משתמש:Avneref/רשימות/היפוך משמעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.


היפוך משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

”רוב גדולי המדינה וְדַבָּרֵיהַ לקחו להם לשון בלולה ומעורבבת ממליצות ישנות שלא עמדו על פירושן האמיתי, ופעמים הם אומרים דבר שפירושו הוא היפך כוונתם (שמואל יוסף עגנון ), פרקים של ספר המדינה

ביטויים שמשמעותם התהפכה (או סתם השתנתה)
הביטוי השיבוש המקור
"בְמוֹתָם צִוּוּ לָנוּ אֶת-הַחַיִּים" במותם העניקו חיים אם יש את נפשך לדעת, חיים נחמן ביאליק: ב"המיתם" באוהלה של תורה, ציוו תלמידי-חכמים "עד העולם!" - עד בית העולם, בית הקברות.
מצווה לטעת עצים בישראל. "וכי תבואו אל הארץ – ונטעתם!" ("מצווה" לטעת בט"ו בשבט) "וְכִי (אם)-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--(אז) וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת-פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים..." s:ויקרא יט כג
על פי הפרשנות, אין כאן שיבוש כלל: מדרש תנחומא, קדושים, ח', עמ' תקפ"ט
"והצנע לכת" (סיסמת הצנוע הידוע, בית הספר הריאלי העברי בחיפה) היה צנוע "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ." s:מיכה ו/כתיב ח
"מותר האדם מן הבהמה" האדם חשוב מהבהמה "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל." s:קהלת ג/כתיב יט
"ואהבת לרעך כמוך" הומניזם "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי יְהוָה." s:ויקרא יט/כתיב יח
אם כי, על פי פירושו של רבי עקיבא, זוהי מצוות עשה חשובה, ואפילו "כלל גדול בתורה" s:ירושלמי נדרים ל ב
"כי האדם – עץ השדה" האדם הוא כמו עץ "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר?!" s:דברים כ/כתיב יט – לא, העץ אינו כמו האדם (שמפריע להילחם), ולכן אסור לכרות אותו.
"כי האדם – עז השדה" (יעקב קסטל)
"מהרסייך ומחריבייך, ממך - ייצאו" מהרסייך הם השמאלנים "מִהֲרוּ בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (לא יהיו לך מהרסים). שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ" s:ישעיהו מט/כתיב יז-יח
"כל ישראל חברים" כל היהודים סבבה זה עם זה s:ירושלמי חגיגה ג#הלכה ו גמרא: (רק בסוכות), כל ישראל - חברים (טהורים).
חדש אסור מן התורה (החת"ם סופר) אסור לחדש בתורה s:קידושין לח ב: (איסור חדש - אסור לאכול מתבואת השנה החדשה לפני הקרבת מנחת העומר; איסור זה הוא מדאורייתא).
כל מילה - בסלע! כל מילה היא אמת מוחלטת, "חקוקה בסלע". אמר רב דימי: "מילה – בסלע, משתוקא – בתרין (מילה - שווה סלע (מטבע שערכו כ-40 ש"ח[1]), שתיקה - שווה פי שניים [שני סלעים]). בקיצור: עדיף לשתוק (מאשר לדבר).
כזה ראה וקדש אני (הדובר) מחליט מה קדוש פירוש רש"י: "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו [הקב"ה] באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: 'כזה ראה וקדש'" - אתה תחליט! (?)
עצת אחיתופל עצה רעה עצה טובה: ”וַה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת

הָרָעָה:” (שמואל ב', י"ז, י"ד)

קול קורא במדבר קול בודד קוֹל קוֹרֵא: "בַּמִּדְבָּר - פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, יַשְּׁרוּ - בָּעֲרָבָה - מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ." s:ישעיהו מ ג
אות קין סימן לעוון סימן ששימש להגנה על קין. למשל, הרמב"ן פירש: אות שהורה לו את הדרך, שלא יקרנו אסון.
בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת, s:מלכים ב ד יג אני מחוברת לעם יש לי קשרים בשלטון - אני לא צריכה עזרה.
כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה, s:תהלים מה יד אישה צריכה לצמצם את עצמה הכבודה (מזוודות) של בת-מלך נכנסת יחד איתה.
חלום ושברו חלום - והתנפצותו על קרקע המציאות חלום ופתרונו: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם, וְאֶת שִׁבְרוֹ - וַיִּשְׁתָּחוּ" s:שופטים ז טו
קבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה מסוגל לזיווג רש"י על s:יבמות יז א: "כל פסולין שאין מוצאין אשה - פונין והולכין שם. (עניין חדש: אמר רבא), והיא עמוקה: ורעה לדבר"

אלימות וציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנהדרין נח ב: ר' אלעזר, "ג_איוב_כב_ח שמואל א' ב, כב איוב כב ח "וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ": (1) אין לו תקנה [לאיש אלים כזה] אלא קבורה; (2) לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות ("יהדות השרירים", רק החזק ישלוט בקרקע).

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מחצית השקל של היום, ששווה לשיטת רש"י לחצי סלע=18 ש"ח. כמהזה

"ג_איוב_כב_ח "איש זרוע"