משמעות לוואי
בסמנטיקה, משמעות לוואי (או הוראת לוואי), או קונוטציה, היא המשמעות הנוספת, הנלווית, שניתן להסיק אותה מהמסר –(שרואים, שומעים או קוראים). המושג קונוטציה מתייחס לאסוציאציות התרבותיות-החברתיות או האישיות של האדם. זוהי הדרך שבה החברה או מישהו בתוך החברה חושבים על המסר. פירוש קונוטטיבי קשור למעמד, גיל, מגדר, מוצא של הנמען והיא כוללת את כל מה שהמסר מביעה מעבר למשמעות הבסיסית שלו, הדנוטציה. הדנוטציה היא בדרך כלל אובייקטיבית ושווה אצל כל הדוברים, ואילו הקונוטציה משקפת את עמדת הדובר ואת התייחסותו הסובייקטיבית למילה. בנוסף, קונוטציה היא גם המשמעות הרגשית של כל אדם הנלווית למילה, סיפור, תמונה, מוזיקה ועוד.
לדברי גד בן-עמי צרפתי,
ההוראה [דנוטציה] היא התפקיד הסמנטי הטהור של המילה, ואילו הוראת הלוואי [קונוטציה] היא מכלול רגשות, הערכות, זיכרונות ותסמיכים (אסוציאציות) שהמילה מעוררת בנו. נֹאמר, למשל, שהוראת המילה 'אימא' היא 'אישה ביחס לבניה', ואילו הוראת הלוואי שלה יכולה להיות רגשי חיבה, געגועים, זיכרונות הילדות וכדומה - וגם תרעומת ואפילו איבה. הוראת המילה 'מלחמה' היא 'התנגשות בין צבאות עוינים', והוראת הלוואי יכולה להיות רגש של התלהבות, של פחד, של כאב ועוד.
לעיתים הקונוטציה עשויה להבדיל בין מילים בשפה שיש להן משמעות יסודית זהה. לדוגמה, לביטויים "נפטר", "הלך לעולמו", "מת" ו"התפגר" יש משמעות יסודית אחת שווה – חייו של האדם נפסקו. ואולם, ל"נפטר" ול"הלך לעולמו" יש קונוטציה חיובית, ל"התפגר" יש קונוטציה שלילית ואילו ל"מת" אין בדרך כלל קונוטציה. קונוטציה יכולה לשמש גם כאמצעי ספרותי או רטורי: לדוגמה, שימוש במילה "אביב" מעורר קונוטציות של התחדשות ולבלוב אצל הקורא או השומע.
ההבחנה בין משמעות לוואי לאסוציאציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המבחינים בין משמעות לוואי, ובין אסוציאציה. משמעות לוואי משמשת לציון משמעות המתקשרת לעצם, בעוד אסוציאציה היא של עצם אחר המתקשר אליו. לדוגמה: לצבע אדום יכולה להיות משמעות לוואי של אהבה או אזהרה, ואילו לעורר אסוציאציות לפרחים אדומים, שטיח אדום או מאדים - הכוכב האדום. הגבול בין משמעות לוואי ואסוציאציה מטושטש, ותלוי במידה רבה בהקשר ובאדם. לדוגמה, בהקשר של פרס האוסקר, הצבע האדום יכול לעורר משמעות לוואי אל השטיח האדום; ובהקשר של אסטרולוגיה, הוא יכול להיות בעל משמעות לוואי למאדים.
שימושים למשמעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש במשמעויות לוואי עשוי לאפיין ז'אנרים שונים של כתיבה: בנאום, בפשקוויל או בפרסומת עושים בדרך כלל שימוש רב במשמעויות לוואי, ולעומת זאת בכתיבה מדעית או אנציקלופדית מקובל למעט ככל האפשר במשמעויות לוואי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גב"ע צרפתי, העברית בראי הסמנטיקה, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 10–12
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קונוטציה/דנוטציה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות