משתמשת:Eliaangel/טיוטה

עע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח'

עע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח'

פסק דין זה הינו פסק דין תקדימי אשר מסדיר לראשונה את האיזון בין זכות הקניין של המעביד במחשב ובתיבת הדוא"ל במקום העבודה לבין זכות העובד לפרטיות בנוגע לשימוש אישי בהם. פסק דין זה התווה את העקרונות המנחים בכל הנוגע לאפשרות של מעסיקים לחדור למחשבים ולתיבות המייל של העובדים במקום העבודה, ולהגיש אותן כראיה בהליך משפטי.

רקע

חוק הגנת הפרטיות

חוק הגנת הפרטיות אוסר לפגוע בפרטיות של אדם ללא הסכמתו . חוק זה אינו קובע במפורש עיקרון שמגביל את תכלית איסור איסוף המידע והשימושים בו. לכן שאלות כמו האם מותר למעסיק לקרוא הודעות דואר אלקטרוני פרטית של עובדו? מדאיגות עובדים רבים. אם פעם היה על מעסיק לחטט בפחי האשפה על מנת לאתר "מכתבים סודיים" של עובדיו, בעידן הטכנולוגי אפשרות זו נעשתה מאוד פשוטה כך שמעסיק יכול לעיין באי מיילים של עובדיו ממחשבו האישי מבלי לקום מכיסאו ולחפש בפחי האשפה של עובדיו. אפשרויות אלו הולידו שאלות מורכבות בדבר זכותו של העובד לפרטיות מול זכותו של מעסיק להגן על העסק שלו מפני סיכונים שהעובדים שלו יכולים ליצור לו כמו גניבת סודות מסחריים.

ההסכם הקיבוצי

ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים התייצבו לדיון והציגו את ההסכם הקיבוצי הכללי אשר במסגרתו נקבעו עקרונות וכללי התנהגות אשר יחולו על חובות וזכויות העובד והמעסיק בעת שימוש במחשב. 

בעקבות פסק הדין

בעקבות פסק הדין מעסיק אינו רשאי לחטט באי מיילים האישיים של עובדיו, ללא הסכמתם, וכי ראיות שהושגו באמצעות חדירה מכוונת לחשבון דואר אלקטרוני פרטי של עובד אשר נשאר על שרת מחשב אינן קבילות כראיה בבית המשפט. צריכה להיות מדיניות ברורה של מעקב ואינטרס לגיטימי של החברה לחדירה לפרטיות העובד, וגם אם ישנה מדיניות ברורה של מעקב אחר תכתובותיו של עובד, כל אלו אינם מספיקים וכן דורשים צו שיפוטי . 

פסק הדין וההסכם הקיבוצי לא נתנו את דעתן בכל הנוגע לשאלה- האם עיון בהודעות דוא״ל על ידי המעסיק עלול להוות גם האזנת סתר אסורה? פעולה זו יכולה להיחשב כפעולה של האזנת סתר, אם לא ניתנה הסכמה של העובד. לכן צריך להסדיר עדיין את הנושא .

פסק הדין עוסק באיזון בין זכותו הקניינית של המעסיק לבין זכותו של העובד לפרטיות ולכבוד במקום עבודתו

הדיון

העובדות 

פרשת איסקוב: 

טלי איסקוב היא עובדת אשר פוטרה ע"י החברה פאנאיה. המחלוקת בין הצדדים הינה מועד כניסת פיטוריה של איסקוב לתוקף. לטענתה היא פוטרה שלא כדין בעת שהייתה בהיריון, ותבעה תשלומים שונים בגין תקופת עבודתה וסיומה.

לטענת החברה המעסיקה, איסקוב לא הייתה בהיריון באותה עת שהודיעו לה על סיום העסקתה. החברה טענה שמהרגע שהיא מסרה לאיסקוב את הודעת הפיטורים החלה איסקוב בחיפושים אחר עבודה חדשה. לשם ביסוס טענה זו צירפה החברה תדפיסי אי מיילים של קורות חיים לחברות שונות אשר שלחה איסקוב מתיבה שסופקה לה ע"י החברה.

