משתמש:אסף טל דורון 317/מרואן השני
 | |||||
| דירהם של מרואן השני | |||||
| לידה |
691 סוריה, בית אומיה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
750 (בגיל 59 בערך) מצרים, בית עבאס  | ||||
| מדינה | האימפריה המוסלמית | ||||
| דת | אסלאם | ||||
| |||||
מָרוּאָן בֶּן מֻחַמַּד בֶּן מָרוּאָן בֶּן אֶל-חָכָּם (ערבית: مروان بن محمد بن مروان بن الحكم), ידוע גם בתור מָרוּאָן השני, היה נכדו של מרואן הראשון, שירת בתור מושל ארמניה, אזרבייג'ן ושטחים אחרים מסביב לאימפריה המוסלמית במשך 12 שנים, בהן צבר ניסיון צבאי שהביא אותו בהמשך לארגן מחדש את הצבא האסלאמי. במקום מערכת אוגדות מגושמת המבוססת על נאמנויות שבטיות, מרואן השני יצר יחידות חי"ר קטנות וניידות יותר של כוחות בתשלום תחת מפקדים מקצועיים.
כבן לבית אומייה הפך מרואן השני לח'ליפה האימפריה בשנת 744. מרואן השלים את כיבושה מחדש של סוריה הגדולה מידי מורדים בשנת 746. עם זאת, מרד ההאשמיה אשר פרץ בשנת 747, הביא לנפילת בית אומיה עם מות מרואן בקרב הזב נגד המורדים בשנת 750. במותו עלה לכוח בית עבאס תחת שלטון א-ספאח.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרואן השני נולד בשנת 691 כנכדו של מרואן הראשון ואחיינו של עבד אל-מלכ מצד אביו. בן למוצא ערבי - כורדי. מרואן הועלה לדרג מדיני רם מעלה של מושל ארמניה ואזרבייג'ן בידי הוראת הח'ליפה השאם אבן עבד אל-מלכ. בפיקודו שם היה על מרואן לפקד על שמירת הגבול מידי פשיטות של אווארים קווקזים ושל ממלכת הכוזרים בעבר הקווקז. מתוך פיקוד זה בשדה הקרב כמושל, הפך מרואן עם הזמן ללוחם ואיש צבא מיומן. מרואן דאז פלש לגיאורגיה והפיל את ממלכתה לפני שהנחית מספר פשיטות טקטיות על גבי מרכזי השלטון של האלאנים בצפון הקווקז.
הפיטנה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו של השאם אבן עבד אל-מלכ בשנת 743 לספירה, האימפריה המוסלמית נפלה עקב משבר פנימי על בסיס דתי ושלטוני למלחמת אזרחים. אל-וליד השני - בנו של יזיד השני שלט בין השנים 743-744 לספירה, לפני שהודח ונהרג על ידי יזיד השלישי - בנו של וליד הראשון שירש את הכס למספר חודשים בלבד בשנת 744. מהפכות פנימיות אלה שהתרחשו בבירה משק עוררו את הפיטנה השלישית (מלחמת האזרחים המוסלמית השלישית) אשר נמשכה בין 743-747, ובה שבטים רבים החלו להתקומם נגד הממסד בתוך הכאוס. יזיד השלישי נפטר כעבור חצי שנה בלבד והגיע אחריו אחיו אברהים שהצליח לשלוט רק חודשיים לפני שהפילו אותו לבסוף מרואן השני אשר בתור נכדו של מרואן הראשון הפך לח'ליפה ה-14 מבית אומיה.
מרואן השני היה מפקד צבאי חזק אך חסר כישורים דיפלומטיים, במקום זאת הוא ריסק את ההתקוממויות בכוח אכזרי והביא לסיום הפיטנה השלישית בשנת 747. עם זאת, בית עבאס (פלג ערבי שטען כי הם צאצאי דודו של הנביא מוחמד: אל-עבאס), זכו לתמיכתם של אנשי ח'וראסאן (במזרח ממלכת פרס) והחלו במרידה מרכזית חדשה אשר נתמכה מצד הפרסים. האימפריה של מרואן השני לא הייתה במצב של התמודדות עם התקוממות רחבה; צבאו היה מותש אחרי שנים של לחימה, הכלכלה הכושלת לא אפשרה לו לגייס עוד חיילים, ומושלים לא צייתנים לא הבינו את חומרת המרד העבאסי אד אשר היה זה מאוחר מדי.
בסוף שנת 749, רוב מזרח האימפריה הרימה דגל עבאסי שחור והשבטים המורדים אשר מרואן הפיל באכזריות כעת תמכו בעליית העבאסית אשר טענו לנכונותם לכס הח'ליפות והתנגדו להמשך שלטון בית אומיה בטענה שמנהיגיו בגדו בחוקי השריעה. מרואן הקשיש יצא להתמודד מול חלק הארי של הצבא העבאסי בקרב הזב שהתרחש בשנת 750, בנפילת הצבא האומיי לרגלי העבאסים המתחזקים היה על מרואן השני לסגת. הוא נמלט למצרים בכוונה לגייס את כוחותיו מפרובינציות מערביות, אך העבאסים השיגו אותו והרגו אותו. השלטון האומיי הסתיים במותו, והשליט העבאסי הראשון א-ספאח, הוכרז כח'ליף החדש בכופה.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו ולקיחת הכוח של הח'ליפות לידי בית עבאס שרידי השושלתשל בית אומיה תחת עבד א-רחמן הראשון, הקימו אמירות עצמאית בשטחי כיבוש המוסלמי של ספרד אשר מאוחר יותר הפכה לח'ליפות קורדובה. מרואן השני הצליח להשקיט מאבק פנימי מרכזי אחד בתוך האימפריה אך נכשל בהשקטת המאבק השני. שלטונו אופיין במאבקים מתמשכים ונפילתה הסופית של בית אומיה מהנהגת העולם המוסלמי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Umayyad Dynasty, Ancient History encyclopedia
- Marwān II | Umayyad caliph | Britannica