תוכן חופשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Icon DINA Schwerpunkte Parldigi 05 Open Content Farbig.svg

תוכן חופשי (או תוכן שיתופי) הוא שם כללי לתוכן (כתוב, תמונה, צליל וכדומה) שאין גוף יחיד עם שליטה מוחלטת על הפצתו ועל השימוש בו. כמו כן, השם מקובל גם כשם לתנועה חברתית אשר מבקשת לעודד שימוש בתוכן חופשי.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן חופשי מוגדרת על בסיס הגדרת תוכן תרבותי חופשי, שיש למשתמשים את החופש ל:

  • להשתמש בתוכן ולהפיק ממנו תועלת
  • ללמוד את התוכן וליישם את מה שנלמד
  • ליצור ולהפיץ עותקים של התוכן
  • לשנות ולשפר את התוכן ולהפיץ עבודות נגזרות שלה[1][2]

תכנים חופשיים כוללים את כל היצירות הנמצאות ברשות הציבור וכן את היצירות המוגנות בזכויות יוצרים אשר רישיונותיהן מכבדים את הגדרת החופש שהוזכרו לעיל. מכיוון שאמנת ברן, ברוב המדינות, מעניקה לבעלי זכויות היוצרים שליטה מונופוליסטית על יצירותיהם, יש להצהיר בצורה ברורה על תוכן כחופשי, בדרך כלל באמצעות הפניה או הוספה של הצהרות רישוי בתוך היצירה.[3]

אף על פי שישנן הגדרות רבות ושונות בשפת היום יום, תוכן חופשי במשמעותו המשפטית של תוכן חופשי הוא די אחיד, ואף כמעט זהה למושג תוכן פתוח. השינויים בהגדרות מתארים הבדלים אידאולוגיים ולא משפטיים.[4][5][6]

הגבלה משפטית משמעותית כתוכן שבעלי זכויות היוצרים עליו (היוצר) מאפשר זכויות שימוש, הפצה, ועריכה לאחרים, ברישיון שאינו מחייב תשלום לבעלי הזכויות (אך מחייב עמידה בתנאים המפורטים ברישיון). דרישת העמידה בתנאי הרישיון מבדילה בין תוכן חופשי לבין תוכן שהוא ברשות הציבור, באחרון כל אדם רשאי להשתמש בו ללא כל תנאי. באופן כללי, כל רישיון תוכנה חופשית יכול לשמש גם לתוכן חופשי, אולם בפועל משתמשים בדרך כלל ברישיונות ייעודיים כדוגמת GFDL או רישיונות Creative Commons. בעיקר רישיונות CC BY, CC BY-SA, and CC0.[7][8] רישיונות Creative Commons, המכילים את הסייגים NC (איסור שימוש מסחרי) ו־ND (איסור יצירה נגזרת) אינן נחשבים רישיונות תוכן חופשי.[9]

התוכן בוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, ניתן תחת רישיון CC-BY-SA של Creative Commons.

סוגיות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים"

זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זכויות יוצרים

זכויות יוצרים הוא מושג משפטי, אשר נותן למחבר או ליוצר של העבודה שליטה משפטית על שכפול ומופעים ציבוריים של העבודה שלו או שלה. בתפיסות שיפוטיות רבות, זכויות יוצרים מוגבלות לפרק זמן קבוע וידוע מראש ולאחר מכן העבודות עוברות לרשות הרבים. חוקי זכויות יוצרים שואפים ליצור את האיזון בין זכויות יוצרים של יצירות אינטלקטואליות ואמנותיות לבין זכויותיהם של אחרים להתבסס על יצירות אלו. במהלך תקופת הזמן שזכויות היוצרים שייכות למחבר ניתן להעתיק או להשתמש ביצירה רק בהסכמת המחבר, אלא אם כן השימוש הוא שימוש הוגן. בקרת זכויות יוצרים מסורתית מגבילה את השימוש ביצירה אלא אם משלמים למחבר תמלוגים על שימוש בתכנים, או השימוש מוגבל לשימוש הוגן בלבד. זכויות יוצרים מגבילות את השימוש ביצירה גם כאשר המחבר אינו נמצא.[10] כן, זכויות יוצרים מגבילים הפקה של יצירות נגזרות כמו למשל מאש אפ ותוכן שיתופי.[11]

רשות ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילים נפוצים של רשות הציבור - Public Domain
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רשות הציבור

