ה'תשפ"ה
מראה
ה'תשפ"ה (5,785) ובקיצור תשפ"ה – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 2024, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 2025.
המולד של תשרי חל ביום חמישי, 9 שעות ו-391 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג השא. איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.
זו שנה שלישית לשמיטה, ושנת 9 במחזור העיבור ה-305. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 17 (סימנה יזלגא) במחזור השמש ה-207.
שנה זו היא שנת 1,956 לחורבן הבית, ושנת 2,336 לשטרות.
מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשפ"ה 77 שנות עצמאות.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ט"ו בתשרי – הריגת יחיא סינוואר – כאשר כוח ישראלי בתל א-סולטאן, רפיח זיהה תנועה של שלושה מחבלים ירה לעברם והרגם; אחד מההרוגים זוהה כיחיא סינוואר.
- כ"ד בתשרי – מבצע ימי תשובה – המתקפה הישראלית השנייה באיראן.
- ז' בחשון – תקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם.
- כ"ו בחשון – הסכם הפסקת האש נחתם בין לבנון לישראל.
- ז' בכסלו – תחילת הלחימה בסוריה בעקבות נפילת משטר אל-אסד בסוריה בסוריה.
- (י"ט בטבת – י"ח באדר) – הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025).
- י"ח באדר – צה"ל פותח במבצע עוז וחרב – המתקפה הנרחבת ביותר נגד יעדי טרור ברצועה מאז החלה עסקת החטופים.
- כ"א באדר – ממשלת ישראל החליטה לפטר מתפקידו את רונן בר מתפקיד ראש השב"כ.
- ט"ו באייר – חיל האוויר הישראלי מתנקש במוחמד סינוואר שפעל כמנהיג חמאס ובמוחמד שבנאה שהנהיג את חטיבת רפיח.
- י"ח באייר – מלחמת חרבות ברזל: החל מבצע מרכבות גדעון.
- י"ז בסיון – מבצע עם כלביא – התחלת המתקפה הישראלית שמטרתה לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית.
- כ"ו בסיון – מבצע עם כלביא – חיל האוויר האמריקאי הפציץ 3 מתקני גרעין באיראן.
- כ"ח בסיון – מבצע עם כלביא – המלחמה בין ישראל לאיראן הסתיימה.
- (י"ז בתמוז – כ"ה בתמוז) – זירת סוריה במלחמת חרבות ברזל – העימותים בדרום סוריה.
- כ' באב – מלחמת חרבות ברזל: החל מבצע מרכבות גדעון ב'
- ט"ו באלול – פיגוע הירי בצומת רמות (2025).
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א' בתשרי – ישעיהו גביש, לוחם פלמ"ח, אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות (נולד בה'תרפ"ה).
- כ"ה בתשרי – רבי שלמה חליווה, ראש ישיבת רבנו חיים ברלין.
- א' בחשון – יעקב כהן, שחקן וקומיקאי ישראלי (נולד בה'תשי"ט).
- ה' בחשון – יגאל שילון, איש טלוויזיה וקולנוע ישראלי (נולד בה'תש"ו).
- ו' בחשון – הרב יהודה בויאר, ממורי ההוראה של חוג חזון איש ומראשי ישיבת בית שמעיה (נולד ב-ה'תרצ"ד).
- ז' בחשון – מיכאל איתן, חבר הכנסת מטעם הליכוד (נולד בה'תש"ד).
- ב' בכסלו – שמחה רז, סופר ישראלי (נולד בה'תרצ"א).
- י"א בכסלו – קורין אלאל, זמרת, מלחינה, מעבדת, נגנית ופזמונאית ישראלית (נולדה בה'תשט"ו).
- ט"ו בכסלו – הרב אשר דויטש, ממנהיגי הפלג הירושלמי ומראשי ישיבת פוניבז' בבני ברק. (נולד בה'תש"ו).
- ב' בטבת – אגנס קלטי, מתעמלת הונגרייה-ישראלית שזכתה ב-10 מדליות אולימפיות (נולדה בה'תרפ"א).
