שטח C

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת יהודה ושומרון

שטח C הוא שטח ביהודה ושומרון וחבל עזה הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. מקור הביטוי בהסכם אוסלו ב', שם הוא משמש ככינוי לשטחים בגדה המערבית שמחוץ לשטחי A ו-B[1]. ב-2005 ישראל פינתה את שטח C שברצועת עזה מתושביו היהודים במסגרת תוכנית ההתנתקות, ומאז נותרו שטחי C רק ביהודה והשומרון. השטח כולל התנחלויות (ובהן 413,400 תושבים ישראלים בשנת 2017[2]), הכבישים המובילים אליהן, יישובים פלסטיניים, בסיסים ושטחי אש של צה"ל ואזורים בלתי מיושבים. לפי ההגדרה הבינלאומית גם מזרח ירושלים נכללת בשטח C.

שטח C הוא רציף, וביהודה ושומרון שטחי A ו-B מובלעים בתוכו. מאז סוף שנות ה-90, שטח C מהווה כ-60% מיהודה והשומרון[3].

אומדני האוכלוסייה הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצעו הערכות שונות למספר הפלסטינים הכולל בשטח C. לפי דו"ח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים משנת 2008, כ-44,100 פלסטינים מתגוררים בכפרים הנמצאים במלואם בשטח C. אם יוכללו הכפרים שבחלקם בשטח C אזי תסתכם האוכלוסייה הפלסטינית של שטחי C בכ-228,000[4]. מתאם פעולות הממשלה בשטחים בפרסום מאוגוסט 2012 העריך את המספר ב-90,000, תוך ציון שמדובר בכ-3% מתושבי יהודה ושומרון הפלסטיניים[5]. לפי ג'ף הלפר, יו"ר הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, הפלסטינים בשטח C הם פחות מ-5% מהפלסטינים ביהודה ושומרון ונקב במספר 125,000[6]. העיתונאי דני רובינשטיין טען במאמר שכתב, שהמספר היה 70,000 בתחילת 2010[7], מספר שצויין עוד ב-2008 על ידי שלום עכשיו[8]. בצלם[9], האגודה לזכויות האזרח בישראל[10] וארגון הסיוע ההומניטרי לפלסטינים של האו"ם ציינו את המספר 150,000[11]. בשנת 2017 העריך נפתלי בנט כי חיים בשטח C כ-80,000 פלסטינים[12].

תוכניות לעתיד השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דו"ח של הבנק העולמי המתייחס לנתוני 2011, אם שטח C, כולל מזרח ירושלים, יפותח, והפוטנציאל הכלכלי שלו ימומש בידיים פלסטיניות וללא המגבלות המוטלות על ידי ישראל, התמ"ג הפלסטיני צפוי לגדול, באופן ישיר או עקיף, ב-35%, שהם 3.4 מיליארד דולר לשנה[13].

מאידך, לפי "תוכנית ההרגעה" שמקדם נפתלי בנט, על שטח C תוחל הריבונות הישראלית תוך אזרוח תושביו הפלסטיניים. אחרים הציעו להחיל את הריבונות הישראלית בכל יהודה והשומרון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרק 11 סעיף 2(c) ופרק 17 סעיף 2(a) להסכם
  2. ^ אוכלוסייה לפי מחוז, נפה ודת, לוח 2.15, באתר הלמ"ס
  3. ^ United Nations Environment Programme, "Desk Study on the Environment in the Occupied Palestinian Territories", עמ' 115. לפי ההגדרה הישראלית שאינה כוללת את מזרח ירושלים, שטח C יהיה קטן בכחצי אחוז.
  4. ^ Lack of Permit Demolitions and Resultant Displacement in area C, May 2008
  5. ^ Projects in area C 2011-2012, page 4
  6. ^ ‘Israel’s gone way beyond apartheid’, April 26, 2012, New Internationalist
  7. ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: המערכה הכלכלית, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2010
  8. ^ Hagit Ofran, Area C: Palestinian Construction and Demolition Stats - February 2008, February 2008, Kibbush web site
  9. ^ דרום הר חברון, 29 באוגוסט 2012, אתר בצלם
  10. ^ area C Villages
  11. ^ Humanitarian Fact Sheet on Area C of the West Bank, July 2011
  12. ^ Gil Hoffman, Sarah Levi, Bennett reveals plan for peace, calls for drastic West Bank change, ‏11 באוקטובר 2017 (באנגלית)
  13. ^ Area C and the Future of the Palestinian Economy , באתר הבנק העולמי, 2.10.2013