אסוציאציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסוציאציהעברית: תסמיך) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

האסוציאציה מקשרת בין עצמים שיכולים להיות מסוגים שונים - עובדות, רעיונות, פעולות, דימויים, גירויים ותגובות, זיכרונות וכדומה. האסוציאציה מוגדרת על-פי תאוריות הלמידה הקיימות כקשר בין גירויים לתגובות. רוב תאוריות אלה הושפעו מהאסכולה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה, אסכולה אשר עוסקת בחקר ההתנהגות הגלויה של בעלי חיים ובני-אדם.

ישנם הסברים אפשריים רבים לגבי סיבת קיומו של קשר זה, כגון היווצרות סינפסות חדשות במוח, דפוסים של פעילות עצבית או רשתות של רעיונות מופשטים הקיימות במוחנו.

הפסיכואנליזה וגישות טיפוליות אחרות מתמקדות בחוויה הפסיכולוגית המתעוררת באמצעות גירוי או אירוע, כך שאסוציאציות הופכות לכלי בעל חשיבות רבה במהלך הטיפול. לדוגמה המילה "זבוב" עשויה להעלות אצל המטופל באסוציאציה את המילה "כנפיים", מילה זו עשויה להעלות באסוציאציה את המילה "מטוס" וכן הלאה. שרשרת אסוציאציות זו יכולה לשמש בידי המטפל כדי לאבחן ולאתר קונפליקטים והגנות פסיכולוגיות אצל המטופל.

טכניקה זו משמשת גם במחקרי למידה מילוליים ובמחקרים פסיכובלשניים הבודקים כיצד נוצרת משמעות למילה כלשהי. כאן קיימת הבחנה בין אסוציאציות סינטגמטיות (מילה עוקבת מבחינה תחבירית, כגון כיסא-גדול) לאסוציאציות פרדיגמטיות, (מילה קשורה מבחינת המשמעות, כגון כיסא-שולחן). ילדים נוטים להעלות אסוציאציות סינטגמטיות, ומבוגרים נוטים להעלות אסוציאציות פרדיגמטיות. על פי ההנחה יש במוח "אזורי אסוציאציה", כגון האונה המצחית והקודקודית, שבהם מתרכזת הפעילות השכלית של למידה, חשיבה והסקה.

משום שהמידע בזיכרון לטווח ארוך מקודד על בסיס משמעות תוך קישוריות לידע קודם‏[1], האסוציאציה היא אחת הדרכים לשפר את יכולת השליפה מהזיכרון‏[2]. שימוש באסוציאציות נעשה גם בחיבור הגדרות לתשבצים ובמיוחד לתשבצי היגיון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  2. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.