לדלג לתוכן

משפטי שטוטהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שומרות של מחנה הריכוז שטוטהוף במשפט בגדנסק בין ה-25 באפריל ל-31 במאי 1946. שורה ראשונה (משמאל): אליזבת בקר, גרדה שטיינהוף, וונדה קלאף. שורה שנייה: יוהאן פאולס, ארנה ביילהרדט, ג'ני-וונדה ברקמן

משפטי שטוטהוף היו סדרה של משפטים שהתקיימו בפולין זמן קצר לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה ועסקו בפשעי מלחמה. מטרת המשפטים הייתה להעמיד לדין שורה של של אנשי סגל במחנה הריכוז שטוטהוף ופקידים אחרים, האחראים לפי ההערכות, לרצח של עד 85,000 אסירים בזמן כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

משפט שטוטהוף הראשון לפשעי מלחמה התכנס בעיר גדנסק, בתאריכים 25 באפריל 1946 עד 31 במאי 1946. שלושת המשפטים הבאים התקיימו באותו בית משפט בשנים 1947 - השני ב-8-31 באוקטובר, השלישי ב-5-10 בנובמבר, והרביעי ב-19–29 בנובמבר של אותה שנה. המשפט החמישי נערך בפני בית המשפט בעיר טורון ב-1949. משפט שטוטהוף השישי והאחרון התקיים בשנת 1953 גם הוא בגדנסק בפולין. בסך הכל, מתוך כ-2,000 אנשי ונשות אס-אס שניהלו את מתחם המחנה, הורשעו ונענשו 72 קציני אס-אס ושש משגיחות.[1]

משפט שטוטהוף הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשפט הראשון שהתקיים בגדנסק מ-25 באפריל 1946 עד 31 במאי 1946, בית הדין הפלילי המיוחד הסובייטי-פולני דן והרשיע בפשעים נגד האנושות קבוצה של 13 פקידים ומשגיחים לשעבר על מחנה הריכוז שטוטהוף ומחנה המשנה לנשים הממוקם בעיר בידגושץ'.[1] הנאשמים הובאו לדין בבית המשפט ונמצאו כולם אשמים. 12 מתוכם נידונו למוות, כולל מפקד השומרים יוהאן פאולס. השאר נידונו לתקופות מאסר שונות. עונשי המוות בוצעו בתלייה ב-4 ביולי 1946 בביסקופיה גורקה בגדנסק.[2]

מפקד מחנה הריכוז נוינגמה מקס פאולי נידון למוות בגרמניה בערך באותו זמן.[1] פאולי נשפט על ידי הבריטים על פשעי מלחמה יחד עם 13 נאשמים אחרים בהמבורג, שהיה ממוקם בגזרת הכיבוש הבריטי של גרמניה. המשפט נמשך מ-18 במרץ 1946 ועד 13 במאי 1946. פאולי הורשע ונידון למוות יחד עם 11 נאשמים נוספים, והוצא להורג בתלייה ארוכה על ידי אלברט פיירפוינט בכלא המלין ב-8 באוקטובר 1946. המפקד השני של המחנה פאול ורנר הופה (אוגוסט 1942 - ינואר 1945) נתפס ב-1953 במערב גרמניה ולאחר מכן נידון לתשע שנות מאסר.

הוצאה להורג של שומרי מחנה הריכוז שטוטהוף ב-4 ביולי 1946. בחזית היו השומרות הנידונות לתלייה: ברקמן, פארדיס, בקר, קלאף, שטיינהוף (משמאל לימין)
הוצאתם להורג של שטיינהוף, פאולס ושלושה קאפו 4 ביולי 1946

משפט שטוטהוף שני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט השני נערך החל מ-8 באוקטובר 1947 ועד 31 באוקטובר 1947, בפני בית דין פלילי מיוחד בפולין. 24 פקידים לשעבר ושומרי מחנה הריכוז שטוטהוף הועמדו לדין ונמצאו אשמים. עשרה מתוכם נידונו למוות.[1]

משפט שטוטהוף השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט השלישי נערך החל מ-5 בנובמבר 1947 ועד 10 בנובמבר 1947, בפני בית דין פלילי מיוחד בפולין. הועמד לדין כ-20 פקידים ושומרים. 19 מתוכם נמצאו אשמים, ואחד זוכה.[1]

משפט שטוטהוף הרביעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט הרביעי התקיים גם בפני בית משפט פלילי מיוחד בפולין, החל מ-19 בנובמבר 1947 ועד 29 בנובמבר 1947. במשפט הועמדו לדין 27 פקידים ושומרים לשעבר. 26 מתוכם נמצאו אשמים, ואחד זוכה.[1]

משפט שטוטהוף החמישי והשישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המשפטים האחרונים בפולין בנוגע לבכירים במחנה הריכוז שטוטהוף התקיימו בהפרש של ארבע שנים. בשנת 1949, האס-אס-האופשטורמפיהרר הנס יעקובי, מפקד מחנות המשנה בו יצרו את ארגון טודט לנשים חופרות תעלות נ"ט, [3] נשפט בפני בית המשפט הפלילי בטורון ונידון לשלוש שנות מאסר.[1]