בית הדין האזורי לעבודה סירב לקבל את בקשת המערערת שלא לאפשר לחברה להציג את המיילים כראיה. לדעתו ניתנה הסכמה מכללא של איסקוב לחדירה לתיבת הדואר שלה במקום העבודה (פס' 3). 

פרשת אפיקי מים: 

בפרשה זו המשיב רן פישר הועסק ע"י החברות המערערות כמהנדס בכיר, כאיש אמון שלהן (פס' 73). לטענתם המשיב הקים עסק משלו באותו זמן, ביצע עוולות מסחריות וגרם להן נזקים והפסדים רבים (פס' 74). לשם ביסוס טענה זו הגישו החברות תדפיסי אי מייל פרטיים של המשיב בטענה שהתדפיסים נמצאו בפח של משרדי החברה, ומכך שהן רשאיות לעשות בתדפיסים אלה כרצונן (פס' 75). 

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת לא קיבל את טענת המערערים ואסר את הגשת המיילים הפרטיים של המשיב כראיה (פס' 4).

טענות הצדדים

טענות העותרת (פס' 63):

פרשת איסקוב:

איסקוב טענה כי מדובר בתכתובות פרטיות וכי הן פסולות כראיה משפטית על פי חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנת סתר.

- התכתובות אשר שלחה נשלחו בזמן העבודה ונאמר לה ע"י מנכ"ל החברה כי היא יכולה לשלוח אי מיילים פרטיים מתיבת הדואר 

- היא לא ידעה שמישהו חדר לתיבה הפרטית שלה. וכי היא לא נתנה את הסכמתה המפורשת לכניסת החברה לתכתובות הפרטיות שלה. וכן לא היא ולא איש מטעמה היה נוכח בזמן הפעולה.   

- הפגיעה והחדירה לפרטיותה הייתה לא מידתית ובחוסר תום לב. וכי החדירה לא הייתה מחשש לנזק בעסק.

טענות החברה (פס' 60): 

החברה טענה שזכות הקניין שלה והאינטרס הציבורי גוברים על זכותה של איסקוב לפרטיות. לטענתה: 

- התכתובות ששלחה איסקוב היו במהלך עבודתה מתיבת דואר אלקטרוני של החברה, שנועדה לצורכי עבודה בלבד, והמידע אשר נשלח נשמר בשרת החברה. החברה לא שומרת תכתובות אי מייל פרטיות. 

- החברה עושה ניטור על תיבות הדואר האלקטרוני שלה ולא על תיבות הדואר הפרטיות, מחשש להחדרת וירוסים וחומר מזיק למחשביה. נוהל זה הינו דבר שבשגרה וידוע לכל עובדי החברה, לרבות איסקוב ומטרתו להגן על נכסי החברה.

- התכתובות של איסקוב נחוצים להוכחת גרסת החברה.

- לא מדובר בתיבה פרטית שכן אין לאיסקוב סיסמה הידועה רק לה. לכן איסקוב ידעה שהתיבה לא מאובטחת מחדירה ושאם הייתה רוצה לא הייתה חייבת לשלוח אי מיילים אשר אינה רוצה שיעינו בהם (פס' 62).

ההכרעה

בית המשפט קבע כי החברה לא מילאה את עקרון השקיפות בגילוי השימוש במחשבי החברה (פס' 66) וכי לא הייתה מדיניות מפורשת של החברה על מעקב בתכתובות עובדיה (פס' 67). איסקוב לא נתנה את הסכמתה הנדרשת מדעת ולא ניתן ליחס לה הסכמה מכללא לחדירה לתכתובותיה (פס' 66).

ההנמקה: 

החברה לא מילאה את עקרון הלגיטימיות המאפשר לה פגיעה בפרטיות העובד. קורות החיים אשר שלחה איסקוב הם לא אינטרס של החברה אשר מצדיק חדירה לתכתובות של איסקוב (פס' 68). החברה לא פעלה באופן מידתי וכי לא נבחנו אפשרויות אחרות הפוגעות פחות. יש להתייחס לחומרה בכך שלחברה לא היה צורך לחדור לתכתובות איסקוב שכן היו לה ראיות אחרות (פס' 70)

טענות העותרים 

פרשת אפיקי מים: (פס' 75)

