משתמש:וולנד/CC
Creative Commons הינה אגודה ללא מטרות רווח המקדישה את מאמציה להרחבת טווח היצירות הזמינה לזולת על מנת שאלה יוכלו להתבסס עליה ולחלוק אותה באופן חוקי.
מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר של Creative Commons מאפשר לבעלי זכויות יוצרים לוותר על חלק מזכויותיהם לזולת ובה־בעת לשמור על זכויות אחרות בעזרת מגוון של רשיונות וחוזים מוגדרים מראש, ובכללם ויתור מוחלט על זכויות היוצרים לטובת רשות הכלל, או רישוי של תוכן חופשי. המטרה היא לעקוף בעיות אותן גורמים חוקי זכויות היוצרים לשיתוף מידע.
המיזם מספק מספר רשיונות חופשיים שבעלי זכויות יוצרים יכולים להשתמש בהם בעת שחרור יצירתם באינטרנט. כמו כן, הם מספקים metadata בצורת RMF/XML שמתאר את הרשיון ואת היצירה שמפשט עיבוד ואיתור יצירות תחת רשיונות דומים באופן אוטומטי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשיונות Creative Commons אינם הרשיונות החופשיים הראשונים מסוגם. הם נכנסו לשימוש לאחר ה־Open Publication License ולאחר רשיון התיעוד החופשי של GNU. ה־GFDL יועד במקור לכתיבת תיעוד של תוכנה, אך נמצא כיום גם בשימוש פעיל של מיזמים שאינם קשורים לתכנות, כגון ויקיפדיה. ה־Open Publication License בטל גכיום מבחינה חוקית, ויוצרו ממליץ כי מיזמים חדשים לא יעשו בו שימוש. שני הרשינות דלעיל מכילים חלקים שאין חובה לכלול אותם בעת רישוי היצירה שלדעת מבקרים מסוימים גורמים לרשיונות אלו להיות פחות חופשיים. ה־GFDL נבדל מרשיונות ה־CC בדרישתו שהיצירה תופץ בצורה שתהיה "שקופה", דהיינו, שאינה רכושנית ו/או שלא בצורה סודית.
Creative Commons הוזנק רשמית ב־2001, ומרכז הפעילות שלו הוא בסאן פרנסיסקו. לורנס לסיג, מייסדו ויושב-ראשו, ייסד את הארגון כאמצעי נוסף להשגת מטרות תיק בית המשפט העליון שלו, Eldred v. Ashcroft. הקבוצה הראשונית של רשיונות Creative Commons פורסמה ב־16 בדצמבר 2002 [1]. המיזם זכה לפרס ניקה הזהב בטקס Prix Ars Electronica השנתי, בקטגוריית Net Vision.
סוגי רשיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב רשיונות ה־CC מתקבלים מאחד מארבעת צירופים אפשריים של התכונות הבאות, אותן בוחר היוצר שיחולו על יצירתו:
- דרישת ייחוס - בכל שימוש ביצירה יש לייחס אותה ליוצר או לנותן הרשיון כנדרש (תכונה זו מופיעה כמעט בכל הרשיונות);
- שימוש לא מסחרי - איסור שימוש מסחרי ביצירה;
- שיתוף זהה - בכל שינוי, עיבוד או יצירת יצירה חדשה המתבססת על זו הנידונה, יש להפיץ את היצירה החדשה אך ורק תחת אותו הרשיון.
תנאי הרשיונות קובעים כי כל הגבלה כזו יכולה להשתנות או להתבטל כליל עם הסכמה מפורשת מהיוצר, וכי אין זכויות השימוש הרגילות נפגעות במאומה - לדוגמה, עדיין קיימת זכות השימוש ההוגן.
לוקליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשיונות CC החדשים כתובים במחשבה על החוק האמריקני, ולכן הניסוח המשפטי עלול שלא להתאים לחוקי כל מדינה ומדינה. שימוש במודל האמריקני ללא התחשבות בחוק המקומי עלולה לגרום לכך שלא ניתן יהיה לאכוף את הרשיונות, לכן מיזם ה־iCommons (International Commons) עומל על התאמת הניסוח החוקי של הרשיונות לחוקי כל מדינה ומדינה. נכון ל־27 בנובמבר 2005, הרשיונות הותאמו לחוקיהן של 24 מדינות או אזורים, וחמש-עשרה מדינות או אזורים נוספים נמצאים בתהליכי עבודה ([2]).
Creative Commons הושק בישראל ב־9 ביוני 2005 ([3]), ונכון ל־27 בנובמבר 2005 כל הרשיונות (בגרסה 1.0) הותאמו לחוק הישראלי ע"י המרכז החיפאי לחוק ולטכנולוגיה (HCLT) בתוך הפקולטה לחוק, אוניברסיטת חיפה. ראש המיזם הישראלי הוא אלעד וידר.
כלים לגילוי תוכן תחת רשיונות Creative Commons[עריכת קוד מקור | עריכה]
(רשימה חלקית)