תל באר שבע
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידות | |||||||
| שטח |
3.09 הקטאר  | ||||||
| היסטוריה | |||||||
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית, תקופת הברזל | ||||||
| אתר ארכאולוגי | |||||||
| ארכאולוגים |
יוחנן אהרוני, זאב הרצוג | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| קואורדינטות | 31°14′41″N 34°50′27″E / 31.244722222222°N 34.840833333333°E | ||||||
|
(למפת באר שבע רגילה)   תל באר שבע  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ מועצה אזורית אל קסום, __ מיתר מדרום: __ מועצה אזורית מרחבים | |||||||
  | |||||||
תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר.[1] זהו תל השוכן על הצטלבות הדרכים המובילות צפונה להר חברון, מזרחה למדבר יהודה וים המלח, מערבה לכיוון מישור החוף, ודרומה לרמת הנגב וים סוף. החפירות הארכאולוגיות בתל התקיימו בשנים 1969-1975 בניהולו של פרופ' יוחנן אהרוני ומשנת 1976 בניהולו של פרופ' זאב הרצוג. התל מזוהה עם העיר המקראית 'באר שבע', אולם יש המשייכים אותו לעיר המקראית 'שבע' הסמוכה לה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפנה"ס (התקופה הכלקוליתית). התל היה נטוש במשך כאלפיים שנים, במהלך תקופת הברונזה. הוא יושב מחדש במהלך המאה ה-11 לפנה"ס (תקופת ברזל I).
התקופה העיקרית המיוצגת בשרידים שנמצאו בתל היא המבנים ממאה ה-9 לפנה"ס שנבנו על ידי תושבי ממלכת יהודה, והתל נבנה מחדש שלוש פעמים עד שנהרס סופית בשלהי המאה השביעית לפנה"ס עם הכיבוש האשורי.
העיר המקראית 'באר שבע', אליה מיוחס התל, מוזכרת כמה פעמים בתנ"ך, כאשר ההתייחסויות הראשונות קשורות לכריתת הברית בין אברהם לבין אבימלך מלך גרר לאחר שזה לקח בתום לב את שרה אשת אברהם, ולאחר פרשת בארות המים.[2] האזכור הבא של באר שבע מופיע בפרשת תולדות[3] לאחר שיצחק כורת ברית עם אבימלך. מאוחר יותר נכתב שהעיר הייתה בנחלתו של שבט שמעון, שהייתה בתוך הנחלה של שבט יהודה.
אמנם יש המזהים[4] תל זה עם העיר 'שבע' הנזכרת הספר יהושע כעיר הסמוכה לעיר באר שבע: ”וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה” (יהושע פרק יט, פסוק ב)[5].
חפירות באתר חשפו עיר מבוצרת מתקופת השופטים עד חורבן בית ראשון. באתר התגלו גם שרידים מן התקופה ההלניסטית, מימי הורדוס ומן התקופה הרומית. היה במקום יישוב גם בתקופה הביזנטית והצלבנית, אך הוא חרב ונשאר בחורבנו עד 1880, כאשר הטורקים החלו בבניית העיר באר שבע באתר מערבי יותר מתל באר שבע. ב-1990 בוצעה עבודת שחזור מקיפה בתל. מתוך השכבות שנחפרו בתל שוחזרו שרידי העיר הישראלית מן המאה ה-8 לפנה"ס, תקופת הברזל.
ב-2005 התל הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי מלחמת העולם הראשונה היה על התל מערך הגנה עות'מאני. על התל הוצבו כ-900 חיילים עות'מאנים עם מכונות ירייה. בתוכנית המתקפה הבריטית על באר שבע היה צורך לכבוש את תל באר שבע בטרם תחל ההתקפה העיקרית על העיר באר שבע, אם כי כיום ישנם חוקרים המטילים ספק בדבר חשיבות כיבוש התל בטרם פתיחת המתקפה על העיר. ב-31 באוקטובר 1917 בשעות הבוקר נשלחו כוחות פרשים קלים ניו זילנדים לכבוש את התל. משאלו נתקלו בקשיים התווספו בשעות הצהריים כוחות אוסטרלים רכובים לכוחות התוקפים, עד שלבסוף, בשעה 15:00 נכבש התל. עם כיבוש תל באר שבע ניתן האות לפרשים הקלים לפרוץ בדהרה אל באר שבע והעיר נכבשה עד סוף היום.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
באר שבע הייתה עיר שנבנתה מראש עם תכנון עירוני שלם, ולא נבנתה בהדרגה. היא נבנתה על גבי כיפה שולטת עם תצפית מגובה לכל הכיוונים. הבנייה מתקופת הברזל נחשפה כמעט במלואה. הצורה ההיקפית של העיר היא אליפטית, והיא הייתה מוקפת בחומת סוגרים, שבחלקה המזרחי היה מבנה שער, עם 4 תאים (שניים מכל צד). באחד התאים נחשפו ספסלי ישיבה לאורך שלושת קירותיו. העיר הייתה מחולקת לשלושה גושים שהופרדו באמצעות רחוב היקפי ברוחב 2 מ', שהקיף את כל האתר במקביל לחומה, וכן שני רחובות שחצו את העיר לאורכה. כל הרחובות הובילו לכיכר עירונית ראשית, היא רחבת השער. הגודל של אזורי המגורים היה אחיד, הבתים היו בתי אורך שנבנו בסגנון שלושת-המרחבים (שני מבני אורך ומבנה רוחב אחד). כל פתחי בתי המגורים פנו לצד מזרח. המבנים העיקריים בעיר הקדומה היו שישה בתי אחסון שהשתרעו על פני שטח של 600 מ"ר וסיפקו את המקום שהיה דרוש על מנת לאחסן ולהכין מגוון גדול של מזון עבור מטרות אזרחיות וצבאיות. מבנה חשוב נוסף היה ארמון המושל שבו היו שלושה היכלים ארוכים ומערכת של חדרים משניים.