החברות טענו שזכותם הקניינית גוברת על זכותו של העובד לפרטיות (פס' 75) וכי הפעולות שעשתה החברה נעשו בתום לב ומתוך הגנה על אינטרס אישי כשר. וכי הן נקטו בסבירות ומידתיות וכי לא הייתה להן אפשרות אשר פגיעתה פחותה (פס' 77):

- האינטרסים העסקיים של החברה במניעת גניבת סודות מסחריים גובר על זכותו לפרטיות של פישר (פס'75)

- פישר גזל את לקוחותיהם, סיכן את החברות שלהן וגרם להן הפסדים ונזקים עצומים. 

- החברות טענו כי תכתובות האי מייל אשר שלח פישר נשלחו מהמחשב של החברה וכי הן נשמרו בשרת שלהן ושתכתובות אלה בבעלותן והן לא פרטיות (פס' 75)  

- התכתובות נמצאו בפחי האשפה של המשרד ולכן הן כבר לא ברשותו של פישר, אלא הפכו לרשות הרבים. והחברות יכולות לעשות בתכתובות כרצונן. (פס' 77).

- התכתובות נאספו הן משרת המחשב והן מפחי האשפה אך לא בוצע חדירה לתא האלקטרוני של העובד (פס' 80).  

טענות המשיב:

פישר טען לפגיעה וחדירה של החברות לפרטיותו בלא רשותו, גם מתיבת האי מייל האישית אשר הן הקצו לו, וגם מתיבת האי מייל הפרטית שלו (פס' 78). פישר טען שהחברות לא הודיעו לו על מעקב אחר תכתובותיו הפרטיות, לא ביקשו את רשותו לעיין בהן, ולא נתנו לו את האפשרות להיות נוכח בזמן החדירה לתכתובותיו (פס' 75).

- הוא לא ידע כי ישנה אפשרות להגיע למיילים הפרטיים שלו, ולא חשב שיחטטו לו במסמכים הנמצאים בפח, ומיועדים לגריסה.

- החדירה לתכתובותיו הינה מעשה של בילוש אחריו, לחברות לא הייתה שום סיבה לחשדות נגדו. כמו כן הוסיף ואמר: שהחברות לא הגישו תלונה במשטרה אחר העבירות שיחסו לו, וכי גם אחרי שהפסיק לעבוד איתן, הן המשיכו להתקשר עמו בפרויקטים שונים (פס' 78).

ההכרעה

עקב פערי הכוחות בין המעביד לעובד ביחסי העבודה צריכים להיות תנאי סף מצטברים באשר לדרישת הסכמת העובד לחדירת המעסיק לתכתובת האי מייל האישית בתיבת הדואר אשר הוקצע לו, ותעשה רק כאשר אין ברירה ובנסיבות חריגות מאוד. המעסיק צריך להודיע לעובד על המעקב (פס' 27). 

התכתובות נאספו מתיבת האי מייל האישית של פישר (פס' 80). אין לאסוף מסמכים ותכתובות פרטיות של העובד גם אם הן נשמרו בשרתים של החברה. לא ניתן לאפשר אפילו בקשה של מעסיקות מעובד להיכנס לתיבתו הפרטית. באשר לעניין פישר, החברות לא ביקשו את הסכמתו. גם אם ישנה מדיניות ברורה של מעקב אחר תכתובותיו של עובד וגם אם ישנו אינטרס לגיטימי של החברה לחדירה לפרטיותו כל אלו אינם מספיקים וכן דורשים צו שיפוטי (פס' 81) הנקרא אנטון פילר  (פס' 82). 

האיסור על חדירת המעסיק לתכתובות אי מייל אישית של העובד בתיבת הדואר שהוקצתה לו במקום עבודתו יחול גם אם תכתובת זו נמצאה בפח האשפה.  

ההנמקה 

הזכות

הזכות לפרטיות כוללת בין היתר את ההגנה על שיחותינו, גם בתכתיבים וגם ברישומים, נותנת לעובד את הזכות לשמור על אנונימיות (פס'11). הצורך בהגנת העובד נובע מפערי הכוחות בינו לבין מעסיקו (פס' 12).

