משתמש:שקד כהן-אליסף/שמיעה אבסולוטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

שמיעה אבסולוטית (באנגלית:[AP] Absolute pitch), היא יכולת נדירה של אדם לזהות או ליצור מחדש תו מוסיקלי נתון ללא התועלת של תו יחסי.[1][2] שמיעה אבסולוטית יכולה להיות מוצגת בעזרת תימלול של הצליל (לתת שם לתו), קישור של תמונה בראש עם התו או תגובות סנסומוטוריות. לדוגמה, בעל שמיעה אבסולוטית יכול לשחזר במדויק צליל שנשמע בכלי נגינה מבלי "לצוד" אחר הגובה הנכון.[3][4]

אחוזי שמיעה אבסולוטית באוכלוסייה הכללית אינם ידועה במדויק. קיימים דיווחים של-1 מ-10,000 אנשים יש שמיעה אבסולוטית, אך הם אינם נתמכים בראיות;[5] שאלון משנת 2019 הצביע על שכיחות של לפחות 4% בקרב תלמידי מוזיקה.[6]

באופן כללי, לבעלי שמיעה אבסולוטית יש חלק או על כל היכולות הבאות, שמושגות ללא תו יחסי:[7]

  • זיהוי צלילים בודדים המנוגנים בכלים שונים על פי שם.
  • מתן שם לסולם של קטע מוסיקלי נתון.
  • זיהוי ומתן שם לכל הצלילים של אקורד נתון.
  • זיהוי תוים של צלילים יומיומיים נפוצים כגון צופרים ואזעקות של מכוניות.

נראה שהיכולת לשיר תו לפי דרישה, נדירה הרבה יותר.[8]

שמיעה אבסולוטית כרוכה או מרמזת על שמיעה יחסית. אם מאזין יכול לזהות באופן מוחלט ומיידי שני תווים, הוא יכול לגזור את המרווח ביניהם. לאנשים עשויים להיות שמיעה אבסולוטית יחד עם היכולת של שמיעה יחסית, ושמיעה יחסית ואבסולוטית עובדות יחד בהאזנה ובתרגול מוזיקליים בפועל, אך האסטרטגיות בשימוש בכל מיומנות שונות.[9]

מבוגרים בעלי שמיעה יחסית שאין להם עדיין שמיעה אבסולוטית יכולים ללמוד "שמיעה פסודו-אבסולוטית" ולהיות מסוגלים לזהות תווים באופן הדומה באופן שטחי לשמיעה אבסולוטית.[10] אנשים מסוימים שמתאמנים בלשיים תוים עשויים להיות מסוגלים לזהות את כל 12 התווים של הסולם בדיוק של 90% ומעלה.[11]

מחקרים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות המחקר והטרמינולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מדעיים של שמיעה אבסולוטית החלו במאה ה-19, תוך התמקדות בתופעת התו המוזיקלי ובשיטות מדידתו.[12] היה קשה לכל גרסה של שמיעה אבסולוטית להתגבש קודם לכן מכיוון שגובה התו לא היה עקבי. לדוגמה, התו ידוע כיום כ-לה (או 'A') השתנה במסורות מוזיקליות מקומיות או לאומיות שונות בין מה שידוע היום כסול דיאז ('G sharp') וסי במול ('B flat') לפני הסטנדרטיזציה של סוף המאה ה-19. בעוד שהמונח שמיעה יחסית היה בשימוש עד סוף המאה ה-19 על ידי חוקרים בריטיים[13] וגרמנים כאחד,[14] יישומו לא היה אוניברסלי; מונחים אחרים כגון אוזן מוזיקלית,[12] תודעת טון מוחלטת,[15] או צליל חיובי[16] שימשו גם הם ביחס ליכולת. המיומנות אינה מוסיקלית בלבד, או מוגבלת לתפיסה אנושית; שמיעה אבסולוטית הודגמה בבעלי חיים כמו עטלפים, זאבים, גרבילים וציפורים, שעבורם אורכי גל ספציפיים מקלים על זיהוי בני זוג או מקורות מזון.[17]

הבדלים בתודעה, לא בקליטת הצליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה פיזית ותפקודית, נראה שמערכת השמיעה של מאזין אבסולוטי אינה שונה מזו של מאזין לא אבסולוטי.[18] במקום זאת, היא משקפת יכולת מסוימת לנתח מידע על תדר, שככל הנראה כרוך בעיבוד ברמה גבוהה בקליפת המוח.[19] שמיעה אבסולוטית היא פעולה של הכרה, שמצריכה זיכרון של התדר ושמו (כגון "סי במול"), וחשיפה לטווח הצליל. שמיעה אבסולוטית עשויה להיות אנלוגית ישירות לזיהוי צבעים, פונמות (צלילי דיבור) או תפיסה קטגורית אחרת של גירויים חושיים. לדוגמה, רוב האנשים למדו לזהות ולשיים את הצבע הכחול לפי טווח התדרים של הקרינה האלקטרומגנטית הנתפסת כאור, אלו שנחשפו לתווים מוזיקליים יחד עם שמותיהם בשלב מוקדם בחייהם עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לזהות התו 'דו'[20] למרות שפעם חשבו ששמיעה אבסולוטית היא לא יותר מאשר יכולת אנושית כללית שהביטוי שלה מוטה מאוד על ידי רמת וסוג החשיפה למוזיקה שאנשים חווים בתרבות נתונה,[21] שמיעה אבסולוטית עשויה להיות מושפעת מוריאציות גנטיות, אולי תכונה גנטית דומיננטית אוטוזומלית .[22][23][24][25][26]