בעיר היו שתי מערכות מים: באר מים ששכנה מחוץ לחומה ומאגר מים פנימי שהיה מיועד למקרה שהעיר תהיה נתונה במצור. מערכת המים שבתוך העיר נבנתה בתקופת הברזל על ידי הקמת סכר על נחל חברון שאסף את המים למאגר תת-קרקעי שנבנה בחציבה בסלע קירטון, והגישה אליו מתוך העיר הייתה באמצעות גרם מדרגות שנבנה בתוך פיר. המים שהגיעו למערכת זו היו מימי שיטפונות מנחל חברון שהוזרמו אל המאגר באמצעות תעלה מקורה. היא הייתה בשימוש עד שלהי המאה ה-1 לפנה"ס. באר המים מחוץ לחומה הייתה צמודה לשער העיר. עומקה היה 69 מטרים מתחת לפני האדמה. החלק התחתון של הבאר נחפר בתוך מסלע אבן גיר.
באתר התגלו גם שרידי מזבח עם ארבע קרנות הבנוי מאבני גזית מסותתות המקושטות בדמויות בעלי חיים[6]. מזבח מופיע בבאר שבע בסיפורי האבות בתנך. יצחק זוכה להתגלות א-לוהית בבאר שבע, ולאחר מכן בונה בה מזבח: וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע... וַיִּ֧בֶן שָׁם מִזְבֵּחַ (בראשית כו, כג-כה), אולם לא ניתן לשייך את המזבח בתל למזבח המופיע במקרא. בנוסף נמצאו צלמיות אלים מצריים[7]. המזבח שוחזר מאבנים שנמצאו במקום כשהן משולבות בקירות מבנים אחרים. המזבח מעיד על קיומו של מקדש או מרכז דתי בעיר. העובדה שהמזבח נתגלה כשהוא מפורק ואבניו מוסתרות מעידה, לדעת החוקרים, על האפשרות שניסו להסתירו, אולי בימי הרפורמה הפולחנית בימי המלך חזקיה. שוני נוסף בין המזבח באתר לבין המזבחות המתוארים במקרא הוא צורת הקרניים - קרני המזבח בתל שבע מחודדות בעוד שהמזבחות שנצטוו בני ישראל לבנות הם בעלי קרניים רבועות[דרוש מקור].
שטחו של התל (10.5 דונם) קטן בהשוואה לשני התלים האחרים באתר המורשת. עד כה נחפרו כ-75% משטח התל ורוב הבניינים והמבנים נחשפו. לפי אונסק"ו, עבודות השימור במקום מתנהלות בהתאם לתקנים שנקבעו על ידי הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים, שהיא הוועדה המחליטה על הוספה לרשימת האתרים.
בחלק מהמקומות, ובייחוד בשער הכניסה הראשי בחומה, התבצעו עבודות שיחזור מקיפות של הקירות, ובייחוד בחלקים הגבוהים שהיו עשויים מלבני בוץ. עבודות השחזור הללו זכו לביקורת שלילית מאונסק"ו בטענה שהן פוגעות בערכו ההיסטורי של האתר.
התרבות החומרית שנחשפה באתר (שכבה 2, מאה 8 לפנה"ס) כללה מכלול קרמי דומסטי - סירי בישול, קנקנים, קדרות, קערות, נרות, משקולות נול ומעט חותמות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עזריה אלון, אטלס כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא
- גוברין, יהודה, כתובת הנצחה של חייל מן הלגיון העשירי מהנגב הצפוני, מחקרי יהודה ושומרון 9, המכללה האקדמית יהודה ושמרון, אריאל, 1999, עמ' 121-128.
- Y. Aharoni, Tel beersheba, Israel Exploration Journal 24 (1972), 170.
- Fritz, V., Vorbericht über die Ausgrabung des römischen Kastells auf dem Tell es-Seba, ZDPV 89 (1973), pp. 60
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גן לאומי תל באר שבע, באתר רשות הטבע והגנים
- תל באר שבע באתר "עידן התנ"ך"
- זאב הרצוג, יישובים מותחמים ב'נגב-יהודה' ובמדבר באר-שבע, קתדרה 32, יולי 1984
- ירדנה אתגר ועופר כהן, תל באר שבע, מערכת תת-קרקעית לאגירת מים –ייצוב הנדסי של תקרת בור מים, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור, אפריל- אוקטובר 2003.
- תל באר שבע - המגדיר לערי המקרא
תל באר שבע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | ||
|---|---|---|
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי | המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |