לדלג לתוכן

משתמש:גרינית/אלימות נשים ביחסים זוגיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלימות מצד נשים במערכת יחסים זוגית חלק פחות מדובר בתופעת האלימות במשפחה. לרוב מדובר באלימות נגד גברים. תופעת האלימות ביחסים זוגיים עלתה לתודעה במאה העשרים כבעיה חברתית, בזכות פועלה של התנועה הפמיניסטית. המיקוד באלימות כזו היה לרוב בדפוס של גבר אלים ואשה כקרבן. תופעת האלימות הזוגית הוסברה על רקע מבנה חברתי פטריארכלי לפיה במבנה הכוח החברתי, נשים נשלטות על-ידי גברים, ומכאן נבעה התייחסות דיכוטומית ליחסי קרבן-תוקפן במערכות יחסים זוגיות אלימות.

התפיסה החברתית שהשתרשה מכתיבה הסתכלות חד מימדית על תפישה של נשים כקורבנות. למרות שהמחקרים לאורך שנים מדווחים גם על אלימות של נשים כלפי גברים בזוגיות, רק בשנים האחרונות התופעה הזו מקבלת הכרה והתייחסות. נמצא שאלימות נשים היא חוצת גבולות, נשים מעורבות באלימות בין-זוגית באופן כמעט שווה לגברים. וכן שנשים נוהגות באלימות פיזית קשה שכוללת בעיטות, דחיפות, זריקת חפצים, סטירות ואיומים עם סכין או אקדח ואף גרמו פציעות פיזיות קשות[1][2] [3]

הסברים לאלימות נשים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסבר פמיניסטי רואה באלימות אמצעי להגנה עצמית ושימת גבולות. הפמיניזם רואה את אלימותן של נשים בהקשר חברתי מגדרי של יחסי כוח לא שוויוניים אשר אינם מותירים לאישה בחירה ולכן היא היא נאלצת לנקוט באלימות.
  • הסברים אישיותיים עוסקים בקשר שבין הפרעות אישיות, קושי בוויסות רגשי, קושי בתקשורת וניהול קונפליקטים להתנהגות אלימה
  • תאוריית התסכול רואה באלימות תגובה לפגיעה רגשית הכוללת בין היתר נטישה וקנאה, צורך בשליטה, נקמה.
  • תאוריית הלמידה מסבירה אלימות של נשים כחלק מתופעת העברה בין דורית, בין היתר התבגרות כילדה חשופה לאלימות בין הוריה.
  • בעיות בתחום בריאות הנפש בעיקר בגיל ההתבגרות כגון דכאון עמוק, חרדה, יכולת תפקוד חברתי דל.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קבלת טיפול יש לערוך אבחון לדינמיקה האלימה המאפיינת את הזוגיות, והאם מדובר ביחסי קורבן-תוקפן (גבר אלים/אישה קורבן, אישה אלימה/גבר קורבן או אלימות הדדית). בהתאם לתוצאות האבחון ייגזרו מטרות ודרכי טיפול. מטרות הטיפול בנשים אלימות ביחסים זוגיים דומות למטרות בטיפול בגברים הנוהגים באלימות.

דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיפול פרטני- טיפול ארוך טווח בו ניתן מקום לזיהוי החלקים התוקפניים של האישה ולא רק הסתכלות חד מימדית על קורבנותה. מבט זה יסייע במתן מענה מתאים יותר בתכנית הטיפולית.
  • טיפול קבוצתי- טיפול מסוג זה מספק מרחב לקבלת אחריות על התנהגותה הפוגענית של האישה ומאפשר לה לחוות קבלה ותחושה מופחתת של חריגות.[4] הנושאים המרכזיים שעולים בקבוצה כוללים הבנת הסיבות להתפתחות של דפוסי התמודדות אלימים, כלים לפתרון קונפליקטים, וויסות רגשי, עמדות כלפי התנהגות אלימה, כלים לזיהוי סימנים מסלימים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Murray A. Straus, Richard J. Gelles, Suzanne K. Stienmetz, Behind Closed Doors, 2017-09-08 doi: 10.4324/9781351298681
  2. ^ זלצמן איילה (2011). אלימות נשים ביחסים זוגיים: משדה המחקר לעבודת השדה בשירות המבחן למבוגרים. מידעו"ס, 60, 25-18.
  3. ^ Towards an Understanding of Women’s Use of Non-Lethal Violence in Intimate Heterosexual Relationships, februry 2001
  4. ^ זלצמן איילה ובאום נחמי, יעל וילצ'יק-אביעד ויואב מזא"ה (ע), לתת מילים לאלימות נשים:טיפול קבוצתי לטיפול באלימות נשים כלפי בני זוגם מתוך: אלימות אילמת-גברים כקורבנות, אוניברסיטת אריאל, 2014, עמ' 131-146