השפעה מחווית מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שחוש השמיעה האבסולוטית מושפע מחשיפה תרבותית למוזיקה, במיוחד בהיכרות עם סולם דו-מז'ור שווה-כוונון. רוב המאזינים האבסולוטים שנבדקו מבחינה זו זיהו את צלילי הדו-מז'ור בצורה מהימנה יותר, ולמעט סי, מהר יותר מחמשת צלילי הלחצנים השחורים,[27] התואם את השכיחות הגבוהה יותר של צלילים אלו בחוויות מוזיקליות רגילות. מחקר אחד של הולנדים שאינם מוזיקאים הדגים גם הטיה לשימוש בצלילים דו-מז'ורים בדיבור רגיל, במיוחד בהברות הקשורות להדגשה.[28]

קשר בשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיעה אבסולוטית נפוצה יותר בקרב דוברי שפות טונאליות, כמו רוב הדיאלקטים של סינית או וייטנאמית, שלעתים קרובות תלויים בשינוי גובה הצליל כאמצעי להבחנה בין מילים שנשמעות אחרת - למשל, מנדרינית עם ארבע וריאציות טונאליות אפשריות, קנטונזית עם תשע וויאטנמית עם שש.[29][30] דווח כי דוברי שפות סינית-טיבטית מבטאים מילה באותו צליל מדויק (בתוך אותו רבע טון) בימים שונים; לפיכך הוצע כי תינוקות יכולים לרכוש שמיעה אבסולוטית כאשר הם לומדים לדבר בשפה טונאלית.[31] עם זאת, המוח של דוברי השפה הטונאלית אינו מעבד באופן טבעי צליל מוזיקלי כשפה;[32] קיימות השערות כי דוברים אלה נוטים יותר לרכוש שמיעה אבסולוטית עבור צלילים מוזיקליים כאשר הם מקבלים מאוחר יותר הכשרה מוזיקלית. רבים מדוברי השפות הטונאליות, אפילו בעלי הכשרה מוזיקלית מועטה, דווחו כי הם יכולים לשיר שיר נתון באופן עקבי ביחס לגובה הצליל. בקרב תלמידי מוזיקה ממוצא מזרח אסייתי, לאלה הדוברים שפה טונאלית באופן שוטף יש שכיחות גבוהה יותר של שמיעה אבסולוטית מאשר לאלו שאינם דוברים שפה טונאלית.[33][34][35]

ייתכן ששפות אפריקאיות בעלות טון שטוח - כמו יורובה,[36] עם שלוש רמות גובה, וממבילה,[37] עם ארבע - עשויות להיות מתאימות יותר לחקור את התפקיד של גובה השמיעה האבסולוטית בדיבור מאשר הטון והקונטור של שפות מזרח אסיה.

נמצא כי דוברי שפות אירופאיות עושים שימוש תת-מודע בזיכרון טון אבסולוטי בעת דיבור.[38]

תפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה הצליל המוחלט הוא היכולת לתפוס סוג טון ולסווג צלילים באופן מנטלי לפי סוג הטון הנתפס.[39] סוג טון היא קבוצה של כל טונים שנמצאים במרחק של מספר שלם של אוקטבות זה מזה. בעוד שהגבולות של קטגוריות צלילים מוזיקליים משתנים בין תרבויות אנושיות, ההכרה ביחסי אוקטבות היא מאפיין טבעי של מערכת השמיעה של היונקים.[40][41][42][43][44][45] בהתאם, שמיעה אבסולוטית אינה היכולת להעריך גובה צליל לפי תדר (30-5000 Hz),[20] אלא לזהות סוגי טונים (למשל: דו-דו דיאז-רה... סי-דו)

חוש השמיעה של מאזין אבסולוטי אינו חד יותר מזה של מאזין לא אבסולוטי ("רגיל").[46] שמיעה אבסולוטית אינה תלויה ביכולת מעודנת לתפוס ולהבחין בהדרגות של תדרי צליל,[47] אלא בזיהוי וסיווג איכות תפיסה סובייקטיבית המכונה בדרך כלל "כרומה".[48]  שתי המשימות - של זיהוי (זיהוי ושיום גובה) והבחנה (זיהוי שינויים או הבדלים בקצב הרטט) - מבוצעות באמצעות מנגנוני מוח שונים.[49]

אוכלוסיות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכיחות של שמיעה אבסולוטית גבוהה יותר בקרב אלו שעיוורים מלידה כתוצאה של ONH.


