משתמש:ג'ון דויטש174/איג'ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איג'ן
Ijen
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
התפרצות אחרונה 1999[1]
(למפת אינדונזיה רגילה)
<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:36.111111111111%;">
 
איג'ן בתלת מימד
להבות כחולות במכתש איג'ן
מפת מכתש איג'ן, שבו כורים גופרית
כריית גופרית מסורתית באיג'ן. תמונה זו מציגה את התנאים המסוכנים והקשים שעומדים בפני הכורים, כולל עשן רעיל וטיפות גבוהות, כמו גם היעדר ציוד מגן. הצינורות שעליהם הם עומדים משמשים להנחות אדי גופרית ולעבות אותם, ובכך להקל על הייצור.[2]
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. עריכה

מתחם הר הגעש איג'ן הוא קבוצת הרי געש שכבתיים הממוקמים על הגבול בין ריג'נס באניוואנגי ובונדוסו ריג'נס שבמזרח ג'אווה, שבאינדונזיה.

הוא נמצא בתוך קלדרה גדולה יותר בשם איג'ן, שרוחבה כ-20 קילומטרים (12 מיל). הר הגעש מראפי הוא הנקודה הגבוהה ביותר של המתחם. פירוש השם "גונגונג מראפי" הוא "הר האש" בשפה האינדונזית; להר מראפי במרכז ג'אווה ומראפי בסומטרה יש את אותה אטימולוגיה.

ממערב לגונגונג מראפי נמצא הר הגעש איג'ן, ובתוכו אגם מכתש חומצי בצבע טורקיז ברוחב של כ-1 קילומטר (0.62 מיל). האגם הוא אתר לפעולות כריית גופרית, שבה סלים עמוסי גופרית נישאים בידיים מרצפת המכתש. העבודה משלמת היטב בהתחשב ביוקר המחיה באזור, אך היא מכבידה מאוד. עובדים מרוויחים בסביבות 50,000–75,000 רופיה אינדונזית (כ-$5.50 עד $8.30) ליום, ופעם שיצאו מהמכתש, עדיין צריכים לשאת את נתחי הגופרית שלהם כשלושה קילומטרים לעמק פאלטודינג הסמוך כדי לקבל תשלום.

קונוסים ומכתשים שלאחר קלדרה רבים אחרים נמצאים בתוך הקלדרה או לאורך שפתה. הריכוז הגדול ביותר של קונוסים שלאחר קלדרה משתרעים מזרח – מערב על הצד הדרומי של הקלדרה. המכתש הפעיל בקווה אאיג'ן הוא בקוטר של 722 מטרים (2,369 רגל) ושטח שטח של 0.41 קילומטרים רבועים (0.16 מילים רבועים). הוא 200 מטרים (660 רגל) עמוק ויש לו נפח של 36 hecto מטר מעוקב (29,000 acre feet).

האגם מוכר כאגם המכתש החומצי ביותר בעולם. הוא מהווה גם מקור לנהר בנייפהיט, וכתוצאה מכך מי נהר חומציים ומועשרים במתכות אשר יש להם השפעה מזיקה משמעותית על המערכת האקולוגית של הנהר במורד הזרם. בין התאריכים 14–15 ביולי 2008, החוקר ג'ורג' קורוניס הוציא סירת גומי קטנה לאגם החומצי כדי למדוד את חומציותו. ה-pH של המים בשולי האגם נמדד כ-0.5 ובאמצע האגם 0.13 בגלל ריכוזה הגבוה של החומצה הגופריתית.

מכתש אש כחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הזכירה נשיונל ג'יאוגרפיק את הלבה הכחולה-חשמלית של איג'ן, מספר התיירים גדל.[3] התופעה התרחשה זמן רב, אך לפני כן לא התקיימו טיולים בחצות. נדרשת טיול של שעתיים כדי להגיע לשפת המכתש, ולאחר מכן טיול של 45 דקות עד לגדת המכתש. האש הכחולה מציתה גז גופרית מוצת, העולה מסדקים בטמפרטורות של עד 600 C° (1,112 °F).