רשות הציבור היא מגוון של יצירות יצירתיות שזכויות היוצרים שלהן פקעו או שמעולם לא היו להן זכויות או שאינן זכאיות לזכויות יוצרים. יצירה ברשות הרבים היא יצירה שהמחבר שלה ויתר זכויותיו לטובת הציבור, או לא יוכל עוד לדרוש זכויות על ההפצה והשימוש ביצירה. ועל כן, כל אדם להשתמש, להפיץ או להשתמש לתועלתו ביצירה, ללא השלכות משפטיות.[12]

Copyleft[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Copyleft
הלוגו של Copyleft מעוצב כלוגו של copyright, סמל ההגנה על זכויות היוצרים, שפונה שמאלה, כמשחק מילים

Copyleft הוא משחק מילים המונח זכויות היוצרים באנגלית (copyright). הוא מתאר את הנוהג לשימוש בחוק זכויות יוצרים כדי להסיר הגבלות על הפצת עותקים וגרסאות שונות של יצירה.[13] מטרתו של copyleft היא להשתמש במסגרת המשפטית של זכויות יוצרים כדי לאפשר לצדדים שאינם היוצרים לעשות שימוש חוזר, אמצעות רישיונות שונים, במטרה לשנות תוכן שנוצר על ידי המחבר. שלא כמו יצירות ברשות הכלל, המחבר עדיין שומר על זכויות יוצרים של היצירה, והוא, לעיתים קרובות, אינו מעניק רישיון כללי (אלא לאנשים ספציפיים) להפיץ או לשנות את עבודתו. רישיונות זכויות copyleft דורשים שכל עבודות הנגזרות יהיו באותם תנאים, וכי יישמרו הודעות המקוריות של זכויות היוצרים. סמל ה- copyleft הוא היפוך הסמל זכויות היוצרים, הפונה לכיוון השני; את הפתיחה של נקודות C שמאל ולא ימין. שלא כמו בסמל זכויות היוצרים, סמל ה- copyleft אינו בעל משמעות מוגדרת.[14]

דוגמאות לרישיונות תוכן שהם copyleft הן:

  • GFDL - הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של GNU
  • Creative Commons מסוג BY-SA.

רישיון תוכן שאינו copyleft הוא למשל Creative Commons מסוג BY.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים המספקים תוכן חופשי קיימים בתחומים שונים, כגון תוכנה, ספרות אקדמית, ספרות כללית, מוזיקה, תמונות, וידאו ועוד. הטכנולוגיה צמצמה את עלות הפרסום, הפצה והפחיתה גם מחסומים נוספים ומאפשרת יצירה של יצירות המופצות על ידי יחידים או קבוצות קטנות. פרויקטים של ספרות ומולטימדיה חופשית התרחבו בגל להקלות של הפצת חומרים באמצעות טכנולוגיות.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מרישיונות קריטיב קומונס מאפשרים שימוש במדיה - תוכן טקסטואלי, שמע ותוכן חזותי - באופן חופשי. ישנן ספריות דיגיטליות המחזיקות אובייקטים דיגיטליים, כגון תמונות (ויקישיתוף), קליפים, אמנות, מוזיקה וספרות (פרויקט גוטנברג) שהם חופשיים לשימוש. עבור מדיה רישיונות קראיטיב קומונוס הם הרישיונות העיקריים בהם משתמשים לייצוג של תוכן חופשי.

תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנה חופשית ובקוד פתוח (קיצור באנגלית Free and open-source software FOSS) היא תוכנה חופשית, או בשם אחר, תוכנה בקוד פתוח. כלומר, כל אחד רשאי להשתמש בתוכנה, להעתיק, ללמוד ולשנות אותה בכל דרך שהיא, וכן קוד המקור פתוח לשימוש חופשי, במטרה לעודד משתמשים לשפר את התוכנה[15].

כדי לענות על ההגדרה של "תוכנה חופשית", התוכנה צריכה לעמוד בארבע החרויות המהותיות של המשתמש בתוכנה.

  1. החופש להפעיל את התוכנה כרצונך, לכל מטרה.
  2. החופש ללמוד כיצד פועל הקוד, ולשנות אותו כך הוא יפעל לצרכיי המתכנת. הגישה לקוד המקור היא תנאי מוקדם לכך.
  3. החופש להפיץ עותקים כך שתוכל לסייע לאחרים.
  4. החופש להפיץ עותקים של גרסאות שלך לתוכנה במטרה לתת לקהילה הזדמנות ליהנות מהשינויים שלך. היכולת לשנות את קוד המקור היא תנאי מוקדם לכך[15].