לשמיעה אבסולוטית יש שכיחות גבוהה יותר בקרב אלו עם תסמונת וויליאמס[50] ואלה שעל הספקטרום האוטיסטי, כאשר הטענות מעריכות שלעד ל-30% מהאוטיסטים יש שמיעה אבסולוטית.[51][52][53] שיטה לא מילולית להתאמת תוים בפסנתר הביאה למתאם של 97% ביניהם  אוטיזם וגובה מוחלט, עם מתאם של 53% בצופים לא אוטיסטים.[54] עם זאת, המחקר לא מעיד על ההיפך, לפי המחקר אין הבדל בין אבסולוטים ללא אבסולוטים במדדים של מיומנויות חברתיות ותקשורתיות, שהן חסרונות הליבה בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בנוסף, מנת הספקטרום האוטיסטי של קבוצת האבסולוטים הייתה "הרבה מתחת לסף הקליני".[55]

טבע לעומת טיפוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיעה אבסולוטית עשויה להיות בת השגה על ידי כל אדם במהלך תקופה קריטית של התפתחות שמיעתית,[56][57] שלאחריה אסטרטגיות הכרתיות מעדיפות עיבוד גלובלי ויחסי. תומכי תיאוריית התקופה הקריטית מסכימים שהנוכחות של שמיעה אבסולוטית תלויה בלמידה, אך ישנה מחלוקת בשאלה האם אימון גורם לשמיעה אבסולוטית[58][59][60][61] או שחוסר אימון גורם לתפיסה אבסולוטית להיות מוצפת על ידי תפיסה יחסית של מרווחים מוזיקליים.[62][63]

לוקוס גנטי אחד או יותר יכולים להשפיע על יכולת שמיעה אבסולוטית, נטייה ללמידה של היכולת או סימון הסבירות להתרחשותה הספונטנית.[24][26][25]

חוקרים מנסים ללמד שמיעה אבסולוטית במסגרות מעבדה כבר יותר ממאה שנה,[64] וקורסי הכשרה מסחריים מוצעים לציבור מאז תחילת המאה ה-19.[65] בשנת 2013, נסיינים דיווחו שגברים מבוגרים שלקחו את התרופה נגד התקפים ואלפרואט (VPA) "למדו לזהות את הגובה בצורה משמעותית יותר מאלה שלוקחים פלצבו - עדות לכך ש-VPA הקל על למידה של תקופה קריטית במוח האדם הבוגר".[66] עם זאת, מעולם לא תועד מקרה של אדם שרכש שמיעה אבסולוטית בבגרותו,[67] משום שכל המבוגרים שנבדקו רשמית לאחר אימון שמיעה אבסולוטית לא הצליחו להפגין רמת דיוק דומה לזו של אבסולוטים.[68]

זיכרון צליל הקשור להקשר מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שלמעט מאוד אנשים יש את היכולת לתת שם לתו ללא התייחסות חיצונית, ניתן להפעיל זיכרון צלילי על ידי חשיפה חוזרת.[69] אנשים שאינם זמרים מיומנים ישירו לעתים קרובות שירים פופולריים במפתח הנכון,[70] ובדרך כלל יכולים לזהות מתי נושאי טלוויזיה הועברו למפתח הלא נכון.[71] חברי תרבות הוונדה בדרום אפריקה שרים גם שירי ילדים המוכרים להם במפתח שבו נלמדו השירים.[72]

תופעה זו אינה קשורה ככל הנראה לאימון מוזיקלי. המיומנות עשויה להיות קשורה יותר להפקה ווקאלית של צלילים. תלמידי כינור הלומדים את שיטת סוזוקי נדרשים לשנן כל יצירה שהם לומדים בסולם קבוע ולנגן מהזיכרון על הכינור שלהם, אך הם אינם נדרשים לשיר. כאשר נבדקו, תלמידים אלו לא הצליחו לשיר את שירי סוזוקי המשוננים במפתח המקורי והקבוע.[73]

