משרד בלנק
משרד בלנק (בגרמנית: Amt Blank) היה כינויו של משרד ההגנה של גרמניה המערבית בין אוקטובר 1950 ליוני 1955. מכיוון שבאותה תקופה לגרמניה עדיין נאסר להחזיק צבא, המשרד לא תפקד באופן רשמי כמשרד הגנה. הוא נקרא על שם מי שעמד בראשו - תיאודור בלנק.
המשרד שכן בתחילה בבניין מאולתר במוזיאון קניג שבבון. בהמשך הוא עבר לצריף ארמקיל, גם כן בבון.
תולדות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית ימיה, נמנעה ממשלת גרמניה המערבית בעיסוק בנושאים צבאיים. במאי 1950 מינה הקנצלר קונרד אדנאואר את הגנרל גרהרד פון שוורין כיועצו המיוחד לענייני צבא. בהמשך, הקים אדנאואר את "המרכז לשירות המולדת" (Zentrale für Heimatdienst) ומינה את שוורין למפקדו. כעבור זמן קצר נאלץ אדנאואר לפטר את שוורין מתפקידו כיוון שלא שמר על החשאיות הנדרשת ושוחח על תפקידו עם העיתונות. ב-26 באוקטובר מינה אדנאואר את חבר הבונדסטאג תיאודור בלנק ליועצו לענייני ביטחון. בלנק קיבל משרד משלו וסיפח אליו את המרכז לשירות המולדת.
בלנק צירף למשרד את הגנרל אדולף הויזינגר, שהביא עמו יוצאי צבא נוספים. הבולטים שבהם היו הנס שפיידל וארנסט וירמר. יחד, הם החלו להניח בחשאי תשתית להקמת צבא גרמני עצמאי. הצעד נעשה ללא אישור מצד שלטונות הכיבוש של בעלות הברית בגרמניה. עם זאת, בעלות הברית ידעו על כך ובחרו להעלים עין. מתוך הנחה שצבא מערב-גרמני חזק יסייע להם בעתיד במערכה מול ברית המועצות. במקביל, פעל אדנאואר לתיקון חוקת גרמניה כדי שניתן יהיה להקים צבא בעתיד באופן חוקי.
המשרד כלל בתחילה 20 איש בלבד, אולם עד 1953 כבר מנה 700 איש. במרץ 1956, בברכת בעלות הברית, עבר באופן רשמי החוק שאפשר את הקמתם מחדש של כוחות מזוינים גרמניים. בלנק הפך לשר ההגנה הראשון של גרמניה, והויזינגר הפך למפכ"ל הראשון של הבונדסוור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bundesarchiv: Auf dem Weg zum Verteidigungsministerium. Die Zentrale für Heimatdienst und das Amt Blank 1950–1955
- Matthias Molt: Von der Wehrmacht zur Bundeswehr. Personelle Kontinuität und Diskontinuität beim Aufbau der Deutschen Streitkräfte 1955–1966 Univ.-Diss., Heidelberg 2007
- Militärische Aufbaugenerationen der Bundeswehr 1955 bis 1970 (hrsg. vom MGFA 2011), eingeschränkte Buchvorschau