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב פתוח (Open-design movement) כוללת פיתוח של מוצרים פיזיים, מכונות ומערכות באמצעות שימוש במידע עיצובי משותף וחופשי. עיצוב פתוח מתבסס על תוכנה וחומרה חופשית בקוד פתוח. התהליך השיתוף מתרחש, בדרך כלל, באינטרנט, ולעיתים קרובות ללא פיצוי כספי למעצב. המטרות והפילוסופיה של תנועת העיצוב הפתוח זהות לאלה של תנועת הקוד הפתוח, אך מיושמות לפיתוח מוצרים פיזיים ולא לתוכנה.[16]

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גישה חופשית

באקדמיה מרבית התוכן אינו חופשי. המונח "גישה חופשית" (Open access) מתייחס למקורות אקדמיים שנגישים לכל אדם שמחובר לאינטרנט וניתנים להעתקה והפצה בכל במדיה דיגיטלית באופן חופשי, ללא מגבלה טכנית, כספית או משפטית פרט לייחוס המקור למחבר. מחברים בוחרים לפרסם ברישיון פתוח כדרך להרחבת הקהל המסוגל לקרוא את עבודתם, להרחיב את מוטת ההשפעה של הפרסום ושלהם, או לתמוך במחבר מסיבות אידאולוגיות.[17][18]

היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא גישה חופשית הייתה יוזמת בודפשט בשנת 2002. היוזמה שמה לה למטרה לאפשר גישה חופשית לכתבי עת שפיטים ועל מנת להשיג מטרה זו הציעה שני כלים מרכזיים: ארכוב עצמי - סיוע לחוקרים להפקיד מאמרים שעברו שיפוט בארכיונים פתוחים והקמת כתבי עת פתוחים. ממשלות, אוניברסיטאות ספריות הוצאות לאור נקראו לקחת חלק ביוזמה.[19][20]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]




הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Why Free Software needs Free Documentation, GNU Operating System
  2. ^ Definition of Free Cultural Works, freedomdefined.org
  3. ^ Understanding Free Cultural Works, Creative Commons (בAmerican English)
  4. ^ Goodbye, "free software"; hello, "open source", www.catb.org
  5. ^ Richard Stallman, Why Open Source misses the point of Free Software, GNU Operating System
  6. ^ Christopher M. Kelty, [https://twobits.net/pub/Kelty-TwoBits.pdf The Cultural Significance of Free Software], ‏2008
  7. ^ מהו רשיון קריאטיב קומונס? | יהונתן קלינגר, עורך דין, www.jonathanklinger.com
  8. ^ Creative Commons licenses, Creative Commons (בAmerican English)
  9. ^ Licenses and Examples, Creative Commons (בAmerican English)
  10. ^ Orphan Works | U.S. Copyright Office, www.copyright.gov
  11. ^ Ben Depoorter, Francesco Parisi, Fair use and copyright protection: a price theory explanation, International Review of Law and Economics 21, 2002-5, עמ' 453–473 doi: 10.1016/S0144-8188(01)00071-0
  12. ^ Welcome to the Public Domain, Stanford Copyright and Fair Use Center, ‏2013-04-03 (בAmerican English)
  13. ^ Dusollier, S (2003). "Open source and copyleft. Authorship reconsidered?". Columbia journal of Law and the Arts 26 (296). 
  14. ^ Hall, G. Brent (2008). Open Source Approaches in Spatial Data Handling. Springer. עמ' 29. Bibcode:2008osas.book.....H. ISBN 978-3-540-74830-4. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2009. 
  15. ^ 15.0 15.1 "What is free software? The Free Software Definition". The GNU Project -- GNU.org. 12 ביוני 2018. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2018. 
  16. ^ Open collaborative design - AdCiv, www.adciv.org
  17. ^ Alma Swan; Sheridan Brown (מאי 2005). "Open access self-archiving: An author study". Key Perspectives Limited. 
  18. ^ Andrew, Theo (30 באוקטובר 2003). "Trends in Self-Posting of Research Material Online by Academic Staff". Ariadne (37). ISSN 1361-3200. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2009. 
  19. ^ Budapest Open Access Initiative | Budapest Open Access Initiative, www.budapestopenaccessinitiative.org
  20. ^ Ten Years On, Researchers Embrace Open Access, www.opensocietyfoundations.org (באנגלית)