הלבות יכולות להגיע לגובה של עד 5 מטרים (16 רגל); חלק מהגז מתעבה לנוזל ועדיין נדלק.[4][5] זהו אזור הלבה הכחולה הגדולה ביותר בעולם ואנשים מקומיים מתייחסים אליו כאל "אפי בירו" (אש כחולה).[6] המיקום השני בו ניתן לראות את האש הכחולה הוא בהר דאלול, אתיופיה.[7]

כריית גופרית באיג'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורקן פעיל בקצה האגם מהווה מקור לגופרית יסודית, ותומך בפעולת כרייה. גזים וולקניים הנמלטים מועברים דרך רשת צינורות קרמיקה, וכתוצאה מכך מתעבים גופרית מותכת.

הגופרית, שצבעו אדום עמוק כשהוא נמס, נשפכת באיטיות מקצות הצינורות והבריכות האלה על הקרקע, והופכת לצהוב בוהק כשהוא מתקרר. הכורים שוברים את החומר המצונן לחתיכות גדולות ונושאים אותו בסלים. הכורים נושאים עומסים הנעים בין 75 to 90 קילוגרם (165 to 198 ליברות), עד 300 מטרים (980 רגל) לשפת המכתש, עם שיפוע של 45 עד 60 מעלות ולאחר מכן 3 קילומטר (1.9 mi) במורד ההר לשקילה. רוב הכורים עושים מסע זה פעמיים ביום.

בית זיקוק גופרית בקרבת מקום משלם לכורים לפי משקל גופרית המועברת; החל מספטמבר 2010, הרווחים היומיים הטיפוסיים היו שווים לכ13 דולר ארצות הברית. הכורים זוכים לעיתים קרובות להגנה לא מספקת בזמן עבודה סביב הר הגעש[8] ומתלוננים על בעיות רבות בדרכי הנשימה. ישנם 200 כורים, שחולצים 14 טון ליום - כ-20% מההפקדה היומית הרציפה.[9]

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איג'ן וכריית הגופרית שלו הוצגו בסרט IMAX "טבעת האש" משנת 1991, וכנושא בפרק החמישי של סרט הטלוויזיה התיעודי "כוכב האדם" של ה-BBC.

בסרט התיעודי "צלם מלחמה", העיתונאי ג'יימס נאכטווי מבקר את איג'ן ומתמודד עם אדים רעילים בזמן שניסה לצלם עובדים. מייקל מיגלאוור של סרט "מותו של פועל" הוא כעובד גופרית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון דויטש174/איג'ן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם gvp
  2. ^ "Photos from inside the volcanic sulphur mines of Indonesia". news.com.au. 9 בפברואר 2015. אורכב מ-המקור ב-11 בנובמבר 2016. נבדק ב-19 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Wanderlust East Java Tourist Agency".
  4. ^ Howard, Brian Clark. "Stunning Electric-Blue Flames Erupt From Volcanoes". נבדק ב-13 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Schrader, Robert. "The Dark Secret of Indonesia's Blue-Fire Volcano". נבדק ב-13 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Gunung Ijen - Selain Rahasia Api Biru, Inilah 4 Fakta Menarik tentang Gunung Berapi Aktif Ini". Tribun Travel (באינדונזית). נבדק ב-2020-06-08.
  7. ^ tourbanyuwangi.com (2019-11-08). "Blue Fire Ijen Crater - Tour Banyuwangi". paket wisata banyuwangi, paket tour banyuwangi (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-06-08.
  8. ^ Grunewald, Olivier (8 בדצמבר 2010). "Kawah Ijen by night". Boston Globe. נבדק ב-11 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Kawah Ijen: Between potential & threat". The Jakarta Post. 19 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)

קטגוריה:אינדונזיה: הרי געש קטגוריה:ג'אווה