משתמש:Adi FP/סטיבן בול (סוציולוג)
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
סטיבן בול (סוציולוג) פרופסור סטיבן ג'ון בול ( Stephen Ball), FRSA, FBA, FAcSS (נולד בתאריך 21 בינואר 1950), הוא סוציולוג בריטי בולט בתחום מדיניות החינוך והסוציולוגיה של החינוך. בשנת 2013 תיאר אותו התאורטיקן החינוכי Michael W. Apple כייחודי בתחומו בשל התעקשותו כי תיאוריות סטרוקטורליזם ו-פוסט סטרוקטורליזם הן הכרחיות לצורך הבנה ביקורתית נאותה של המציאות החינוכית. בול מתואר כחוקר שמאמציו האינטלקטואלים לא יודעים מנוח, הוא תמיד שואף להתקדם ולהתפתח. בדרכו זו, בול מפתח ועובד על התפתחותו האישית אשר באה לידי ביטוי בעבודתו האקדמאית. סטפן ג'ון בול הוא העורך הראשי של כתב העת למדיניות החינוך- Journal of Education Policy בשותפות עם הפרופסור Ivor Goodson. בול חי כיום בלונדון, הוא נשוי ללא ילדים.
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו שיצא בשנת 2013: "Foucalut, Power, and Education" מציין בול, כי הוא נמנע משמירת נאמנות לתפיסות אקדמאיות אורתודוקסיות או לקהילת חוקרים המחויבים לעמדה תאורטית אחת מובנית. הוא מבקש לשמור על עבודתו מתפתחת ומתחדשת.
מחקריו ותפיסותיו של בול מורכבים בין היתר מהבנה ביקורתית מפורטת של הדינמיקה האידאולוגית והכלכלית של ניאו ליברליזם. תוך התבוננות מנקודת מבט גלובלית ומקומית, בול מנתח את היחסים בין השניים והשפעותיהם בביסוס מדיניות ממשלתית. בול מתייחס לכל אלה תוך שימת דגש על המציאות היומיומית במערכת החינוך, בבתי ספר, בכיתות, ולמאבקים הקטנים והגדולים מול השפעות מדיניות זו עליהם.
עיקרי תחומי מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
א. מדיניות ופרקטיקה של חינוך מקיף
ב. שוקי חינוך והדרה חברתית
ג. חינוך, מדינה, הפרטה
ד. פוליטיקה וקביעת מדיניות בחינוך
ה. טכניקות של מחקר איכותני, אתנוגרפיה והתבוננות במשתתף
תארים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 בול נבחר לתואר מטעם לאגודה המלכותית לעידוד אומנויות, ייצור ומסחר בלונדון ( Fellow of the Royal Society of Arts) כאדם שהישגיו בלטו בתרומתם להתקדמות ופיתוח חברתי ברמה הגלובלית.
בשנת 2000 בול נבחר לתואר מטעם האקדמיה הבריטית למדעי החברה (Fellow of the Academy of Social Sciences), המוענק לאקדמאים קובעי מדיניות משמעותיים במדעי החברה.
בשנת 2006 קיבל בול תואר נוסף מטעם האקדמיה הבריטית לאקדמאים מובילים בעבודתם במדעי החברה והרוח (Fellow of the British Academy) בשל תרומתו יוצאת הדופן לתחום זה.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1972- תואר B.A בסוציולוגיה מטעם אוניברסיטת אסקס University of Essex
1973- תואר M.A בסוציולוגיה מטעם אוניברסיטת סאסקס University of Sussex
1978- תואר Dr.Phil מטעם אוניברסיטת סאסקס University of Sussex
2003- תואר דוקטור לשם כבוד honoris causa מטעם אוניברסיטת טורקו, פינלנד
1975-1985- מרצה לחינוך, אוניברסיטת סאסקס
1985-1988- מרצה לסוציולוגיה של החינוך, קינגס קולג', לונדון
1988-1989- קורא בסוציולוגיה של החינוך, אוניברסיטת לונדון
1989-2001- פרופסור לחינוך, קינגס קולג ', לונדון
1997-2001- מנהל המרכז לחקר מדיניות ציבורית, קינגס קולג ', לונדון
1998- עמית החברה המלכותית לאמנויות
2000- אקדמאי באקדמיה למדעי החברה
