משתמש:מאתיי פייביש/טיוטה

עלי ושמואל. ציור מעשה ידי ג'ון סינגלטון קופלי משנת 1780.

עלי הכהן דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים ממשכן שילה, לאחר שמשון, שימש כמנהיג ושופט של עם ישראל במשך ארבעים שנה. עלי היה מצאצאי איתמר בן אהרן הכהן. עלי הכהן נפטר בגיל 98.

חייו

עלי חי במאה הי"א לפני הספירה בחייו התחוללו שלוש מהפכות נסתרות בעם ישראל:

• חורבן מקדש שילה
• העברת הכהונה מבית איתמר לבית אלעזר
• נפילת ארון הברית בשבי הפלישתים

בניו

ספר שמואל מספר כי לעלי שני בנים - חפני ופנחס (מקורות שמותיהם כנראה מצריים). בניו חונכו כדי להיות כוהנים לאחר מות עלי. עלי ניסה להעביר להם גם את מעמדו כשופט דרך ירושה. חפני ופנחס חטאו חטאים דתיים כאשר פעלו ככוהנים בפועל במקום עלי, וניצלו את כוחם לרעה. לעלי נודע על מעשיהם הרעים של בניו פנחס וחפני, אשר מנצלים את כוחם לרעה, אם בלקיחת החתיכה הטובה של הקורבן לעצמם, אם בהטרדות של נשים שהגיעו למשכן ואם בדרכים אחרות. עלי מנסה להתעמת עם בניו בכדי לשכנע אותם להפסיק לנצל את כוחם לרעה, אך אלה אינם מייחסים לדבריו חשיבות ומזלזלים בהם, כך נכשל עלי במשימתו להחזיר את בניו לדרך הישר. לפי פרושים מסוימים עלי לא הצליח לשכנע את בניו כי ריחם עליהם ולא הענישם במלוא החומרה שיכל. לאחר כשלונו של עלי להניא את בניו מדרך הרוע, הגיע לשילה "איש אלוהים" וניבא עליהם נבואת פורענות: כל בניו של עלי יחיו בעוני ולא יזכו לשיבה טובה. במקביל שמואל גדל ועלי מלמדו לקבל נבואה, ונבואתו הראשונה, שזרעו של עלי יהיה רע ולא יזבח לחיים טובים, מחזקת את דברי איש האלוהים לעלי.

עלי ושמואל

בספר שמואל א' מתואר הקשר בינו לבין שמואל. בספר שמואל כתוב שעלי ראה את אמו לעתיד של שמואל, חנה,(אשר הייתה אשה אדוקה באמונותיה המאמינה בהנהגת ה' אך עדיין מתעקשת שלמרות עקרותה היא תהיה אמא) מתפללת. מכיוון שבתפילתה שפתיה נעו אך קולה לא נשמע, חשב עלי שהיא שיכורה, והאשים אותה במעשה. לאחר שהבין שטעה, הוא ברך אותה שתפילתה תתגשם, בלי לדעת למען מה התפללה. לאחר הולדת שמואל קיימה חנה את הנדר שנדרה להביא את שמואל לעזור לעלי במשכן הקודש ולהפוך להיות נזיר אלוהים. בהמשך מסופר כי עלי שפט מתוך היכל המזוזה במשכן שילה מכיוון שזקן היה ולכן היה מרוחק מהעם אשר היה רואה אותו רק בשלושת הרגלים, זאת לעומת שמואל הנביא ואהוד בן גרא. עלי הכהן, שהיה גם שופט, הזדקן, ובניו מכהנים בפועל ככהנים הגדולים ומבצעים את כל עבודת הקודש במשכן שילה. על כן אלקנה המתואר כאיש מפיץ דת ומחנך רואה בתקופת עלי יותר ויותר אנשים הבאים אליו ואל אנשים בדרגתו ומעמדו בכדי לקבל תשובות על עברם של בני ישראל, תשובות אותן היו אמורים לקבל מהכהן.

מותו

שער תל שילה - המקום בו נפטר עלי הכהן

בסוף ימיו של עלי הכריזו הפלשתים מלחמה על ישראל. הפלישתים, שלהם צבא חזק ומיומן, ניצחו ניצחון מוחץ את ישראל. בניו של עלי, חפני ופנחס, מתו במלחמה בגיל צעיר כפי שניבא איש האלוהים בעקבות מעלליהם. ארון האלוהים, הקדוש שבנכסי ישראל, נפל בידי פלישתים. מסופר כי כאשר בא השליח ומסר לעלי על התבוסה של בני ישראל, הוא סיפר לעלי על החדשות השרירותיות לכאורה וממשיך עד לחדשות הרעות ביותר, וכך התחיל בספרו על ההפסד של ישראל לפלישתים, ממשיך בידיעת המגפה שפרצה בעם, מודיע על מותם של שני בניו האהובים של עלי, חפני ופנחס, ולבסוף מדווח על הנורא מכל: ארון הברית נלקח בידי פלישתים. באומרו זאת, גרם לעלי הלם כבד, וזה נפל מכיסאו ושבר את מפרקתו. הסיפור בא להדגיש את סדר החשיבות של הדברים בעיני עלי, ולהראות שעל אף אהבתו הרבה לבניו, בשבילו לאבד את ארון האלוהים שמסמל את הדת, ואבדנו – את אבדן הדת, לכן, אבדן כזה משמעותי לו יותר אף מבניו, צלע מצלעו. לאחר הבסת הפלישתים את ישראל ומותם של חפני ופנחס הכהנים במערכה, הגלית ארון הברית ע"י הפלישתים ולבסוף מות עלי הכהן, הובילו לכך שמשכן שילה חרב וננטש. המשכן הקדוש שלאחריו הוא משכן נוב.

קישורים חיצוניים

הרב יעקב פלדמן "שמואל הנביא ותהליך הקמת ממלכת ישראל" לימודי הרוח והדת עמודים 2-4
יעקב גיל סיפור עלי ושמואל בספר שמואל עמודים 3-5
אנציקלופדיית גשר, ערך עלי, בני עלי עמוד 1