התעמולה של היטלר, יוזף גבלס, הבין שכדי לחדור ולהיקלט בציבור, התעמולה חייבת לעורר עניין של קהל וצריכה להיות מועברת באמצעות אמצעי תקשורת שמושכים תשומת לב.[1] משחקי לוח וצעצועים לילדים שימשו דרך להפצת תעמולה גזענית, צבאית ופוליטית לנוער גרמני.[2]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יודן ראוס! (1936)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יודן ראוס!" (Juden Raus, מילולית: יהודים החוצה) הוא משחק בסגנון סולמות וחבלים שפורסם בגרמניה הנאצית על ידי Günther & Co. בשנת 1936.[3][4] המשחק פורסם כ"מבדר, מלמד ובנוי בצורה מוצקה".[5] הציוד של המשחק כולל זוג קוביות, לוח משחק וכמה פסלונים של כלי משחק שעוצבו כדמויות עם כובעים מחודדים גדולים שנועדו לייצג יהודים.[6]

שחקנים זורקים בתורות את הקוביות ומזיזים את "היהודים" שלהם על פני המפה לעבר "נקודות איסוף" מחוץ לחומות העיר, כשהמטרה היא לגרשם אל מחוץ לגבולות המשחק, לכיוון פלשתינה (א"י),[7] תוך התמודדות עם מהמורות שונות בדרך. בהוראות הכתובות על לוח המשחק "אם תצליחו להעלים שישה יהודים, זכיתם בניצחון ברור!".[6]

יודן ראוס היה משחק לוח מסחרי, לא היה לו קשר ישיר למפלגה הנאצית, והוא נמכר באופן מסחרי ללא כל סיוע מצד המפלגה הנאצית. כך שבהתאם, אין בו תעמולה נאצית ישירה,[8] והוא לא מכיל סמלים נאציים.[9] המשחק קיבל ביקורת אוהדת בכתב העת Das Schwarze Korps (אנ'), של המפלגה הנאצית, כמקדם את מדיניות המפלגה במשחקים לכל המשפחה.[9] בן ברקוב ממוזיאון השואה בספריית וינר בריטניה, מספר שהוא תועד כ"הצלחה מסחרית ניכרת", וכפי הנראה מיליון עותקים שלו נמכרו.[8][9] עם זאת, מאמר אחר ב-Board Game Studies Journal טוען שלא ניתן לדעת את המכירות וההצלחה המסחרית האמיתיים של המשחק, משום שעצם הפרסום אודותיו היה מהלך פרסומי בעל אג'נדה. המאמר טוען כי קשה להניח שמשחק מסחרי שהאס אס לא היה שותף בשיווקו, היה מגיע לתפוצה עצמאית כה גדולה, בתקופה זאת בגרמניה הנאצית.[9]

במאמר שפרסם האיגוד הבינלאומי ללימודי משחקי לוח, הוא מכונה "משחק הלוח הידוע לשמצה ביותר של ההיסטוריה". לדבריו, "יודן ראוס!" מראה שאחרי עשרות שנים של תעמולה, האנטישמיות הייתה נטועה כל כך עמוק בחברה הגרמנית בשנות ה-30, עד שמישהו חשב שזה יהיה נושא טוב למשחק ילדים. גזענות קיימת במשחקי לוח רבים, אבל "יודן ראוס!" היה ייחודי בתיאור האופן שבו הגזענות באה לידי ביטוי בחברה, והוא מהווה דוגמה מפחידה לבנאליות של הרוע.... ישנם אזורים רבים בעולם שבהם משחק כזה עדיין עשוי למצוא קהל קליט.... "יודן ראוס!" מהווה אזהרה לכולנו".[9]

פצצות על אנגליה (1940)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פצצות על אנגליה הוא משחק בסגנון פינבול (משחק שולחני אלקטרוני-מכני, עם מנופים מכניים קטנים, שבו משתתף שחקן אחד בלבד, ומטרתו צבירת נקודות מקסימלית על ידי פגיעה במגוון מטרות עם כדור ברזל). המשחק כולל מפה של אנגליה וחלק מצפון אירופה. המפה מכילה חורים במיקומן של ערי מפתח כמו לונדון, ליברפול, ניוקאסל ופלימות' וכן נקודות שונות המייצגות מטרות בים הצפוני.[10] המשחק נוצר בהשראת הקרב על בריטניה ובפרט בהשראת הבליץ.

השחקנים יורים בכדורים מונעי קפיץ המייצגים "פצצות", לעבר מטרות אלו, וזוכים בנקודות שונות על הפגיעה במטרות האויב. אם שחקנים מפציצים מקומות בשליטת גרמניה הנאצית כמו בריסל ואמסטרדם, הם מפסידים נקודות.

