משתמש:אליב10/שיח ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיח ירושלים - שיח ירושלים, או בשמו המקורי, שיח ירושלם, הוא סידור ומחזור בנוסח תימני בלדי. הסידור יצא לאור בהוצאת מכון משנת הרמב"ם, וסיוע משרד המדע, התרבות והספורט.

הסידור, הוא גירסה משודרגת לסידור שיבת ציון, שיצא לאור לפני כ 45 שנה, והיום איננו עוד בשימוש. הסידור שיח ירושלים, נערך על ידי הרב יוסף קאפח, זכר צדיק לברכה, והוא בנוסח תימני בלדי, בתוספת הלכות והערות. הסידור הותאם גם לשני המנהגים הנוספים ביהדות תימן, דרדעי ושאמי, על ידי הוספת הערות וגרסאות לנוסחים ולמנהגים השונים, עם כוכביות במקומות השינוי. כמו כן, מעל כל קטע תפילה שנאמר או לא נאמר, על פי נוסח זה או אחר, מופיעה הערה בקטן לאלה שנהגו לקרוא את הקטע ואלה שלא.

על הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור, שיצא לאור בהוצאת מכון משנת הרמב"ם, ובסיוע משרד המדע, התרבות והספורט, נערך על ידי הרב יוסף קאפח, זכר צדיק לברכה, ולמרות שיצאו מהדורות רבות לסידור, גם לאחר מותו, כל המהדורות, בסיסם במהדורות שערך הרב יוסף קאפח זצ"ל וכל ההבדל הוא בעיצוב, בסידור, בתיקון שגיאות בטקסט ובהערות, שכולם נכתבו על ידי הרב יוסף קאפח זצ"ל, ונלקחו ממקורות אחרים שכתב. הרב יוסף קאפח זצ"ל, בעצמו בדק, השווה והצליב מקורות וכתבי יד של סידורי תכלאיל קודמים וכתבי יד של הרמב"ם עצמו, לאחר שאסף וחקר את כל המידע הזה, הוא ערך את הסידור ותיקן היכן שראה לנכון לתקן. במקומות שיש מחלוקת לגבי נוסח הניקוד או המילה, הוא סימן את המקום באות, ובתחתית העמוד ציין את הגרסאות השונות למילה. הרב יוסף קאפח זצ"ל התאים את הסידור במיוחד בשביל כל המנהגים והנוסחים, ולכן יש מקומות בתפילה עם הערות לגבי נוסחים ומנהגם שונים- מה יש לומר ומה אין.

פורמטי הסידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה פורמטי סידורים:

  • פורמט סידור הכיס, שיצא עד כה בשני מהדורות-

הראשונה- מהדורת כיס עם כריכה גמישה, בשנת התשנ"ה, 1995. והשנייה- מהדורת כיס משודרגת, מסודרת ומעוצבת מחדש, עם תיקונים והערות, עם כריכה קשה, בשנת התשע"ב, 2012.

  • פורמט סידור בגודל רגיל, עם כריכה קשה. לסידור זה שבעה מהדורות עד כה, כאשר כל מהדורה מתוקנת, משופצת, מעוצבת ומסודרת יותר טוב מקודמתה. המהדורה האחרונה יצאה בשנת התשס"ט, 2009.

סוגי הסידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגי סידור:

  • סידור רגיל, ליומיום, שיצא בפורמטים סידור בגודל רגיל וסידור כיס.
  • מחזורים לחגי ישראל, שיצא בפורמט רגיל בלבד. ישנם כמה מהדורות למחזורים-

1. המהדורה המקוצרת, המונה שבעה מהדורות, האחרונה שבהם בשנת התשס"ט, 2009. מחזורים אלו מקוצרים יותר, ומחוברים, כך שהחגים פסח, שבועות וסוכות - שמיני עצרת (שמחת תורה), הוכנסו למחזור אחד, תחת הכותרת: "לשלש רגלים", במחזור זה התפילות לכל הרגלים ביחד, והיכן שיש שינוי בין החגים, הדף מתחלק לשלושה, או שיש הפנייה לעמוד אחר במחזור. דבר זה גורם לעיתים לאי נוחות ולבלגן בתפילה, אך מצד שני, המחזור יעיל מאוד ומסודר. לראש השנה יש מחזור נפרד, מפורט ומאורגן ביותר. גם ליום הכיפורים יש מחזור נפרד, עב כרס, עם כל התפילות והבקשות. לחגים חנוכה פורים אין מחזור כלל, משום שהם חגים מהתקופה היותר מאוחרת (בסביבות בית המקדש השני), ולכן אין להם תפילה מיוחדת, פרט להוספת יעלה ויבוא בתפילת עמידה, הוספת קטע הודיה ב'מודים' , הלל ומוסף, לכן הם נכללו בסידור הרגיל ליומיום.

2. המהדורה הארוכה לעומת זאת, מכילה מחזורים רבים יותר, מעוצבים, מתוקנים ומשופצים יותר. במהדורה הארוכה יש מחזור נפרד לחג פסח, עם האגדתא דפסחא, וכל הקריאות בתורה ובנביא שבחג. המחזור מסודר לפי הסדר הכרונולוגי של החג. מחזור זה קל ונוח יותר לשימוש, משום שהוא מסודר לפי סדר התפילה, ללא צורך ב'קפיצות' מעמוד לעמוד במחזור. ישנו מחזור נוסף גם לחג שבועות, עם מגילת רות, וכל הקריאות בתורה ובנביא שבחג. המחזור מסודר לפי הסדר הכרונולוגי, עם אותו עיקרון של המחזור לחג פסח. יש גם מחזור נפרד לחג סוכות ולשמיני עצרת (שמחת תורה), עם כל ההקפות והמזמורים הייחודיים לחג, וכל הקריאות בתורה ובנביא שבחג. המחזור מחולק על פי אותו עיקרון של שני המחזורים לרגלים פסח ושבועות. למחזורים אלו שני מהדורות, האחרונה יצאה בשנת תש"ע, 2010 לראש השנה וליום הכיפורים לא יצאה מהדורה מיוחדת, משום שיש לכל אחד מהם מחזור ייחודי לו. המהדורה האחרונה שבה יצאו שני המחזורים הייתה בשנת התשס"ט, 2009.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף קאפח, שיח ירושלם, מכון משנת הרמב"ם, התשנ"ה , התשנ"ח , התשס"ט , התש"ע , התשע"ב - 1995, 1998, 2009, 2010, 2012. ועוד שלל מהדורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|

►► כסלו ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
{{ס:התשע"ג}}]]