במתמטיקה , טור מתכנס הוא הוא סכום של איברי סדרת מספרים .
בסדרה
{
a
1
,
a
2
,
a
3
,
…
}
{\displaystyle \left\{a_{1},\ a_{2},\ a_{3},\dots \right\}}
, הסכום החלקי ה-n-י -
S
n
{\displaystyle S_{n}}
, שזה בעצם סכום של n איברי הסדרה הראשונים, שווה ל-
S
n
=
∑
k
=
1
n
a
k
{\displaystyle S_{n}=\sum _{k=1}^{n}a_{k}}
.
טור הוא מוגדר כטור מתכנס אם סדרת הסכומים החלקיים שלו
{
S
1
,
S
2
,
S
3
,
…
}
{\displaystyle \left\{S_{1},\ S_{2},\ S_{3},\dots \right\}}
מתכנסת. כלומר, אם יש גבול מסוים שאליו סכום המספרים יכול להתקרב. לדוגמא, 1/2, 1/4, 1/8, 1/16, 1/32... הסדרה תשאף לאפס, אך לעולם לא תגיע אליו.
בשפה פורמלית, סדרה היא מתכנסת אם קיים גבול -
ℓ
{\displaystyle \ell }
, כך שלכל מספר חיובי
ε
>
0
{\displaystyle \varepsilon >0}
יש שלם גדול
N
{\displaystyle N}
שלכל
n
≥
N
{\displaystyle n\geq \ N}
,
|
S
n
−
ℓ
|
≤
ε
{\displaystyle \left|S_{n}-\ell \right\vert \leq \ \varepsilon }
.
כל טור שאינו מתכנס נקרא טור מתבדר .
טורים מתבדרים:
המספרים ההופכיים למספרים הטבעיים :
1
1
+
1
2
+
1
3
+
1
4
+
1
5
+
1
6
+
⋯
→
∞
.
{\displaystyle {1 \over 1}+{1 \over 2}+{1 \over 3}+{1 \over 4}+{1 \over 5}+{1 \over 6}+\cdots \rightarrow \infty .}
המספרים ההופכיים למספרים הראשוניים:
1
2
+
1
3
+
1
5
+
1
7
+
1
11
+
1
13
+
⋯
→
∞
.
{\displaystyle {1 \over 2}+{1 \over 3}+{1 \over 5}+{1 \over 7}+{1 \over 11}+{1 \over 13}+\cdots \rightarrow \infty .}
טורים מתכנסים:
חיבור וחיסור לסירוגין של המספרים ההופכיים למספרים הטבעיים:
1
1
−
1
2
+
1
3
−
1
4
+
1
5
⋯
=
ln
(
2
)
{\displaystyle {1 \over 1}-{1 \over 2}+{1 \over 3}-{1 \over 4}+{1 \over 5}\cdots =\ln(2)}
חיבור וחיסור לסירוגין של ההופכיים לאי-זוגיים (נוסחת לייבניץ לפאי):
1
1
−
1
3
+
1
5
−
1
7
+
1
9
−
1
11
+
⋯
=
π
4
.
{\displaystyle {1 \over 1}-{1 \over 3}+{1 \over 5}-{1 \over 7}+{1 \over 9}-{1 \over 11}+\cdots ={\pi \over 4}.}
המספרים ההופכיים למספרים המשולשיים :
1
1
+
1
3
+
1
6
+
1
10
+
1
15
+
1
21
+
⋯
=
2.
{\displaystyle {1 \over 1}+{1 \over 3}+{1 \over 6}+{1 \over 10}+{1 \over 15}+{1 \over 21}+\cdots =2.}
המספרים ההופכיים לעצרות :
1
1
+
1
1
+
1
2
+
1
6
+
1
24
+
1
120
+
⋯
=
e
.
{\displaystyle {\frac {1}{1}}+{\frac {1}{1}}+{\frac {1}{2}}+{\frac {1}{6}}+{\frac {1}{24}}+{\frac {1}{120}}+\cdots =e.}
ההופכיים למספרים הריבועיים (בעיית בזל ):
1
1
+
1
4
+
1
9
+
1
16
+
1
25
+
1
36
+
⋯
=
π
2
6
.
