שייטת 13

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שייטת 13
שייטת-13.png
סיכת לוחם בשייטת 13.gif
תג בסיס עתלית וסיכת לוחם בשייטת 13
"כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם"[1]
פרטים
כינוי הקומנדו הימי
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
סוג קומנדו ימי
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1941 כפלי"ם (הזרוע הימית של הפלמ"ח),
1 בינואר 1950 כשייטת 13
מקים היחידה יוחאי בן-נון, יוסף דרור
מלחמות כל מלחמות ישראל למעט מלחמת העצמאות
עיטורים צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (5)
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קל, ציוד ייעודי, סירות קומנדו
פיקוד
יחידת אם סמל חיל הים.png  חיל הים הישראלי
דרגת המפקד אלוף משנה (ים) אלוף משנה
מפקד נוכחי טל
מפקדים מפקדי השייטת
סמל ה-13 בבסיס הפלי"ם בקיסריה, 1948

שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס עתלית, והיא כפופה ישירות למפקד חיל הים. מפקד השייטת הוא קצין ים בדרגת אלוף משנה.

נוסף על סוגי הלוחמה האופייניים לקומנדו ימי, בפרט פעולות המצריכות נחיתה מהים, פעולות חבלה בכלי שיט והשתלטות על כלי שיט, מאומנים לוחמי היחידה בפאסט-רופ (השתלשלות בחבלים ממסוקי סער) ובכל צורות לוחמת היבשה. השייטת מפעילה צלפים ומשתתפת בלחימה יבשתית טיפוסית ללוחמי חיל רגלים (כך למשל, בזמן האינתיפאדה השנייה השתתפו לוחמי השייטת במספר רב של פשיטות, פעולות ומבצעי מעצר בשטחי יהודה ושומרון כנגד פעילי טרור). מוטו היחידה: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם" ומחברו היה פסיכולוג השייטת ד"ר בני שליט. בעשורים האחרונים המוניטין של שייטת 13 עלה באופן ניכר וכיום היא נחשבת לאחת מיחידות הקומנדו הטובות ביותר בצה"ל, ולאחת מיחידות הכוחות המיוחדים הטובות בעולם[2]. נכון ל-2014 זכתה היחידה ב-5 ציונים לשבח מטעם הרמטכ"ל.

כמו כן היחידה משתתפת באימונים משותפים עם יחידות מקבילות מצבאות זרים, כמו אריות הים של צי ארצות הברית (Navy Seals) וה-SBS הבריטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיה של השייטת נעוצים בימי שלטון המנדט הבריטי, כאשר פעלו מספר יחידות קומנדו ימי כגון: יחידת מבצעים משולבים (Combined Operation) שנוסדה מקבוצת הכ"ג ופעלה בעורף האויב הנאצי במסגרת הצי המלכותי הבריטי והחוליה לחבלה ימית שהוקמה במסגרת הפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח. החוליה פעלה באמצעים פרימיטיביים להטבעת ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות שאורגנו במסגרת הסיירת הפלשתינאית שהוקמה במטרה למנוע את ההעפלה לארץ ישראל.

עם פריצת מלחמת העצמאות בסוף 1947 והקמת השירות הימי לפני הכרזת העצמאות, החלו לפעול שתי יחידות קומנדו ימי, שמקורן בחוליה, אחת של צוללנים והשנייה של מפעילי סירות, שביצעו מספר פעולות נועזות, שהמפורסמת ביותר בהן היא הטבעת האמיר פארוק, אוניית הדגל של הצי המצרי. לאחר המלחמה התגבשו שתי היחידות, יחידת סירות הנפץ בפיקודו של יוחאי בן-נון שהייתה מוצבת ביפו ויחידת הצוללנים בפיקודו של יוסף דרור שהייתה מוצבת בשדות ים. בסוף שנת 1949 הוחלט לאחד את כל היחידות וב-1 בינואר 1950 הוקמה היחידה המאוחדת שנקראה שייטת 13. מקור השם בתקופת הפלי"ם, שחבריו נהגו להיפגש מדי 13 בחודש בעקבות אירוע שאירע ב-13 בחודש - ספינה בה הפליג חבר הפלי"ם זאב פריד, טבעה והוא הצליח להגיע בשחייה אל החוף. חברי הפלי"ם החליטו להיפגש בתאריך זה ולהרים כוסית. הדבר אף הונצח בפזמון "שושנה", מאת חיים חפר, בשורה הבאה: "ב-13 דן (בן אמוץ) הרים עוד כוסית, לפתע הגיחו ספינות המשחית"[3]. יוחאי בן-נון מונה למפקד השייטת ויוסף דרור מונה לסגנו.

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים לא ניתנו לשייטת 13 הרבה הזדמנויות להדגים את כוחה. הגבולות של מדינת ישראל היו יבשתיים בעיקרם וליחידה היו בעיקר משימות של איסוף מודיעין בנמלי אויב ובחופיו (כמו מבצע שנונית). באחת הפעולות בנמל ביירות, ב-10 באוגוסט 1959, נתקלו הצוללים זאב אלמוג וזאב אריאל בשומר לבנוני. החלה מהומה בנמל ויריות באוויר וכמעט שהתפתחה תקרית אש בין ספינות חיל הים שהמתינו בעומק הים לבין ספינות משמר לבנוניות. מפקד הפעולה יוחאי בן נון ירה באוויר באחד מתותחי ספינות הטורפדו של חיל הים שליוו את הכוח כדי להרתיע ספינת משמר לבנונית[4]. לזאב אריאל הוענק עיטור העוז על תפקודו בתקרית זו[5].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים נחלה שייטת 13 כשלונות בחמש משימות תקיפה אליהן יצאה בלילה הראשון למלחמה:

  • לוחמי שייטת 13 נשלחו לשלוש תקיפות של נמלים בסוריה, אך לא ביצעו את המשימות - הכוחות אף לא חדרו לנמלי היעד.
  • בפעולת אלכסנדריה חדרו לנמל אלכסנדריה שלושה זוגות צוללים שיצאו מהצוללת "אח"י תנין", אך הם נעו אל מטרות שנמצאו מחוץ למעגן הצבאי שבתוך הנמל (בו היו באותו לילה מטרות צבאיות) ועל-כן לא פגעו בשום מטרה צבאית. בסוף הפעולה הם לא מצאו את הצוללת ונפלו בשבי המצרי. הצוללת ניסתה למחרת היום לחלץ את לוחמי השייטת, עד שמפקדת חיל הים הודיעה לה כי הלוחמים נפלו בשבי והורתה לה לחזור לישראל.
  • בפעולת פורט סעיד, שנערכה בנמל פורט סעיד, פעלו שני זוגות צוללים שהובלו ב"חזירים" ולוּוּ בסירת-תובלה של שייטת 13 ("ציפור") שגררה אותם לקרבת הנמל והמתינה לאוספם בתום הפעולה בקרבת פתחוׄ; כל הכוח של שייטת 13 הורד מהמשחתת "אח"י יפו", שלוּותה בשלוש טרפדות שהיוו כוח משימה אחד בפיקוד אל"ם בנימין תלם. לוחמי ה"חזירים", שסרקו את הנמל קרוב לשלוש שעות, מצאו אותו ריק ממטרות צבאיות (ספינות הצי המצרי הוצאו מהנמל עוד טרם הגעתו של כוח השייטת לנמל). ביציאתם מהנמל הם נאספו על ידי ה"ציפור" קרוב לפתחו תחת אש תותחי החוף. קודם לאיסופם ב"ציפור", ומפאת החשכה המצומצמת של ליל הקיץ הקצר, הוטבעו ה"חזירים", כפי שתוכנן מראש. רק בהגיע כוח שייטת 13 בנסיגתו בסירת ה"ציפור" הזעירה למרחק 40 מייל מפורט סעיד הוא נאסף על ידי המשחתת "יפו", שמפקדהּ קיבל ממפקדת החיל הוראה לשוב ולאוספם.

