סולימאן אוחנה
| לידה | פאס |
|---|---|
| פטירה |
1618 ה'שע"ח |
| כינוי | רבי סולמאן וחנא, או בראשי תיבות - הרס״ו |
| מדינה |
מרוקו,  האימפריה העות'מאנית ארץ ישראל |
| מקום פעילות | צפת |
| תקופת הפעילות |
?–1618  |
| תחומי עיסוק | פסיקת הלכה |
| תפקידים נוספים | סת"ם |
  | |
רבי סולֵימַאן אוחנה (נפטר ב-שע"ח, 1618[1]) היה מקובל שנמנה עם גורי האר"י. נחשב לשני במעלה אחרי רבי חיים ויטאל[2].
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר פאס שבמרוקו, עלה לארץ לישראל בצעירותו, והתיישב בעיר צפת.
היה גם סופר סת"ם והיה ידוע במומחיותו הרבה, כפי שמעיד החיד"א שהיו ברשותו תפילין שכתב רבי סולימאן. לפי עדות מתקופה מאוחרת, המנהג בצפת היה, שהיו מוציאים שני ספרי תורה שלוש פעמים בשנה: בראש השנה, ביום הכיפורים ובחג השבועות, ספר תורה אחד של רבי יצחק אבוהב והשני למפטיר של רבי סולימאן אוחנה[3]. ספר התורה מצוי כיום בבית הכנסת אבוהב בצפת.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על משניות מודפסות שהיו ברשותו כתב הגהות על נוסח המשנה והגהות והערות על פירוש המשנה לרמב"ם ופירוש הרע"ב. ההגהות והפירושים מצוטטים בפירוש מלאכת שלמה לר' שלמה עדני.
- הגיה את מדרשי ההלכה מכילתא, ספרא וספרי. הם מצוטטים בפירושיו של רבי דוד פארדו ובפירוש "שבות יהודה" למכילתא של רבי יהודה נג'אר שראה ההגהות בכתב יד ונדפס בליוורנו שנת תקס"א. ההגהות והביאורים שלו (מיוחסים ל"חכם קדמון ספרדי") נדפסו בסוף מהדורת וילנא לספרי[4]. ההגהות על המכילתא נדפסו גם הם מגנזי הגר"א בווילנא, תר"ד. ושוב על ידי ר' שלמה אהרן ורטהיימר באוצר מדרשים חלק א'[5].
- בספר נאדר בקודש איזמיר תצ"ח נדפס "נוסח ספר יצירה מוגה מפי הרב המופלא המקובל האלהי שולימאן ן' אוחנה".
- בספר הזוהר הנדפס בווילנא בשנת תרכ"ו עם הגהות הגר"א הובאו הגהותיו של רבי סלימאן בסופו.
- חיבר חיבורים נוספים בתורת הנגלה והנסתר שחלקם לא נמצאים כיום בידינו, אך חלקים מהם מצוטטים בספרי חבריו המקובלים בני דורו, כמו אצל רבי יוסף מטראני. מספר כתבי יד שלו קיימים בספריה הלאומית.
שבחיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי משה גאלנטי כתב עליו: "זהו החכם השלם החסיד הסופר המובהק כותב תפילין בכוונות אלהיות בקדושה זורח אורו במחניכם קדוש... חכם החסיד ענוותן כהלל אין גומרין עליו את ההלל, סופר מהיר כותב תפילין בכוונות אלהיות, זה כמה שנים שיצאו מתחת ידו יותר מאלף זוגות של תפלין לארץ מרחקים"[6].
רבי חיים אלפאנדארי כתב עליו בספר מגיד מראשית: "ידיד נפש בנן של קדושים סופר מהיר בתורת האלהים בתפלין דבדיקי בכל אתוותא כתובים באצבע אלהים הרב האלהי מהר"ר סולימאן זלה"ה אשר כל רואיהם יכירום ויאמרו כי לאלהים קרובים והן בקדושיו לו יאמין".
בספר באר שבע כתב עליו: "הרב הגדול ראש המדברים בכל מקום דכל רז לא אנס מיניה"[7].
רבי שלמה שלומיל כתב עליו: "מפורסם בישראל בחכמה וענוה יתירה ובחסידות מופלאה"[8].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקדמה לספר בעלי ברית אברהם, אהבת שלום תשמ"ב.
- מנחם כהנא, פירושים לספרי הגנוזים בכתובי-יד, ספר זיכרון להרב יצחק נסים, ירושלים תשמ"ה, ב, עמ’ קז-קיג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולימן אוחנה, דף שער בספרייה הלאומית- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "סולימאן אוחנה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1188-1187, באתר היברובוקס
- יעקב נחום אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ירושלים, תש"ח, באתר היברובוקס
- הגהותיו למכילתא בכתב ידו באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני ספרד עמוד 1773
- ^ אברהם אוחנה, איש יהודי היה עמוד 44
- ^ ספר מבשרת ציון, הובא בספר טובת מראה דף צה
- ^ ראה ספרי עם הגהות הגר"א, וילנא, תרכ"ו, באתר היברובוקס
- ^ ראה כאן - שלמה אהרן ורטהיימר, אוצר מדרשים חלק א', ירושלים, תרע"ג, באתר היברובוקס
- ^ שו"ת סימן קכד
- ^ כריתות דף לד
- ^ שבחי האר"י ז"ל דפוס ארץ טובה, עמוד יז
| בקרת זהויות |
|
|---|