משתמש:לד זפלין/פרוייקטים/פינק פלויד/Echoes

"**Echoes**"
	שיר מאת פינק פלויד מתוך האלבום Meddle
	סינגל
	מתוך האלבום "Meddle"
הוקלט	ינואר עד אוגוסט 1971
סוגה	רוק פרוגרסיבי, רוק פסיכדלי
אורך	23:31 (בגרסת האלבום Meddle) ; 16:30 (בגרסת האלבום Echoes)
חברת תקליטים	אולפני אבי רוד ; אולפני AIR ; אולפני מורגן
כתיבה	רוג'ר ווטרס, ניק מייסון, ריצ'רד רייט ודיוויד גילמור
הפקה	פינק פלויד

הערך הושלם! הערך עצמו נמצא כאן!

Echoes (בתרגום חופשי: הדים) היא יצירה שנכתבה על ידי להקת פינק פלויד. היצירה כוללת קטעים אינסטרומנטליים ארוכים, אפקטי קול מרובים וקטעי אלתור ארוכים. היצירה נכתבה בשנת 1970 על ידי כל ארבעת חברי הלהקה (רוג'ר ווטרס, ניק מייסון, ריצ'רד רייט ודיוויד גילמור). Echoes פורסמה רשמית באלבום האולפן Meddle, והיא הרצועה האחרונה באלבום זה של הלהקה. אורך היצירה הוא 23:31 דקות (בגרסת האלבום Meddle) ו-16:30 דקות (בגרסת האלבום Echoes: The Best of Pink Floyd). היצירה לוקחת את כל צד ב' של התקליט ב-Meddle.

האלבום Echoes: The Best of Pink Floyd נקרא על שם היצירה ^[1], והיצירה גם מופיעה בגרסה מקוצרת יותר באלבום כרצועה החמישית. Echoes היא היצירה השלישית באורכה של פינק פלויד, אחרי Atom Heart Mother (באורך של 23:44 דקות) ושני החלקים המחוברים של Shine On You Crazy Diamond (באורך של 26:01). בשונה מיצירות אלו, Echoes אינה מחולקת לחלקים שונים; אולם היצירה השלמה נכתבה מכמה חלקים שונים שנכתבו בנפרד וחוברו ליצירה אחת. היצירה חולקה לשני חלקים נפרדים בסרט Live at Pompeii, כאשר החלק הראשון הוא החלק שפותח את הסרט והחלק השני הוא החלק שסוגר את הסרט.

משמעות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון למגזין הרולינג סטון, ווטרס הסביר שמילות הישר הן ניסיון להסיבר את "הפוטנציאל שיש לכל בן אנוש בלהכיר את האנושיות של כל אדם ואדם ולכבד את זה, עם אמפתיה ולא אנטיפטיה". ווטרס גם הצהיר שיצירה זו היא הרעיון האידיאולוגי שקדם ל-The Dark Side of The Moon, מאחר וב-Echoes ווטרס עצמו החל למקד את המוסיקה של פינק פלויד באנשים ובבעיות שניצבות בפני האנושות יותר מבמסעות דמיוניים לחלל ובטריפים פסיכדליים הזייתיים. ^[2]

גרסאות מוקדמות ושמות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה נוצרה במקור מנסיונות מוסיקליים של כל אחד מחברי הלהקה בנפרד. חלקים אלו כונו "Nothing, Parts 1-24" (כלום, חלקים 1-24). חלקים אחרים שנוצרו במסגרת היצירה נקראו "The Son of Nothing" (הבן של כלום) או "The Return of the Son of Nothing" (חזרתו של הבן של כלום). "The Return of the Son of Nothing" שימשה כדי להציג את הגרסאות המוקדמות והלא שלמות של הקטע לקהל בזמן הופעות חיות בתחילת 1971 ^[3]

במהלך פיתוח היצירה, מילות השיר לא היו סופיות לגמרי. השיר התייחס במקור למפגש בין שני גופים שמימיים, אבל כנראה בגלל החששות ההולכות וגדלות של ווטרס שהסגנון של פינק פלויד הופך להיות יותר ויותר רוק חלל, מילות השיר שונו לדימויים תת-מימיים במקום.

גם שם היצירה, Echoes, שונה מספר פעמים לפני ואחרי השחרור של האלבום Meddle. ווטרס, מעריץ כדורגל מושבע, רצה שהלהקה תקרא ליצירה החדשה שלה "We Won the Double" (זכינו בדאבל) כדי לחגוג את הניצחון המוחץ של ארסנל בשנת 1971, ובמהלך שני ימים רצופים בסיבוב ההופעות בשנת 1972 הוא הציג את השיר כ-"להסתכל דרך החור שברגל העץ של גרני" (התייחסות לפקסה בפרק "The £50 Cure" שבתוכנית הרדיו "The Goon Show") ^[4] או כ-"מפוצצי הסכר" (על שם הסרט "The Dam Busters").

הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה היוותה מרכיב חשוב בהופעות החיות של הלהקה בשנים 1971 עד 1975. בגרסת ההופעה Live at Pompeii היצירה חולקה לשני חלקים. בהופעות בשנים 1974 עד 1975 היצירה בוצעה עם קולות רקע של וואנטרה פילדס וקראלנה ווילאמס, ולוותה בסולואי סקסופון של דיק פרי במקום סולואי גיטרה, שהיו בהופעות בשנים 1971 עד 1973 (למעט ההופעה הראשונה בסיבוב ההופעות בארצות הברית, שבה החלק הראשון של הסולו בוצע בגיטרה על ידי גילמור והחלק השני של הסולו בוצע על ידי פרי).

השיר בוצע כאחת עשרה פעמים בסיבוב ההופעות העולמי של האלבום A Momentary Lapse of Reason בשנת 1987, אך הסינטיסייזר של רייט הוחלף באורגן של פארפיסה, והרמוניית הקולות הוחלפה כדי לבצע לרייט לשיר את החלק של גילמור (הקול הנמוך) ולגילמור לשיר את החלק של רייט (הקול הגבוה). הלהקה ביצעה רק אחד עשר ביצועים של השיר במהלך סיבוב ההופעות הזה ולאחר מכן הפסיקה לבצע אותו, מכיוון שהם לא היו מרוצים מהביצוע של השיר.

גילמור הקים לתחייה את השיר בסיבוב ההופעות של האלבום On an Island בשנת 2006, כאשר גילמור ורייט שרים את החלק הנמוך וג'ון קרין שר את החלק הגבוה. רייט השתמש באורגן הפארפיסה שלו במיוחד בשביל שיר זה בכל סיבוב ההופעותה. הופעות אלו נמצאות באלבום Live in Gdańsk ובסרט ההופעה Remember That Night של גילמור.