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים נוספו לשליטת ישראל כ-800 ק"מ של גבול ימי, וחלק ניכר משטחי היבשה שנכבשו היה מוקף במכשולי מים. כדי לבצע פעולות קרקעיות מעבר לגבול נדרשו יכולת ומיומנות מיוחדות באמצעים ובשיטות. נוצרה אפוא תשתית נוחה לניצול כישוריה הייחודיים של שייטת 13 בד בבד עם הצורך לפתחם ולשכללם. ואמנם, במהלך 1968 ביצעה שייטת 13 מבצעי סיוע רבים לסיירת מטכ"ל שפעלה לאורך תעלת סואץ, הן בחצייתה והן באבטחת הפעילות שבה.

פעילות דומה ערכה השייטת גם בגזרות אחרות. כך גם פותחו ושוכללו טכניקות החצייה בים במפרץ סואץ. בשייטת נקבע כלל לפיו ההגעה מהים ליעדים שעל החוף או בלב-ים תתבצע אך ורק באמצעות שחייה או צלילה (ללא הָחָפַת סירות). הסיבה לכך הייתה טקטית - משום שבאמצעות טכניקה זו תתאפשר הגעה נסתרת ליעד, ויהיה קשה יותר לאתר את לוחמי היחידה. שיתוף הפעולה שבין שייטת 13 וסיירת מטכ"ל גם נוצל להעלאת הרמה בלחימת חי"ר ובביצוע נוהלי קרב בשייטת, ולראשונה התנהל והתמסד בה ארגון לקרב למבצעי חי"ר. בתקופה זו גם שונו טכניקות הלחימה של השייטת, שופרה אמינות כלי התובלה שלה ואטימות אמצעי הלחימה, יוּצרו אמצעי ניוד שאפשרו להעביר באופן חשאי את כלי התובלה של השייטת לזירת הלחימה שבמערב סיני (דילוג על פני מרחק של 600 ק"מ ויותר מעתלית) ואת אמצעי הורדתם למים. עקב המרחק הגדול שהיה על הכוחות לדלג אל זירת הפעולה והזמן הקצר שעמד לרשותם להכנה לקרב, לתכנון, להצגה לאישור הפעולה (לכחמשה אלופים) ולהיערכות בשטח, נקבעה חלוקה מוגדרת בין הדרג הלוחם ודרג תומכי הלחימה, כך שמעֵבֶר לזמן הנחסך, גם עלתה הרמה המקצועית של שני הדרגים בביצוע הכנותיהם למבצעים.

הוגדרו מחדש הכישורים הנדרשים מלוחמי השייטת, ונעשו רביזיה ואיזון בחלוקת המשימות שבין יחידות הלחימה שלה. נקבע, שכל הלוחמים יהיו גם צוללים וגם פּוׄשטים. איוש הלוחמים ביחידות הלחימה נקבע על-פי קריטריונים איכותיים ורמת המאמצים הנדרשת לביצוע המשימות. התבצעה הכשרה יסודית ומקפת של הדור הצעיר של הקצינים והלוחמים שאומן וחונך לחתור ולהצטיין בקרב. נלמדו ונותחו כשלי השייטת במלחמת ששת הימים, והחינוך התמקד בחתירה לביצוע מושלם השוקד למלא עד תום את המשימה המוטלת. זאת, תוך שמירה והקפדה על ערכי הלחימה ובעיקר - דבקות במשימה, מקצוענות צבאית ומשמעת ברזל.

מפקדת השייטת העריכה כי קרוב היום וצה"ל יחתור לפצל ולפזר את מאמצי האויב על ידי הרחבת הפעולות ההתקפיות היזומות אל מעבר לתעלת סואץ ודרומה ובעיקר לצפון המפרץ, שבמרחבו – בים ובחוף - נמצאו אובייקטים רבים וחיוניים לאויב. השייטת נערכה לפעול נגדם בעיקר באמצעות פעולות חי"ר ו"חזירים"[6].

במהלך שנת 1969 ביצעה שייטת 13 שורה של פעולות: מיקוש ביבשה, סיורים ביעדים ובמתקנים בלב-ים ובחוף, כשבחלק מהם גם בוצעה חבלה; כמעט בכל הפעילויות הללו הופעלו "חזירים", אם לצורך סיור והכרות מקדימים ואם כחלק ממרכיבי הכוח הנוטל חלק בפעולה עצמה. פעולות אלו עלו בהדרגה בהיקפן ובעוצמת הכוח שהונחת על האויב המצרי. במחצית שנת 1969 החלה השייטת להסתייע בתא"ל רפאל איתן, שהיה קצח"ר (קצין צנחנים וחי"ר ראשי), בתכנון מבצעי החי"ר ובאימונים לקראתם.

ב-20 ביוני 1969 נערך מבצע בולמוס 5 - פשיטת יחידה של שייטת 13 בפיקודו של סגן-אלוף זאב אלמוג, על תחנת משמר של צבא מצרים בראס עדבייה שבצפון מפרץ סואץ.

ב-20 ביולי 1969 השתתפו לוחמי השייטת, יחד עם לוחמי סיירת מטכ"ל, בפשיטה על האי גרין. סגן עמי אילון, לוחם השייטת, קיבל את עיטור הגבורה על חלקו בקרב זה.

במהלך מבצע אסקורט הטביעו לוחמי הקומנדו שני סט"רים (ספינות טורפדו) פי-183, הם חדרו למעגן בצפון מפרץ סואץ עם שני "חזירים" (צוללות ננס) ובאמצעות מוקשי "עלוקה" השמידו את הסט"רים. בדרכם חזרה, כנראה כתוצאה מתקלה במנגנון השמדה עצמי, התפוצץ אחד החזירים וגרם למותם של שלושה לוחמים.

לאחר תום המלחמה ביצעה היחידה פעולות של חבלה ימית ופשיטות על קיני המחבלים בלבנון. שייטת 13 לקחה חלק במבצע אביב נעורים יחד עם סיירת מטכ"ל[7], הצנחנים[8] ו"המוסד"[9] בו חוסלו בביירות מחבלים מארגון ספטמבר השחור שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

פעילות הלחימה הרבה והמוצלחת של שייטת 13 במהלך מלחמת ההתשה, אשר הציבה את חיל הים על מפת הפעילות המבצעית של צה"ל, העלתה את האמון בשייטת 13 ובעקבותיה בחיל הים בכללו. פעילות זו העניקה רהביליטציה לשייטת 13 בפרט ולחיל-הים בכלל על כשליהם במלחמת ששת הימים ושורת האסונות הרצופה שאירעו בזירה הימית במחצית השנה שלאחר המלחמה.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים זכו לוחמי השייטת להישגים רבים, בין היתר, במבצע ליידי - חדירה למעגן בנמל פורט סעיד עם "חזירים" ופגיעה בארבע ספינות מלחמה: ספינת טורפדו, ספינת סיור, נחתת טנקים (נט"ק) וסטי"ל. שני לוחמים, סרן עודד אמיר ורס"ל עלי קמחי, לא חזרו ממשימתם והוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע. על מבצע זה הם זכו הראשון בעיטור הגבורה והשני בעיטור העוז.

