משתמש:דליק כלבלב/ארגז חול צבי
 צב ים גלדי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | צבים |
| משפחה: | צבי ים גלדיים |
| סוג: | צב ים גילדי |
| מין: | צב ים גילדי |
| שם מדעי | |
 Dermochelys coriacea
| |
Spotila et al. (2000), Pacific leatherback turtles face extinction,
צב ים גִלדי (שם מדעי: Dermochelys coriacea) הוא מין הצבים הגדול ביותר בעולם. בעבר היה צב גדול עוד יותר - הארכלון. הוא קרוי "גלדי" על שום הגלדים המצויים על גופו. פרטים מבני מין זה עשויים להגיע לאורך של 2.7 מטר, ולמשקל של 900 ק"ג. שריונו עשוי עצמות רבות (ולא לוחות קרניים, כשריונם של צבי הים האחרים). חום-גופו גבוה מחום הסביבה, בדומה לבעלי דם חם. הצב הגלדי מצוי בכל הימים הטרופיים של העולם, ומופיע באופן מועט גם בחופי ישראל.
טקסונומיה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המין תואר לראשונה על ידי דומיניקו ונדלי בשנת 1761, אז נקרא בשם הלטיני Testudo coriacea. בשנת 1816 שונה שם הסוג ל-Dermochelys ובשנת 1843 סווגה המשפחה בנפרד מצבי הים הנוספים. שריונו הייחודי של הצב הגלדי, היא הסיבה לשמו המדעי, האנגלי והעברי כאחד. מקור השם המדעי מיוונית, Derm משמעותו עור ו-chelys משמעותו צב, coriacea משמעותו עשוי עור. גם השם העברי מרמז על עור קשה - כגלד.
אבולוציה ומיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
צב הים הגלדי הוא הנציג החי היחידי במשפחה Dermochelyidae, שהינו טקסון בת בעל-משפחת צבי ים (Chelonioidea) המכיל את יתר המינים במשפחה Cheloniidae.צב הים הגלדי נבדל משאר צבי הים בהיעדר השריון הקשה המכיל β קרטין אלא α קרטין[1].
תיעוד המאובנים של מין זה חסר, אולם ממצאים של המין Dermochelys pseudostracion מתוארכים למיוקן בצרפת. סוגים נוספים במשפחה (Cosmochelys, Eosphargis, Psephophorus) מתוארכים לאאוקן באפריקה, אירופה וצפון אמריקה[2] סוגים אלו מאופיינים בדוגמאות רכסים השונים במספרם מסוג לסוג[3].
מבנה גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
צב ים גלדי הוא המין הגדול ביותר בסדרת הצבים, משקל הפרט הכבד ביותר שתועד הוא 916 ק"ג[4], אולם מרבית הפרטים הינם במשקל 300-600 ק"ג כאשר הממוצע הוא 364 ק"ג. הוא הזוחל הרביעי במשקלו אחרי תנין הים, תנין היאור ותנין אורינוקו. אורך השריון הגבי (Carapace) מגיע ל-1800 מ"מ והמרחק בין קצות הגפיים 2,770 מ"מ.
שריונו ייחודי במראהו: במקום לוחיות קרניים (שריון הצבים) עוטה הגוף עור דק וגמיש אודות לסחוס שבו - אוסטאודרמות רבות שגדלן 1-2 ס"מ ושבעה רכסים לאורכו. גוון העור כהה והוא מעוטר בכתמים לבנים וורודים. לנקבות כתם ורוד במצח, הייחודי לכל פרט ופרט [5].
הראש קטן יחסית, בלסת העליונה 2 בליטות קרניות דמויות שיניים. הסנפירים ארוכים מאוד וחסרות טפרים. למין חד צורתיות זוויגית אך לזכרים זנב ארוך משל הנקבות.
פיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צב ים גלדי ייחודי בקרב הזוחלים ביכולתו החלקית לשמור על טמפרטורת גוף מוגבהת, באמצעות אינרציה תרמית ומערכת הספקת דם מותאמת בכתפיים[6]. התאמות אלו מסייעות לצביי הים לשחות במים קרים ולצלול לעומקים של 1000 מטרים ויותר בעת שיחור טרף[7].
התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן למצוא את צבי הים הגלדיים במקומות בהם מזונו שכיח, על כן ניתן למוצאו בימים הקרים כים הצפוני [8].
תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי ים גלדיים בוגרים ניזונים בעיקר ממדוזות ושאר חסרי חוליות ימיים [9].
רבייה ומחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לצבי ים אחרים, נקבות צב הים הגלדי מגיחות בשעות הלילה כדיי להטיל את הביצים בחופים הטרופיים. הנקבות משתמשות בסנפיריהן האחוריים לחפור גומחות בחול[10] בהן מטילה הנקבה כ-100 ביצים, כ-20% מהביצים קטנות וחסרות חלמון ולא מופרות[11]. צבי הים חוזרים לאזורי הקינון כל כמה שנים, אולם בעונת קינון אחת יקיימו בין 4 ל-10 תטולות, כאשר 10 ימים מפרידות בין גיחה לגיחה. מין התטולה נקבע בהתאם לטמפרטורת החול באזור התטולה - קנים חמים יותר מ- 29.5°C בקירוב יפיקו נקבות בלבד, קנים קרים יותר מ- 29.5°C בקירוב יפיקו זכרים בלבד[12]. אין השגחה והגנה הורית מצד הנקבה (וכמובן גם מצד הזכר) והצאצאים בוקעים כעבור 80-60 ימים, עוד כ-5 ימים לערך עוברים בנסיונם להיחלץ מהחול ולהגיע לים, כאשר הם ניצבים מול טורפים רבים. אחוזי הבקיעה של קן הם 50%-60%. משקל צבי הים הבוקעים הוא 50-35 גרם, הם גדלים במהרה, כנראה יותר מכל זוחל אחר החי כיום ומגיעים לגודל בוגר תוך 13-7 שנים[13]. תוחלת חיים הינה 30 שנה, אך משערים כי היא עומדת על 70-80 שנה [14].
תפוצה ואזורי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צב ים גלדי הוא בעל תפוצה קוסמופולטית וניתן למצוא אותו בכל האוקיאנוסים. המין עשוי אף לנדוד מרחקים עצומים של כ- 7000 ק"מ במספר חודשים[15], בין אזורי ההאכלה בימים הממוזגים לחופי ההטלה הטרופיים. בהיותם שחיינים טובים הם חיים בים הפתוח (באזור הפלגי). הנקבות מעדיפות לקנן בחופים טרופיים חוליים הצמודים למים עמוקים, למרות שבאזורים מסוימים נצפו נקבות מטילות גם בחופים הצמודים למים רדודים. מעט ידוע על אורח החיים של הצעירים, אולם לאחרונה נצפה ריכוזי צעירים במים הסמוכים למערב אפריקה[16].
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצב השימור של צב הים הגלדי על פי IUCN היה בסכנת הכחדה חמורה (CR) משנת 2000 עד 2013 [17] . הערכה מחודשת ביוני 2013 שינתה את מצב השימור לפגיע.
מספר איומים נוגעים למין זה וכן ליתר מיני צבי הים[18]:
- שלל לוואי (bycatch) של דיג - תפיסה לא מכוונת של צבי הים
- תפיסה מכוונת של צבים - בוגרים וביצים לצריכה עצמית ומסחרית
- פיתוח חופים - בנייה, תיירות הפוגעים באתרי הקינון
- זיהום ימי על ידי פסולת ופתוגנים, זיהום אור שפוגע בהתמצאות.
- התחממות עולמית, אשר משפיעה בדרכים שונות - קביעת המין בתטולה, עליית מפלס הים ותדירות הסערות שמשנות את הרגליי הנדידה והקינון.
שלושת האיומים הראשונים תועדו בכל אוכלוסיות המין, כאשר שלל הלוואי הוא הגורם העיקרי לפגיעותו של המין. לא נמצא דיי מידע על זיהום וכן על התחממות גלובלאלית בכל אוכלוסיות המין, על כן מאמצי שימור עתידיים צריכים להיות מכוונים לאיומים אלו[19].
שימור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים השוכן בכפר הנוער מבואות ים, סמוך למכמורת, הינו מרכז הצלה שעיקר פעולתו סובבת את מיני צבי הים הנפוצים יותר בים התיכון - צב ים ירוק וצב ים חום והמקננים בו. אולם מאז הקמתו בשנת 1999, טיפל המרכז במקרים אחדים בהם
http://ichut.macam.ac.il/turtle.htm#biblio
http://old.parks.org.il/BuildaGate5/general2/company_search_tree.php?Cat=408~Card7~~~~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=181904998
http://old.parks.org.il/sigalit/tzabimDoc2011.pdf
המין בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Alibardi L, Thompson MB. 1999. Epidermal differentiation during carapace and plastron formation in the embryonic turtle Emydura macquarii. J Anat 194:531–545.
