משתמש:מיקה אגמי/קישפשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קישפשט היא עיר מחוז השוכנת מדרום-מזרח לעיר ההיסטורית של פשט.

היסטוריה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישפשט עיר מחוז ה-10 שנוסדה בתוך בודפשט, הונגריה. קישפשט שוכנת מדרום-מזרח לעיר ההיסטורית של פשט. היא נוסדה בשנת 1869 על קרקע כפרית ככפר קטן ועצמאי בגבולות העיר בודפשט. קישפשט נקראת על שם העיר בודפשט, (kispest- little pest) ומשמעות שם זה הוא "בודפשט הקטנה".

בשנת 1922, קישפשט הפכה ממחוז לעיר. קישפשט נהפכה להיות חלק מבודפשט בשנת 1950. בשנת 1980 נבנה בקישפשט פאנל של 12,000 דירות וכ-33,000 תושבים גרו שם, מה שהפך את קישפשט למחוז השישי בגודלו בבודפשט.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקישפשט הייתה קבוצת כדורגל מצליחה ששמה היה "קישפשט הונבד" אך לאחר זמן שונה שמה ל"בודפשט הונבד"

פרנץ פושקש היה כדורגלן הונגרי ששיחק כחלוץ. פרנץ נולד בקישפשט וגדל שם. הוא התחיל את הקריירה שלו בקבוצת הכדורגל המקומית של קישפשט, "קישפשט הונבד" שם התחיל לשחק מגיל 16, ובנבחרת שיחק מגיל 18.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה הקתולית על שם סיינט מרי

בחודש מאי מתקיים כל שנה בקישפשט אירוע הנקרא wekerlei napok, אירוע זה כולל אירועים כגון ריצה, רכיבה על אופניים לכל הגילאים, קונצרטים, סרטים ואירועים תרבותיים אחרים.

רחוב בקישפשט

האירוע מאורגן על ידי איגוד התרבות של הקולג' ההונגרי.

אדריכלות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקישפשט נמצאת כנסייה קתולית על שם סיינט מרי. כנסיה זו היא אחת היפות בקישפשט והיא נמצאת בכיכר העיר.

ליד קישפשט ישנו אזור מגורים יוקרתי הנקרא "וקרלטלפ" wekerletelep (שנקראת על שם ראש הממשלה ההונגרי בזמן הפיתוח של העיר ב-1920 סנדור וקרלה Sándor Wekerle). בכיכר המרכזית שלה ישנם שני שערים אדריכליים שנבנו על ידי קרולי קוס (Károly Kós), בסגנון הבנייה הטרנסילבני.

יהדות קישפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1941, במפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בקישפשט 2,669 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כארבעה אחוזים.

רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. בעיר היו שתי קהילות יהודיות – קהילה נאולוגית וקהילה אורתודוקסית קטנה – והיה בה בית ספר יהודי.

בין שתי מלחמות העולם פעלו בקישפשט כמה תנועות נוער יהודיות, ובהן גם תנועת בית"ר הציונית שהיה לה סניף בעיר. החוקים האנטי-יהודים שהונהגו בהונגריה מ-1938 כחלק מן המדיניות ההונגרית האנטי-יהודית נאכפה בחומרה במחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון. בראשית 1938 התמנה ד"ר לסלו אנדרה, אנטישמי מושבע, לסגן הממונה על המחוז. ב-1939 נעצרו הרב ד"ר זולטן בנדה והכומר הפרוטסטנטי המקומי משום שסיפקו לפליטים יהודים מפולין מסמכים מזויפים שהיו עשויים לסייע להם להישאר בעיר.

הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי נתוני מפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה הנאולוגית של קישפשט 3,800 נפשות. המנגנון המנהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים ותקנות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-5 באפריל 1944 פונו 50 דירות של יהודים בקישפשט כדי לשכן בהן נוצרים שבתיהם נהרסו בהפצצות על בודפשט הבירה. בתוך ימים אחדים פונו עוד 100 דירות של יהודים. באותה העת כבר הוקמה מועצה יהודית, בראשותו של עורך הדין ד"ר זולטן, כדי לטפל בבעיות דיור.

ב-12 במאי 1944 הורה לסלו אנדרה להקים גטאות במחוזו, ובאמצע החודש יועדו כמה גושי בניינים למגוריהם של יהודי קישפשט. היהודים עברו אליהם בין 15 ל-30 במאי, ובסוף המעבר רוכזו 3,350 יהודים ב-250 בניינים שהיו פזורים ביותר מחמישים רחובות בעיר. ראש העיר של קישפשט, ד"ר יוז'ף מולנר , הורה להקים מרפאה לחולים יהודים.

ב-30 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו לבית החרושת ללבנים במונור , ששימש מרכז שילוח לגטאות שבדרום-מזרח מחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון שמסביב לבודפשט. כ-8,000 יהודים, ובהם יהודי קישפשט, גורשו משם לאושוויץ בשלושה טרנספורטים שיצאו בין 6 ל-8 ביולי 1944.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קישפשט (Kispest), באתר האנציקלופדיה של הגטאות, יד ושם