אגם לוע

אגם לוע הוא אגם הנוצר בלוע הר געש כאשר פוסקת פעילותו הגעשית. אגם לוע נוצר גם במאר (אגם מאר) ובקלדרה (אגם קלדרה). המבנה הקעור אוגר את הנוזלים שאינם מתנקזים ממנו, ונוצר אגם שעומקו מבטא את כמות המשקעים, את מידת החלחול ואת מידת האידוי, כאשר הגובה המרבי הוא שפת הלוע. לעיתים נוצרים אגמי לוע בהרי געש פעילים. אגם כזה נקרא "אגם געשי", ומימיו חומציים בדרך כלל בגלל ריכוז גבוה של גזים געשיים המומסים בו. אגמים הנוצרים במכתשי פגיעה שנוצרו מפגיעת מטאוריטים נקראים "אגמי מכתש".

אגמי לוע בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם הלוע המוכר ביותר הוא קרייטר לייק (Crater Lake) שהחל להיווצר לפני כ-7,700 שנים באורגון, ארצות הברית. האגם, שעומקו 594 מטרים, נוצר בקלדרה של הר מזאמה ומתמלא מגשמים ומהפשרת שלגים שיורדים באזור. קרייטר לייק הוא האגם העמוק ביותר בארצות הברית, ונחשב אחד האגמים עם המים הנקיים ביותר בעולם.
בהר הגעש הגבוה בעולם אוחוס דל סלאדו שבצ'ילה נוצר אגם זמני בעומק 100 מטר ברום 6,390 – האגם הגבוה ביותר בעולם מכל סוג שהוא.
אגם טובה שבאינדונזיה, ששטחו עולה על 1,000 קמ"ר, נוצר לפני כ-70 אלף שנה לאחר התפרצות-על שיצרה קלדרה.
אגם סילזאן שבשוודיה הוא אגם מכתש.

סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף מראם השלו, באגמי לוע טמונות סכנות:

האגם ברואפהו נוצר ממי הפשרת שלגים המתנקזים אליו. בעקבות התחממות כדור הארץ עלה האגם על גדותיו ב-2007 וגרם ללהאר.
אגם ניוס בצפון קמרון הפנה בשנת 1986 את תשומת לב הקהילה המדעית לאגמי לוע געשיים, הממיסים במימיהם כמות גדולה של CO₂. בעקבות רעידת אדמה שהתרחשה באותה שנה נוצרה מפולת בוץ בתוך האגם. המפולת שחררה לאטמוספירה גזים רעילים, ששאיפתם גרמה למותם של יותר מ-1,700 בני אדם.

אגמי לוע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצפון רמת הגולן מצויה בריכת רם – הנחשבת ללוע מסוג מאר^[1] שנוצר בו אגם מהיקוות מי גשמים.
ברמת הגולן מצויות גם הג'ובות – שם מקומי לשקעי לוע, שחלקם קרסטי והם נוצרו בעקבות המסה של סלעי גיר, ואחרים – מארים או דיאטרמים. הידועים בהם: הג'ובה הגדולה ביער אודם וחלונות שמיר במורדות המערביים של רמת הגולן, מול קיבוץ שמיר.