התכלית הראויה להגבלת הזכות 

לאור הערך הקנייני של המעסיק במקום העבודה, והפררוגטיבה הניהולית שלו בידי המעסיק לקיים מעקב (פס' 10). עקרון הלגיטימיות אשר מגדיר לנו את תכליתו של המעקב על נתוני התקשורת והתוכן של העובד על ידי המעסיק, כולל דרישה של הגבלת איסוף המידע למטרות חיוניות למקום העבודה והגבלת השימושים אשר יעשו עם אותו המידע. מפרשנות מצומצמת ודווקנית של הגנות המעסיק ומהחובה המוגברת של תום הלב, הגינות ותקנת הציבור החלות על הצדדים לעבודה ניתן לקבוע על פי עקרון הלגיטימיות את הנסיבות החריגות שיש בהן כדי לפגוע באינטרסים של המעסיק או של מקום העבודה כמו התנהלות פלילית של העובד או התנהלות פוגענית יכול שימצא הצדקה לקיום מעקב אחר תכתובותיו האלקטרונית של העובד (פס' 20). 

אופן האיזון בין הזכות לאינטרס

- התנאים המצטברים אשר מתירים למעסיק לבקש את הסכמת העובד לעשיית שימוש בתכתובותיו האישיות אשר נמצאו בפח הם: למעסיק צריך להיות חשד סביר לביצוע עבירה או אינטרסים לגיטימיים אחרים כמו פגיעה באינטרסים של המעסיק, התנהגות פוגענית של עובד. 

- יש להשתמש באמצעי הפוגעני פחות: כמו לבחון טכנולוגיות חלופיות למעקב אשר פוגעות במידה פחותה בפרטיות העובד כמו טכנולוגיות שמטרתן לחסום שימוש בלתי ראוי במחשב (blocking) (פס' 22). 

- אם מתקיימת פגיעה בזכות העובד לפרטיות היא צריכה לענות לדרישת המידיות והסבירות. אין לבצע מעקב אחר עובד ממניעים פסולים ובלתי מוגדרים (פס' 20)

- עקרון המידיות ועקרון הלגיטימיות ביחד מחייבים כי החדירה לתכתובות המייל האישית תיעשה לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות (פס' 22)

- עקרון צמידות המטרה באיסוף המידע והגבלת השימוש שניתן לעשות באותו מידע למטרה ספציפית ושלא ייעשה באותו מידע שימוש אחר אשר חוטא עם המטרה לה נועד מראש (פס' 23). 

מן הכלל אל הפרט

השופטת רונית רוזנפלד והנשיא סטיב אדלר הסכימו עם השופטת נילי ארד.

ערעורה של טלי איסקוב מתקבל ונקבע שתכתובותיה אינן קבילות כראיה בתיק.

ערעורן של אפיקי מים נדחה ונקבע שתכתובות האי מייל הפרטיות שלו אשר נמצאו על השרת של החברות, וגם בפחי האשפה אינן קבילות כראיה בתיק.

ראו גם

הזכות לפרטיות

פדרציית העבודה האמריקאית

מעקב על מחשבים ורשתות

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת)

האזנת סתר

צו אנטון פילר

לקריאה נוספת

רות גביזון "הזכות לפרטיות ולכבוד" קובץ מאמרים לזכרו של השופט חמן שלח (הוצאת נבו, 1988) עמ' 65, 68-67.

מ' בירנהק, [מרחב פרטי] הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה (תשע"א).

קישורים חיצוניים

עע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981

חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

אפרת נוימן זהירות: אל תשאירו את המייל הפרטי פתוח במקום העבודה באתר themarker 15.5.2016

חן מענית, גור מגידו "למעסיק אסור לעשות שימוש במיילים שהשיג מדוא"ל פרטי של עובד" באתר גלובס 15.7.2016

חן מענית פסק דין תקדימי: מתי יכול מעביד לחדור לדוא"ל של עובד? אתר גלובס 9.2.2011

יצחק שרגאי, חגי ורד "הפרטיות היא לא חזות הכל " עורך הדין

אודיה קגן "מתי מותר למעסיק לחטט לכם בדואר?" באתר ynet 31/7/2007

חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979