משפטי מיידנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטון תרנס, קצין אס אס לשעבר, מועמד למשפט על פשעים שביצע במיידנק, שנת 1944
מחנה הריכוז מיידנק במבט אווירי מה-24 ביוני 1944 מתוך האוסף של המוזיאון הממלכתי במיידנק
משרפות שהשתמרו מהקרמטוריום השני במיידנק, נבנו ב-1943 על ידי הינריך קורי
אלזה אהריך, נאשמה באחריות על סלקציה לתאי הגזים ובהתאכזרות לאסירים

משפטי מיידנק היו סדרת משפטים רצופים אשר התרחשו בפולין ובגרמניה זמן קצר לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה ועסקו בפשעי מלחמה. משפטים אלו כוללים את המשפט הארוך ביותר שנערך לפושע נאצי, משפט שהשתרע על פני יותר מ-30 שנים[1]. המשפט הראשון של פקידי המחנה מיידנק התרחש בין התאריכים 27 בנובמבר 1944 ועד ה-2 בדצמבר 1944, בלובלין שבפולין. המשפט האחרון, אשר נערך בדיסלדורף אשר בגרמניה, החל בתאריך 26 בנובמבר 1975 ונמשך עד ל-30 ביוני 1981. זה היה המשפט הארוך והיקר ביותר של גרמניה וכלל 474 דיונים.

לפני תחילת משפטי מיידנק, הועמדו לדין מספר אנשי אס אס בעלי דרגות גבוהות, פקידי המחנה ושומריו וכן אנשי סגל האס אס באשמת פשעים נגד האנושות שבוצעו במחנה מיידנק בתקופה שבין ה-1 באוקטובר 1941 ועד ה-22 ביולי 1944. מתוך 1037 חברי הסגל אשר שירתו במחנה ושמם היה ידוע, הועמדו לדין רק 170 נאצים. חצי מהנאשמים אשר נתבעו לדין על ידי גרמניה המערבית שוחררו לאחר שהתלוננו על כאבים ומחושים שונים במעצר וזוכו מאשמת הרג. לעומתם, אלו שנשפטו על ידי פולין לרוב נמצאו אשמים בדין. במשך 34 חודשים פעילות, יותר מ-79 אלף יהודים נרצחו רק בחלקו הראשי של המחנה (כאשר 59 אלף מתוכם היו יהודי פולין) ובין 95,000 ל-130,000 במחנה מיידנק כולו (כולל תתי-המחנות שהופעלו כחלק ממיידנק). כ-18,000 יהודים נרצחו במיידנק רק ביום ה-3 בנובמבר 1943, במהלך הטבח הגדול ביותר שחל בתקופת השואה ביום אחד, במחנה אחד, טבח אשר ידוע בשם "חג הקציר" (עם תוצאות של כ-43,000 הרוגים בשני תתי מחנות).

שניים ממפקדי המחנה הועמדו לדין על ידי ה-SS בעצמו במהלך פעולת המחנה, בחלקו בשל מה שהמחנה מיידנק היה בתחילה, לא יותר מאשר מקום אחסון פשוט לזהב, כסף ופרוות שנלקחו מקורבנות השואה במחנות ההשמדה בלזץ, סוביבור וטרבלינקה. שני מפקדי המחנה הואשמו בגניבה סיטונאית ממשטר הרייך השלישי על מנת להפוך לעשירים. קארל אוטו קוך, מפקד המחנה הראשון, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-5 באפריל 1945. מפקד המחנה הנוסף הוצא להורג על ידי האס אס ב-15 באפריל 1945.

משפט מיידנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מלחמת העולם השנייה, לגרמנים הנסוגים לא היה הזמן להרוס את מיידנק עד היסוד. המחנה נותר מחנה ההשמדה השמור ביותר מתקופת השואה וכולל קרמטוריום (משרפת גופות) ותאי גזים שלמים. קבוצה של שישה אנשי סגל מהמחנה, אשר לא הצליחו להימלט, הועמדו לדין בפני בית משפט פלילי מיוחד סובייטי-פולני, מיד לאחר שחרור המחנה ב-23 ביולי 1944. לאחר המשפט ודיונים מעמיקים שנמשכו בין ה-27 בנובמבר ל-2 בדצמבר 1944, כולם נמצאו אשמים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם ונשפטו למוות בתלייה. הנאשמים היו:

  • אובר-שטורמפיהרר אנטון תרנס, הוצא להורג ב-3 בדצמבר 1944
  • האופט-שטורמפיהרר וילהלם גרסטנמייר, הוצא להורג ב-3 בדצמבר 1944
  • אוברשארפיהרר הרמן ווגל, הוצא להורג ב-3 בדצמבר 1944
  • קאפו אדמונד פוהלמן, התאבד יום לפני התלייה, ב-2 בדצמבר 1944
  • רוטנפיהרר תיאודור שקולן, הוצא להורג ב-3 בדצמבר 1944
  • קאפו הינריך סטאלפ, הוצא להורג ב-3 בדצמבר 1944