- ^ Pecor, K. 2003. "Dermochelyidae" (On-line), Animal Diversity Web. Accessed November 28, 2013 at http://animaldiversity.ummz.umich.edu/accounts/Dermochelyidae
- ^ http://www.nhm.ac.uk/nature-online/species-of-the-day/biodiversity/endangered-species/dermochelys-coriacea/taxonomy/index.html
- ^ http://www.seaturtle.org/mtn/archives/mtn43/mtn43p2.shtml
- ^ McDonald, D., Dutton, P.H., Bradner, R. and Basford, S. (1996) Use of pineal spot ('pink spot') photographs to identify leatherback turtles. Herpetological Review, 27: 11 - 12.
- ^ Paladino, F.V., O'Connor, M.P. and Spotila, J.R. (1990) Metabolism of leatherback turtles, gigantothermy, and thermoregulation of dinosaurs. Nature, 344: 858-860.
- ^ Eckert, S.A., Eckert, K.L., Ponganis, P. and Kooyman, G.L. (1989) Diving and foraging behavior of leatherback sea turtles (Dermochelys coriacea). Canadian Journal of Zoology, 67: 2834-2840.
- ^ http://www.ecomare.nl/en
- ^ James, M.C. and Herman, T.B. (2001) Feeding of Dermochelys coriacea on medusae in the northwest Atlantic. Chelonian Conservation and Biology, 4: 202-205.
- ^ http://www.arkive.org/leatherback-turtle/dermochelys-coriacea/video-09a.html סרטון המראה נקבה חופרת גומחה בחול ומטילה ביצים
- ^ Fretey, J. and Lescure, J. (1998) Les tortues marines en Guyane Francaise: bilan de vingt ans de recherche et de conservation. JATBA, Revue d`Ethnobiologie, 40: 219-238.
- ^ Rimblot, F., Fretey, J., Mrosovsky, N., Lescure, J. and Pieau, C. (1985) Sexual differentiation as a function of the incubation temperature of eggs in the sea-turtle Dermochely coriacea (Vandelli, 1761). Amphibia-Reptilia, 6: 83-92.
- ^ Spotila, J. 2004. Seaturtles. Baltimore and London: The John's Hopkins University Press.
- ^ Spotila et al. (2000), Pacific leatherback turtles face extinction,Nature, 405:529-530
- ^ Hughes, G.R., Luschi, P., Menacci, R. and Papi, F. (1998) The 7000-km oceanic journey of a leatherback turtle tracked by satellite. Journal of Experimental Marine Biology and Ecology, 229: 209-217.
- ^ Fretey, J., Dontaine, J. and Neves, O. (1999) Sao Tome et Principe: zone de croissance pour les tortues-luths?. Canopee, 0: 1-2.
- ^ IUCN Red List (March, 2008) http://www.iucnredlist.org
- ^ Wallace, B.P., DiMatteo, A.D., Bolten, A.B., Chaloupka, M.Y., Hutchinson, B.J., Abreu-Grobois, F.A., Mortimer, J.A., Seminoff, J.A., Amorocho, D., Bjorndal, K.A., Bourjea, J., Bowen, B.W., Briseño-Dueñas, R., Casale, P., Choudhury, B.C., Costa, A., Dutton, P.H., Fallabrino, A., Finkbeiner, E.M., Girard, A., Girondot, M., Hamann, .M, Hurley, B.J., López-Mendilaharsu, M., Marcovaldi, M.A., Musick, J.A., Nel, R., Pilcher, N.J., Troëng, S., Witherington, B. and Mast, RB. 2011. . ., Global conservation priorities for marine turtles, PLoS ONE 6(9): e24510. doi:10.1371/journal.pone.0024510
- ^ Wallace, B.P., Tiwari, M. & Girondot, M., Wallace, B.P., Tiwari, M. & Girondot, M. 2013. Dermochelys coriacea. The IUCN Red List of Threatened Species. Version 2014.2. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 15 October 2014.