בנוסף לפעולה זו, ערכה השייטת שש פעולות התקפיות בזירת ים סוף, ובמרכזן במבצעי מגבית - הטבעת שני סטי"לים מסוג "קומאר" באזור דרום מפרץ סואץ, האחד עם מוקשי עלוקה והשני בירי רקטות לאו (רקטת נ"ט M-72).

הלחימה בלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי שייטת 13 פעלו גם בלבנון[10]. באפריל 1980, במבצע מתח גבוה השמידו כוחות השייטת בסיס בדרום לבנון, ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מיקוח בישראל והרגו תשעה עשר מהם. במבצע השתתף גם יואב גלנט ששב מקורס קצינים זמן קצר לפני כן, כמפקד צוות. משנפצע מפקדו לקח גלנט פיקוד על הכוח כולו והשלים את המשימה[11]. במאי 1981 קיבלה השייטת צל"ש יחידתי מהרמטכ"ל, על כך ש"לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 - אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון"[12].

במבצע שלום הגליל פעלו כוחות השייטת להכנה ואבטחה של חוף הנחיתה בשפך נהר אל-אוואלי, מבצע שהסתיים בהצלחה גדולה וללא נפגעים. במהלך מלחמת לבנון פעלו נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות, ביוני 1983 יצא כוח השייטת למבצע שנועד לפגוע בכוחות מחבלים תוך ניסיון לשייך את הפעולה לקבוצת מחבלים אחרת, אך המבצע הסתיים בכישלון לאחר שהכוחות פגעו בניגוד לתכנון בחיילי הצבא הסורי. ביוני 1984 השתתף כוח השייטת, בפיקודו של ידידיה יערי, בתקיפת אי הארנבות שמצפון לטריפולי. בפעולה שולבו גם הצוללת "אח"י תנין", ספינות טילים ומטוסי חיל האוויר[13].

פעילות שייטת 13 במהלך השנים הבאות לוותה במספר קטן, יחסית, של נפגעים. הפעולה הקשה ביותר, מבחינת מספר הנפגעים, ידועה בשם אסון השייטת: בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997, יצא כוח של 16 לוחמים למבצע שטיבו עדיין לא פורסם. הכוח נתקל במארב מטענים שהניח החזבאללה שגרם ל-11 הרוגים, ולכוח החילוץ היה הרוג נוסף. בפעולה נהרג מפל"ג לוחמים, סא"ל יוסי קורקין.

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך האינתיפאדה השנייה שפרצה בשנת 2000, החליטו מפקדי השייטת לשלב את היחידה בלוחמה היבשתית באזור יהודה ושומרון מתוך תפיסה שכיחידה מובחרת עלייה להוביל בגזרות הלחימה הרלוונטיות ולאו דווקא בתווך הימי בו מומחיותה.[14][15] השייטת לקחה חלק פעיל בלחימה, דבר שעלה לה באבדות. לוחמי השייטת הרגו עשרות מחבלים, ועצרו מאות. כוח גדול של כוחות סדיר ומילואים מהשייטת השתתף בקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. בשנת 2004 הושעתה השייטת זמנית מפעילות לאחר שארגון "בצלם" האשים את החיילים בכך שבמהלך פעולה בג'נין ירו במבוקש ששכב פצוע ולא היווה סכנה לחיילים[16]. תחקיר שנערך על ידי אלוף פיקוד המרכז הצדיק את הירי אל עבר המבוקש בטענה שהייתה לחיילים סיבה מוצדקת לחשוד שהוא מסתיר רימון יד בידו, אך מתח ביקורת על "כשלים מקצועיים" שהיו בפעולה[17]. לאחר התחקיר הוחזרה השייטת לפעילות ולמפקדה, נבו ארז, נרשמה בעקבות האירוע הערה פיקודית בשל פער בנהלים המקצועיים[18].

לוחמי השייטת תפסו שלוש ספינות שהבריחו נשק לפלסטינים - "קארין איי" (הגדולה שבהן, שללכידתה הייתה משמעות אסטרטגית), "סנטוריני" ו"אבו חסן"[19].

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת לבנון השנייה נטלה שייטת 13 חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון. במהלך פעולת יער הנגב שנערכה בצור[20] נפצעו 8 לוחמים ובהם קצין וחייל שנפצעו קשה. בפעולה חוסלו לפחות 10 מחבלים, בהם פעילים במערך הרקטות לטווח בינוני-ארוך של חזבאללה. לרופא השייטת, סרן ד"ר תמיר, הוענק בשל טיפולו בפצועים תחת אש, עיטור המופת[21]. צל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת רס"ן א'[22] וסא"ל רפי מילוא[23].

הרמטכ"ל גבי אשכנזי על גבי מורנה של שייטת 13, ינואר 2011

מבצעים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19721973 קיימה השייטת (בשיתוף המוסד) כ-20 מבצעים להעלאת צעירים יהודים מסוריה לישראל דרך חופי טרטוס ולבנון[24].

בשנות ה-80 של המאה ה-20, במבצע משה ובתקופה שקדמה לו, השתתפו לוחמי שייטת 13 בהעלאת יהודים מאתיופיה לישראל בדרך הים[25].

במרץ 1985 הטביע כוח של שייטת 13 את הספינה "Moon Light" של ארגון פת"ח בנמל ענאבה באלג'יריה[26]. המודיעין הישראלי סבר, בעקבות הטעייה מוצלחת שביצע הפת"ח, שספינה זו הייתה מיועדת לביצוע פיגוע בישראל[27].

בעקבות חטיפתה של אוניית הנוסעים האיטלקית "אכילה לאורו" באוקטובר 1985 פותחו בשייטת שיטות מיוחדות ללוחמה בטרור ימי והשתלטות גלויה וחשאית על ספינות בלב ים. יכולת זו אפשרה לשייטת לסכל הברחות דרך הים ולהשתלט על כלי שיט[15].

בפברואר 1988, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, חיבל כוח של השייטת, בפיקוד יואב גלנט[28] בספינה היוונית "סול פרין" באמצעות הצמדת מטען חבלה לתחתיתה כשעגנה בנמל לימסול. הספינה, שנרכשה בידי אש"ף וכונתה על ידו "ספינת השיבה", עמדה להפליג לרצועת עזה ולהביא לשם 131 מאנשי הארגון שגורשו מהשטחים[29].

ב-16 באפריל 1988 הובילה שייטת 13 את לוחמי סיירת מטכ"ל שהשתתפו במבצע הצגת תכלית בתוניס. הכוח הפושט של סיירת מטכ"ל הגיע ליעד מן הים באמצעות כלי שיט אותם הפעילו לוחמי שייטת 13, בפיקוד יואב גלנט[30], והיו אחראים גם לאבטחת חוף הנחיתה.

ב-26 באוקטובר 1995 סייעו לוחמי שייטת 13, עליה פיקד באותם ימים יואב גלנט[31], ללוחמי המוסד להיחלץ מן האי מלטה, לאחר ביצוע ההתנקשות בחיי פתחי שקאקי, מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה[32].