לצוד את גנב הפחם (1944)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאגט אאוף קוהלן-קלאו (תרגום מילולי: "לצוד את גנב הפחם") הוא משחק לוח של גלגול ותנועה אשר הופק על ידי Lepthian-Schiffers בגרמניה הנאצית במהלך השנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה.[11] המשחק היה חלק ממסע תעמולה נאצי שהושק ב-23 ביוני 1942, תחת הסיסמה "Kampf dem Kohlenklau" ("הילחמו בגנבי הפחם").[12] קמפיין זה ביקש לקדם שימור אנרגיה כאמצעי לחסוך במשאבי המדינה המתדלדלים, לצורך המאמץ המלחמתי. לימים, הייצוג החזותי של הקוהלנקלאו, "גנב הפחם", הפך לדימוי איקוני של גרמניה הנאצית והוצג לעיתים קרובות בעיתונים, מגזינים, פוסטרים וסרטים.[13][14] ארבעה מיליון עותקים של המשחק הופקו והופצו בין משקי הבית בהם היו הכי הרבה ילדים.[15]

לוח המשחק מורכב מ-50 משבצות, בהן משבצות באדום, שחור, ולבן. השחקנים מטילים קובייה ומקדמים את כלי המשחק שלהם לפי המספר שיצא. כאשר השחקן נוחת על משבצת, הוא מקריא בקול קטע טקסט מתאים מהלוח. משבצות אדומות מייצגות פעולות בזבוז אנרגיה המענישות שחקנים, למשל: "משאיר את הרדיו דולק כשאף אחד לא מקשיב. גנב הפחם אוהב את זה! (השחקן מפספס פנייה)". משבצות שחורות כוללות פעולות שחוסכות אנרגיה ומתגמלות את השחקנים. משבצות לבנות הם נייטרליות ואין להן השפעה. השחקנים מתחלפים עד שאחד מגיע לבסוף לסוף ומוכרז כמנצח. הזוכה מגלה מי היה "גנב הפחם" ומוציא אותו מהבית בהצלחה.[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Doob, Leonard W. (Autumn 1950). "Goebbels' Principles of Propaganda". The Public Opinion Quarterly. American Association for Public Opinion Research. 14 (3): 419–442. doi:10.1086/266211. JSTOR 2745999.
  2. ^ United States Holocaust Memorial Museum. "Indoctrinating Youth". נבדק ב-7 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Jews Out Board Game". History in an Hour. 6 ביולי 2012. נבדק ב-31 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Heberer, Patricia (31 במאי 2011). Children during the Holocaust (Illustrated ed.). Rowman Altamira. pp. 262–263. ISBN 9780759119864. נבדק ב-31 בדצמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ "Games". Time. 1939-01-30. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2012. נבדק ב-2009-05-07. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Bruchfeld, Stephane; Paul A. Levine (1998). "Tell ye your children... A book about the Holocaust in Europe 1933–1945" (PDF). Regeringskansleit. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-08-20. נבדק ב-2009-05-14.
  7. ^ Allers, Jeff (2008-12-09). "Postcards From Berlin #34: Gaming and the Third Reich". Boardgame News. אורכב מ-המקור ב-2008-12-20. נבדק ב-2009-05-07.
  8. ^ 1 2 "Nazi Board Game 'Out With The Jews!'". Public Radio International. נבדק ב-10 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 5 Morris-Friedman, Andrew; Schädler, Ulrich (2003). ""Juden Raus!" (Jews Out!) – History's most infamous board game" (PDF). Board Games Studies Journal (6). אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 בפברואר 2012. נבדק ב-2014-08-15. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Nazi board games under the hammer". BBC News. 2007-08-20. נבדק ב-2009-05-07.
  11. ^ "Jagd auf Kohlenklau (Hunt the Coal Thief)". The British Museum. נבדק ב-2009-05-14.
  12. ^ Kohlenklau (GERMAN)
  13. ^ Klemperer, Victor; Martin Brady (2006). The language of the Third Reich: LTI, Lingua Tertii Imperii : a philologist's notebook. London: Continuum International Publishing Group. p. 81. ISBN 0-8264-9130-8.
  14. ^ "Der Kohlenklau". Bund der Energieverbraucher (בגרמנית). נבדק ב-2011-12-07.
  15. ^ 1 2 "Jagd auf Kohlenklau". Bund der Energieverbraucher (בגרמנית). נבדק ב-2009-05-07.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משחקי_לוח_נאציים&oldid=37900740"