{\displaystyle {1 \over 1}+{1 \over 4}+{1 \over 9}+{1 \over 16}+{1 \over 25}+{1 \over 36}+\cdots ={\pi ^{2} \over 6}.}
ההופכיים לחזקות של 2:
1
1
+
1
2
+
1
4
+
1
8
+
1
16
+
1
32
+
⋯
=
2.
{\displaystyle {1 \over 1}+{1 \over 2}+{1 \over 4}+{1 \over 8}+{1 \over 16}+{1 \over 32}+\cdots =2.}
חיבור וחיסור באופן שווה (פעם חיסור, פעם חיבור) של ההופכיים לחזקות של 2:
1
1
−
1
2
+
1
4
−
1
8
+
1
16
−
1
32
+
⋯
=
2
3
.
{\displaystyle {1 \over 1}-{1 \over 2}+{1 \over 4}-{1 \over 8}+{1 \over 16}-{1 \over 32}+\cdots ={2 \over 3}.}
ההופכיים למספרי פיבונאצ'י :
1
1
+
1
1
+
1
2
+
1
3
+
1
5
+
1
8
+
⋯
=
ψ
.
{\displaystyle {\frac {1}{1}}+{\frac {1}{1}}+{\frac {1}{2}}+{\frac {1}{3}}+{\frac {1}{5}}+{\frac {1}{8}}+\cdots =\psi .}
ערך מורחב – מבחני התכנסות לטורים
אם הטור הכחול,
Σ
b
n
{\displaystyle \Sigma b_{n}}
, מתכנס אז הטור האדום,
Σ
a
n
{\displaystyle \Sigma a_{n}}
, גם מתכנס.
יש מספר שיטות כדי לקבוע האם טור הוא טור מתכנס.
מבחן ההשוואה - האיברים של הסדרה
{
a
n
}
{\displaystyle \left\{a_{n}\right\}}
מושווים לאיברים של הסדרה
{
b
n
}
{\displaystyle \left\{b_{n}\right\}}
, בהתאמה.
אם כל איבר בסדרה מקיים את הנוסחה
0
≤
a
n
≤
b
n
{\displaystyle 0\leq \ a_{n}\leq \ b_{n}}
, בהתאמה, וידוע שהטור
∑
n
=
1
∞
b
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }b_{n}}
מתכנס, גם הטור
∑
n
=
1
∞
a
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}
מתכנס (דוגמא בתמונה --->).
מבחן המנה . נניח שלכל איבר בסדרה,
a
n
>
0
{\displaystyle a_{n}>0}
. נניח שקיים r כך ש-
lim
n
→
∞
|
a
n
+
1
a
n
|
=
r
.
{\displaystyle \lim _{n\to \infty }\left|{\frac {a_{n+1}}{a_{n}}}\right|=r.}
אם 1>r , הסדרה מתכנסת. אם 1>r , הסדרה מתבדרת, אם 1=r , המבחן לא נותן מידע על התכנסות הסדרה.
מבחן השורש . נניח שאיברי הסדרה אי שליליים. נגדיר r כ:
r
=
lim sup
n
→
∞
a
n
n
{\displaystyle r=\limsup _{n\rightarrow \infty }{\sqrt[{n}]{a_{n}}}}
כאשר "lim sup" הוא החסם העליון .
אם 1>r , הסדרה מתכנסת. אם 1>r , הסדרה מתבדרת, אם 1=r , המבחן לא נותן מידע על התכנסות הסדרה.
מבחן המנה ומבחן השורש מבוססים על השוואה לסדרה גיאומטרית, ולכן עובדים במקרים דומים. למעשה, אם מבחן המנה עובד, גם מבחן השורש עובד, אך לא להפך. לכן מבחן השורש חזק יותר ממבחן המנה, אבל הגבול קשה יותר לחישוב לרוב.