ב-3 בנובמבר 2009, במסגרת מבצע ארבעת המינים, השתלטה השייטת על ספינת הובלה חשודה בשם "פרנקופ" שהתבררה כנושאת לפחות חמש מכולות עם אמצעי לחימה ותחמושת, במסווה של משלוח אזרחי. בספינה נמצאו רקטות, נשק קל, רימונים, פצצות מרגמה וטילים. ההשתלטות אירעה מעט לפני חצות במרחק של כ-180 ק"מ מהחוף, סמוך לקפריסין.

השתלטות על ספינה שעשתה את דרכה לעזה

ב-31 במאי 2010, במבצע רוחות שמים, השתלטו לוחמי השייטת על 6 אוניות שניסו לשבור את ההסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה, מאז עליית חמאס לשלטון. במהלך ההשתלטות על הספינה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים שהיו על סיפונה, וכתוצאה ממנו נהרגו 9 פעילים ונפצעו 20. מבין לוחמי השייטת נפצעו 10, בהם שניים באורח קשה. כשבוע לאחר תקרית המשט, סיכלו לוחמי השייטת פיגוע שתכנן חמאס כאשר הרגו 4 מחבלים שניסו לחדור לישראל מרצועת עזה דרך הים[33].

ב-15 במרץ 2011 השתלטו לוחמי השייטת על הספינה ויקטוריה שהובילה אמצעי לחימה בכמות של כ-50 טונות מאיראן דרך סוריה לרצועת עזה, בהם טילים נגד ספינות מדגם C-704, מערכות מכ"ם, פצמ"רים, כדורי רובה ועוד, במבצע השתלטות במרחק של כ-200 מיילים מחופי ישראל[34].

ב-5 במרץ 2014 השתלטו לוחמי השייטת, בסיוע שייטת ספינות הטילים, על הספינה קלוס סי שהובילה עשרות רקטות קרקע-קרקע מדגם M-302 מסוריה ואיראן לרצועת עזה. מבצע ההשתלטות נקרא מבצע חשיפה מלאה.

ב-12 ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן פשט כוח שייטת 13 על מתחם בצפון רצועת עזה שממנו נורו רקטות ארוכות טווח רבות[35]. ארבעה מחיילי הכוח נפצעו קל[36]. הכוח השלים את משימתו ופגע במספר משגרים. 3 מחבלים נהרגו[37].

ציונים לשבח ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי 1981 במהלך תקופה ממושכת של פעילות נגד המחבלים בלבנון, קבע הרמטכ"ל רפאל איתן לתת ליחידה ציון לשבח. "אני פשוט אוהב אותם מגיע להם צל"ש". היה זה בשלהי פיקודו של עמי איילון שהתייחס לכך: "אני גאה יותר על הצל"ש היחידתי שהוענק על פעילות ממושכת יחד עם קבוצתת אנשים נהדרת, בהשוואה לעיטור הגבורה שניתן לי על מעשה אישי, במהלך פעולה קצרה שגבתה קורבנות רבים."[38]
על פעילותה כנגד הטרור זכתה השייטת להערכה רבה, קיבלה את צל"ש הרמטכ"ל בשנת 2002 וזכתה פעמיים בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.

באפריל 2010 פורסם כי לשייטת יוענקו שני צל"שים מטעם הרמטכ"ל "על ביצועם המוצלח של רצף מבצעים מורכבים בשנה וחצי האחרונות"[39].

ב-2010 הוענק לשייטת 13 פרס מנחם בגין "על פעילותה למען ביטחון המדינה ואזרחיה"[40].

באוקטובר 2014 זכתה היחידה בצל"ש רמטכ"ל, חמישי במספר, על "רצף פעולות מבצעיות חשאיות בעומק שטח האויב, אשר נחלו הצלחה מרובה"[41].

מיון, קבלה והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל נדרש - 97 ללא סעיפים פוסלים.

מיון- גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי מעבר יום סיירות), שכולל מבדקי ים ויבשה, או, לבוגרי כיתות י"א גיבוש דרך גדנ"ע צלילה.

רפאל איתן שהיה קצין חי"ר וצנחנים ראשי בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, קבע שהשייטת חייבת להתאמן במתווה דומה ליחידות הצנחנים, בעקבות כך שונה מסלול ההכשרה בשייטת, ובתחילתו רוכזו מרבית הכשרות החי"ר ולאחר מכן הכשרות מקצועיות ימיות. כמו כן נקבע שהן הלוחמים מיחידת הצוללים והן מיחידת הפושטים יהיו בעלי מכנה לחימה משותף, המסוגלים לבצע את כלל הפעולות. תפיסה זו האריכה מאד את מסלול הכשרת הלוחם והיא השתנתה לאחר אסון השייטת בעקבותיו נוסחה מחדש תפיסת בניין הכוח ביחידה[42]. צוותי היחידה פועלים באופן אורגני לאורך שירות הלוחמים, והם עוברים התמקצעות שונה בהתאם לייעודם.

מסלול הכשרת הלוחם בשייטת נמשך כ-18 חודשים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. המסלול מתחיל בארבעה חודשים של טירונות חי"ר ואימון מתקדם, ולאחר מכן טירונות יחידה ("המכין"), קורס צניחה, צלילה קרבית, ניווטים ולוחמה בטרור בים וביבשה, שיט, הפעלת סירות תקיפה וכלי-שיט תת-ימיים, ושלב ייעודי. בשלב הייעודי מחולקים הלוחמים לשלושה מקצועות עיקריים: משיט, האחראי להפעלת כלי השיט, צולל, המתמחה בצלילה מבצעית, ופושט, לוחם המגיח מהים ומבצע משימות רגליות. בסיום הקורס מוענקים לבוגרים סיכת לוחם הקומנדו הימי ודרגת סמל ראשון.

לוחמי היחידה נדרשים לשלוש שנים שירות קבע מעבר לשירות הסדיר ובנוסף לומדים שנתיים לתואר.

היחידה מפעילה בחופשת הקיץ קורסי הכשרה לבני נוער בוגרי כיתות י"א, במסגרת גדנ"ע צלילה.

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סנונית" בחוף עתלית

רוב אמצעי הלחימה של שייטת 13 מסווגים.

הנשק הקל של הלוחמים כולל רובה סער קלאצ'ניקוב AK-47 הידועים באמינותם ועמידותם, ושיכולים לפעול גם אחרי שהיה מתחת למי ים, רובי M4A1 קרבין לפעולות יבשתיות, תת-מקלע מיקרו-עוזי עם משתיק קול ואקדח גלוק. לאחרונה נחשף שלוחמי השייטת מצוידים גם בגרסה מיוחדת של המיקרו-תבור מדגם X-95-SMG בקליבר 9 מ"מ בתוספת משתיק קול ושיפורים המקנים עמידות למים ומי ים, בדומה לקלאצ'ניקוב[43]. מלבד רובי סער, תת-מקלעים ואקדחים השייטת מפעילה גם צלפים החמושים ברובי צלפים מדויקים לפגיעה במטרות מרחוק.

הלוחמים לבושים בסרבל לוט"ר עמיד למים שמותאם היטב למשימות שלהם. עליו הם לובשים אפוד מגן שתוכנן במיוחד עבור השייטת וכל לוחם מתאים אישית לפני המשימה. הצוללים לובשים חליפת צלילה שחורות שמאפשרות תנועה נוחה הן בתוך הים והן ביבשה. קסדות הלוחמים הן קסדות מסוג FAST עם אפשרות להתקנת עזרים טקטיים שונים ומגוונים, חלקם מסווגים[43].

