יצחק אוחנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יצחק אוחנה
הרב אוחנה.jpg
לידה 1908
ה'תרס"ח
מקנס, מרוקו
פטירה 21 בינואר 1992 (בגיל 84 בערך)
ט"ז בשבט ה'תשנ"ב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יצחק אוחנה (ה'תרס"ח 1908ט"ז בשבט ה'תשנ"ב, 21 בינואר 1992) היה רב ישראלי שכיהן כרבה של קריית שמונה (1954–1978).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במקנס שבמרוקו. אביו הרב אברהם היה אב”ד מקנס. למד אצל הרב רפאל ברוך טולדנו בישיבת מקנס.

בגיל 25 מונה על ידי רבי רפאל בירדוגו כדיין בבית דינו במקנס, בהמשך הקים בה גם ישיבה לצעירים. עלה במסירות נפש לארץ ישראל בשנת ה'תש"ח (1948), ובחר לגור בירושלים למרות היותה מופגזת באותה שעה.[1] התגורר במושבה הגרמנית בירושלים שם עסק בהרבצת תורה והקים בתי כנסת. שנתיים אחר כך שב למרוקו לשם עידוד עליית יהודי מקנס.

בשנת ה'תשי"ד (1954) נתבקש על ידי הרבנים הראשיים לשמש כרבה של המועצה המקומית קריית שמונה. בשנת 1960 המועצה הדתית העבירה אותו מכהונתו בשל אי סדרים במועצה[2] ובעקבות כך פיזר שר הדתות, טולידאנו, לראשונה בישראל את המועצה הדתית והחזיר אותו לכהונתו.[3]

באוגוסט 1960 שמע כי באטליז אחד הוכנס בשר טריפה למכירה, הוא נכנס לאטליז ובמוצאו את בשר הטריפה עמד בפתח החנות והכריז בקול כי האטליז מוכר בשר טריפה, הקצב נטל סכין חדה ורץ אליו בכוונה לדוקרו נפש, ר' יצחק פתח את בגדיו וצעק לו דקור אותי, הקצב נרתע לאחוריו באימה. באחד הפעמים שמו אותו גם בבית בבית המעצר בתחנת המשטרה על פעולתו, הדבר גרם סערה תקשורתית גדולה והוא שוחרר.[4]

כהונתו הייתה מלווה בשנות ה-60[5][6] בסכסוכים רבים עם המועצה הדתית (לא כונסה במשך כ-4 שנים[7]) ועם שר הדתות שעמד לפטרו.[6] מאבקים רבים נוספים היו לו עם בעלי האטליזים שסיפקו חלקם בשר שאינו כשר ועל כן החרימם וציווה שלא לקנות מהם בשר.[8][9]

תחום שני שהקדיש לו את כל מרצו הוא החינוך. הוא פעל להקים בית הספר של החינוך העצמאי בעיר, בימי הקיץ שהילדים היו בחופשה, הקים קיטנות לילדים שלמדו תורה וקראו תהילים, ומכספו העניק להם פרסים וממתקים.[10]

בניו: הרב יוסף אוחנה שהיה רבה של קריית מוצקין במשך 35 שנים (נפטר ב-2018[11]); הרב שמעון, ראש ישיבת “יגדיל תורה” בחיפה; הרב אברהם, ראש ישיבת “עץ החיים”; והרב מאיר. חתניו: הרב יעקב משה הלל ראש ישיבת אהבת שלום; הרב צבי סימן טוב, מהרבנים של יוצאי אפגניסטן בישראל, וראש ישיבת “אור התורה” בבני ברק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון וענונו, ארזי הלבנון – אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, ירושלים, תשס"ו, כרך ב' עמוד 1214
  • איש יהודי היה, אברהם אוחנה, הוצאת ספרים שעל יד ישיבת עקידת יצחק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]