משתמש:Barhershkovich/תמ"א 52/1

תמ"א 52/1 היא תכנית מתאר אזורית (חלקית) לכרייה וחציבה של אבן לניסור (אכח"נים) בשטחי יהודה ושומרון, שהוכנה על ידי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.

התכנית מקבילה באופן חלקי לתמ"א 14ב'- תכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה החלה בכל שטח מדינת ישראל חוץ מיהודה ושומרון מאז אפריל 2018^[1].

התכנית מגדירה 11 אזורים מתוחמים המיועדים לחציבה בשטח כולל של כ-14 אלף דונם בשטחי C, אך היא מחילה את הוראות התכנית על כלל שטחי C ביהודה ושומרון^[2].

באופן חריג, מבקשת התכנית לאשר מחצבות לניסור אבן בשטחים של עד 20 דונם ללא צורך בהכנת תכנית מפורטת (תב"ע) על כל דרישותיה, אלא לאפשר להוציא היתר חציבה מכוח התמ"א עצמה. 

התכנית פורסמה להפקדה באוקטובר 2021 והיא נמצאת בשלב הדיון בהתנגדויות בועדת התכנון העליונה ביהודה ושומרון. תוקפה המוצע יעמוד על 10 שנים מיום אישורה, אלא אם מועצת התכנון העליונה תחליט אחרת.

שימושים באבן הנסורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרייה וחציבה של אבן נסורה מתבססת על שכבת גיר רכה ואחידה, המאפשרת חציבה של קוביות אבן גדולות. בסיום ההליך הכולל ניסור וייצור לוחות אבן, מייעדים את התוצרים לחיפוי חיצוני של מבנים כדוגמת "אבן ירושלמית", שיש לחיפוי מדרגות, מעקות, לריצוף פנימי ול'שיש חברוני'. 

הסיבות להכנת התמ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנית נועדה להכשיר מחצבות פלסטיניות שפועלות ללא היתרי כרייה וחציבה באזורים שהגדירה התכנית, לאחר שלא בוצעה אכיפה כנגדן לאורך שנים או שהאכיפה כנגדן לא הייתה יעילה. מגישי התכנית הצהירו בדיון ההפקדה כי הדרישה של עיריית ירושלים לחפות את כל המבנים בעיר באבן נסורה טבעית, יוצרת ביקוש גדול שמצדיק את הכשרת המחצבות בדיעבד.

ההתנגדויות לתכנית [עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד התכנית הוגשו עשרות התנגדויות של גופים ממשלתיים, מועצות אזוריות ויישובים, עמותות וגופי הגנה על הסביבה כגון החברה להגנת הטבע, כולם ישראלים. עם זאת, המחצבות צפויות לפגוע בעיקר בבריאותם של התושבים הפלסטינים המתגוררים בצמוד לשטח המחצבות.

אכח"ן כפר יטא. מתוך תשריטי התכנית של תמ"א 52/1

בחלק מהאזורים, גבולות המחצבות מגיעות ממש עד לבתים פלסטינים קיימים.

עיקר ההתנגדויות מבוססות על פגיעה בסביבה בצורה בלתי הפיכה. בניגוד לסטנדרט התכנון הישראלי שמחייב הכנת תסקיר השפעה על הסביבה^[3], תמ"א 52/1 אינה דורשת לבצע תסקיר השפעה על הסביבה. בעיות בריאותיות חריגות של פלסטינים כתוצאה מחציבה בקרבה לבתי מגורים היא תופעה מוכרת, הכוללות מחלות נשימה, סרטן, דלקות עיניים ועוד^[4].

עמדת ועדת חוץ ובטחון לגבי התכנית [עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 פברואר 2022 נערך דיון בועדת חוץ ובטחון בכנסת בנושא מחצבות בשטחי C^[5]. לאחר הדיון פנה יו"ר הועדה, ח"כ רם בן ברק ממפלגת 'יש עתיד' במכתב לעוזרת שר הבטחון בני גנץ, בדרישה לעצור את הליך אישור התמ"א "לצורך ביצוע בחינה מקיפה של כלל הקריטריונים הדרושים לטובת הפעלתן של מחצבות בשטח".