משל החבר בלילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחריט של יאן לאוקן הממחיש את סופו של המשל.

משל החבר בלילה (או השכן התובעני) הוא אחד ממשלי ישו אשר מופיע בהבשורה על-פי לוקאס י"א 5-8. במשל זה מסכים החבר לעזור בסופו של דבר לחברו בזכות עקשנותו ותובענותו של השכן בטיעון שהם חברים, על אף השעה המאוחרת ואי הנוחות הכרוכה בכך.

משל זה ממחיש את הצורך להעתיר ולהתפלל מבלי לוותר. המשל דומה למשל שופט העוולה והוא תואר על ידי מספר אמנים, כולל ויליאם הולמן האנט.

סיפור המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמן אלמוני שנשכר על ידי ההוצאה לאור "Pacific Press Publishing Co" בשנת 1900

סיפור המשל הוא כדלקמן:

5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי בָכֶם אֲשֶׁר־לוֹ אֹהֵב וְהָלַךְ וּבָא אֵלָיו בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאָמַר אֵלָיו יְדִידִי הַלְוֵנִי שְׁלשֶׁת כִּכְּרוֹת־לָחֶם׃ 6 כִּי־אֹהֲבִי בָּא אֵלַי מִן־הַדָּרֶךְ וְלִי אֵין־כֹּל לָשׂוֹּם לְפָנָיו׃ 7 וְהוּא מִבַּיִת יַעֲנֶה וְיֹאמַר אַל־תּוֹגִיעֵנִי כִּי־כְבָר נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת וִילָדַי שׁוֹכְבִים עִמָּדִי בַּמִּטָּה לֹא־אוּכַל לָקוּם וְלָתֶת לָךְ׃ 8 אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם כִּי לֹא־יָקוּם לָתֶת־לוֹ עַל־הֱיוֹתוֹ אֹהֲבוֹ יָקוּם בַּעֲבוּר עַזּוּת פָּנָיו וְיִתֶּן־לוֹ כְּכָל־צָרְכּוֹ׃

- לוקס י"א 5-8, ברית חדשה, תרגום דליטש

המצג המתואר במשל זה מתאר בית איכר המתגורר בחדר יחיד, שבו ישנה יחד המשפחה כולה, על מזרן, על הרצפה[1][2] ואדם אחר, חבר, הנוסע בלילה, להימנע מכובד חומו של היום. בקשת החבר היא מבוססת על נוהג הכנסת אורחים, שנחשבה בעולם העתיק במזרח התיכון כחובה קדושה[3], השכן מבקש מחברו שלושה ככרות לחם משום שאורחים הגיעו אליו, ואין לו לחם, והוא הרי חייב לארח את אורחיו ולהאכיל אותם.

יש לציין כי נראה שלנגד עיניו של ישו במשל זה עמד הפסוק ממשלי ג' 28-27: "27  אַל-תִּמְנַע-טוֹב מִבְּעָלָיו - בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ לַעֲשׂוֹת. 28  אַל-תֹּאמַר לְרֵעֲךָ, לֵךְ וָשׁוּב- וּמָחָר אֶתֵּן;  וְיֵשׁ אִתָּךְ."

פרשנות  [עריכת קוד מקור | עריכה]

המשל מופיע הבשורה על-פי לוקאס מיד לאחר שישו לימד את תלמידיו, על פי בקשתם, את תפילת האדון, ולכן יכול להיחשב כהמשך ישיר ללימוד שישו מלמד את תלמידיו כיצד להתפלל, ואילו פסוקי ההמשך מסייעים בהבנת משמעות המשל:

9 וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם׃ 10 כִּי כָּל־הַשֹּׁאֵל יְקַבֵּל וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְהַדֹּפֵק יִפָּתַח־לוֹ׃

לוקס י"א 10- 9, ברית חדשה, תרגום דליטש

ציור מאת ויליאם הולמן האנט (1895) המתאר את תחילתו של משל החבר בלילה (השכן התובעני)

משמעותו של המשל היא שעל האדם המאמין לשקוד ולהתמיד בתפילה, ו"לדפוק בדלת" (דהיינו על דלת הכניסה לתפילות לפני הקדוש ברוך הוא) בעקשנות עד לקבלת תשובה/מענה לתפילתו. כל מי שמתעקש ומבקש יקבל מענה בסופו של דבר.

יש לציין שהשכן החבר שנענה לבקשה הלילית של חברו, מקיים מצווה ובעצם מציית לפסוקים ממשלי ג' 28-27: "27  אַל-תִּמְנַע-טוֹב מִבְּעָלָיו--בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך (יָדְךָ) לַעֲשׂוֹת. 28  אַל-תֹּאמַר לְרֵעֲךָ, לֵךְ וָשׁוּב--וּמָחָר אֶתֵּן; וְיֵשׁ אִתָּךְ."

יואל ב. גרין מעלה כי השאלה שפותחת את המשל ("מִי בָכֶם אֲשֶׁר־לוֹ אֹהֵב...?" ניתן לבטא גם כ"התוכל לתאר לעצמך...?") הוא מיועד להיות נענה באופן חד משמעי כ"לא!", שכן, לא יעלה על הדעת שבנסיבות כאלה חבר היה מסרב לעזור[1]; (מילות הפתיחה למשל - מי בכם - כפי שהן כתובות במקור היווני מופיעות גם במקומות אחרים בבשורת לוקס, אך אין להן מקבילות בהווה, גם אי. הווארד מרשל מזהה אותן כביטויים אופייניים לישו עצמו).[2] עם זאת, ישו מציין בהמשך כי גם אם החברות לא הייתה מניע מספיק חזק, עדיין יש לצפות לקבלת הסיוע - למעשה של צדקה וחסד. כמו בפסוקים בבשורה על שם לוקאס י"א 9-13. המשל הוא אפוא תמריץ לשאת תפילה[2]. למשל שופט העוולה יש משמעות דומה.[4]

תיאורים באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר תיאורים אמנותיים של משל זה, המפורסם ביניהם הוא הציור "השכן התובעני" (1895) שציירויליאם הולמן האנט, המוחזק בגלריה הלאומית של ויקטוריה, אוסטרליה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משל החבר בלילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Joel B. Green, The Gospel of Luke, Eerdmans, 1997, ISBN 0-8028-2315-7, pp. 445–450
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 I. Howard Marshall, The Gospel of Luke: A Commentary on the Greek text Eerdmans, 1978, ISBN 0-8028-3512-0, pp. 462–465.
  3. ^ Hultgren, Arland J., The Parables of Jesus, Wm. B. Eerdmans Publishing, 2002
  4. ^ ">Craig L. Blomberg, Interpreting the Parables, InterVarsity Press, 1990, ISBN 0-8308-1271-7, p. 275.