משתמש:Danielbu/1902 חרם בשר כשר

חרם הבשר הכשר ב-1902 היה חרם על קצבים כשרים בעיר ניו יורק מצד נשים יהודיות אמריקאיות בתגובה לעלייה מתואמת במחיר הבשר הכשר מ-12 ל-18 סנט לפאונד. הגידול הזה היה משמעותי מספיק שמשפחות יהודיות רבות לא יכלו עוד להרשות לעצמן לקנות בשר. ההפגנות, שהובילו בעיקר מהגרות יהודיות בלואר איסט סייד של מנהטן. למרות שהטקטיקות האלימות שנקטו לעתים קרובות היו שנויות במחלוקת, הצליחה המחאה במידה רבה והביאה להורדת מחיר הבשר ל-14 סנט לפאונד. ^[1]

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרם הבשר הכשר של 1902 התפתח לקראת סיומו של תקופה של העשרה מואצת בארה"ב, המוכרת לעתים כטור הזהב. בתקופה הזאת (1870–1900), ארצות הברית ראו הברונים השודדים רבי עוצמה בונים מונופולים במגוון רחב של תעשיות, כולל תעשיות הרכבת, הנפט, הפלדה והבשר. ^[2] המונופולים והנאמנויות הללו הצליחו להעלות באופן דרמטי את המחירים בתעשיות שלהם, ומנעו מצרכנים למצוא סחורה במחיר זול יותר. אף על פי שהקונגרס העביר מספר חוקי הגבלים עסקיים בשנות ה-90 של המאה ה-19, כמו חוק ההגבלים העסקיים של שרמן, חוקים אלה לא נאכפו בדרך כלל והממשלה צידדה לעתים קרובות עם הברונים השודדים החזקים. זה נמשך עד לבחירתו של הנשיא תיאודור רוזוולט, שהוביל מלחמה בנאמנויות ובמונופולים, וקיבל את התואר "שובר הנאמניויות". ^[3]

בתחילת המאה ה-20, תעשיית הבשר הייתה עדיין בשליטתם של ברונים שודדים שב-1902 החליטו להעלות את המחירים. ^[1] בתחילה, הקצבים היהודים בניו יורק ניסו להחרים את נאמנות הבשר על ידי סירובם למכור בשר, אך הנאמנות היתה חזקה מדי והחרם שלהם התפורר. כך נאלצו נשות הקהילה היהודית בלואר איסט סייד לקחת את העניינים לידיים, וערכו חרם גדול ושכנעו אנשים רבים לא לקנות בשר.

מחאות אלו התרחשו בתקופה שבה נשים החלו להפעיל השפעה פוליטית בכל ארה"ב. בנוסף לעליית תנועות זכות הבחירה לנשים, בסוף המאה ה-19 עלה משמעותית מספר הנשים האמריקניות ממעמד הביניים המתנדבות במועדונים, באגודות מקצועיות ובארגוני צדקה מקומיים. מגמה זו, בתורה, העניקה כוח רב יותר לתנועות זכות הבחירה לנשים והיוותה מודל לנשים להפעיל את השפעתן בתחומים אחרים, כמו חרם הבשר הכשר.

בשר כשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, בשר כשר נוטה להיות יקר יותר מבשר לא כשר בשל ההגבלות והדרישות השונות הנלוות אליו. ^[4] הקפדה על חוקי התזונה המחמירים של הכשרות היא חלק משמעותי מהחיים היהודיים האורתודוכסיים. הלכות הכשרות מפורטות בתורה, במשנה, בתלמוד וספרי ההלכה לדורותיהם. הקריטריונים העיקריים לבהמה יהיה כשר הן שיהיה יונק מעלת גירה בעלת פרסות מפוצלות.^[5] בנוסף, שוחט מוסמך חייב לשחוט את החיה בהתאם להלכה - השחיטה חייבת לעמוד בתנאים.^[6] לאחר השחיטה יש לבדוק את הבהמה לאיתור פצעים מסכני חיים שעלולים להפוך אותה ללא כשרה גם לאחר שחיטה נאותה. לבסוף יש להסיר חלקים רבים של החיה כמו חלב (שומנים מסוימים) ולרוקן את כל הדם.^[7] לאחר מכן ממליחים את הבשר על מנת להסיר את כל הדם שנותר. התהליך הממושך הזה והשלבים הרבים הכרוכים בו הם אלו שהופכים את הבשר הכשר ליקר מבשר לא כשר. בשנת 1902 נרשם כי הבשר הכשר היה יקר ב-5-6 סנט לקילוגרם מבשר לא כשר, עוד לפני שהמחיר עלה.^[8]

בשנת 1902, למרות שיהודים אמריקאים רבים התבוללו והפסיקו לשמור חלקים ממנהגי הדת שלהם, רבים עדיין שמרו על כשרות. בשל כך, לעלייה במחיר הבשר הכשר הייתה השפעה נרחבת יחסית.^[8]