בעיות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקאים בעלי שמיעה אבסולוטית עשויים לחוות קשיים שאינם קיימים עבור מוזיקאים אחרים. מכיוון שמאזינים אבסולוטים מסוגלים לזהות כשמרכיב מוזיקלי הועבר מהסולם המקורי שלו, או שגובה הצליל מופק בתדר לא סטנדרטי (דיאז או במול), מוזיקאי עם שמיעה אבסולוטית עלול לחוות תחושות מצוקה כאשר הוא תופס צלילים שנחשבים להיות "לא נכונים" או לשמוע קטע מוזיקלי "בסולם הלא נכון". זה יכול לחול במיוחד על מוזיקת בארוק המוקלטת בכוונון בארוקי (בדרך כלל A = 415 הרץ לעומת 440 הרץ. כלומר, בערך חצי טון נמוך יותר מהטוניקה הסטנדרטי).[51] מאזין אבסולוטי יכול גם להשתמש באסטרטגיות אבסולוטיות עבור משימות המבוצעות בצורה יעילה יותר עם אסטרטגיות יחסיות, כגון טרנספוזיציה[74] או הפקת הרמוניה עבור צלילים שהתדרים שלהם אינם תואמים מזג סטנדרטי שווה.[75] ייתכן גם שלחלק מהמוסיקאים יש עקירה של שמיעה אבסולוטית, כאשר כל התווים מוקטנים מעט או מוגדלים מעט מהגובה המתאים שלהם, כפי שהוגדר על ידי מוסכמה נתונה. זה עשוי לנבוע מלמידת שמות הגובה מכלי שהיה מכוון למוסכמה של גובה קונצרטים שונה מזו שבשימוש, למשל, A = 435 Hz (כנס האופרה של פריז של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) בניגוד לתקן המודרני האנגלו-אמריקאי A = 440 Hz. כאשר מנגנים בקבוצות עם מוזיקאים אחרים, הדבר עלול להוביל לנגינה בטונאליות מעט ישונה מזו של שאר הקבוצה.

סינסתזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבעלי שמיעה אבסולוטית יש חפיפה גנטית עם סינסתזיה / אידיאסתזיה הקשורות ולא קשורות למוזיקה.[26] בעלי סינסתזיה עשויים לשייך תוים או מפתחות מסוימים לצבעים שונים, מה שיאפשר להם לדעת מהו כל תו או מפתח. במחקר זה, כ-20% מהאנשים עם שמיעה אבסולוטית הם גם סינסתטים.

מתאמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן עדויות לשיעור גבוה יותר של שמיעה אבסולוטית באוכלוסייה האוטיסטית.[76]

מתאם עם כישרון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיעה אבסולוטית אינה תנאי מוקדם לביצוע או הלחנה מוזיקלית מיומנת. עם זאת, ישנן עדויות שמוזיקאים עם שמיעה אבסולוטית נוטים לבצא טוב יותר משימות תעתיק מוזיקליות (השליטה על גיל ההתחלה וכמות האימון המוזיקלי) בהשוואה לאלה ללא שמיעה אבסולוטית.[77] בעבר נטען שמוזיקאים עם שמיעה אבסולוטית מבצעים ביצועים גרועים יותר מאלו ללא שמיעה אבסולוטית בזיהוי מרווחים מוזיקליים;[78] עם זאת, ניסויים שעליהם התבססה מסקנה זו הכילו ארטיפקט, וכאשר הארטיפקט הזה הוסר, נמצאו בעלי שמיעה אבסולוטית כבעלי ביצועים טובים יותר מאנשים שאינם מחזיקים בזיהוי מרווחים מוזיקליים.[79]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:Music cognitionתבנית:Pitch (music) [[קטגוריה:פסיכולוגיה של המוזיקה]] [[קטגוריה:צלילי המוסיקה]] [[קטגוריה:מוזיקולוגיה]]

