משתמש:בן-ימין/Jewish law in the polar regions
כללי הלכה יהודיים לאזורי הקטבים הוא שמם של קבוצת כללים הנוגעים לכללי זמני היום והלילה במקומות בהם השקיעה והזריחה לא נעשים בתידרות כל 24 שעות ביממה, והיום או הלילה נמשכים בהם זמן רב יותר.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצוות רבות, כמו תפילה ושבת, מסתמכות על המחזוריות העקבית של יום ולילה בפרקי זמן של 24 שעות, המקובלת ברוב העולם.
אך במקומות הנמצאים מצפון לחוג הארקטי (ודרומית לחוג האנטארקטי) אור היום נמשך לתקופת חודש או יותר במהלך הקיץ, והלילה נמשך פרק זמן דומה בחורף.
בעקבות כך נוצרה בעיה ליהודים דתיים - המתגוררים או מבקרים באזורים אלה - כיצד מחשבים את משך היממה באזורים אלה. האם יש להגדיר "יום" רק על סמך זריחה ושקיעה, גם אם אירועים אלו מתרחשים רק בפרקי זמן ארוכים, כך שיתכן שיום אחד ימשך על פני ימים רבים בהשוואה למקובל ברוב העולם, או שמא ההגדרה של "יום" קוטבי נקבעת על פי אורך היום כפי הנהוג בשאר העולם.
הבעיה התעוררה לראשונה במאה ה-18, כאשר יהודים החלו להגר לחלקים הצפוניים של סקנדינביה.
מספר דעות שונות בשאלה הוצגו בשו"ת והן נסקרו בחיבור משנת 2005 מאת הרב י' דוד בלייך, [1] ובמאמר משנת 2007 מאת הרב דוד הבר. [2]
היקף הבעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההגדרה של "יום" באזורי קוטב משפיעה על מצוות שיש לקיים במהלך היום, או בשעה מסוימת ביום. היא משפיעה גם על חלוף הזמן בלוח השנה היהודי לצורך שמירת שבת וחגים יהודיים אחרים.
מצוות נערכו במהלך היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לקיים מצוות רבות בכל שעה ביום אך לא בלילה, או להיפך. [3] בנוסף, מלווה חייב להחזיר לבוש ששימשו כערובה ללווה עני אם הוא צריך אותם לישון בלילה, [4] ומעביד חייב לשלם לעובד יום את שכרו באותו יום שבו מתבצעת העבודה. [5]
מצוות התלויות ביום[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצווה המוכרת ביותר התלויה בשעה ביום היא תפילה יהודית . יש לקרוא את שמע הבוקר בין עלות השחר [6] לשלוש שעות משתנות לאחר הזריחה. ("שעות משתנות" הן כל אחת שתים עשרה מהזמן שבין זריחה לשקיעה, או לפי דעה אחרת בין עלות השחר להופעת כוכבים בדמדומים. שעות משתנות הן יותר מ-60 דקות בקיץ, וקצרות מ-60 דקות בחורף. ) גם תפילות שחרית, מוסף ומנחה מוגבלות לשעות מסוימות ביום. את ערב שמע ומעריב, למרות שמקובל בכל שעות הלילה, רצוי לעשות במחצית הראשונה של הלילה. יתכן שבימים ארוכים מאוד של הקיץ הקוטבי, לא קוראים תפילת ערבית, ובלילות ארוכים מאוד של חורף הקוטב, לא קוראים תפילות היום.
ימי השבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבר הימים מאחד לשני מניע באופן הבולט ביותר את שמירת השבת בכל יום שביעי. בקיץ הקוטבי יכולות לעבור מאות שעות ללא שקיעה, וייתכן שכל התקופה הזו היא רק יום אחד בשבוע. אולם, מכיוון ששבת מוחזקת באותו יום בכל העולם (מה שמאפשר הבדלים באזורי זמן ), הגיוני שיש לשמור את השבת בו-זמנית גם באזורי קוטב.
בימי התנ"ך והתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנ"ך, התלמוד וסופרים יהודים קדם-מודרניים בודדים אינם מתייחסים לנושא זה, משום שיהודים בתקופה זו לא ביקרו באזורי הקוטב ולא היו מודעים לאופי הייחודי שלו. אולם הסעיף בתלמוד בדבר "נודד במדבר" שימש את הרשויות המודרניות לניתוח סוגיה זו. התלמוד מכיל את השיח הבא:
- רב הונא אומר, אם אדם נודד במדבר ואינו יודע מתי השבת, צריך לספור ששה ימים [כימות חול] ולקיים יום אחד כשבת. הייא בר רב אומר שצריך לשמור יום אחד בתור שבת, ואז לספור שישה ימים [כימות חול]. . . .
