משתמש:Avneref/מדע/פסיכולוגיה/יאלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.


ארווין יאלום, אחד האנשים שחיים באופן המלא ביותר.

  • אתאיזם
  • טיפול קבוצתי; כעס; חרדות (גלולת שינה: Seconal (אנ')
  • ילדיו ב-(Gunn High School)
  • אהב אופנועים, ירח-דבש עם מרילין בפריז (1954) על וספה שניתן היה לשכור (לא ידע לנהוג). בהתמחות רכב על למברטה. מפגש יחיד עם דיכאון, לאחר תאונת קטנוע קלה; טיפול בתוראזין.
  • תאור מקרה של מטופלת פסיכיאטרית ראשונה, בביה"ס לרפואה של ביה"ח הציבורי בבוסטון: חרדה, סיפור המקרה במקום ניתוח יבש.
  • השנת הקשה לשניהם: התמחות קשה (1957), ניסויים עם LSD; מרלין: תואר שני בהוראת שפות באוניברסיטת הרווארד, דוקטורט בצרפתית באוניברסיטת קולומביה (בהריון - כנגד הסיכויים).
  • שנתיים בצבא בהוואי, גיחות ליפן ולפיליפינים; צלילות ואופנוע ימאהה.
  • משרה ראשונה: מרצה זוטר באוניברסיטת סטנפורד, 11K$ לשנה; קנו בית בפאלו אלטו ב-$32K.
  • חברים טובים: (Alex Comfort), מחבר "חדוות המין" (ועוד 50), נדלק על מרילין; יהושע לדרברג (ג'וש), מהספר של ג'יימס ווטסון.
  • לימד קורס קיץ בוינה; השראה לכשניטשה בכה, כותרת פרק ב"מתנת התרפיה": "לא תמיד זיגמונד פרויד טעה"; היכרות עם ויקטור פראנקל, הקפדן, הסמכותני ורודף הכבוד.
  • מאמר משותף עם מרילין: "ארנסט המינגווי, השקפה פסיכיאטרית" שכתבו בוילה מונטאלוו (אנ'). גילו שהיה פגיע, ילדותי ומעריץ כוח.
  • בסטנפורד, שמע חופשי פנומנולוגיה ואקזיסטנציאליזם אצל פרופ' פולסדאל, ואן הארווי (הוסרל, היידגר, קירקגור, ניטשה). "אף כי ממשות המוות תהרוס אותנו, רעיון המוות עשוי לגאול אותנו." כתב את "פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית".
  • ויפאסנה אצל ס.נ. גואנקה בדהאמה גירי, ב(Igatpuri), הודו. שיעמום ללא ספרים!..
  • "תליין האהבה": העברת מסרים פסיכותרפיסטים למטפלים צעירים - ע"י סיפורי טיפול.
    • בבאלי: הסיפור "נכתב מעצמו". מרילין סיפרה על ויליאם מייקפיס תאקרי, שבתשובה לשאלת אשתו איך היה היום שלו: "נורא! פנדניס (דמות בדיונית) פשוט עשה מעצמו אידיוט, ולא הצלחתי לעצו בעדו."
    • כתב בבאלי, בקפה בפריז ליד הפנתאון של פריז, ובקפה מלווינו, בחוף הצפוני של סן פרנסיסקו; בהוצאת בייסיק בוקס, העורכת פיבי הוס - מהגיהנום, דרשה שימחוק אפילוג לימודי בן 60 עמודים (כי הסיפורים מדברים בעד עצמם) - צימצמה ל-10, בפרולוג, וצדקה...
    • בקריאה מאוחרת - היה סקרן, כי שכח את סוף הסיפורים...
    • הסוכן שלו דחה את הספר: "שום דבר לא קורה בו"; הציע שילמד לכתוב עלילה אצל לקוח אחר שלו, מרטין קרוז סמית'; יאלום שלח להוצאת ויליאם מוריס, כתבי עיון שכמעט לא פרסמו רומנים. אחרי ביקורת מלזלת בניו יורק טיימס, זכה במקום 1 של מועדון ה-commonwealth של קליפורניה, כשסמית' מקום 2...
  • כשניטשה בכה - "בידיון הוא היסטוריה שעשויה הייתה לקרות" (אנדרה ז'יד). לא ידע איך לפתח את הסיפור, עד ההשראה - יוזף ברויר יבקש מניטשה להיות מטפלו. (ביושרו, יאלום מציין שאולי הרעיון מהרמן הסה, Magister Ludi או (The Glass Bead Game), או גם מהפסיכיאטר הלמוט קייזר (גר') בסיפורו Emergency מתוך מחזה.
    • לימים גילתה חוקרת בארכיון ווימאר, מכתב (1890) של ידיד של שניטשה שמפציר בו להיפגש לטיפוול אצל ברויר!
  • Lying on the Couch (מ-1996) - משחק מילים, "לשכב" ו"לשקר".
  • יוון: 50 נשים שאמרו "אני אוהבת אותך".
  • "הריפוי של שופנהאואר" - כפל משמעות; כעס...
  • סיור בעקבות שפינוזה, עם נשיא חברת שפינוזה ההולנדית, כולל ב"בית שבו התגורר" (?) באמסטרדם, ומוזיאון Het Spinozahuis ב-(Rijnsburg); ספר: "בעיית שפינוזה", על החידה למה הנאצים החרימו את הספריה הקטנה בשפינוזהויס (המשוחזרת - המקורית נמכרה כדי לכסות את הלוויה...). יאלום פינטז שאלפרד רוזנברג, נאצי משכיל רצה ללמוד את הפילוסופיה הנערצת על יוהאן וולפגנג פון גתה, שהנאצים העריכו. מספרים שהיטלר העריך את כישוריו של רוזנברג, אבל לא חיבב את האינטלקטואל, שהתייסר ופנה לטיפול.
  • נסיעה למוסקבה עם אוליגרך, שרצה טיפול אישי
  • צורך לספר על הצלחותיו, וכבוד
  • הזדקנות יפה וחכמה

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]