סלע (מטבע עתיק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע כסף שהוטבע מחדש על ידי המִנהל הבר כוכבאי בזמן מרד בר כוכבא. סלע - טטרדרכמה (28 מ"מ, 14.07 גרם). מימין: חזית בית מקדש וארון הברית בתוך, וכוכב מעל. משמאל: לולב עם אתרוג. משורר.

סלע היה מטבע שהשתמשו בו בזמן הקדום. ערכו של הסלע היה 4 דינרים, 24 מעות או 48 פונדיונים. על פי מסורת הגאונים והרמב"ם משקלו היה 17 גרם, כמשקל דינר הזהב בארצות ערב, ובמקביל למשקל 384 גרעיני שעורה בינוניות. על פי מסורת אחרת של רש"י, הנתמכת מהממצא הארכאולוגי מימי בית המקדש השני, משקלו 14.2 גרם.

שוויון הסלע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה תורה של רמב"ם, הוא כותב חישוב של מטבעות: "סלע היה ארבעה דינרין, והדינר שש מעין; ומעה, היא הנקראת בימי משה רבנו גרה, ומעה הייתה שני פונדיונין; ופונדיון שני איסרין, ופרוטה אחת משמונה באיסר". (רמב"ם, הלכות שקלים פרק א ג).

במשנה מאוזכר כי ה"סלע של קדש הוא שווה ל48 פונדיונין" (בכורות נ א).

משקל הסלע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם, במשנה תורה כותב "וכמה הוא משקל הסלע, שלוש מאות וארבע ושמונים שעורה בינונייות[1]", ואילו בפירוש המשנה לרמב"ם, מבאר את תוכן החשבון ואיזכורי משקל הסלע בתורה;

כבר בארנו כמה פעמים כי הסלע המדובר עליו בתורה אשר קראו ה׳ שקל וקורא אותו גם כסף - כמו שאמר חמשים כסף[2] ומאה כסף[3] ואמר שלשים שקלים[4] - יש במשקלו עשרים וארבעה דרהם משקל הדרהם שש עשרה גרגרים .. גרגרי שעורים .. נמצא משקל הסלע שלש מאות גרגרים ושמונים וארבעה גרגרים .. וכל המשקלים הללו מן הכסף הצרוף שאין בו שום תערובת

פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת בכורות פרק ח הלכה ח, תרגום הרב יוסף קאפח

אזכורים במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע שקול ל-4 דינרים.

על פי המשפט העברי עונשו של מוציא שם רע היה 100 סלעים. "ראה כמה החמירה תורה בין חומסי חמס לאומרי לשון הרע, שאונס ומפתה וחומס חמס נותן ה' סלעים ואינו לוקה, המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע." (תוספתא ערכין ב ו).

ואילו האונס והמפתה היה נקנס ב-50 סלעים."ובאונס ובמפתה להקל ולהחמיר, כיצד אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה, ואת הקטנה שבישראל נותן חמישים סלע". (משנה מסכת ערכין ג ד).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]