משתמש:רקסי123/טיוטה

ההתיישבות בבאר שבע מתקיימת לא ברציפות כבר ששת אלפים שנה. באר שבע הינה עיר אשר לה היסטוריה רבה ויישבו בה מתיישבים רבים. בעת העתיקה ההתיישבות במקום הייתה תלויה במים ,ובמיוחד במי תהום. נחל באר שבע מנקז אזור נרחב מדרום מזרח הרי יהודה ובעת שיטפונות באפיקיו זורמים מים רבים הנקלטים בחלקם במאגר מים תת קרקעי רדוד באזור באר שבע.ובאומנם כבר בשחר ההיסטוריה חפרו כאן תושבי באר שבע.

המתיישבים הראשונים

המתיישבים הראשונים היו בני " תרבות באר שבע" מהתקופה הכלקוליתית מלפני ששת אלפים שנה , שהקימו מושבות אחדות לאורך הנחל, בעיקר באזור שכונת נווה נוי כיום. הם חפרו באדמה סדרת מחילות שמאוחר יותר פינו מקומן לבתי אבן וטין , השקועים בחלקם בקרקע , והתקיימו מחקלאות ומציד.במקום אף התפתחה תעשיית גילוף צלמיות בשנהב.במקום היו קשרי סחר ענפים שניהלו בני המקום לדוגמה: כלים מאבן בזלת אשר הובאו מן החורן ,צדפים מן חופי הים התיכון,העפרה לגושי הנחושת מתמנע ושנהבים מאפריקה. המקום שימש גשר יבשתי בין חצי האי ערב והים התיכון , בין ארץ ישראל למצרים ודרכים בינלאומיות רבות נוספות. לאחר ההתיישבות בתקופה הכלקוליתית באה במקומה תרבות נוודים ורועים מן הצפון.

תקופת האבות והתנ"ך

בשנת 1800 לפנה"ס נדד אברהם המקראי מצפון ארץ כנען לבאר שבע ומשם לחלוצה .בימי האבות הייתה באר שבע עיר מרכזית בדרום, אברהם ויצחק חפרו בארות סביבה ורו עליהן עם אנשי גרר.לפי השערתם של וולי ולורנס המריבה הייתה בינם לבין בני עיר כנענית בשם "שבע" ששכנה באזור תל באר שבע של ימינו.לפי המקרא אברהם הוכר כאבי האומה בהיותו בבאר שבע כאשר כרת הסכם עם מלך גרר שהכיר בחזקתו על הבאר .מסורת זו נועדה להדגיש את קדמותה של הזכות לנחלה בארץ-ישראל. לאחר כיבוש הארץ בידי בני ישראל באר שבע נכללה בשטח שבט שמעון . רוב תושביה היו נוודים למחצה שעברו בהדרגה להתיישבות קבע ,שראשיתה בתקופת הברונזה, בסביבות שנת 1300 לפנה"ס .בתקופת המלוכה(1000 לפנה"ס)הוקמה באר שבע מחדש באור תל באר שבע ושימשה כבירה אזורית.בתקופה זו באר שבע נבנתה בצורה מתוכננת ובוצרה היטב בחומה אדירה, היא כללה בנייני ציבור רבים, בהתאם לעיר מרכזית.בסביבותיה נבנו חוות וכפרים שנהנו מהגנת העיר. לאחר גלות בבל חזרו היהודים לבאר שבע .

לאחר גלות בבל ותקופת בית שני

לאחר גלות בבל חזרו היהודים לבאר שבע. בתקופת בית שני עבר מרכז היישוב לאזור העיר החדשה של ימינו.היא שכנה בצומת דרכי מסחר ראשיות ,ושימשה מרכז לשיירות שעברו מדרום ערב לנמל עזה ולמצרים.תחת השלטון הרומי והביזאנטי (632-100 לפנה"ס) שימשה באר שבע כמרכז מבוצר כנגד נוודי המדבר.התושבים היו נבטים שהתנצרו או יוונים-סורים נוצרים, בעיר גם הייתה קהילה יהודית קטנה .

לאחר כיבוש המוסלמי ושלטון הטורקים

לאחר הכיבוש המוסלמי בשנת 632 לספירה , התקיימה העיר עוד זמן מה , במאה ה-13 לספירה באר שבע כבר תוארה כמקום נטוש וחרב. באר שבע החדשה הוקמה ע"י הטורקים בסוף המאה 19 תחילת ה המאה ה20 בסביבות שנת 1900 במטרה להשתלט על הבדואים פורעי החוק באזור ולמשוך אותם לעיר כדי להופכם לאלמנט הנאמן לשלטון, העיר הוקמה כחלק ממדיניות הבנייה והפיתוח של הסולטאן עבד אל-חמיד השני . הייתה זו העיר היחידה שנבנתה ע"י הטורקים בארץ ישראל במהלך 400 שנות שלטונם.העיר נבנתה על הגדה הצפונית של בקעת באר שבע במקום שמצויים מי תהום( 30-16 מטר).באר שבע תוכננה בשיטת "שתי וערב" בידי שני מהנדסים זרים , גרמני ושוויצרי , ושני מהנדסים ערבים מבני הארץ. מבני הציבור השתלבו במתכונת כללית ולא יוחד להם תחום מוגדר ומתוכנן הם רוכזו בחלק הצפוני- מערבי , בניסה לעיר מכיוון עזה.