- רבא אומר, בכל יום הוא רשאי לעשות כל מה שהוא צריך כדי להתקיים, חוץ מהשבת שלו. אבל האם צריך למות בשבת? הוא יכול להכין אוכל נוסף יום לפני השבת שלו, אבל זו אולי השבת האמיתית. אז בכל יום הוא רשאי לעשות כל מה שהוא צריך כדי להתקיים, גם בשבת. כיצד ניתן לזהות לו את השבת? על ידי קידוש והבדלה [שהוא עושה בשבתו אך לא בשאר הימים].
- רבא אומר, אם הוא יודע באיזה יום יצא למסע, רשאי לעשות עבודה באותו יום בשבוע [כלומר 7 או 14 ימים לאחר יציאתו, כי ודאי לא היה יוצא בשבת]. [7]
ההלכה היא על כדעה הראשונה, שנודד במדבר מבולבל מקיים שישה "ימי חול" ואחריהם "שבת" אחת, אך אסור לו לבצע פעולות אסורות בשבת בכל יום אלא כדי לסייע בהישרדותו שלו. [8] החוק מבוסס על עיקרון לפיו אדם שאינו מודע למציאות צריך ליצור את השבת שלו תוך שהוא פועל מתוך חשש שהשבת האמיתית עשויה להיות ביום אחר. [9]
פסק הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ישראל ליפשיץ, בפירושו תפארת ישראל, כותב שבאזורי הקוטב יש יום של 24 שעות, ויעיד על כך שהשמש מסתובבת בשמיים מנקודת שיא בצהריים לשפל סמוך לאופק בחצות. . הוא אינו מציע אמצעי למדידת מעבר של יום של 24 שעות בחורף הקוטבי שבו השמש אינה נראית. [10] הוא מייעץ לנוסע יהודי לקיים את תחילתה וסופה של השבת על סמך השעון של המקום שממנו הגיע. לא ברור אם הכוונה היא למגוריו או לנמל העלייה שלו. [11]
תוצאה של תפיסה זו היא ששני יהודים היוצאים מערים שונות ישמרו תמיד שבת בשבת, אך בזמנים שונים. יהודי שיוצא מאמריקה ישמור את השבת לפי השעון של עיר הולדתו, ואילו יהודי מאירופה ישתמש בשעון של עיר הולדתו האירופית, שמתחיל ומסתיים שבת כחמש שעות מוקדם יותר מאשר בארצות הברית. לפיכך, אין התחלה וסוף של היום הניתנים לזיהוי ייחודיים באזורי הקוטב. [12]
ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Mizvot in the Polar Regions and in Earth Orbit." J. David Bleich. Contemporary Halakhic Problems, volume 5, chapter 3, pages 75-128. Targum Press, 2005. ISBN 1-56871-353-3
- ^ Dovid Heber, "When Does One Pray When There is No Day", Kashrus Kurrents, Summer, 2007
- ^ Listed in Mishnah Megillah 2:5; Babylonian Talmud Megillah 20b. (Many of these mitzvot, as part of the sacrificial service in the Temple of Jerusalem, could not be performed in the polar regions. But others can be performed anywhere.)
- ^ Deuteronomy 24:12-13
- ^ Deuteronomy 24:14-15
- ^ Specifically, this is the time between dawn and sunrise that a person may first distinguish between light and blue, according to the Mishnah in Berakhot.
- ^ Babylonian Talmud, Tractate Shabbat, 69b (translated from Aramaic)
- ^ Joseph Caro. Shulhan Arukh, Orakh Hayyim, chapter 344
- ^ The above strictly applies when one is truly unsure what day it has become. In a case where one knows exactly what day s/he left civilization, and has kept careful records since, s/he would still continue to keep the calendar normally.
- ^ In practice, weather permitting, this could be accomplished in the Arctic by watching the constellations rotate about Polaris.
- ^ And at that, it is unclear whether the "port of embarkation" is the initial port of embarkation or the final point of the journey where day and night were well established before crossing the Arctic/Antarctic Circle–such as, for example, Anchorage, if one is traveling toward Prudhoe Bay.
- ^ Bleich pp. 85-92
[[קטגוריה:אזורי הקטבים]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]