  1. ^ Deutsch, D. (2013). "שמיעה אבסולוטית" (PDF). In D. Deutsch (ed.). הפסיכולוגיה של המוזיקה (3rd ed.). pp. 141–182. doi:10.1016/B978-0-12-381460-9.00005-5.מסת"ב 9780123814609.
  2. ^ Ward, W.D. (1998). "שמיעה אבסולוטית". In D. Deutsch (ed.). הפסיכולוגיה של המוזיקה (Second ed.). סאן דייגו: Academic Press. pp. 265–298. מסת"ב 0-12-213564-4.
  3. ^ Zatorre, Robert; Beckett, Christine (1989). "Multiple coding strategies in the retention of musical tones by possessors of absolute pitch". Memory & Cognition. 17 (5): 582–589. doi:10.3758/BF03197081. PMID 2796743.
  4. ^ Zatorre, Robert (ביולי 2003). "Absolute pitch: a model for understanding the influence of genes and development on neural and cognitive function". Nature Neuroscience. 6 (7): 692–695. doi:10.1038/nn1085. PMID 12830161. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Bachem, A. (בנובמבר 1955). "Absolute Pitch". The Journal of the Acoustical Society of America. 27 (6): 1180. Bibcode:1955ASAJ...27.1180B. doi:10.1121/1.1908155. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Carden, Jill; Cline, Tony (9 ביולי 2019). "Absolute pitch: Myths, evidence and relevance to music education and performance". Psychology of Music (באנגלית אמריקאית). 47 (6): 890–901. doi:10.1177/0305735619856098. ISSN 0305-7356. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Parncutt, R.; Levitin, D. J. (2001). "Absolute Pitch". In Sadie, S. (ed.). The New Grove Dictionary of Music and Musicians. London: Macmillan. ISBN 1-56159-239-0.
  8. ^ green, Aaron (17 במרץ 2017). "What is Perfect Pitch? Do You Have It?". liveaboutdotcom. נבדק ב-28 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Miyazaki, Ken'ichi (ביוני 2004). "How well do we understand absolute pitch?". Acoustical Science and Technology. 25 (6): 270–282. doi:10.1250/ast.25.426. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Levitin, D.J. (2008). "Absolute pitch: Both a curse and a blessing". In Clockars, M.; Peltomaa, M. (eds.). Music Meets Medicine, Proceedings of the Signe and Ane Gyllenberg Foundation. Helsinki, Finland: Signe and Ane Gyllenberg Foundation. pp. 124–132.
  11. ^ Wong, Alan C.-N.; Yip, Ken H. M.; Lui, Kelvin F. H.; Wong, Yetta Kwailing (January 28, 2019). "Is it impossible to acquire absolute pitch in adulthood?". bioRxiv 10.1101/355933.
  12. ^ 1 2 Ellis, Alexander J (6 בנובמבר 1876). "On the Sensitiveness of the Ear to Pitch and Change of Pitch in Music" (PDF). Proceedings of the Musical Association. 3 (1): 1–32. doi:10.1093/jrma/3.1.1. נבדק ב-24 באוגוסט 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Bosanquet, R.H.M (1876). An Elementary Treatise on Musical Intervals and Temperament. London: Macmillan and Co. p. xiv. נבדק ב-24 באוגוסט 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  14. ^ von Kries, J (1892). "Über das absolute Gehör" [About the perfect pitch]. Zeitschrift für Psychologie (בגרמנית). 3: 257–79. נבדק ב-24 באוגוסט 2010. {{cite journal}}: (עזרה) Translation by Christopher Aruffo, www.acousticlearning.com
  15. ^ Abraham, O (1907). "Das absolute Tonbewußtsein und die Musik" [Absolute tone consciousness and music]. Sammelbände der Internationalen Musikgesellschaft (בגרמנית). 8: 485–90. נבדק ב-25 באוגוסט 2010. {{cite journal}}: (עזרה) Translation by Christopher Aruffo, www.acousticlearning.com
  16. ^ Copp, E.F. (1916). "Musical Ability". Journal of Heredity. 7 (7): 297–305. doi:10.1093/oxfordjournals.jhered.a110728.
  17. ^ Brown, Kathryn (4 בדצמבר 1999). "Striking the Right Note". Nature. 164 (2215): 38–41. Bibcode:1999Natur.400..308L. doi:10.1038/22411. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Sergeant, D. (1969). "Experimental investigation of absolute pitch". Journal of Research in Music Education. Journal of Research in Music Education, Vol. 17, No. 1. 17 (1): 135–143. doi:10.2307/3344200. JSTOR 3344200.
  19. ^ Gregersen, P. K. (1998). "Instant Recognition: The Genetics of Pitch Perception". The American Journal of Human Genetics. 62 (2): 221–223. doi:10.1086/301734. PMC 1376907. PMID 9463341.
  20. ^ 1 2 Takeuchi, A. H.; Hulse, S. H. (1993). "Absolute pitch". Psychological Bulletin. 113 (2): 345–361. doi:10.1037/0033-2909.113.2.345. PMID 8451339.
  21. ^ Wallin, N.L.; Merker, B.; Brown, S. (2000). The Origins of Music. A. Bradford. p. 13. ISBN 9780262731430. נבדק ב-16 באוגוסט 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  22. ^ Profita, J.; Bidder, T. G. (1988). "Perfect pitch". American Journal of Medical Genetics. 29 (4): 763–771. doi:10.1002/ajmg.1320290405. PMID 3400722.