לזירה מגיעים לוחמי השייטת באמצעות כלי שיט. הדגמים שהותרו לפרסום הם הסנונית, המורנה המהירה, הזהרון הכבד יותר[43] והמנטה, שהיא נחתת קלה[44][45].

פרשת הצלילות בקישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת הקישון

בסוף המאה העשרים התגלתה בקרב צוללי חיל הים, ובהם לוחמי שייטת 13, תחלואה גבוהה בסרטן. הצוללים ייחסו בעיה זו לצלילות האימונים הרבות שערכו בנחל הקישון, הסובל מזיהום תעשייתי כבד. בעקבות סערה ציבורית שנבעה מטענות אלה הורה הרמטכ"ל, שאול מופז, על מינוי ועדת חקירה, היא ועדת שמגר. הוועדה חקרה את הסיבות לריבוי מקרי הסרטן בקרב כ־120 צוללים לשעבר של חיל הים אשר התאמנו באזור שפך הקישון. לפחות 93 מתוכם חלו במחלת הסרטן, ושליש מהם בקירוב נפטרו. הוועדה קבעה שלא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין החשיפה של החיילים לכימיקלים רעילים במשך שירותם הצבאי לבין מגוון מחלות הסרטן בקרבם כיום. עם זאת מתחה הוועדה ביקורת קשה על צה"ל וחיל הים בגין אי אכיפת הנחיות רשויות הבריאות ואיכות הסביבה שאסרו להתאמן בנחל.

בעקבות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, לפיה "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים", הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כחללי צה"ל או נכי צה"ל. עם אלה שזכו להכרה כחללי צה"ל נמנים שניים ממפקדי שייטת 13 לשעבר, אהרון בן יוסף ושאול זיו.

קבוצת צוללים הגישה תביעות נזיקין נגד חלק מהמפעלים שהזרימו שפכים תעשייתיים לקישון. ב-17 ביוני 2013 דחה בית המשפט את תביעות הצוללים בנימוק שלא הוכח ה"קשר הסיבתי" בין הצלילות בנחל ובין המחלות שבהן חלו התובעים, או מי מהם[46].

מפקדי השייטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יוחאי בן-נון 1950 מקים היחידה ומפקדה הראשון. לימים מפקד חיל הים
יצחק רהב 1950 - 1951  
יעקב עציון 1951 - 1953  
יצחק רהב 1953 - 1957 תקופת כהונה שנייה
יוחאי בן-נון 1957 - 1960 תקופת כהונה שנייה
דוד פרומר 1960 (ממלא מקום) ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ביחידת המבצעים המשולבים
דב שפיר 1960 - 1965 הקשר עם יחידה מקבילה בצי הצרפתי ושיפור רמת הצלילה.
אהרון בן יוסף 1965 - 1967 הכנות לקראת תקיפה בחוף הסורי
דב שפיר 1967 - 1968 תקופת כהונה שנייה, מפקדה במלחמת ששת הימים
זאב אלמוג 1968 - 1971 מפקדה בפשיטה על האי גרין. לימים מפקד חיל הים
שאול זיו 1971 - 1974 מפקדה במבצע ברדס, מבצע אביב נעורים, מלחמת יום הכיפורים
צבי גבעתי 1974 - 1976  
גדי שפי 1976 - 1978  
חנינא עמישב 1978 - 1979  
עמי אילון 1979 - 1981 בתקופתו זכתה היחידה לצל"ש הרמטכ"ל. לימים מפקד חיל הים וראש השב"כ
עוזי לבנת 1981 - 1983 מלחמת לבנון הראשונה
ידידיה יערי 1983 - 1986 לימים מפקד חיל הים
אורי גיל 1986 - 1987 נפטר בזמן כהונתו במהלך שחיה
שי ברוש 1987 - 1991 מפקדה בעת חיסול אבו ג'יהאד
רן גלינקא 1991 - 1994 לימים קצין חינוך ראשי
יואב גלנט 1994 - 1997 לימים אלוף פיקוד הדרום ושר השיכון
אלי גליקמן 1997 - 1999 מפקדה בעת אסון השייטת
ארז צוקרמן 1999 - 2001 מקים יחידת אגוז ובהמשך פיקד על חטיבת גולני ועוצבת נתיב האש
רם רוטברג 2001 - 2004 מפקדה במבצע ההשתלטות על קארין איי. לימים מפקד חיל הים
נבו ארז 2004 - 2007 מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
דרור פרידמן 2007 - 2010 מפקדה במבצע ארבעת המינים
שי אלבז[47] 2010 - 2012 מפקדה במבצע רוחות שמיים
רפי מילוא[48] יוני 2012 - יולי 2014 מפקדה במבצע חשיפה מלאה ובמבצע שובו אחים. לימים מפקד עוצבת הגליל
גור שרייבמן[49] 2014 - 2017 מפקדה במבצע צוק איתן
טל[50] אוגוסט 2017 -

אבדות והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמותת העטלף

כאחת מיחידות החוד של צה"ל וכזאת הפועלת בתחום התת-מימי המסוכן מעצם טבעו לאדם, ספגה השייטת במשך השנים כ-81 אבדות. חלקם הגדול בפעילות קרבית מול האויב חלקם בתאונות מבצעיות ותאונות אימונים. רשימה שמית וקורותיהם של הנופלים מתפרסמת על ידי עמותת העטלף.[51] הנצחת הנופלים באולם הנופלים הנמצא בבסיס השייטת בעתלית. החללים מפעולות יחידה 707 שהתמזגה אל השייטת מופיעים מונצחים גם הם באותו המקום.הו חדר ובו גדעי עצים אשר על כל אחד מהם שמורה תמונתו של לוחם שנפל. כדברי מפקד השייטת "מורשת הקרב של השייטת- ובתוכה הנופלים- משמשת לנו לא רק כזיכרון אלא כבסיס להפקת לקחים, להטמעת נורמות לחימה והתנהגות, ובעיקר הבנה שהמחיר שאנו משלמים הוא היקר ביותר. ".[52]
בנוסף לחדר ההנצחה ביחידה רשומים חללי השייטת במצבה לחללי חיל הים בגן אלישבע באשדוד. כמו כן מוצבות אנדרטאות במקומות שונים בארץ. חללי שירת הצפצפה מונצחים בחוף שבי ציון, בחוף ראשון לציון ובאתר תת מימי מול חוף שבי ציון.
אנשי שייטת 13 ועמותת העטלף מקיימים כל שנה, בחודש אוגוסט, בבסיס השייטת בעתלית, ערב התייחדות עם זכר הנופלים. במקומות שונים בארץ נערכות אזכרות בדרך של תחרות שחיה, מרוצי שדה, מרוצי אופניים ותחרויות שיט.