מבחן האינטגרל . הטור יכול להיות מושווה לאינטגרל . נניח ש-
f
(
n
)
=
a
n
{\displaystyle f(n)=a_{n}}
היא חיובית ויורדת . אם
∫
1
∞
f
(
x
)
d
x
=
lim
t
→
∞
∫
1
t
f
(
x
)
d
x
<
∞
,
{\displaystyle \int _{1}^{\infty }f(x)\,dx=\lim _{t\to \infty }\int _{1}^{t}f(x)\,dx<\infty ,}
הטור מתכנס. אם האינטגרל מתבדר, גם הטור מתבדר.
מבחן ההשוואה הגבולית . אם
{
a
n
}
,
{
b
n
}
>
0
{\displaystyle \left\{a_{n}\right\},\left\{b_{n}\right\}>0}
, והגבול
lim
n
→
∞
a
n
b
n
{\displaystyle \lim _{n\to \infty }{\frac {a_{n}}{b_{n}}}}
קיים ושונה מאפס ואינסוף,
∑
n
=
1
∞
a
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}
מתכנס אם ורק אם
∑
n
=
1
∞
b
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }b_{n}}
מתכנס.
מבחן לייבניץ . המבחן אומר שלכל טור מהצורה
∑
n
=
1
∞
a
n
(
−
1
)
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}(-1)^{n}}
, אם
{
a
n
}
{\displaystyle \left\{a_{n}\right\}}
סדרה יורדת והגבול שלה באינסוף הוא 0, הטור מתכנס.
מבחן העיבוי של קושי . אם
{
a
n
}
{\displaystyle \left\{a_{n}\right\}}
היא סדרה חיובית יורדת, אז
∑
n
=
1
∞
a
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}
מתכנסת אם ורק אם
∑
k
=
1
∞
2
k
a
2
k
{\displaystyle \sum _{k=1}^{\infty }2^{k}a_{2^{k}}}
מתכנסת.
איור של התכנסות בתנאי שלטור החזקות של (log(z +1 מסביב ל-0 מוערכת ב- (z = exp((π−1⁄3)i. הקו הוא אינסופי.
לכל סדרה
{
a
1
,
a
2
,
a
3
,
…
}
{\displaystyle \left\{a_{1},\ a_{2},\ a_{3},\dots \right\}}
,
a
n
≤
|
a
n
|
{\displaystyle a_{n}\leq \ \left|a_{n}\right\vert }
לכל n. לכן,
∑
n
=
1
∞
a
n
≤
∑
n
=
1
∞
|
a
n
|
.
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}\leq \ \sum _{n=1}^{\infty }\left|a_{n}\right\vert .}
זה אומר שאם
∑
n
=
1
∞
|
a
n
|
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }\left|a_{n}\right\vert }
מתכנס, גם
∑
n
=
1
∞
a
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}
מתכנס (אבל לא להפך).
אם הטור
∑
n
=
1
∞
|
a
n
|
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }\left|a_{n}\right\vert }
מתכנס, הטור
∑
n
=
1
∞
a
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}
מתכנס בהחלט. טור מתכנס בהחלט כאשר האורך של הקו הנוצר על ידי חיבור כל ההפרשים של הסכומים החלקיים סופי. טור החזקות של האקספוננט מתכנס בהחלט בכל מקום.
אם הטור
∑
n
=
1
∞
a
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}
מתכנס אבל הטור
∑
n
=
1
∞
|
a
n
|
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }\left|a_{n}\right\vert }
מתבדר, הטור
∑
n
=
1
∞
a
n
{\displaystyle \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}
נקרא מתכנס בתנאי. אורך השביל שנוצר על ידי חיבור ההפרשים הסכומים החלקיים של טור מתכנס בתנאי הוא אינסופי. טור החזקות של הלוגריתם מתכנס בתנאי.
משפט רימן אומר שאם טור מתכנס בתנאי אפשרי לסדר מחדש את האיברים של הטור כך שהטור יתכנס לכל סכום, או אפילו יתבדר.
[[קטגוריה:משפטים באנליזה]]
[[קטגוריה:תורת הטורים]]