החֵרֶם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במאי 1902, כ-400 קצבים כשרים בלואר איסט סייד של ניו יורק ארגנו חרם על נאמנויות הבשר כדי להפעיל עליהם לחץ להוזיל את עלות הבשר. עם זאת, הנאמנויות היו חזקות מדי והקצבים סיימו את החרם שלהם. בתגובה לאותם ניסיונות כושלים, נשות הקהילה היהודית בלואר איסט סייד, בראשות פאני לוי ושרה אדלסון, ערכו מחאה מסיבית.^[9] ב-15 במאי יצאו 20,000 מפגינות לרחובות כדי למחות ולתקוף את חנויות האטליז.^[10] הם ניפצו חלונות ראווה, שפכו בנזין על בשר, הציתו אותו והשליכו חתיכות בשר לעבר שוטרים. עד סוף היום נעצרו 85 בני אדם, 75% מהם נשים.^[1]

אחרי ה15 במאי, ההפגנות התרחבו לבתי הכנסת המקומיים. במהלך תפילות השבת ב-17 במאי, יומיים לאחר הפרעות ברחוב, הסתערה קבוצת נשים על דוכן בית הכנסת שלהן כדי להפנות את תשומת הלב הציבורי למטרתן.^[11] אישה אחת קמה על בימת בית כנסת, שיבשה את קריאת התורה והרצתה לקהילה על חשיבות ההצטרפות לחרם. לאחר מכן היא דרשה מהגברים בקהילה לחייב את נשותיהם להצטרף למפגינות.^[12] האסטרטגיה של קידום החרם בתוך בתי הכנסת זכתה לתשומת לב רבה והתגלתה כאמצעי יעיל להשגת תמיכה בתוך הקהילה היהודית.

בשבועות שלאחר המהומות, הנשים היהודיות מהלואר איסט סייד המשיכו להמציא דרכים יצירתיות למחות. הם סיירו ברחובות הלואר איסט סייד כדי למנוע מנשים אחרות לקנות בשר. בצעד שנוי במחלוקת אך יעיל, המפגינות עברו מדלת לדלת ובדקו את הסירים והמחבתות של כולן כדי לוודא שאף אחת לא קונה בשר בסתר. כל מי שנתפסה עם בשר זכתה ללעג ותויג כ"גלד".^[11]^[8] טקטיקות אלו התגלו כיעילות מאוד. כמעט כל הרכישות של בשר כשר פסקו. בזמן שהסיורים נמשכו, חברות החרם האחרות עבדו מסביב לשעון כדי להפיץ עלונים וחוזרים על מנת לחזק את התמיכה. באחד החוזרים נכתב: "אל תאכלו בשר בזמן שהנאמנות לוקחת בשר מעצמות הנשים והילדים שלכן". היו שהרחיקו לכת עד כדי לשדוד קצביות ולרוקן אותן מבשר. הנשים המעורבות בהפגנות גם פתחו במסע גיוס כספים לחילוץ מחרימות כלואות.^[13]

בזכות הטקטיקות המוצלחות של החרם, ב-22 במאי התיישר איגוד הקצבים הכשרים עם קמפיין החרם והפסיקו למכור בשר כשר בכל חנויותיהם. בנוסף, מסעדות כשרות ברחבי ניו יורק הסירו בשר מהתפריט שלהן עד שהמחירים ירדו בחזרה. עד ה-27 במאי, הרבנים מנהיגי הדת האורתודוכסים הגדולים אישרו בפומבי את תמיכתם בחרם, ועד ה-9 ביוני המחירים ירדו ל-14 סנט לפאונד.^[1]

התגובות להפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתונים ברחבי ניו יורק תגובות רבות ושונות לחרם. העיתון "פורוורד", עיתון ביידיש, תמך בחרם והלל את מובילות המחאה בכותרת "בראבו, בראבו, בראבו, נשים יהודיות!" גם סוציאליסטים יהודים רבים אהבו את החרם.^[1] ^[11] מנגד, ה"ניו יורק טיימס" הציג את החרם ואת שיטותיהן של המובילות באור שלילי ביותר, כאשר כינה את הנשים שניהלו את החרם "מעמד מסוכן".^[1] ה"טיימס " ראה בפעולות החרם שנויות מדי במחלוקת ומיליטנטיות למחצה. הטריבון גם גינה את שיטת המחאה וקבע כי המחרימים "מיררו לשוטרים את החיים". עם זאת, ה"טיימס" הביע תמיכה ברעיון של לאתגר את הנאמנויות. אידה טרבל ולינקולן שטפנס, שני עיתונאים שלחמו רוב חייהם בתקיפת מוסדות ומנהיגים מושחתים, היו מרוצים מחשיפת שהחרם גרם לברונים השודדים ולהמדיניות המושחתת שלהם.^[1] ה"ניו יורק הראלד" יצא בכתבה המציגה את האירוע כעדות לכישורי הארגון המרשימים של הנשים. העיתון הדגיש את חלקן של הנשים בחרם בדיווח כי "נשים היו מנהיגות בכל שעה". ^[10] ^[11]