לוח אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך מקום הכח המבצע תיאור המבצע
מלחמת העצמאות
9 אפריל 1948 בנמל בארי איטליה חבלנים ימיים יוסף דרור ובני קרביץ מבצע 'שלל 2'. הטבעת ספינת נשק ערבית 'לינו' על ידי חבלנים ימיים יוסף דרור ובני קרביץ.
21 באוקטובר 1948 מול עזה סירות נפץ בפיקוד יוחאי בן נון שהורדו מאח"י מעוז (ק-24) תקיפת האמיר פארוק ושולת מוקשים[53].
בין מלחמת העצמאות למלחמת סיני
1949 כנרת לוחמים קורס צוללים ראשון בפיקוד הדר קמחי
אפריל 1950 מפרץ עתלית כל היחידה מעבר מנמל יפו והקמת הבסיס.
מאי 1950 בסיס עתלית הרמטכ"ל יגאל ידין, ומפקד חיל הים שלמה שמיר ביקורת בבסיס עתלית. "כאן לא יהיה פלמ"ח", יוחאי בן נון ויוסף דרור מסיימים תפקיד.
16 במאי 1950 מפקדת חיל הים יחידות החיל קביעת השם שייטת 13 במסגרת הגדרת שמות השייטות במספרים.
1952 נמלי אלכסנדריה, פורט סעיד ובירות יצחק רהב, הדר קמחי ויעקב ריטוב ביקור כמבלים באונית נוסעים.
1953 נמל חיפה צוללים תחילת בדיקת אוניות השילומים נגד חבלה ימית
1954 בסיס תל נוף כל לוחמים תחילת השתתפות בקורס צניחה כחלק מהכשרת הלוחמים.
31 במאי 1954 חוף הסעודי במפרץ אילת לוחמים סיור מודיעין שהשתבש עקב תקלה בסירה 'בר גיורא' חילוץ במטוסים[54].
1955 בה"ד חיל הים קצינים לוחמים הצטרפות לקורס חובלים ה'
1955 בסיס השייטת צוללי היחידה שתוף פעולה עם יחידות צרפתיות התחלת שימוש במכשיר צלילה יעיל 'אוקסיג'ר' שיפר את יכולת הביצוע.
25 ביוני 1955 נמל בירות קבוצת צוללים בהובלת טרפדות סיור מודיעין בנמל[55]
מלחמת סיני
12/11 אוקטובר 1956 חוף אל עריש לוחמים משייטת 13 ב-2 סירות שהובלו על אח"י נגה (ק-22) בדיקת חופי נחיתה בחוף סיני לקראת מבצע קדש[56].
1 בנובמבר 1956 שארם א-שייח' קבוצת צוללים וקיאקים 'מבצע חסידה' לתקיפת שארם א-שייח' בוטל בעודו באוויר. טייסים לא זיהו את היעד.
בין מלחמות סיני לששת הימים
ליל 9–10 ביולי 1958 בנמל ביירות כוח שייטת 13 בפיקוד יוחאי בן-נון מובל בשתי טרפדות בפיקוד יצחק שושן סיור צלילה לאיסוף מידע חילוץ הצוללים מהנמל הפך לפעולה רועשת והסתיים בהצלחה[57].
1958 שובר גלים נמל חיפה יחידת החזירים' בסיס קדמי קבוע לאימוני חזירים בכינוי 'אלבה'.
29 ספטמבר 1959 בסיס השייטת יחידת סירות הנפץ פיצוץ בסככת הסירות עקב טעות בהרכבה. 5 סירות נהרסו כליל נהרסו ו-11 ניזוקו לא היו נפגעים.
פברואר 1960 בסיס השייטת מסדר חשיפת סמל העטלף 25 לוחמים
1961 בסיס השייטת מדריכים הפרדת בית הספר בפיקוד אמנון בן ציון מיחידות הלחימה
16 במרץ 1962 מזרח הכנרת יחידת הצוללים פשיטה בצלילה על מוצבי כורסי התבטלה תוך כדי ביצוע עקב אבדן ההפתעה.
1963 נמל הקישון קורס חובלים תחילת העברת פרק קומנדו במסלול הכשרת החובלים בפיקוד תנחום.
17 באוגוסט 1966 מזרח הכנרת יחידת הצוללים בפיקוד ראובן פנחס במסגרת חילוץ ספינת המשמר בכנרת ניסיון חילוץ המיג הסורי שנכשל. הפעילות התגלתה על ידי הסורים שכיסו את האזור באש.
6-7 בפברואר 1967 נמל בירות יחידת ה'חזירים' מובלים בטרפדות סיור צלילה בנמל בירות בפיקוד יצחק שמיר.
מלחמת ששת הימים
5 ביוני לילה מפרץ אילת 3 טרפדות, סירות נפיץ, 5 סירות מהירות, גוררת צאלה מארב לכוח מצרי שכלל שתי משחתות ו5 טרפדות העולה להפגיז את אילת. המצרים סבו על עקביהם ולא נוצר מגע.
5/6 ביוני בלילה פעולת אלכסנדריה 8 צוללים עם אח"י תנין, תקיפת כלי שיט בנמל, בעת החזרה לא אותרה הצוללת ו-6 צוללים נפלו בשבי.
5/6 ביוני בלילה נמל פורט סעיד 4 צוללים בשני חזירים חדירה להדבקת מוקשי עלוקה. בנמל לא נמצאו מטרות.
5/6 ביוני בלילה חוף הסורי מול טרטוס 4 צוללים עם שני חזירים על סד"ג מגויס "שקמונה"' ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים לכלי שיט של הצי הסורי. מפקד הפעולה יוחאי בן-נון החליט לדחותה, ואחר כך בוטלה.
5/6 ביוני בלילה החוף הסורי במעגן בניאס שלושה זוגות צוללים בשלוש סירות גומי מאח"י נגה (ק-22) ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים לכלי שיט של הצי בסריקת החוף לא נמצא המעגן - הפעולה נדחתה ואחר כך בוטלה
5/6 ביוני בלילה מינת אל-ביידה , 3 סירות גומי 3 זוגות צוללים על סד"ג מגויס גלים ניסיון פשיטה תת-מימית להדבקת מוקשים בבסיס הצי הסורי - התנועה ליעד התארכה הסירות הגומי במעגן הייתה פעילות סורית, מפקד הסירות שקל שלא נותרו מספיק שעות חושך לביצוע הצלילה והחליט לחזור. הפעולה נדחתה ואחר כך בוטלה.
מלחמת ההתשה
5 יולי 1967 תעלת סואץ כח שייטת 13 מבצע ברזלית, פיצוץ קטע מסילת הרכבת באזור קנטרה, המסילה חובלה בשני מקומות.
14 יולי 1967 תעלת סואץ שייטת 13 וחוליית החפה השטת סירות גומי בדגל ישראל. 2 סירות נפגעו מירי. 2 לוחמים נשבו בידי המצרים. הופסק השיט המצרי בתעלה.
2 ינואר 1968 מצרים שבויים במהלך החודש בוצעה החלפת שבויים עם מצרים וביניהם הוחזרו ששת אנשי הקומנדו הימי מפעולת אלכסנדריה ושני השבויים ממבצע סירות הגומי בתעלת סואץ.
20/21 ביוני 1969 מפרץ סואץ שייטת 13 מבצע בולמוס 5 פשיטה על תחנת משמר ברס עדביה. 32 חיילים מצרים הרוגים.
ליל 19/20 ביולי 1969 מפרץ סואץ שייטת 13 וסיירת מטכ"ל הפשיטה על האי גרין, לישראל 6 הרוגים וארבעה פצועים למצרים 25–36 הרוגים[58].
ליל 8–9 ספטמבר 1969 מפרץ סואץ 8 צוללים בשני חזירים מבצע אסקורט, פשיטת צוללים, 2 טרפדות טובעו, 3 הרוגים ישראלים בפיצוץ החזיר בדרך חזרה.
21 אוקטובר 1969 עומק מצרים שייטת 13 במסוקים מארב על ציר סנג'א קינה. יצאו וחזרו מבלי להתגלות.
11/12 ביוני 1970 מפרץ סואץ כח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו מבצע תרנגול 25 פשיטה על עמדה מצרית בראס ע'ארב. מצרי אחד נהרג ואחר נפצע, הלוחם אלי מריק נשרף מרימון זרחן.
