חשוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון, הוא חודש בלוח העברי, השמיני לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל. חודש זה חל בסתיו.

בלוח הקבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום[1], ואילו בשנה "שלמה", כלומר בפחות ממחצית השנים[2], אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט - בו' אחת)[3], אך החל מהמאה ה-16[4] רבים נוהגים לקרוא לחודש בשם המקוצר, "חשוון".

השערה מקובלת שמקורו של השם מרחשוון הוא בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו, וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'[5]. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[6]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי אלא על שם אלילים. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע. החוקר אברהם אפשטיין סובר כי מקור החודש הוא באליל צורי, ששמו היה מארח-אשמן.[7]

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת מים כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים. פרשנות נוספת היא כי הקידומת מר ניתנת כקידומת כבוד לחודש, שכן אין בו חגים כלל.

השם בול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..."[8].

רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[9].

רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[10].

בילקוט שמעוני[10] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[11].

סמלים ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי"[12]).

בספר יצירה[13] מצוין מזלו של חודש חשוון - מזל עקרב. בלוח השנה במגילות קומראן מזל חשוון הוא מזל קשת.

מועדים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריה של עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]