משתמש:מאגמה/גד
גד (גדי) קרול סגן אלוף במילואים לוחם ומפקד בשייטת 13 עוטר בעיטור המופת והעוז.
מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדי קרול, שבהשתתף בפעולה כושלת, שבה נסוג הכח לפני ביצוע המשימה[1],
מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגן קרול קיבל עיטור המופת[2] על לחימתו בפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה.
תיאור המעשה: בבליל ה-19-20 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי גרין, היה סגן גד עמית מפקד חוליה בכוח המאחז. לאחר ההיערכות ביעד מתחת לגשר ה-מכ"ם, פעל במהירות וזרק רימון לעבר עמדת התותח הצפון-מערבי, שממנו נפתחה אש. משם הסתער על עמדת ה-מכ"ם וטיהרה לבדו. אחרי כן המשיך להסתער יחד עם סגן גיל לביא על עמדה שבמרכז האגף המערבי. לאחר חיסול עמדה זו, הצטרף ביוזמתו לחוליה אחרת והסתער על עמדות התותחים השניה והשלישית, שבגזרה הדרומית. בסיום הפעולה הצטייד בתחמושת נוספת וחזר לאבטח את נסיגת הכוח מהמדרגה הצפון-מערבית, וחיסל תוך כדי כך עוד מספר חיילי אויב. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי
מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
רס"ן קרול קיבל את עיטור העוז[3] במבצע מגבית 11 [4] בערדקה שבמצרים במלחמת יום כיפור. במלחמת יום הכיפורים שהו גדי קרול ובן זוגו לצלילה דני עוזיאלי במים במשך שמונה שעות בצלילה ושחיה. הטביעו ספינה מצרית ושחו במשך שעה בחזרה לסירת האם. בגלל העייפות, נרדמו השניים תוך כדי שחייה ודאגו להעיר זה את זה לפני שיטבעו.[5]
תיאור המעשה: בלילה השמיני לקרבות מלחמת יום הכפורים חדר רס"ן גד קרול למעגן האויב שבנמל ערדקה שבים-סוף ופגע בכלי-השיט שלו למרות שהוטלו למים פצצות-עומק ועל-אף זרמי-המים החזקים שהפריעו לו בתנועתו. בפעולתו זו גילה אומץ-לב רב, קור-רוח, תושיה ודבקות במשימה. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי
דבורה דרכלר ההרוגה הראשונה בקרב בתל חי היתה אחות סבתו של קרול.
עטרה קרול דודתו היתה נשואה לחיים שטרומן
הערות שולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לבוא קטנים, לצאת גדולים, באתר לימודים | יורם ערוץ הלימודים של ישראל
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים [ סגן גד קרול], באתר www.gvura.org - ^ רס"ן גד קרול, באתר www.gvura.org
- ^ מבצעי זרוע הים בין השנים 1970-1979, באתר navy.idf.il
- ^ על זמן צלול, באתר www.gvura.org