14 ינואר 1971 חוף לבנון כוחות ש 13, כוח צנחנים בהובלת יחידה 707, וכוח צנחנים במסוקים מבצע ברדס 20 תקיפת שלוש יעדי מחבלים 10 מחבלים נהרגו, 6 מחיילינו נפצעו קל.
8 בנובמבר 1972 מערבית לתעלת סואץ כח שייטת 13 מבצע זר ורדים הכח שפעל מערבית לתעלה נכנס לשדה מוקשים הלוחם ברוך פרצמן נפצע קשה איבד עין ויד.
21 בפברואר 1973 חוף צפון לבנון שייטת 13, סיירת צנחנים, ספינות סער ומסוקים מבצע ברדס 54–55 תקיפת בסיסי מחבלים נגרמו עשרות נפגעים. לכוחותינו 8 פצועים.
10 באפריל 1973 חוף לבנון סיירת מטכ"ל, שייטת 13 יחידה 707, סירות גומי וספינות סער מבצע אביב נעורים חיסול ראשי מחבלים בביירות וסביבותיה לישראל שני הרוגים.
6-24 אוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים
הלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר ים סוף - נמל ע'רדקה מבצע מגבית 10, צוללים בסירות גומי בפיקוד אלי מרק המבצע בוטל לאחר הגעת הכוח לנקודת הצלילה עקב נוכחות ספינת משמר מצרית באזור היעד.
הלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר ים סוף נמל ע'רדקה צוללים בסירות גומי בפיקוד אלי מרק מבצע מגבית 11 על נמל ע'רדקה. סטי"ל קומאר אחד הושמד בהתפוצצות מוקש.
הלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973 נמל פורט סעיד 4 צוללים עם שני חזירים מבצע ליידי הטבעת סטי"ל, נחתת, טרפדת וספינת משמר. שני הרוגים ואבדן של סירת "חזיר".
הלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר 1973 ים סוף נמל ערדקה סנוניות וסירות נפץ מבצע מגבית 15 נפגעו מבנים בנמל אך סטי"ל קומאר לא נפגע.
הלילה שבין 21 ל-22 באוקטובר 1973 ים סוף נמל ערדקה סנוניות נשק בפיקוד גדי שפי מבצע מגבית 16 השמדת סטי"ל קומאר באמצעות טיל לאו.
בין מחלמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה
8 ביוני 1978 דהר אל בורג' מדרום לצידון כוח קומנדו ימי בפיקוד אלי מרק וכח צנחנים בפיקוד אמנון ליפקין-שחק מבצע שלכת הריסת בסיס וחיסול 8 מחבלים. שני הרוגים מקרב הצנחנים.
17 באפריל 1980 חוף לבנון דרומית לצידון לוחמים משייטת 13 בפיקוד עמי איילון מבצע מתח גבוה, פשיטה על בסיסי מחבלים.
מלחמת לבנון הראשונה
לקראת חצות 6 ביוני 1982 בחוף אל-אוואלי בלבנון כח פושטים בפיקוד ידידיה יערי תפישת ראש החוף ואבטחתו לנחיתה ראשונה.
9- 14 ביוני 1982 בלב ים מול צפון לבנון כוחות שייטת 13 עם ציוד לחימה מיוחד על אניות מגויסות כוננות לתקיפת נמלי חיל הים הסורי התקיפה לא בוצעה.
24 ביוני 1982 חוף ביירות כוח משייטת 13 בסירות מהירות ירי רקטות על ריכוזי מחבלים, נהרגו 4 מחבלים.
27 - 29 ביולי 1982 מערב ביירות וטריפולי כוח משייטת 13 בסירות מהירות פשיטות רצופות הרג מחבלים והשמדת מספר כלי רכב.
בין מלחמות לבנון
4 באפריל 1985 נמל אנאבה באלג'יר צוללי שייטת 13 מובלים על ידי 4 ספינות טילים הטבעת אנית מחבלים מונלייט, אשר הוכנה להובלת מחבלים לפיגוע בחוף ישראל,
16 באפריל 1988 הים התיכון, תוניס כח כוח ימי בפיקוד מפקד בסיס חיפה אלכס טל, שכלל ארבע ספינות סער וכלי שיט שייטת 13, מבצע הצגת תכלית - הובלת לוחמי סיירת מטכ"ל לחיסול אבו ג'יהאד בחוף תוניס[59].
24 ביוני 1994 במעגן סרפנד בלבנון כח שייטת 13 השמיד שתי סד"גים בשירות החיזבאלה.
בין 11 - 27 באפריל 1996 בדרום לבנון כוחות של הקומנדו הימי למובלים בספינות טילים פשיטות במסגרת מבצע ענבי זעם.
ליל 4–5 ספטמבר 1997 העיירה אנצרייה בחוף לבנון כוח של לוחמי השייטת מבצע שירת הצפצפה הסתבך ותריסר לוחמים נהרגו.
מלחמת לבנון השנייה
השלמה
אחרי מלחמת לבנון השניה
3 בנובמבר 2009 מזרח הים התיכון לוחמי שייטת 13 שהובלו בספינות טילים מבצע ארבעת המינים השתלטות על האונייה 'פרנקופ'.
30 במאי 2010 מזרח הים התיכון לוחמי שייטת 13 שהובלו במסוקים השתלטות על האניה מאווי מרמרה שנתקלה בהתנגדות אלימה. תשעה מחבלים מנוסעי הספינה נהרגו ו-20 נפצעו. לכוחותינו 10 פצועים.
ב-15 במרץ 2011 במרחק של כ-200 מיילים ימיים מערבית לחופי ישראל .שלושה סטי"לים עם מפקד השייטת אלי שרביט וכוח השתלטות משייטת 13 מבצע חוק ברזל השתלטות שקטה על האונייה 'ויקטוריה' שנשאה חימוש כולל טילי חוף ים לחמאס והובלה לנמל אשדוד.
14 -21 בנובמבר 2012 מול רצועת עזה שייטת ספינות הטילים, פלגה 916 וכוחות של הקומנדו הימי השתתפות במבצע עמוד ענן.
5 במרץ 2014 דרום הים האדום כח בפיקוד מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג. שכלל אח"י חנית, אח"י חץ (סער 4.5), וכוח שייטת 13 מבצע חשיפה מלאה השתלטות על האנייה KLOS C שהבריחה אמצעי לחימה ורקטות מאירן לרצועת עזה.
8 ביולי – 26 באוגוסט 2014 מול רצועת עזה כוחות משייטת 13 וספינות חיל הים השתתפות במבצע צוק איתן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסטר באוסף הספרייה הלאומית
  2. ^ Uzi Mahnaimi, Gareth Jenkins, Jamie McGinnes ו- Jon Swain,‏ Operation calamity, באתר TimesOnline,‏ 6 ביוני 2010
  3. ^ רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, הוצאת אחיאסף, עמ' 177–178.
    אברום שביט, "בנתיבי שביט", 2007, עמ' 71
    יהודה בראגינסקי, "עם חותר אל חוף", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח, עמ' 296–297.
    יהודה בן-צור מחוליה לשייטת - http://www.palyam.org/KhabalaYamit/HTS13
  4. ^ שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2000, עמ' 126
  5. ^ סגן זאב אריאל, באתר הגבורה
  6. ^ זאב אלמוג, עטלפים בים האדום – פעולות הקומנדו הימי במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים, פרק א