תקופת המנדט הבריטי

בראשית 1917 הגיעו הבריטים לגבולות ארץ ישראל , לאחר שהדפו את הטורקים מסיני, בעקבות שתי התקפות כושלות על עזה, ניסו לשבור את קו ההגנה הטורקי בקצהו המזרחי- באר שבע. ב 13 באוקטובר 1917 הותקפה באר שבע ממערבה בחילות רגלים,ובה בעת ערכו פרשים עיקוף מדרומה והסתערו עליה ממזרח. באר שבע נפלה לידי הבריטים , לפני שהטורקים הצליחו לחבל בבארות . הייתה זו העיר הראשונה בארץ שנפלה לידי הבריטים. השנים שעד קום המדינה תחת השלטון הבריטי בבאר שבע היו שנים של התבססות וצמיחה . העיר גדלה כמעט פי שלושה ף, הן בשטח הבנוי והן באוכלוסייה, שטחה הבנוי היה מעל ל-50% משטח העיר ומספר האוכלוסייה עלה מ-3,000 ל- 7,000. בעיר הוקם בית חולים , ועוד מבני ציבור. בשנת 1927 החלו להתקיים בחירות לראשות העיר והתברר שהמועמד המועדף הוא עירוני. בבחירות שנערכו בשנת -1946 הציג שיח' בדואי חשוב , שהיה תושב העיר את מועמדותו לראשות העיר אך הוא זכה רק במקום השלישי. תחת שלטון הבריטים והניסיון לקרב את הבדואים לקרבים הקימו בבאר שבע: בית דין שבטי,שרותים וטרינרים,שירותי בריאות,בית ספר לילדי השיח'ים .בנוסף לכך החוק והסדר נשמר ע"י משטרה רכובה אשר בין שוטריה שירתו גם בדואים ואשר מרכזה היה בעיר. מאמץ נרחב נוסף היה באזור להרחיב את החקלאות בנגב. בדומה לימי מלחמת העולם הראשונה מילאה באר שבע תפקיד חשוב גם בימי מלחמת העולם השנייה, שנים אלו היוו שגשוג והתפתחות לעיר. משנות השלושים החלה העיר לבנות שכונות חדשות מחוץ לתחומי העיר שבהן גרו בעיקר חקלאים, הגבול העירוני הורחב גם הוא כדי לאפשר בנייה נוספת, והותקנה תכנית עיר חדשה בידי מתכנן הערים הנרי קנדל. בעקבות מאורעות 1936 פינו אחרוני היהודים את העיר. בשנות הארבעים תוכננה עיר עברית נגב שתשמש כ"בירה" להתיישבות העברית בדרום וכמרכז שיווק ושרותים.בקונגרס הציוני הכ"ב בבאזל( דצמבר 1946) הוחלט על הקמת עיר עברית בשכנות לבאר שבע הערבית. במאי 1947 נוסדה חברת "אפיקים בנגב בע"מ " כדי לקדם את הקמתה והוקצב לה הון של חצי מליון לא"י. אך באו"ם שקדו על תכנית החלוקה וכשנפלה ההחלטה התברר שהשטח צפונית לבאר שבע , עליו עמדה העיר העברית לקום אמור להיכלל במדינה הערבית. בדצמבר 1947 הוחלט להעביר את העיר כ-13 ק"מ דרומית לבאר שבע. עם כיבוש באר שבע נגנזה תוכנית זו.

באר שבע בהקמת המדינה

עם הכרזת העצמאות נכבשה באר שבע ע"י המצרים והיא הייתה המפקדה של הזרוע המזרחית. ב- 21 באוקטובר 1948 בסיומו של מבצע "יואב" נכבשה באר שבע ע"י חטיבת הנגב. כבר ב1949 הופנו לעיר עולים חדשים, מהם רבים ניצולי שואה. בפברואר 1950 מונתה עירייה עברית ראשונה בראשות דוד טוביהו , מראשי סולל בונה.

באר שבע כיום

כיום באר שבע הינה עיר מטרופולין מרכזית בנגב, היא העיר השביעית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשנייה בשטחה (אחרי ירושלים). שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם.‏ העיר שוכנת בצפון הנגב, למרגלות הר חברון ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. בעיר נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, תיאטרון באר שבע, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, בית משפט מחוזי, השוק הבדואי, ואנדרטת חטיבת הנגב.

בתחום השיפוט המוניציפלי של באר שבע נמצאים כ-38 אחוזים מסך הכפרים הלא מוכרים, שהם כרבע מתושבי הפזורה הבדואית.

ראש עיריית באר שבע מאז נובמבר 2008 הוא רוביק דנילוביץ'. העיר חברה בארגון הערים פורום ה-15 והיא הדרומית מבין חברות הפורום. ונכון לשנת 2013 לפי נתוני הלמ"ס אוכלוסיית העיר מונה כ -199,334 תושבים.