לדלג לתוכן

משפחת אוחנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב נסים אוחנה רבן של קהילות יהודיות בעזה, חיפה ועוד, מראשית המאה ה-20.

משפחת אוחנה היא משפחה יהודית ישראלית, ששורשיה מארצות המגרב. ענף בולט של משפחה זו הוא ממקנס שבמרוקו.

מוצאה של אחת המשפחות בשם אוחנה הוא ככל הנראה מעיר אופראן שבו בעבר היה מקום משכנה של קהילה יהודית עתיקה בת למעלה מאלפיים שנה, מהקהילות העתיקות בצפון אפריקה[1].

הראשון שנודע בשם זה הוא הרב סולימאן אוחנה אשר נולד בעיר פאס שבמרוקו במאה ה-16, עלה לארץ לישראל בצעירותו, והתיישב בעיר צפת שם היה מגורי האר"י. מצאצאיו נמנה הרב נסים אוחנה, (18811962), עלה בשנת 1886 מאלג'יר לארץ ישראל. היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים. חלוץ מתרגמי התלמוד לעברית.

ענף של משפחת אוחנה מהעיר מוגדור מייחסים את משפחתם לרבי יהודה אפריאט אשר מת על קידוש השם בשנת 1792[1].

ע"פ שלום בר אשר, נמנתה משפחת אוחנה בין כמה מהמשפחות היהודיות אשר שימשו בדרך כלל כסוכני מסחר מטעם מעצמות אירופה במרוקו בתקופה שמימי שלטונו של סידי מוחמד בן עבדאללה במחצית השנייה של המאה ה-18 ועד שלהי המאה ה-19[2].

משמעות השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם אוחנה הוא מגדל או סוחר של חינה או וגם תבלינים וצמחים אחרים[3] ע"פ פירוש זה נמנה שם זה עם קבוצת שמות המשפחה הקרויים על שם מקצועות[4]

פירוש אחר לפי השפה הברברית – הוא "מ-", "מוצאו מ-", וגם "בנו של" כלומר "בן חנה או משפחת חנה"[5] מבחינה זו ניתן לסווגו כמטרונים, כלומר שם משפחה שנגזר משמה הפרטי של אחת מאמהות המשפחה[1]

ע"פ מוזיאון בית התפוצות המקור הבֶּרְבֵּרִי של שם זה נתמך על ידי שמו של הכפר קסבה דס בו חנה השוכן בעמק מולויה במרוקו. מבחינה זו ניתן לסווג את השם כטופונים - שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ.

שושלת רבני משפחת אוחנה צאצאי יעקב אוחנה ממקנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שושלת משפחת יעקב אוחנה ממקנס
הרב יצחק אוחנה רבה של קריית מוצקין.

אישים בולטים להם שם המשפחה אוחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדורגלן עבר ישראלי בבית"ר ירושלים. נמנה בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

לקריאת נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 מקור השם אוחנה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
  2. יוסף טובי, יעקב ברנאי ושלום בר-אשר, תולדות היהודים בארצות האסלאם: העת החדשה עד אמצע המאה ה-י"ט (חלק ראשון), עמ' 138, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשמ"א - 1981, ירושלים.
  3. עמירם ברקת, האם "אוחנה" הוא בנה של חנה או "עושה החינה"?, באתר הארץ, 9 בפברואר 2006
  4. יותם בנזימן, לשון רבים : העברית כשפת תרבות, עמ' 179, מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד, 2013, רעננה.
  5. רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: הכל נשאר במשפחה, באתר nrg, 7 באוקטובר 2010
  6. נמצא חתום על שטרות בשנת תקנא ושנת תקנב. ראו ספר טובת מראה עמוד 16