רשות הטבע והגנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות הטבע והגנים
Israel NPA 2014 Logo.svg
ג'מוסים בשמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במדינת ישראל
ג'מוסים בשמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במדינת ישראל
מידע כללי
תחום שיפוט חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998
משרד אחראי המשרד להגנת הסביבה
תאריך הקמה 1998 - איחוד של "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים"
ראש שאול גולדשטיין (מנכ"ל)
מטה מרכזי רח' עם ועולמו 3, ירושלים
עובדים כ-1,500 עובדים מתוכם כ-800 קבועים
תקציב 640 מיליון ש"ח (2016)[1]
www.parks.org.il
דגל רשות הטבע והגנים
שלט מידע של רשות הטבע והגנים
חי-בר כרמל, מוסד זואולוגי שנוסד על ידי רשות שמורות הטבע במטרה להגן ולהשיב לטבע בעלי חיים שחיו בעבר בצפון ישראל
עמדת מידע של רשות הטבע והגנים
שמורת עין אפק, אותה מנהלת רשות הטבע והגנים
גן לאומי קיסריה, אותו מנהלת רשות הטבע והגנים
בית החולים לחיות בר, בית חולים וטרינרי המעניק טיפול, במידת הצורך, לחיות הבר של ארץ ישראל, ושייך לספארי ולרשות הטבע והגנים בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר
פרויקט "פורשים כנף" הוא פרויקט בשיתוף רשות הטבע והגנים שמטרתו להגן על אוכלוסיית הנשרים בישראל
גן לאומי אשכול, אותו מנהלת רשות הטבע והגנים
שלט של רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגניםראשי תיבות: רט"ג, נקראה תחילה "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", ולאחר מכן קוצר השם) היא הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה. הרשות, הכפופה למשרד להגנת הסביבה, אחראית על ניהול שמורות הטבע והגנים הלאומיים, וכן על אכיפת חוקי שמירת הטבע בשטחים הפתוחים. לצד זה היא מפעילה מרכזי חינוך והסברה וחטיבת מדע.

הרשות היא איחוד בין שתי רשויות קודמות - "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים", שהוקמו בשנת 1964. שתי הרשויות אוחדו בשנת 1998[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי הטבע בארץ ישראל החלו להיפגע בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יערות נכרתו באופן מסיבי, וציד בלתי מבוקר של בעלי חיים הביא לכך שבעלי חיים גדולים כיענים, איילים, דובים סוריים, פראים, ברדלסים ותנינים, נכחדו.

בעקבות כך חוקקה ממשלת המנדט חוקים לשמירת החי והצומח. ב-1924 פורסם חוק הציד, וב-1926 - פקודת היערות. אתרים רבים, כמו חורש הכרמל והר מירון, הוכרזו כשמורות יער; עצים מסוימים הוכרזו כמוגנים. בתחום הציד היה המצב גרוע יותר, והציד הבלתי חוקי נמשך באין מפריע.

עם קום מדינת ישראל לא השתנה המצב בהרבה. המדינה הצעירה התמקדה בפיתוח כלכלי וקליטת עלייה. עשרות אלפי דונם של ביצות, שהיו אבן שואבת למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, יובשו. נחלים זוהמו בעקבות ההתפתחות החקלאית והתעשייתית. שטחי קרקע רבים שהיו פראיים ואכלסו ערכי טבע רבים, נדונו לכליה בעקבות בנייה מואצת והקמת מאות יישובים חדשים.

במצב שנוצר היה הכרח להקים רשות שתהיה אחראית על בקרה, פיקוח ואכיפה של חוקי הגנת הטבע. ב־1955 חוקקה הכנסת את חוק להגנת חיית הבר ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. בעקבות החקיקה הוקם ב־1956 "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הציד וחוקי שמירת טבע אחרים.