משפט מיידנק השני (1946-1948)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת המשפטים אשר נערכה בין 1946 ל-1948 בפולין וידועה גם כמשפט מיידנק השני כללה כמה סוגי פשעים. בערך 95 אנשי אס אס, רובם שומרי מחנות (כולל אלו שנתפסו בגרמניה לאחר המלחמה), הואשמו בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הידועה שבהם הייתה אלזה אהריך, שומרת מחנה במחלק הנשים והילדים. היא הייתה אחראית לסלקציות לתאי הגזים, התעללה באסירים ולקחה חלק פעיל בהוצאות להורג. אהריך נמצאה אשמה בכל העבירות, ונתלתה ביולי 1948. רוב האסירים האחרים נשפטו לתקופת מאסר קצובה של בין 2 ל-12 שנים. חלק מהאסירים הבולטים הנוספים בתקופת משפטים זו כללה קבוצה של 60 מאן שוצה (הדרגה הראשונה בדרגות האס אס, של יורה) שומרי מחנות. התביעות במשפטים הוגשו בלובלין, ראדום, סווידניקה (1947), קרקוב, ודוביצה, טורון (1948) ווורשה (1948), שם נדון הערעור האחרון של ג'ייקוב גמל בנובמבר 1950.

משפט מיידנק השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת המשפטים אשר נערכו בין התאריכים ה-26 בנובמבר 1975 ועד ה-30 ביוני 1981 ידועים כמשפט מיידנק השלישי ובמהלכם שישה עשר נאשמים הועמדו לדין בפני בית משפט של גרמניה המערבית בעיר דיסלדורף. חמישה זוכו מכל האשמות, שניים שוחררו כתוצאה מבריאות לקויה, אחת נפטרה מזקנה ושמונה נמצאו אשמים. הם נשפטו למאסר של בין 3 ל-12 שנים. משפט מיידנק השלישי קדם למשפטי טרבלינקה, אשר נערכו גם הם בדיסלדורף בשנים 1964 ו-1970. משפט מיידנק השלישי ארך כשש שנים והסתיים ב-30 ביוני 1981. היו חשודים נוספים, אולם רשויות גרמניה המערבית נמנעו להעמידם לדין לאור טענת התביעה כי הראיות הקיימות הן בלתי מספיקות (רבים מעדי המפתח נפטרו בינתיים).

סגן מפקד המחנה ארנולד סטריפל אשר נקבע כי היה מעורב בעינויים ורצח של עשרות מאסירי המחנה (מספר נמוך באופן מטריד, בהתחשב בכמות הקורבנות במחנה), נשפט לשלושה וחצי שנות מאסר. הוא גם קיבל החזר כספי של 121,500 מארקים גרמניים על אובדן ההכנסה ותרומותיו לביטוח הלאומי, סכום אשר הפך אותו לאדם עשיר. סטריפל השתמש בכמות הכסף המשמעותית כדי לרכוש בית דירות מפואר בפרנקפורט, בית בו התגורר לשארית חייו.

נאשמים במשפט מיידנק השלישי
נאשם תאריך לידה דרגה תפקיד הכרעת הדין
אליס אורלובסקי 30.09.1908 שומרת מחנה ריכוז נאצי משגיחת מחנה מתה מזקנה במהלך המשפט
הרמינה בראונשטיינר 16.07.1919 שומרת מחנה ריכוז נאצי סגנית מחנה 3 שנים (וינה) מאסר עולם (דיסלדורף)
הילדגרד לכרט 19.03.1920 שומרת מחנה ריכוז נאצי משגיחת מחנה מאסר 12 שנים
הרמן הקמן 11.11.1913 האופט-שטורמפיהרר [דרושה הבהרה] מאסר 10 שנים
אמיל לוריץ' 21.05.1921 רוטנפיהרר עסק באידאולוגיה מאסר 8 שנים
היינץ וילאיין 01.02.1921 אונטרשארפיהרר מפקד שדה (תחום במחנה) מאסר 6 שנים
פריץ היינריך פטריק 22.01.1913 אוברשארפיהרר שומר מחנה מאסר 4 שנים
ארנולד סטריפל 02.06.1911 אובר-שטורמפיהרר מנהל מחנה מאסר 3 וחצי שנים
תומאס אלוואנגר 03.03.1917 אונטרשארפיהרר שומר מחנה מאסר 3 שנים
וילהלם ריינארץ 17.03.1910 אונטרשארפיהרר בבית החולים (סלקציות) שוחרר כתוצאה מחולי
ג'ואנה זל שומרת מחנה ריכוז נאצי שומרת מחנה שוחררה כתוצאה מחולי
היינריך שמידט 27.03.1912 האופט-שטורמפיהרר תרופתי (סלקציות) זוכה ושוחרר
שרלוט מאייר 07.02.1918 תחזוקה זוכתה ושוחררה
רוזה זיס 16.09.1920 תחזוקה זוכתה ושוחררה
היינריך גרופמן רוטנפיהרר מפקד שדה (תחום במחנה) זוכה ושוחרר
הרמינה בואטשר 26.04. 1918 תחזוקה זוכתה ושוחררה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Longest war crimes trial ends", רוטר, ה-27 ביוני 1981, עיתון The Glasgow Herald