- ו' בטבת – הרב יוסף גליקסברג, הרב הראשי האשכנזי של גבעתיים, יו"ר חבר הרבנים בישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית (נולד בה'תרצ"ג).
- י"ח בטבת – זאב רווח, שחקן, מפיק, תסריטאי, זמר, קומיקאי ובמאי ישראלי (נולד בה'ת"ש).
- ה' בשבט – בן ציון מילר, חזן אמריקאי (נולד בה'תש"ח).
- ו' בשבט – הרב יוסי שריד, מייסד ישיבת "קול המבשר" וממקימי קריית החינוך במבשרת ציון וכולל מר"ץ (נולד בה'תרצ"ט).
- ח' באדר – הרב יוסף יצחק וילשנסקי, ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת (נולד ב-ה'תשי"א).
- י"ד באדר – יהודה בן מאיר, פסיכולוג, עורך דין וחבר הכנסת מההכנסת השביעית עד הכנסת העשירית (נולד בה'תרצ"ט).
- כ"ו באדר – סטף ורטהיימר, תעשיין ישראלי (נולד בה'תרפ"ו).
- א' בניסן – הרב משה ארנרייך, רב ישראלי דתי לאומי (נולד בה'תש"ו).
- י"ז בניסן – ראומה ויצמן, אשת ציבור ישראלית ורעיית נשיא מדינת ישראל השביעי (נולדה בה'תרפ"ה).
- כ"א בניסן – הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים" (נולד בה'תש"ה).
- כ"ב באייר – גדי קינדה, כדורגלן ישראלי.
- א' בסיון – אלי לוי, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף (נולד בה'תרצ"א).
- ה' בסיון – אהרן עמרם, זמר, משורר, מלחין וחוקר יהדות תימן (נולד בה'תרצ"ט).
- י' בתמוז – שייקה פייקוב, מלחין ופזמונאי ישראלי (נולד בה'תרצ"ז).
- ט"ו בתמוז – משה זר, סוחר קרקעות יהודי (נולד בה'תרצ"ז).
- כ"ב בתמוז – הרב אברהם יצחק כלאב, אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים (נולד בה'תרצ"ט).
- ד' באב – אלון אבוטבול, שחקן ישראלי (נולד בה'תשכ"ה).
- י"ז באב – הרב ברוך שמואל דויטש, ממנהיגי הפלג הירושלמי ראש ישיבת באר מרדכי במודיעין עילית. (נולד בה'תש"ג).
- ד' באלול – דן מרגלית, עיתונאי, בעל טור, פובליציסט ומגיש טלוויזיה ישראלי (נולד בה'תרצ"ח).
- ד' באלול – רמי הויברגר, שחקן, קומיקאי ובמאי ישראלי (נולד בה'תשכ"ד).
- כ' באלול – הרב משה דימנטמן, ראש כולל יד ברודמן ברחובות (נולד בה'תרצ"א).
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ►► | ה'תשפ"ה | ◄◄ |
| 2024 - 2025 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שנת השא
- שנה מסוג השא, ובה 355 ימים.
- שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
- שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.
- כ"ד בתשרי חל בשבת, ולכן יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל נדחה ליום ראשון, כ"ה בתשרי.
- ט"ו באדר חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ועד יום ראשון ט"ז באדר - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
- כ"ז בניסן חל ביום שישי, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדם ליום חמישי כ"ו בניסן
- ה' באייר חל ביום השבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה מוקדם ליום רביעי ב' באייר.
- בשנה זו פרשת "וילך" לא נקראת (בשנת ה'תשפ"ד קראו "נצבים-וילך" בשבת האחרונה שלפני ראש-השנה ה'תשפ"ה, ובשנת ה'תשפ"ו יקראו פרשת "וילך" בשבת תשובה).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוח עברי שנתי התשפ"ה - כל השנה בדף אחד
- בכתובת זו אפשר להוריד בשני עיצובים שונים - מה ראשי תיבות תשפ"ה? איחולים קצרצרים לשנה החדשה, יוחאי אורלן, מילימילים
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|