לדלג לתוכן

אהוד בן גרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוד בן גרא
אהוד דוקר את עגלון בחרבו, איור מימי הביניים (שנת 1360 לערך)
אהוד דוקר את עגלון בחרבו, איור מימי הביניים (שנת 1360 לערך)
לידה כנען
פטירה כנען
מדינה בני ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שופט ישראל ה־2
משבט בנימין
אירועים בתקופתו שחרור מהכיבוש המואבי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֵהוּד בֶּן גֵּרָא לפי המקרא, היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1]

אהוד היה שמאלי, שנאמר: "איש איטר יד ימינו".

לפי המסופר בפרק ג' בספר שופטים בני ישראל עשו הרע בעיני אלוהים, ובשל כך סייע ה' לעגלון מלך מואב, להשתלט על שטחים בהם ישבו אחדים משבטי ישראל ולשעבד את יושביהם[2] על מנת שיחזרו בתשובה ויעבדו את אלוהים.

במקרא עצמו מוזכרת "עיר התמרים", היא יריחו, כעיר שנכבשה על ידי המואבים, וכנראה השתלטו הם גם על שטחים קטנים מאוד בירדן, ועל אזור ההר בעבר הירדן המערבי. עגלון נעזר בעמלקים ובעמונים לשם כיבוש ישראל.

על פי המסופר, היו בני ישראל תחת שלטונו שמונה עשרה שנה. בני ישראל זעקו לה' בבקשת עזרה, "וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי" (שופטים, ג', ט"ו), להצילם מיד המואבים.

התנקשות בעגלון מלך מואב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור מאת פורד מדוקס בראון של אהוד מתנקש בעגלון

על פי המסופר בספר שופטים, אהוד נקט בפעולה נועזת כדי להציל את ישראל. הוא החליט להתנקש במלך מואב בארמונו, ולפתוח במלחמה מיד לאחר מכן.

הוא הכין חרב פיפיות (חרב שלהבה חד משני צידיו), שהייתה קצרה מאוד, כדי שיוכל להחביא אותה מתחת לבגדיו. בגלל שאהוד היה איטר יד ימינו (שמאלי), הוא נשא את החרב בצד ימין וכך השומרים, שהיו בודקים אם יש חרב בצד שמאל, לא מצאו את חרבו. כתוצאה מכך היה יכול לגשת למלך חמוש מבלי שיעצרו בעדו.

אהוד נשלח בראש משלחת של בני ישראל להביא מנחה לעגלון. לאחר הגשת המנחה, אמר לו שיש לו אליו דבר סתר כדי שעגלון ירחיק מעליו את השומרים. לאחר מכן הוא אומר לו שיש לו דבר אלוהים, והמלך קם מתוך כבוד לדבר ה' (מקימה זו זכה עגלון ורות צאצאיתו הייתה אם למלכות). אהוד התקרב אל המלך, שהיה שמן מאוד, ודקר אותו בביטנו באמצעות החרב, על שני להביה, והותירה בתוך בטנו. כדי שהמלך לא יזעיק עזרה, דחף אהוד את החרב עמוק עד הוצאת הפַּרְשְׁדונָה (חלק מהמפרשים טוענים שהכוונה היא לצואתו של המלך, בעוד שאחרים מפרשים שפירוש המילה הוא 'קצה המעי הגס') אשר הדיפה ריח עז של צואה. אהוד יצא אל המסדרון, נעל את הדלת ונמלט אל 'הַשְּׂעִירָתָה' (בהר אפרים) אחרי שעבר את הגלגל. עבדי המלך ראו את אהוד נועל את הדלת, הריחו את ריח הצואה, והסיקו כי נעל אותה כיוון שהמלך עושה את צרכיו. משראו כי חלף זמן רב והמלך אינו פותח את הדלת, הם פתחו אותה וראו שהמלך מת.

המלחמה במואב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינתיים הגיע אהוד אל הר אפרים, שם תקע בשופרו ופלש לשטח מואב יחד עם צבא גדול. אהוד בן-גרא וצבאו נלחמו במואבים, והכו בהם כעשרת אלפים איש. בעקבות הניצחון והמורא הגדול שהטיל אהוד על המואבים, שרר שלום באזור זה שמונים שנה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהוד בן גרא בוויקישיתוף

אלי אשד "המתנקש הבודד" :אהוד בן גרא בספרות באמנות בקומיקס ובטלוזיה, בלוג המולטי יקום של אלי אשד

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]