ב-1955 הוקמה במשרד ראש הממשלה המחלקה לשיפור נוף הארץ בראשות יעקב ינאי, שעליה הוטלה הקמת תשתית תיירותית ושימור אתרים היסטוריים ולאומיים. המחלקה הקימה מספר גנים לאומיים ידועים, כמו גן השלושה (הסחנה), קיסריה, שבטה ועבדת. בעקבות ייבוש ביצת החולה ולחץ ציבורי הוקמה ב-1964 שמורת החולה, שהייתה לשמורת הטבע הראשונה שהוכרזה.

בשנת 1963 אושר בכנסת חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, שעבודת החקיקה עליו החלה עוד ב-1956. במסגרת החוק הוקמו שתי רשויות: רשות הגנים הלאומיים, שהתבססה על המחלקה לשיפור נוף הארץ, ורשות שמורות הטבע, שהתבססה על המדור במשרד החקלאות. ההבחנה בין שני הגופים נבעה מההבדל בתפקודם - הגנים הלאומיים הם בעיקר אתרים בעלי ערך היסטורי או לאומי, כמו מצדה, או בעלי ערך תיירותי, כמו גן השלושה; הדגש מושם על שיפור האתר ותפעולו השוטף. בשמורות טבע הערך העליון הוא שמירה על החי והצומח ומניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים. בשנת 1998 אוחדו שתי הרשויות לגוף אחד - רשות הטבע והגנים.

פעולות הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק, רשות הטבע והגנים היא תאגיד הכפוף לשר להגנת הסביבה. כ-30 אחוז מתקציבה ממומן מהכנסותיה העצמיות, בעיקר מדמי כניסה לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים ואגרות שונות[1]. נכון ל-2016, הרשות מנהלת כ-530 גנים לאומיים ושמורות טבע (מוכרזים, מאושרים ומוצעים), המשתרעים על שטח של כ–6 מיליון דונם שהם כ-25 אחוז משטחה של המדינה, מתוכם 65 אתרים מוסדרים בתשלום. הרשות מארחת מדי שנה כ-8 מיליון מבקרים באתרים אלו ועוד מספר דומה בשטחים הפתוחים. הרשות מאורגנת בארבעה מחוזות כשלכל אחד מהם אחריות על שמורות הטבע, הגנים הלאומיים וערכי הטבע באזור. המחוזות הם: מחוז צפון, מחוז מרכז, מחוז דרום ומחוז אילת. מחוז יהודה ושומרון הוא באחריות המנהל האזרחי דרך קצין מטה (קמ"ט) שמורות טבע וגנים[1].

לרשות הטבע והגנים שלושה תחומי פעילות עיקריים:

  • שמירה על ערכי הטבע, המערכות האקולוגיות ונופי הארץ בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים.
  • שמירה על אתרי המורשת בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע וטיפוחם למען קהל המבקרים.
  • הסברה וחינוך לשמירה על ערכי טבע, נוף ומורשת לשם הגברת מודעות הציבור לנושאים אלה.

ברשות פועלים 11 מרכזי חינוך והסברה אזוריים: גולן, גליל עליון, גליל תחתון ועמקים, כרמל, שרון, שפלה וחוף, הרי יהודה וירושלים, מרכז חינוך והסברה הר ובקעה, שומרון, נגב צפוני, רמון ואילת.

ב-4 באפריל 2017 הודיעה עובדי הרשות על שביתה כללית בימי חג הפסח בכל אתריהם, דבר הנובע לטענתם עקב פגיעה מתמשכת בזכויותהם. אך בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי העובדים לא יוכלו לשבות, מפני שהשביתה עלולה להסב נזק לרשות ולצדדים שלישיים[3].

