שטח C

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת יהודה ושומרון, בה מודגשים שטחי A ו-B

שטח C הוא כינוי לשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה שבשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. מקור הביטוי בהסכם אוסלו ב', בו הוא מתייחס לשטחים בגדה המערבית שמחוץ לשטחי A ו-B[1].

השטח כולל את ההתנחלויות, הכבישים המובילים אליהן, בסיסים ושטחי אש של צה"ל ואזורים בלתי מיושבים. לפי ההגדרה הבינלאומית המקובלת, שרואה את מזרח ירושלים כחלק מהגדה המערבית, גם היא נכללת בשטחים אלו. שטח C הוא רציף, וביהודה ושומרון שטחי A ו-B מובלעים בתוכו. מאז סוף שנות ה-90 שטח C מהווה כ-60% מיהודה והשומרון[2]. ב-2005 ישראל פינתה את שטח C שברצועת עזה מתושביו היהודים במסגרת תוכנית ההתנתקות והפכה אותו לשטח A.

על פי נתוני הלמ"ס בסוף שנת 2015 היו ביהודה ושומרון (לא כולל מזרח ירושלים) כ-385,900 תושבים ישראלים, גידול של כ-4.1% מאז 2014[3].

רוב סדר הכוחות של צה"ל, כ-55% מהחיילים, פרוס בשטח C.[4]

לפי דו"ח של הבנק העולמי המתייחס לנתוני 2011, אם שטח C, כולל מזרח ירושלים, יפותח, והפוטנציאל הכלכלי שלו ימומש בידיים פלסטיניות וללא המגבלות המוטלות על ידי ישראל, התמ"ג הפלסטיני צפוי לגדול, באופן ישיר או עקיף, ב-35%, שהם 3.4 מיליארד דולר לשנה[5].

אומדני האוכלוסייה הפלסטינית בשטח C[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דו"ח שבשנת 2008 פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים - סניף השטח הפלסטיני הכבוש, ש-130 כפרים ועיירות פלסטיניים נמצאו במלואם (יותר מ-99% מהשטח שהיה בנוי נכון לזמן איסוף הנתונים) בשטח C, ‏32 נוספים נמצאו ברובם בשטח C, ולעוד 256 היה לפחות אחוז משטחם הבנוי בשטח C[6]. בנוסף קיימת בשטח C פזורה בדואית. הוצעו הערכות שונות למספר הפלסטינים הכולל בשטח C. מתאם פעולות הממשלה בשטחים בפרסום מאוגוסט 2012 העריך את המספר ב-90,000, תוך ציון שמדובר בכ-3% מתושבי יהודה ושומרון הפלסטיניים[7]. ג'ף הלפר, יו"ר הוועד הישראלי נגד הריסת בתים סבר בראיון שנערך עמו, שהפלסטינים בשטח C הם פחות מ-5% מהפלסטינים ביהודה ושומרון ונקב במספר 125,000[8]. העיתונאי דני רובינשטיין טען במאמר שכתב, שהמספר היה 70,000 בתחילת 2010[9], מספר שצויין עוד ב-2008 על ידי שלום עכשיו[10]. בצלם[11], האגודה לזכויות האזרח בישראל[12] וארגון הסיוע ההומניטרי לפלסטינים של האו"ם ציינו את המספר 150,000[13]. נפתלי בנט, בתוכנית ההרגעה שהוא מקדם, העריך בתחילה שמדובר בכ-50,000[14], תוך שהוא מונה את 45,560 התושבים שהיו ב-2007 במחנה הפליטים קלנדיה וב-122 כפרים, ומציין עשרים ושש נקודות נוספות שלגביהן "אין מידע"[15]. בדצמבר 2014 העריך את המספר ב-80,000. בשנת 2008 טען אותו ארגון סיוע הומניטרי של האו"ם, ש-44,100 פלסטינים מתגוררים בכפרים הנמצאים במלואם בשטח C, ושאם יונח לגבי הכפרים שבחלקם בשטח C ששיעור אוכלוסייתם שבשטח C שווה לשיעור שטחם הבנוי שבשטח C, אזי תסתכם האוכלוסייה הפלסטינית של שטחי C בכ-228,000[6]. ההערכות הגבוהות דלעיל מבוססות בעיקרן על נתונים של הרשות הפלסטינית, על פיהם מתגוררים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים כ-2.2 מיליון פלסטינים. על פי הערכות הצוות הישראלי של יורם אטינגר, מספרם ביהודה ושומרון עומד על כ-1.6 מיליון בלבד[16] ובהתאם לכך סביר להניח שגם ההערכה לגבי מספר הפלסטינים בשטח C נמוכה יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרק 11 סעיף 2(c) ופרק 17 סעיף 2(a) להסכם
  2. ^ United Nations Environment Programme, "Desk Study on the Environment in the Occupied Palestinian Territories", עמ' 115. לפי ההגדרה הישראלית שאינה כוללת את מזרח ירושלים, שטח C יהיה קטן בכחצי אחוז.
  3. ^ יישובים ואוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, מחוז, נפה ואזור טבעי, לוח 2.15, באתר הלמ"ס
  4. ^ אלוף בןבואו נדבר על סיפוח, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2016
  5. ^ Area C and the Future of the Palestinian Economy , באתר הבנק העולמי, 2.10.2013
  6. ^ 6.0 6.1 Lack of Permit Demolitions and Resultant Displacement in area C, May 2008
  7. ^ Projects in area C 2011-2012, page 4
  8. ^ ‘Israel’s gone way beyond apartheid’, April 26, 2012, New Internationalist
  9. ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: המערכה הכלכלית, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2010
  10. ^ Hagit Ofran, Area C: Palestinian Construction and Demolition Stats - February 2008, February 2008, Kibbush web site
  11. ^ דרום הר חברון, 29 באוגוסט 2012, אתר בצלם
  12. ^ area C Villages
  13. ^ Humanitarian Fact Sheet on Area C of the West Bank, July 2011
  14. ^ תוכנית ההרגעה של נפתלי בנט, גרסת PDF, באתר http://www.israelim.org.il והבית היהודי
  15. ^ נקודות אלו הן בעיקרן מקבצי אוהלים וחושות, כמו סוסיא. מספר תושביהן קטן וככל הנראה התושבים רשומים גם כתושבים בכפר אחר
  16. ^ פלורה קוך דוידוביץ', ‏נתונים דמוגרפיים על האוכלוסייה בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 23 בינואר 2011