  23. ^ Baharloo, S.; Johnston, P. A.; Service, S. K.; Gitschier, J. & Freimer, N. B. (1998). "Absolute pitch: An approach for identification of genetic and nongenetic components" (PDF). The American Journal of Human Genetics. 62 (2): 224–231. doi:10.1086/301704. PMC 1376881. PMID 9463312.
  24. ^ 1 2 Theusch, E.; Basu, A. & Gitschier, J. (2009). "Genome-wide Study of Families with Absolute Pitch Reveals Linkage to 8q24.21 and Locus Heterogeneity". The American Journal of Human Genetics. 85 (1): 112–119. doi:10.1016/j.ajhg.2009.06.010. PMC 2706961. PMID 19576568.
  25. ^ 1 2 Drayna, D.; Manichaikul, A.; DeLange, M.; Snieder, H. & Spector, T. (2001). "Genetic correlates of musical pitch recognition in humans". Science. 291 (5510): 1969–1972. Bibcode:2001Sci...291.1969D. doi:10.1126/science.291.5510.1969. PMID 11239158.
  26. ^ 1 2 3 Gregersen, P.K.; Kowalsky, E.; Lee, A.; Baron-Cohen, S.; Fisher, S.E.; Asher, J.E.; Ballard, D.; Freudenberg, J. & Li, W. (2013). "Absolute pitch exhibits phenotypic and genetic overlap with synesthesia". Human Molecular Genetics. 22 (10): 2097–104. doi:10.1093/hmg/ddt059. PMC 4707203. PMID 23406871.
  27. ^ Miyazaki, K. (1990). "The speed of musical pitch identification by absolute-pitch possessors". Music Perception. 8 (2): 177–188. doi:10.2307/40285495. JSTOR 40285495.
  28. ^ Braun, M. (2002). "Absolute pitch in emphasized speech". Acoustics Research Letters Online. 3 (2): 77–82. doi:10.1121/1.1472336.
  29. ^ Deutsch, D.; Henthorn, T.; Dolson, M. (1999). "Tone Language Speakers Possess Absolute Pitch". The Journal of the Acoustical Society of America. 106 (4): 2267. Bibcode:1999ASAJ..106.2267D. doi:10.1121/1.427738. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2007. נבדק ב-16 באוגוסט 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Deutsch, D.; Henthorn, T.; Marvin, E.; Xu, H. (2005). "Perfect Pitch in Tone Language Speakers Carries Over to Music". The Journal of the Acoustical Society of America. 116 (4): 2580. Bibcode:2004ASAJ..116.2580D. doi:10.1121/1.4808626.
  31. ^ Deutsch, D.; Henthorn T.; Dolson, M. (2004). "Absolute pitch, speech, and tone language: Some experiments and a proposed framework" (PDF). Music Perception. 21 (3): 339–356. doi:10.1525/mp.2004.21.3.339.
  32. ^ Gandour, J; Wong, D. & Hutchins, G. (1998). "Pitch processing in the human brain is influenced by language experience" (PDF). NeuroReport. 9 (9): 2115–2119. doi:10.1097/00001756-199806220-00038. PMID 9674604. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 בספטמבר 2006. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Deutsch, D.; Henthorn, T.; Marvin, E. & Xu H-S (2006). "Absolute pitch among American and Chinese conservatory students: Prevalence differences, and evidence for a speech-related critical period" (PDF). The Journal of the Acoustical Society of America. 119 (2): 719–722. Bibcode:2006ASAJ..119..719D. doi:10.1121/1.2151799. PMID 16521731.
  34. ^ Deutsch, D.; Dooley, K.; Henthorn, T.; Head, B. (2009). "Absolute pitch among students in an American music conservatory: Association with tone language fluency" (PDF). The Journal of the Acoustical Society of America. 125 (4): 2398–2403. Bibcode:2009ASAJ..125.2398D. doi:10.1121/1.3081389. PMID 19354413.
  35. ^ Deutsch, D.; Li, X. & Shen, J. (2013). "Absolute pitch among students at the Shanghai Conservatory of Music: A large-scale direct-test study" (PDF). The Journal of the Acoustical Society of America. 134 (5): 3853–3859. Bibcode:2013ASAJ..134.3853D. doi:10.1121/1.4824450. PMID 24180794.
  36. ^ Connell, B.; Ladd, D. R. (1990). "Aspects of pitch realization in Yoruba". Phonology. 7: 1–29. doi:10.1017/S095267570000110X.
  37. ^ Connell, B. (2000). "The perception of lexical tone in Mambila". Language and Speech. 43 (2): 163–182. doi:10.1177/00238309000430020201. PMID 11064955.
  38. ^ Braun, M. (2001). "Speech mirrors norm-tones: Absolute pitch as a normal but precognitive trait" (PDF). Acoustics Research Letters Online. 2 (3): 85–90. doi:10.1121/1.1376728.(הקישור אינו פעיל, September 2017)
  39. ^ Rakowski, A. (1993). "Categorical perception in absolute pitch". Archives of Acoustics Quarterly. 18: 515–523.
  40. ^ Morest, D.K. (1965). "The laminar structure of the medial geniculate body of the cat". Journal of Anatomy. 99: 143–160. PMC 1261468. PMID 14245341.