הכרזות על שמורות טבע וגנים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזות על שמורות טבע וגנים לאומיים לאורך השנים:

שנה מספר שמורות הטבע והגנים הלאומיים שהוכרזו באותה השנה (כולל הרחבות) השטח הכולל של שמורות הטבע והגנים הלאומיים באותה השנה (בדונם) הערות
1964 3 4,146.00 שנת ההקמה של רשות שמורות הטבע
1965 9 119,633.8
1966 9 13,662
1967 19 12,260.25
1968 17 4,351.16
1969 20 10,337.61
1970 6 47,945
1971 8 117,923.86
1972 9 21,838.75
1973 4 7,390
1974 5 13,292.78
1975 5 4,147
1976 6 4,735.6
1977 3 13,415.4
1978 1 2,121
1979 9 7,842
1980 4 2,588
1981 1 11,450
1982 3 4,310.7
1983 1 1,840
1984 4 1,518.2
1985 2 99.7
1986 4 637,795
1987 אין נתונים
1988 3 1,003.9
1989 5 1,669,755.2 בשנה זו נרשם שיא המתקיים עד היום של השטח הגדול ביותר שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע
1990 1 7
1991 2 3,940
1992 3 322,028
1993 1 15,300
1994 11 294,494.35
1995 2 309
1996 3 1,110
1997 1 105
1998 שנת האיחוד של "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים" לכדי "רשות הטבע והגנים"
1999 1 214
2000 11 2,553.6
2001 5 4,909.6
2002 17 63,924.83
2003 18 607,898.7
2004 7 7,629
2005 10 38,974
2006 5 7,438.97
2007 18 113,693.1
2008 16 264,478.68
2009 19 172,395.33
2010 11 193,757.32
2011 13 52,031.04
2012 2 323.5
2013 12 76,318.82
2014 9 23,735.54
2015 4 343.01
2016 6 8,213 [4]
2017 14 62,740 [4]
2018 11 75,622 [5]
2019 20 241,822 בשנה זו נרשם של שיא של כ-50 שנה במספר ההכרזות השנתי על שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים[6][5]
2020 0 0 בשנה זו לא הוכרז אף אתר חדש עקב המשבר הפוליטי בישראל שבעקבותיו לא הייתה אף ממשלה[7]
2021[8] 13 111,000 [9]

בית החולים לחיות בר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית החולים לחיות בר

בית החולים לחיות בר הוא בית חולים וטרינרי המעניק טיפול, במידת הצורך, לחיות הבר של ארץ ישראל. בית החולים שייך לספארי ולרשות הטבע והגנים בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר.

זהו בית החולים היחיד לחיות בר הפועל בישראל, ומטרתו לתת טיפול וטרינרי הולם עבור חיות בר פגועות ולהשיבן חזרה לטבע במידת האפשר. בנוסף לטיפול בבעלי החיים, בית החולים הוא גם גוף חינוכי ומחקרי ששואף להעמיק את הידע הרפואי והשיקומי בטיפול בבעלי החיים ולהעלות למודעות הציבור נושאים סביבתיים שונים.

החיבולנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"חיבולנס" (הלחם מילים של חי ואמבולנס) הוא מערך מתנדבים של רשות הטבע והגנים שנוצר על מנת להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ, אל בית החולים לחיות בר.

פורשים כנף - אימוץ הנשרים והדורסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורשים כנף - אימוץ הנשרים והדורסים בישראל

פרויקט "פורשים כנף - אימוץ הנשרים והדורסים" הוא פרויקט שהחל בשנת 1996 בשיתוף בין חברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, במטרה להגן על אוכלוסיית הנשרים בישראל.

המרכז הארצי להצלת צבי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המרכז הארצי להצלת צבי ים

המרכז הארצי להצלת צבי ים הוא מרכז שהוקם על ידי רשות הטבע והגנים במטרה להציל את אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל.

המרכז מספק מקום מוגן לטיפול בצבי ים פגועים שנפלטו אל החוף, מאפשר רבייה ואימון לקראת שחרור אל הטבע, דואג להשבת הצבים אל הים, עוסק בחינוך ובהסברה ועורך מחקרים בנושא; כל זאת במטרה לייצב את אוכלוסיית צבי ים לאורך חופי הארץ.

צבא הגנה לטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צבא הגנה לטבע

צבא הגנה לטבע הוא מיזם שהחל בשנת 2014, בשיתוף של צה"ל, החברה להגנת הטבע באמצעות קרן הדוכיפת, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות ומשרד הביטחון, במטרה להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם.

סמליל הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל "רשות שמורות הטבע" המקורי, שעוצב על ידי אליעזר ויסהוף, הורכב מיעל[10] ושם הרשות כהמשך הקרן שלו, ולרוב הופיע בצבע שחור. סמל "רשות הגנים הלאומיים" היה עץ אלון מוריק והופיע בצבע ירוק בהיר. עם איחוד שתי הרשויות בשנת 1998 אוחדו גם סמלי שתי הרשויות לסמליל המורכב משני הסמלים, עץ אלון ובתוכו היעל, כדי לא ליצור מאבק בין העובדים על סמל הרשות המאוחדת[11].

בשנת 2014, לרגל יובל ה-50 לרשות, הציגה הרשות סמליל חדש בו הוסר האלון. כתחליף לייצוג הגנים הלאומיים הופך קרן היעל בהמשכו לקו מקווקו המסמל קשת עתיקה. הסמליל החדש מופיע בצבע ירוק כהה בלבד. לדברי הרשות הסמל המחודש מסמל את שלושת העולמות בהן פועלת הרשות: עולם הטבע (אותו מסמל היעל), עולם המורשת (אותו מסמלת קשת, המציגה גם פתח מזמין) והעולם המקצועי (ירוק כהה המסמל את ארגוני הטבע והסביבה ומשדר חיבור וסמכותיות).

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה להגנת הטבע מתחה לא פעם ביקורת על החלטות של הרשות שלטענתה פגעו בשמורות הטבע בדרכים שונות[12][13][14]. גם ארגון "תנו לחיות לחיות" טען שהרשות פוגעת בבעלי חיים[15], מדען אף טען שהרשות פגעה במחקר בחיית בר נדירה[16].

ב-2007 התנגדו ארגונים ירוקים ומדענים רבים למתן קדנציה נוספת למנכ"ל הרשות אלי אמיתי, בטענות ביחס למדיניות שמירת הטבע של הרשות במהלך כהונתו הראשונה, אך הממשלה אישרה את המינוי למרות הביקורת[17]. ב-2011 ביקש השר להגנת הסביבה גלעד ארדן להדיח את אמיתי, בטענה שתפקודו לקוי ושהוא אינו פועל לטובת האינטרס הציבורי. בעקבות כך הודיע אמיתי על פרישתו שנה לפני המועד המתוכנן[18]. לאחר מינוי ועדת איתור על ידי המשרד להגנת הסביבה, הודיעה הוועדה כי היא ממליצה פה אחד על מינויו של ראש המועצה האזורית גוש עציון, שאול גולדשטיין לעמוד בתפקיד[19]. בדצמבר של אותה שנה, נכנס גולדשטיין לתפקיד.

באוקטובר 2017 עמדה הרשות במרכז דיון ציבורי סוער לאחר שליאור טל ביקר במערת הנטיפים (שורק) והבחין שבכל אמצעי ההדרכה במערה לא מציינים את גילה המוערך וטען בפוסט שפרסם שמדריך במקום אישר באוזניו שהדבר מכוון ונובע מלחץ של אוכלוסייה חרדית. הדיון הסוער ברשת הגיע לכתבה בחדשות 2[20] ולאחר מכן לרוב אמצעי התקשורת בארץ והסתבר שאכן ישנו מידע מדעי שמצונזר באתר מסיבות של לחץ דתי. הפרשה הסתיימה בכך שרשות הטבע והגנים הודיעה שהדבר יתוקן ושמנכ"ל הרשות "הנחה לבחון את כלל אמצעי ההסברה כך שיתאימו לאמת המדעית"[21].