2001-2004- מנהל היחידה לחקר מדיניות חינוך, אוניברסיטת לונדון
עבודתו כסוציולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת להבין היטב את גישתו של בול, אי אפשר להסתכל על סט ספרים אחד או על עבודתו על מערכת נושאים אחת, אם כי מחקריו האחרונים על חינוך כאתר רווח, על הפרטה ושיווק ועל קיצוניות ההשפעות הטרנספורמטיביות של הנאו-ליברליזם הם קריטיים בכדי לקבל גישה לחלק ניכר מתחומי העניין התאורטיים / פוליטיים / חינוכיים שלו. סטפן בול נחשב לאחד החוקרים הטובים ביותר בזיהוי ההכרח להתייחס לפוליטיקה של החלוקה מחדש לצד הפוליטיקה של ההכרה (רב-תרבותיות). בעבודתו הוא בוחן את מנגנוני השליטה לצד מנגנוני הניצול ומראה היכן הפוליטיקות הללו מתנגשות. בול מתמקד במופעים היומיומיים הרגילים של הניאוליברליזם ובהקשרים שגורמים להם להיראות הגיוניים. לצורך כך הוא מקשר את המופעים לאנשים אמיתיים ולקשרים מורכבים ולא תמיד קוהרנטיים בין אנשים ומדיניות. בול ממקם אג'נדות אידאולוגיות נאו-ליברליות לא במונחים מופשטים כמו תיאוריות כלכליות אוסטריות, אלא בהקשרים חיים של שחקנים, יחידים ומוסדות, היוצרים קהילות של שיח, אנשים וארגונים. כלשונו,"... הנקודה היא להבין ממה באמת מורכב הנאו-ליברליזם הקיים."
בספרו "חינוך גלובלי" (2012) רעיון ההקשרים (הרשת) בא לידי ביטוי בשני אופנים. הראשון מתייחס למידע זמין - באמצעות חיפוש מעמיק באתרי אינטרנט ובמקורות נתונים מקוונים אחרים - שמאיר את 'מי' שעומד מאחורי ה-'מה' של מדיניות נאו-ליברלית הפצתה והשפעתה. השימוש השני ברעיון הרשת הוא סוציולוגי יותר ומתייחס למכלול של קשרים, מימון, חברויות, חסויות ואידאולוגיות המהוות את הנושא העיקרי של עבודתו של בול. רשתות אלה מצליחות לא רק בגלל הקשרים שלהם, הכסף והתחכום האידאולוגי שלהם, אלא גם מפני שבמקרים רבים המדיניות הקיימת במרכז המדינה אינה מוצלחת או מותירה חלל ריק בשל העדרם.
כאשר דן בול באותם מופעים הוא טוען כי כפי שגנאלוגים ואתנוגרפים מוקסמים מהפרטים הקטנים שמרכיבים את חיי היומיום ומהדרכים בהן מקורות של כוח טבועים בפרקטיקות יומיומיות, ביחסים החברתיים ובאופי האקראי שלהם, כך הוא רואה את הדרכים בהן רשימות, צורות, רשתות ודירוגים משפיעים על משמעות הפרקטיקה החינוכית. רעיון זה מוביל לשאלות כמו מה המשמעות של לימוד ולמידה - ומי אנחנו במונחים של שיטות אלה - מה המשמעות של להיות מחנך ולהיות משכיל.
במטרה ליצור מבנים צרים, צריך הניאוליברליזם לבלום את ההתנגדות לכך. אחת האסטרטרגיות להשיג את זה היא ניסוח מחדש. מונחים בעלי מטען רגשי כמו "דמוקרטיה" ו"צדק", מרוקנים ממשמעותם המקורית ומתמלאים במשמעות חדשה המשמשת את הניאוליברלים להצדקת מהלכיהם הפוליטיים. זאת תוך צמצום מונחים כמו דמוקרטיה ל"בחירה בשוק החופשי" ומיקוד תשומת הלב אל הפרט ויכולתו לבצע החלטות נכונות. שינויים אלו אינם רק טרמינולוגיים, אלא טומנים בחובם גם שינויים בהגדרת הזהות. בול מגדיר מה המשמעות של להיות יעיל ומגיב לחברה, איך מעריכים ומודדים זאת, ואיך הדרך בה מעריכים ומודדים זאת באה לידי ביטוי בסדר החברתי והופכת את הנורמות הפרטיות לציבוריות.
דמויות משפיעות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://iris.ucl.ac.uk/iris/browse/profile?upi=SJBAL90
https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Ball_(sociologist)