משתמש:ATDoron/יער החורף של פרימורסקי
יער החורף של פרימורסקי (רוסית: Приморский Зимний Лес) הינו יער גשם מוגן ברובו בפרימורה קראי שממוקמת במזרח הרחוק הרוסי. עקב מיקומו בדרום רוסיה, שלגוני הקרח מהצפון בעידן הקרח האחרון לא השפיעו על התפתחות הביום ולכן היער מלא במגוון רב של בעלי חיים וביניהם גם הטיגריס הסיבירי ונמר האמור הנמצאים בסכנת הכחדה. השימור של האזור מופנה אל רכס ההרים סיחוטה-אלין שבידד את האזור מבני אדם ובין השאר ציידים. על חשיבותו רכס ההרים הפך לאתר מורשת עולמי בשנת 2001. בעוד רוב יערות הגשם בעולם איבדו מגודלם בעבר היער הזה הוגן לאורך השנים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדרציה הרוסית מכילה כשישית משטח היבשה בעולם ומעל חצי מהשטח הזה הוא מה שמכונה אזור טבע בראשיתי המתמשך עם מספר יערות מסוג טייגה כגון המזרח ומערב סיבירית. יער הגשם ממוקם על הצטלבות הלוח הפסיפי ויבשת אירואסיה. בעידן הקרח האחרון האזור היה לגבול עם הצפון המושלג הודות למבנה ההררי ככה שלמרות הקור מערכות אקולוגיות הצליחו להתפתח באזור. בנוסף לקח הייתה הגירה של בעלי חיים מהטייגה הסיבירית ומהיערות התת-טרופים של מנצ'וריה. בעבר היערות התפשטו לעבר צפון קוריאה ומנצ'וריה. עם גדילת הציד החי באזור היגר אל מעבר להרים מה שיצר מערכת אקולוגית מאוד דחוסה של בעלי חיים בסכנת הכחדה. בשנת 2001 ארגון אונסק"ו הכיר בכ-1,500,000 קמ"ר מהיער כאתר מורשת עולמי.
גיאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יערות אלה נמצאים מפוזרים ברחבי רכס הרי סיחוטה-אלין, הנמשכים מעל 1000 ק"מ לאורך החוף המערבי של ים יפן. גובה ההרים המקסימלי הוא כ-1850 מטר, ואילו הגובה הממוצע בטווח הוא כ-1000 מטר. הנהרות הגדולים כוללים את אוסורי, המשמש כגבול המערבי עם סין ומתקשר לנהר אמור, שבתורו זורם צפונית-מזרחית ומתרוקן לים אוחוצק. נהרות ביקין ואימן משמשים כהמשכים לאוסורי, הזורמים מערבה מרכס הרי סיחוטה-אלין. אזור היער הוא איזון בין מזג אוויר טרופי חמים בקיץ לשלג וקיפאון בחורף. למען הישרדות באזור בעלי החיים יהיו חייבים ללמוד להסתגל לספקטרום טמפרטורות רחב.
החי והצומח ביער הגשם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין בעלי החיים באזור המוכרים כוללים את הדוב האוסורי השחור, אייל סיקה מנצ'ורי ומספר רחב של סוגי חתולים כגון: נמר האמור, שונר צפוני והטיגריס הסיבירי.בשנת 2005 התת-מין של הטיגריס הייתה בסכנת הכחדה חמורה, שכן היו דאז רק 393 טיגריסים סיבירים ברחבי העולם. כיום הודות למאמצים רבים בשיפור המצב של היער והחי בו עלה המספר הזה לכדי 540 פריטים. למעשה זה המקום היחידי בעולם שבו דובים, נמרים וטיגריסים חיים במערכת אקולוגית אחת. האזור הוא גם מהבית האחרון של אוח בלקיסטון, הינשוף הגדול ביותר בעולם. מלבד האורן הקוריאני והאשוח המנצ'ורי אשר מרכיבים את רוב היער ישנם מינים מיוחדים של צמחים הנמצאים ביער הזה ולא בשום מקום אחר בעולם. עקב הריבוי האקולוגי כספים רבים מותנים מכל העולם ובייחוד ארצות הברית לשימור ולחקר היער הטרופי.
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשליטת ברית המועצות, אסטרטגיות שימור התמקדו ביצירת רשת של שמורות טבע מוגנות בקפדנות, והעלאת חיות בר מוגנות חלקית להגנה מלאה. אסטרטגיות שימור אלה ברובם היו מוצלחות ומתוחזקות היטב, שכן 85 שמורות טבע ו-26 פארקים לאומיים נותרו בשליטת רוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות בדצמבר 1991. לאחר ההתפרקות התפתחה תקופה של קשיים כלכליים ברוסיה, וכתוצאה מכך מימון השימור עבר קיצוצים ועליות בכריתת עצים בצורות לא חוקיות גברו, תוך הטלת ספק רציני בכדאיותם של האזורים המוגנים ושל המינים הנדירים הרבים שהם מכילים.