ב-26 במרץ 2021 התפרסם תחקיר שחשף חשש לניגוד עניינים בין האינטרסים של הציבור שעליהן מופקדת רשות הטבע ובין גופים מסחריים אשר החליטו לתרום לרשות מיליוני שקלים. בין הגופים אשר העבירו כספים לרשות הטבע ניתן למצוא חברות אשר, על פי המשרד להגנת הסביבה, הן מהמזהמות הגדולות בישראל, כולל כיל ונובל אנרג'י. לאחר החשיפה עלו תהיות גם לגבי החלטות שהתקבלו לטובת הגופים התורמים בכובעה של רשות הטבע כחברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה[22]. רשות הטבע הכחישה כל קשר בין הכסף שהתקבל מגופים מסחריים לבין פעילותה ואופן קבלת ההחלטות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 רשות הטבע והגנים - דין וחשבון לשנת 2018
  2. ^ צבי לביא, ‏רשויות שמורות הטבע והגנים הלאומיים אוחדו - הדיון על תנאי האיחוד יימשך, באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
  3. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏ביה"ד לעבודה: עובדי רשות הטבע והגנים לא יוכלו לשבות בפסח, באתר גלובס, 6 באפריל 2017
  4. ^ 1 2 רשות הטבע והגנים מסכמת את שנת 2017 ונערכת לשנת 2018, www.parks.org.il
  5. ^ 1 2 שיא של 50 שנה: עשרים שמורות טבע חדשות הוכרזו בישראל ב-2019, דבר העובדים בארץ ישראל, ‏17 בדצמבר 2019
  6. ^ גלעד כרמלי, סיכום 2019: מהפך בצמרת אתרי הטיול הפופולריים בישראל, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019
  7. ^ גלעד כרמלי, סיכום 2020: מהפך בצמרת אתרי הטיול הפופולריים בישראל, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
  8. ^ שנה זו אינה נגמרה, ולפיכך ישנו סיכוי להכרזות נוספות
  9. ^ אילנה קוריאל, מהגליל ועד שפלת יהודה: 13 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים, באתר ynet, 14 באפריל 2021
  10. ^ מי אנחנו - הסמל שלנו, באתר רשות הטבע והגנים
  11. ^ "סיפור ההתחלה של רשות הטבע והגנים" באתר רשות הטבע והגנים
  12. ^ שערורייה: רשות הטבע והגנים מוכרת את הטבע, באתר החברה להגנת הטבע
  13. ^ בילי פרנקל, פיתוח או הזנחה? המאבק על תוכניות הבנייה בחוף הבונים, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2008
  14. ^ יעל עברי-דראל, אושר לחפש נפט בשמורת "מדבר יהודה", באתר ynet, 26 באוגוסט 2008
  15. ^ אורן הוברמן, רשות שמורות הטבע - אוהבת חיות?, באתר של "רשת 13", 23 בנובמבר 2003 (במקור, מאתר "nana10")
  16. ^ עפרי אילנימבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007
  17. ^ צפריר רינתקדנציה נוספת למנהל רשות הטבע והגנים, למרות הביקורת, באתר הארץ, 05 באוגוסט 2007
  18. ^ יעל עבאדי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים יסיים תפקידו ביולי, באתר גלי צה"ל אונליין
  19. ^ צפריר רינת וחיים לוינסון, ר' מועצת גוש עציון יהיה מנכ"ל רשות הטבע והגנים, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
  20. ^ מיכל פעילן, ‏סערת הנטיפים: "רגש לצרכי החרדים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוקטובר 2017‏
  21. ^ רשות הטבע והגנים, באתר פייסבוק
  22. ^ נורית מלכין, שומרים, כיל, נובל אנרג'י ונשר: רשות הטבע והתורמים, באתר ynet, 26 במרץ 2021