  7. ^ מוקי בצר על מספר מבצע "אביב נעורים", אתר חטיבת הצנחנים, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, ‏ 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש.
  9. ^ בן כספית, "אביב נעורים", 40 שנה אחרי סופשבוע, ‏ 12.04.2013.
  10. ^ עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg‏, 11.03.2005.
  11. ^ ראיון שערך גדי סוקניק עם האלוף יואב גלנט, תוכנית התחקירים "360", ‏ 02.02.2011
  12. ^ תיאור הצל"ש היחידתי באתר הגבורה
  13. ^ זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, 1314-1309
    מייק אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת אריה ניר והוצאת מודן, עמ' 174-176
  14. ^ יואב לימור, ‏עלילות הקומנדו הימי בסמטאות ג'נין, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2012
  15. ^ 15.0 15.1 חיל הים - אתגרים ומשימות, האוניברסיטה המשודרת, גלי צה"ל
  16. ^ 1עמוס הראלהחייל היורה מחברון הפך לבן הקולקטיבי, באתר הארץ, 1 באפריל 2016.
  17. ^ אמיר בוחבוט, "הכוח לא סטה מערכי צה"ל", באתר nrg‏, 8 בדצמבר 2004.
  18. ^ ‫אמיר בוחבוט, הערה פיקודית למפקד השייטת, באתר nrg‏, 4 בינואר 2005‬.
  19. ^ מסוקי העטלף של חיל-האוויר סייעו לשייטת בלכידת ספינת הטרור, באתר חיל האוויר הישראלי, יוני 2003
  20. ^ אמיר בוחבוט ואיתמר ענברי, השייטת פשטה על צור; 8 לוחמים נפצעו, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2006
  21. ^ המופת שהוענק לד"ר תמיר באתר "בעוז רוחם"
  22. ^ צל"ש מפקד חיל הים לרס"ן א' כפי שמופיע, באתר הגבורה.
  23. ^ יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שני: שייטת 13, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
  24. ^ מיכאל בר-זהר ונסים משעל - המוסד: המבצעים הגדולים, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2010, פרק 12.
  25. ^ שייטת 13 ו"מבצע משה", באתר "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה", 25 באוגוסט 2008
  26. ^ אריאל שמידברג, ‏אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009
  27. ^ עמיר רפפורט, ארבע הנשמות של אבו ג'יהאד, מוסף סופשבוע, "מעריב", 4/4/2008
  28. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, המהדורה המוקדמת, עמודים 139-140.
  29. ^ משה רונן ואתי אברמוב, מטען קטן וגמרנו, "ידיעות אחרונות", 1/6/2010
  30. ^ ‫אילנה דיין | גלעד טוקטלי | אמיר תיבון |, ‏לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו ג'יהאד, באתר ‏mako‏‏, ‏27 במאי 2013‏‬.
  31. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, המהדורה המוקדמת, עמודים 140-142.
  32. ^ עמוס הראלמתנת הפרידה לגבי אשכנזי, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011.
  33. ^ אמיר בוחבוט, סוכל פיגוע: השייטת חיסלה 4 מחבלים שיצאו מעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  34. ^ תפיסת אוניית הנשק "ויקטוריה", באתר דובר צה"ל.
  35. ^ ניר דבורי, ‏השייטת פשטה על מתחם בעזה, 4 לוחמים נפצעו קל בהיתקלות עם מחבלים, באתר ‏mako‏‏, ‏13 ביולי 2014‏.
  36. ^ אמיר בוחבוט‏, כוח שייטת 13 פשט על משגרי רקטות בעזה, 4 לוחמים נפצעו, באתר וואלה! NEWS‏, 13 ביולי 2014.
  37. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חיילי שייטת ערכו פשיטה בעזה, 4 נפצעו קל, באתר ynet, 13 ביולי 2014.
  38. ^ מייק אלדר שייטת 13 ע' 593-592.
  39. ^ עוזי ברוך, צל"ש הרמטכ"ל יינתן לסיירת מטכ"ל, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2010
  40. ^ ראובן לייב, שייטת 13 זוכה בפרס בגין, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 7 בדצמבר 2010
  41. ^ מערכת אתר צה"ל, ‏צל"ש ללוחמי שייטת 13 על פעולות חשאיות בעומק שטח האויב, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 באוקטובר 2014.
  42. ^ ד"ר יועז הנדל, חיל הים - אתגרים ומשימות, האוניברסיטה המשודרת, גלי צה"ל
  43. ^ 43.0 43.1 43.2 שי לוי, ‏מצוידים: באילו כלים משתמשים לוחמי השייטת?, באתר ‏mako‏‏, ‏3 בספטמבר 2015‏.
  44. ^ "מנטה", באתר חיל הים
  45. ^ כתבה על ה"מנטה", באתר Mako
  46. ^ ת"א (חיפה) 972/00 מיכאל עצמון ואחרים נגד חיפה כימיקלים ואחרים, ניתן ב-17 ביוני 2013
  47. ^ עמוס הראלתחקיר השייטת: שלושה לוחמים נחטפו בזמן הפשיטה לבטן האנייה, באתר הארץ, 4 ביוני 2010
  48. ^ ‫אמיר בוחבוט, כתב לענייני צבא‏, מפקד שייטת 13 הבא: "הלוחם הנועז של היחידה", באתר וואלה! NEWS‏, 6 בספטמבר 2011‬
  49. ^ אמיר בוחבוט‏, דעתן עם ניסיון עשיר: מיהו מפקד שייטת 13 הבא?, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בנובמבר 2013
  50. ^ יוחאי עופר, מפקד שייטת 13 החדש: תושב גוש קטיף לשעבר וחתן התנ"ך, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2017
    אוראל אלחדד, מפקד חדש לקומנדו הימי אתר זרוע הים 2 באוגוסט 2017
  51. ^ רשימה שמית וקורותיהם של הנופלים באתר עמותת העטלף.
  52. ^ חדר הזיכרון בבסיס שייטת 13 מאתר גלעד
  53. ^ אברהם זהר ומאיר פעיל, ע' 236.
  54. ^ מייק אלדר, שייטת 13, ע' 207.
  55. ^ מייק אלדר, שייטת 13, ע' 204.
  56. ^ איתן ליפשיץ, בדיקת חופי נחיתה לפני מבצע קדש באתר משמר המורשת הימית.
  57. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמ' 234–239, ספריית מעריב, תל אביב. 1993.
  58. ^ מקור פעילות במלחמת ההתשה 25 באתר גולדה מאיר. 36 הרוגים לפי מייק אלדר ע' 405. במקורות אחרים הכמות ההרוגים המצריים גדולה יותר.
  59. ^ אילנה דיין, מבצע חיסולו של אבו ג'יהאד עובדה 27 מאי 2013.