השפעות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החרם הפך לפופולרי כל כך, שהשפעתו התפשטה לקהילות יהודיות אחרות: הארלם, ברוקלין, ניוארק, בוסטון ופילדלפיה, שם התרחשו מחאות דומות. רבות מהנשים שארגנו את חרם הבשר הכשר של 1902 כמו גם ילדיהן מילאו תפקידים משמעותיים בתנועת הלייבור של ניו יורק, ובמיוחד באיגוד פועלי תעשיית הביגוד.^[1]

בשנים 1907 ו-1908 פרצו חרמות על שכר דירה בלואר איסט סייד של מנהטן כדי למחות על מחירי השכירות הגבוהים. הם הכירו בפומבי שההשראה לחרם והטקטיקות שננקטו נבעו מחרם הבשר של 1902. ^[10] ^[14]

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ "The Kosher Meat Boycott of 1902". www.jewishvirtuallibrary.org (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ "Digital History". www.digitalhistory.uh.edu. נבדק ב-2017-04-28.
^ "Theodore Roosevelt - U.S. Presidents - HISTORY.com". HISTORY.com. נבדק ב-2017-04-28.
^ "Ask the Expert: Expensive Kosher Meat | My Jewish Learning". My Jewish Learning (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-04-28.
^ Leviticus 11:3 & Deuteronomy 14:6
^ "Laws of Religion, Judaism and Islam". www.religiousrules.com. נבדק ב-2017-04-28.
^ "Leviticus 19:26" (באנגלית).
^ ¹ ² ³ Green, David B. (2016-05-15). "This Day in Jewish History 1902: Women Start Kosher Meat Boycott That Vanquishes a Monopoly". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":1" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ Lerner, Breno (2012-01-01). The Barnacle Goose: And Other Kitchen Stories (באנגלית). Editora Melhoramentos. ISBN 978-8506004289.
^ ¹ ² ³ ""Women resume riots against meat shops" – The 1902 Great Meat Boycott | LES History Month". נבדק ב-2017-04-28. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":2" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ ¹ ² ³ ⁴ Hyman, Paula E. (1980-01-01). "Immigrant Women and Consumer Protest: The New York City Kosher Meat Boycott of 1902". American Jewish History. 70 (1): 91–105. JSTOR 23881992. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":3" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
^ "Kosher Meat Boycott of 1902 | My Jewish Learning". My Jewish Learning (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-04-28.
^ "Jewish women protest kosher meat prices on Lower East Side | Jewish Women's Archive". jwa.org (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28.
^ "New York women boycotted kosher butchers". The Jewish Voice (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28.

קטגוריה:נשים ביהדות קטגוריה:חרמות קטגוריה:יהדות אמריקה הצפונית קטגוריה:יהדות ניו יורק קטגוריה:כשרות

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ "The Kosher Meat Boycott of 1902". www.jewishvirtuallibrary.org (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה

[2] "Digital History". www.digitalhistory.uh.edu. נבדק ב-2017-04-28.

[3] "Theodore Roosevelt - U.S. Presidents - HISTORY.com". HISTORY.com. נבדק ב-2017-04-28.

[4] "Ask the Expert: Expensive Kosher Meat | My Jewish Learning". My Jewish Learning (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-04-28.

[5] Leviticus 11:3 & Deuteronomy 14:6

[6] "Laws of Religion, Judaism and Islam". www.religiousrules.com. נבדק ב-2017-04-28.

[7] "Leviticus 19:26" (באנגלית).

[:1-8] ¹ ² ³ Green, David B. (2016-05-15). "This Day in Jewish History 1902: Women Start Kosher Meat Boycott That Vanquishes a Monopoly". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":1" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה

[9] Lerner, Breno (2012-01-01). The Barnacle Goose: And Other Kitchen Stories (באנגלית). Editora Melhoramentos. ISBN 978-8506004289.

[:2-10] ¹ ² ³ ""Women resume riots against meat shops" – The 1902 Great Meat Boycott | LES History Month". נבדק ב-2017-04-28. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":2" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה

[:3-11] ¹ ² ³ ⁴ Hyman, Paula E. (1980-01-01). "Immigrant Women and Consumer Protest: The New York City Kosher Meat Boycott of 1902". American Jewish History. 70 (1): 91–105. JSTOR 23881992. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":3" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה

[12] "Kosher Meat Boycott of 1902 | My Jewish Learning". My Jewish Learning (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-04-28.

[13] "Jewish women protest kosher meat prices on Lower East Side | Jewish Women's Archive". jwa.org (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28.

[14] "New York women boycotted kosher butchers". The Jewish Voice (באנגלית). נבדק ב-2017-04-28.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]