חשוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

בלוח הקבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[1]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..."[2]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול. מהתקופה של המבול, היה יורד כל שנה 40 ימים ברצף גשם זכר למבול, ומאחרי שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך, הופסק לרדם הגשם ברצף ולכן החודש שונה מ ירח-מבול ל ירח-בול (ילקוט שמעוני)

סמלים ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי"[3]).

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

מועדים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריה של עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]