  41. ^ Cetas, J.S.; Price, R.O.; Crowe, J.J.; Velenovsky, D.S.; McMullen, N.T. (2003). "Dendritic orientation and laminar architecture in the rabbit auditory thalamus". The Journal of Comparative Neurology. 458 (3): 307–317. doi:10.1002/cne.10595. PMID 12619083.
  42. ^ Imig, T.J.; Morel, A. (1985). "Tonotopic organization in ventral nucleus of medial geniculate body in the cat". Journal of Neurophysiology. 53 (1): 309–340. doi:10.1152/jn.1985.53.1.309. PMID 3973661.
  43. ^ Cetas, J.S.; Velenovsky, D.S.; Price, R.O.; Sinex, D.G.; McMullen, N.T. (2001). "Frequency organization and cellular lamination in the medial geniculate body of the rabbit". Hearing Research. 155 (1–2): 113–123. doi:10.1016/S0378-5955(01)00257-X. PMID 11335081.
  44. ^ Wright, A.A.; Rivera, J.J.; Hulse, S.H.; Shyan, M.; Neiworth, J.J. (2000). "Music perception and octave generalization in rhesus monkeys" (PDF). Journal of Experimental Psychology: General. 129 (3): 291–307. doi:10.1037/0096-3445.129.3.291. PMID 11006902.
  45. ^ Braun, M.; Chaloupka, V. (2005). "Carbamazepine induced pitch shift and octave space representation". Hearing Research. 210 (1–2): 85–92. doi:10.1016/j.heares.2005.05.015. PMID 16181754.
  46. ^ Fujisaki, W.; Kashino, M. (2002). "The basic hearing abilities of absolute pitch possessors". Acoustical Science and Technology. 23 (2): 77–83. doi:10.1250/ast.23.77.
  47. ^ Oakes, W. F. (1955). "An experimental study of pitch naming and pitch discrimination reactions". The Journal of Genetic Psychology. 86 (2): 237–259. doi:10.1080/00221325.1955.10532197. PMID 13263528.
  48. ^ Bachem, A. (1937). "Various types of absolute pitch". The Journal of the Acoustical Society of America. 9 (2): 146–151. Bibcode:1937ASAJ....9..146B. doi:10.1121/1.1915919.
  49. ^ Tervaniemi, M.; Alho, K.; Paavilainen, P.; Sams, M. & Näätänen, R. (1993). "Absolute pitch and event-related brain potentials". Music Perception. 10 (3): 305–316. doi:10.2307/40285572. JSTOR 40285572.
  50. ^ Lenhoff, H. M.; Perales, O. & Hickok, G. (2001). "Absolute pitch in Williams syndrome". Music Perception. 18 (4): 491–503. doi:10.1525/mp.2001.18.4.491.
  51. ^ 1 2 Sacks, O. (2007). Musicophilia: Tales of Music and the Brain. New York: Knopf. ISBN 978-1-4000-4081-0.
  52. ^ Heaton, P.; Hermelin, B. & Pring, L. (1998). "Autism and pitch processing: A precursor for savant musical ability". Music Perception. 15 (3): 291–305. doi:10.2307/40285769. JSTOR 40285769.
  53. ^ Frith, U. How Cognitive Theories Can Help Us Explain Autism. Speech. UC Davis Mind Institute. Video available, 4/5 down the list: http://www.ucdmc.ucdavis.edu/mindinstitute/videos/video_autism.html (אורכב 04.11.2011 בארכיון Wayback Machine)
  54. ^ Kupferstein, H.; Walsh, B. (2014). "Non-Verbal Paradigm for Assessing Individuals for Absolute Pitch". World Futures. 72 (7–8): 390–405. doi:10.1080/02604027.2014.989780.
  55. ^ Dohn, Anders; Garza-Villarreal, Eduardo A.; Heaton, Pamela; Vuust, Peter (30 במאי 2012). Krueger, Frank (ed.). "Do Musicians with Perfect Pitch Have More Autism Traits than Musicians without Perfect Pitch? An Empirical Study". PLOS ONE (באנגלית). 7 (5): e37961. Bibcode:2012PLoSO...737961D. doi:10.1371/journal.pone.0037961. ISSN 1932-6203. PMC 3364198. PMID 22666425. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Sakakibara, A. (2004). "Why Are People Able to Acquire Absolute Pitch Only During Early Childhood?". The Japanese Journal of Educational Psychology. 52 (4): 485–496. doi:10.5926/jjep1953.52.4_485.
  57. ^ Chin, C. (2003). "The Development of Absolute Pitch: A Theory Concerning the Roles of Music Training at an Early Developmental Age and Individual Cognitive Style". Psychology of Music. 31 (2): 155–171. doi:10.1177/0305735603031002292.
  58. ^ Oura, Y.; Eguchi, K. (1982). "Absolute pitch training program for children". Music Education Research. 32: 162–171.
  59. ^ Sakakibara, A. (1999). "A longitudinal study of a process for acquiring absolute pitch". The Japanese Journal of Educational Psychology. 47: 19–27. doi:10.5926/jjep1953.47.1_19.
  60. ^ Miyazaki, K.; Ogawa, Yoko (2006). "Learning of absolute pitch by children". Music Perception. 24 (1): 63. doi:10.1525/mp.2006.24.1.63.
  61. ^ Lau, C.K. (2004). "The acquisition of absolute pitch for the mainstreamed, special educational needs and academically talented under Lau Chiu Kay Music Educatherapy". The Journal of the Acoustical Society of America. 116 (4): 2580. Bibcode:2004ASAJ..116.2580L. doi:10.1121/1.4785301.(הקישור אינו פעיל, December 2018) Abstract
