לדלג לתוכן

משתמש:לאפעיל/אה"מ אקסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שכתוב
אוניית הוד מלכתו אקסטר

אוניית הוד מלכתו אקזטר (HMS EXETER (YORK CLASS

  • דחי: 8390 טון קל,10410 מלא
  • אורך 160 מ'
  • רוחב 18 מ'
  • הנעה: שמונה טורבינות קיטור, 4 צירים 80,000 כ"ס סה"כ.
  • מהירות מקס' 32.25K
  • טווח הפעלה: 10,000 מיילים במהירות שיוט של 14K, 1900 טון דלק.
  • צוות: 630 מלחים.
  • שריון: צריחי תותחים: 160 מ"מ, חגורה: 80 מ"מ, סיפון: 40 מ"מ

תותחנות MARK3/4/5 8” 203 mm[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותחים אלו תוכננו עבור הסיירות הבריטיות בעידן של הסכמי וורסאי. ככאלו הושם דיגש ניכר בתכנונם על חסכון במשקל. הגיעו לזוויות הגבהה רחבות כך שיכלו לשמש כתותחי נ"מ. בתחילה סבלו מבעיות אמינות קשות, אולם אלו נפתרו בוויתור על חלק ניכר מהגבהת הנ"מ. התותחים עצמם הכילו מתחתם את חדרי התחמושות - מה שפישט את תהליך הטעינה אשר נעשה הידראולית או ידנית.תזוזת התותחים התבצעה ע"י משאבות הידראוליות חשמליות. טווח הטיסה היה תלוי בעיקר בהגבהה ונע בין 5000Y לכינון ישיר ועד 15M להגבהה של 45 מעלות. 6 תותחים מסוג זה שימשו כתותחי הגנת חוף בדובר.


תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקזטר הייתה הדרך הבריטית להתמודד עם הגבלות וורסאי וחידוש הצי על רק קשיים כלכליים. תחילת תכנון בראשון לאוגוסט 1928 במספנות דוונפורט שבפליימוט', אנגליה. בבנייתה יושמו שינויים קטנים כתוצאה מלקחי הפעלת אחותה YORK שהושקה שנתיים קודם לכן. בתכנונה הושם דגש על חסכון במשקל - הספינה נשאה מינימום תותחים האפשרי לטיווח יעיל: 6 תותחי 203מ"מ (8 אינץ'). הספינה צוידה בשתי קטפולטות לשיגור מטוס ימי, ה- Supermarine Walrus. נבנה גשר סגור רחב ומתקדם, שהפך למאפיין חובה בכל ספינה עד היום. ב 1932 עברה הספינה שדרוג מקיף שכלל: הוספת מקלעי ויקרס 40 מ"מ נגד מטוסים , הצבת תותחי אורליקון 20 מ"מ נגד מטוסים על צריחי התותחים ושדרוג תותחי ה 4" למתקדמים יותר (MK XVI). בנוסף ציודה הספינה במערכות גילוי אלקטרוניות ראשוניות: מכ"ם מסוג 286 למטרות אוויריות (שהתאפיין בשני תדרים שונים לשידור וקליטה) ומכ"ם בקרת אש מסוג 284 לטיווח ואיכון הפגזות.

שירות מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השלמתה הוצבה בצי האטלנטי כחלק מכוח משימה- ביחד עם האייקס, והאכילס, סיירות קלות. ביחד איתן לקחה חלק בקרב על נהר הפלטה|, בקרב נגד אוניית המערכה הגרמנית, הגרף שפי. בסופו של הקרב הגרף שפי הוטבעה ע"י צוותה. במהלך הקרב נלחמה האקזטר כיחידה בודדת ע"מ לפצל את האש של הגרף שפי בין שני מוקדים. הספינה ספגה פגיעות קשות - משבעה פגזי 11 " ורסיסים רבים . 61 אנשי צוות נהרגו, 23 נפצעו, מהירותה הוגבלה ל- K18 , מערכת ההיגוי הושבתה, ושלושת צריחי ה- 203 מ"מ נהרסו לגמרי. פגועה קשות דידתה האקזטר לנמל סטנלי שבאיי פלקלנד לתיקוני חירום. לאחר מכן חזרה בכוחות עצמה למספנות דוונפורט, אנגליה, לתיקונים שארכו 14 חודשים.

גורל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתה לשירות הוצבה כמלוות שירות באוקיינוס האטלנטי, ועם הצטרפותה של יפאן בדצמבר 1941 למלחמה הועברה להגן על איי הודו המזרחיים (אינדונזיה). ב 27 בפברואר, 1942, נפגעה האקסטר קשות בקרב על איי ג'אווה באוקיינוס הפסיפי. לאחר פגיעה בחדר הדודים הורו לה לסגת. במהלך הנסיגה יורטה ע"י שתי סיירות יפאניות וסיירת בריטית, אלקטרה, הוטבעה תוך כדי חיפויי. לאחר מכן האקזטר ספגה פגיעות תותחים וטורפדו והחלה גם היא לטבוע. המשחתות שליוו אותה איינקאונטר (מפגש) ופופ אבדו גם הן בקרב. כ 800 מאנשי צוותה, כולל מפקדה נשבו.