בשנת 1953 שפט בית המשפט בגדנסק את איש ה-אס-אס פול ביאלבה, סוהר מהפלוגה השלישית בשטטהוף בין השנים 1941-1945,[4] וגזר עליו 12 שנות מאסר.[1] איס האס-אס אמיל שטרלאו, נידון למוות על ידי בית המשפט בטורון ב-23 באפריל 1948 בגין פשעי מלחמה. הוא הוצא להורג ב-8 בנובמבר. [5] [6]

משפטים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-50, נידונו מספר מפקדי מחנות ריכוז נאציים למאסר בגין פיקוח על רצח אסירים יהודים בתאי גזים בין השנים 1942 ל-1944. בשנת 2017 החלה העמדה לדין של שני שומרי מחנה שטוטהוף לשעבר מבורקן ו-וופרטל. [7] הנאשם בוופרטל הכחיש את ההאשמות והכריז שהוא לא נכח במהלך ההרג, ולא הבחין בדבר. [8]

בנובמבר 2018, יוהאן רהבוגן מבורקן נשפט בבית המשפט בגין שירות במחנה שטוטהוף מיוני 1942 עד ספטמבר 1944. [9] בדצמבר 2018 הופסק המשפט, מאחר שהנאשם נאלץ להתאשפז בשל בעיות לב וכליות חמורות. [10] ב-25 בפברואר 2019, פורסם כי לא סביר שהמשפט ייפתח מחדש בשל מצבו הבריאותי הרעוע של הנאשם. [11]

באוקטובר 2019, הואשם ברונו דיי מהמבורג ברצח של 5,230 אסירים במחנה שטוטהוף בין 1944 ל-1945. עם זאת, הוא נשפט בבית משפט לנוער בשל היותו כבן 17 באותה עת. [12] ביולי 2020, הוא הורשע ב-5,232 סעיפי סיוע לרצח על ידי בית המשפט במדינת המבורג, וכן הורשע בסעיף אחד של סיוע לניסיון רצח. [13]

בשנת 2021, אירמגרד פורשנר, מזכירת מחנה הריכוז שטטהוף לשעבר, שם עבדה עבור מפקד המחנה פול-ורנר הופה,[14] הואשמה ב-11,412 סעיפי סיוע לרצח ו-18 אישומים נוספים של סיוע לניסיון רצח, [15][16] [17] ב-20 בדצמבר 2022 היא נמצאה אשמה ונידונה למאסר על תנאי של שנתיים. [18] [19]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפטי שטוטהוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Janina Grabowska (22 בינואר 2009). "Odpowiedzialność za zbrodnie popełnione w Stutthofie. Procesy" [Responsibility for the Atrocities Committed at Stutthof. The trials.]. KL Stutthof, Monografia. אורכב מהמקור ב-22 בינואר 2009. נבדק ב-12 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  2. ^ Skalman.nu Forum, Stutthof Trial, April 25-May 31, 1946 at JewishVirtualLibrary.org
  3. ^ Marian Rochniński, Jan Ruciński, Tragiczny los żydowskich więźniarek z Baukomando Weichsel (The Tragic Fate of Women Prisoners of Baukomando Weichsel) Tygodnik Katolicki "Niedziela" 47/2007.
  4. ^ Bogdan Chrzanowski, Andrzej Gąsiorowski (Zeszyty Muzeum, 5), Załoga obozu Stutthof (Staff of Stutthof concentration camp) (PDF file, direct download 9.14 MB) p. 189 (13/40 in PDF). Muzeum Stutthof w Sztutowie. Zaklad Narodowy Imienia Ossolinskich, Wrocław, Warszawa, Krakow 1984. PL ISSN 0137-5377.
  5. ^ IPN Warsawa
  6. ^ Lista osob Straconych w wiezieniach Polskich w latach 1944 – 1956, IPN, 1990
  7. ^ "KZ-Wachmann muss mit Anklage rechnen". Westfälische Nachrichten (בגרמנית). 16 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Ermittlungen gegen früheren KZ-Wachmann aus Wuppertal". WDR (בגרמנית). 22 בינואר 2017. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Holocaust trial: Germany tries former SS guard at Stutthof camp". BBC News. 6 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "German court suspends trial of ex-SS death camp guard". The Local.de. 13 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Prozess gegen früheren SS-Wachmann steht vor dem Aus". Spiegel (בגרמנית). 25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Holocaust trial: Former Stutthof guard on trial in Germany". BBC News. 17 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Rising, David. "Former Concentration Camp Guard Convicted in Germany". Time. AP. אורכב מ-המקור ב-24 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Nazi Stutthof camp secretary flees as German trial starts". BBC. 30 בספטמבר 2021. ארכיון מ-10 בנובמבר 2021. נבדק ב-28 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Connolly, Kate (2021-10-19). "Former Nazi camp secretary goes on trial over murders of 11,000 people". the Guardian (באנגלית). ארכיון מ-4 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-07. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Nazi Stutthof camp secretary flees as German trial starts". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-09-30. ארכיון מ-10 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-11-07. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Jüttner, Julia (2021-09-30). "Itzehoe: Ehemalige KZ-Sekretärin vor Prozessbeginn geflohen". Der Spiegel (בגרמנית). ISSN 2195-1349. ארכיון מ-27 באוקטובר 2021. נבדק ב-2021-11-07. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Imrgard Furchner: Nazi typist guilty of complicity in 10,505 murders". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-12-20. נבדק ב-2022-12-20.
  19. ^ "97-year-old former Nazi secretary sentenced for involvement in more than 10,000 murders". CNN.