  62. ^ Abraham, O. (1901). "Das absolute tonbewußtsein". Sammelbände der Internationalen Musikgesellschaft. 3: 1–86.Full text Full text (English)
  63. ^ Saffran, J. R. & Griepentrog, G. J. (2001). "Absolute pitch in infant auditory learning: Evidence for developmental reorganization" (PDF). Developmental Psychology. 37 (1): 74–85. doi:10.1037/0012-1649.37.1.74. PMID 11206435.(הקישור אינו פעיל, September 2018)
  64. ^ Meyer, M. (1899). "Is the memory of absolute pitch capable of development by training?". Psychological Review. 6 (5): 514–516. doi:10.1037/h0069034.
  65. ^ Maryon, E. (1924). The Science of Tone-Color (PDF). Boston: C. C. Birchard & Co. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בנובמבר 2006. נבדק ב-5 בספטמבר 2006. {{cite book}}: (עזרה)
  66. ^ Gervain, Judit; Vines, Bradley W.; Chen, Lawrence M.; Seo, Rubo J.; Hensch, Takao K.; Werker, Janet F.; Young, Allan H. (2013). "Valproate reopens critical-period learning of absolute pitch". Frontiers in Systems Neuroscience. 7: 102. doi:10.3389/fnsys.2013.00102. PMC 3848041. PMID 24348349.
  67. ^ Levitin, D. J. & Rogers, S. E. (2005). "Absolute pitch: Perception, coding, and controversies" (PDF). Trends in Cognitive Sciences. 9 (1): 26–33. doi:10.1016/j.tics.2004.11.007. PMID 15639438. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 במרץ 2006. נבדק ב-11 ביוני 2006. {{cite journal}}: (עזרה)
  68. ^ Takeuchi, A. H. & Hulse, S. H. (1993). "Absolute pitch". Psychological Bulletin. 113 (2): 345–61. doi:10.1037/0033-2909.113.2.345. PMID 8451339.
  69. ^ Ben-Haim, Moshe Shay; Eitan, Zohar; Chajut, Eran (פבר' 2014). "Pitch memory and exposure effects". Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance. 40 (1): 24–32. doi:10.1037/a0033583. PMID 23875573. {{cite journal}}: (עזרה)
  70. ^ Levitin, D. (1994). "Absolute memory for musical pitch: evidence from production of learned melodies". Perception & Psychophysics. 56 (4): 414–423. doi:10.3758/BF03206733. PMID 7984397.
  71. ^ Schellenberg, E. Glenn & Trehub, Sandra E. (2003). "Good pitch memory is widespread". Psychological Science. 14 (3): 262–266. doi:10.1111/1467-9280.03432. PMID 12741751.Full text(הקישור אינו פעיל, October 2016)
  72. ^ Blacking, John (1995). "Music and Historical Process in Vendaland". In Reginald Byron (ed.). Music Culture and Experience. Chicago: University of Chicago Press. p. 136. ISBN 0-226-08829-4.
  73. ^ Saah, Victoria; Marvin, Elizabeth West (2004). "Absolute memory of learned melodies in children trained by the Suzuki violin method" (PDF). Proceedings of the 8th International Conference on Music Perception and Cognition. pp. 736–739. אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 באוגוסט 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  74. ^ Miyazaki, K. (1993). "Absolute pitch as an inability: Identification of musical intervals in a tonal context". Music Perception. 11 (1): 55–72. doi:10.2307/40285599. JSTOR 40285599.
  75. ^ Harris, G. B. (1974). Categorical perception and absolute pitch. Ontario: University of Western Ontario.
  76. ^ Mottron, Laurent; Bouvet, Lucie; Bonnel, Anna; Samson, Fabienne; Burack, Jacob A.; Dawson, Michelle; Heaton, Pamela (2013). "Veridical mapping in the development of exceptional autistic abilities". Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 37 (2): 209–228. doi:10.1016/j.neubiorev.2012.11.016. ISSN 1873-7528. PMID 23219745.
  77. ^ Dooley, K. & Deutsch, D. (2010). "Absolute pitch correlates with high performance on musical dictation". The Journal of the Acoustical Society of America. 128 (2): 890–3. Bibcode:2010ASAJ..128..890D. doi:10.1121/1.3458848. PMID 20707458. PDF Document
  78. ^ Miyazaki K. (1995). "Perception of relative pitch with different references: Some absolute-pitch listeners can't tell musical interval names". Perception & Psychophysics. 57 (7): 962–970. doi:10.3758/bf03205455. PMID 8532499. PDF Document
  79. ^ Dooley, K.; Deutsch, D. (2011). "Absolute pitch correlates with high performance on interval naming tasks". The Journal of the Acoustical Society of America. 130 (6): 4097–4104. Bibcode:2011ASAJ..130.4097D. doi:10.1121/1.3652861. PMID 22225064. PDF Document
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:שקד_כהן-אליסף/שמיעה_אבסולוטית&oldid=34380033"