לדלג לתוכן

משתמש:Danielkabeli/דיכאון בחלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. שכתוב

דיכאון בחלל, הוא אחד מההפרעות הנפשיות הנפוצות בקרב האסטרונאוטים השוהים בחלל לזמן ארוך וממושך ושייכת לקבוצת הפרעות מצב הרוח.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיכאון בחלל יכול לנבוע מכמה גורמים. ראשית, הבדידות. אסטרונאוטים נתקלים בקשיים רבים בחלל, אך חוסר החברה ותחושת הבדידות, יכולים להיות לעתים קרובות המכשול המרתיע ביותר. הם נמצאים במשך שהותם הממושכת במשימות מחוץ לכדור הארץ תוך כדי התמצאות בכלי קטן המוקף ריק ומרגישים בחוסר החברה. שנית, כמות מעל הריכוז המאושר של פחמן דו-חמצני בחללית עלול גם הוא לגרום לדיכאון. אסטרונאוטים הנמצאים במשימות בחלל, פולטים בנשימתם פחמן דו חמצני לאוויר החללית בה הם שוהים. עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר עלול לגרום לתופעות שונות שביניהן דיכאון. זאת ועוד שגורם נוסף לדיכאון הוא השעמום. פעמים רבות בטיסות לחלל האסטרונאוטים השוהים בכלי טיס קטן וצפוף נמצאים בחוסר מעש מדכא ומרגישים באי נעימות ושעמום בצורה משמעותית, מה שגורם גם כן לאסטרונאוטים לחוות דיכאון.

נאס"א התמקדה בהפחתת הסיכונים של בעיות בריאות הנפש במהלך הטיסה בחלל. מועמדים אסטרונאוטים חייבים להשלים שעות של בדיקות פסיכיאטריות במהלך תהליך הבחירה. הסוכנות מעסיקה צוותים של ספקי בריאות הנפש, כולל פסיכיאטרים ופסיכולוגים, כדי לתמוך באנשי משימות החלל. מדי שבועיים משתתפים אנשי צוות בתחנת החלל הבינלאומית בכנסים פסיכולוגיים עם צוותים רפואיים.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיכאון בחלל כולל תסמינים רבים וחלקם אף יכולים לפגוע ולהזיק למשימה. התסמינים שבאים עם הדיכאון בחלל הם חוויות או תחושות כמו עצבות, חוסר תקווה וריקנות. ייתכנו שינויים במצב הרוח ובעיות שינה הגורמות למחסור בשינה או עודף שינה כמעט בכל יום, מה שיכול לגרום לאסטרונאוטים לישון בזמן שהם אמורים לתפקד או להפך, לא לישון ולהיות עייפים ולא לתפקד טוב בזמן משימות. בנוסף חוסר שקט פנימי, האטה מוטרית כאשר כל הפעילויות נעשות יותר לאט, בלאות ובעייפות. פעמים רבות המטופל ידווח שהוא מרגיש שאין לו כוח ושהוא עושה הכל לאט. חוסר יכולת לתפקד כרגיל ואיבוד החשק והעניין באופן בולט וחריג ביחס להתנהגותו הרגילה של החולה, חלה ירידה בעניין שהוא מגלה בפעילויות בכלל ובפעילויות שאמור לתפקד על מנת להשלים את המשימה. האדם ידווח שלא מתחשק לו לעשות כלום, ששום דבר לא נראה לו מהנה או שווה את המאמץ, עלול לחוות קושי בסיום משימות הדורשות חשיבה ואף חוסר יכולת ליהנות ממרבית הפעילויות והחוויות היומיומיות, יחווה האדם גם ירידה או עלייה נכרת במשקל (לא מכוונת) או שינויים משמעותיים בתיאבון. אותם אסטרונאוטים החווים דיכאון חשים של חוסר ערך, שהם לא שווים כלום עוסקים במחשבות הדיכאוניות והאובדניות על מוות, השליליות, והביקורת העצמית הגוברת.

טיפולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתמודדות עם הדיכאון אינה קלה ובוודאי שלא בחלל בה האסטרונאוט נמצא לבדו ללא חברה. החולה מבקר את עצמו, מאשים את עצמו, הדימוי העצמי שלו נפגע והערך העצמי שלו יורד באופן משמעותי. סכנת החיים נובעת ממחשבות חוזרות ומטרידות על המוות, שיכולות להתבטא גם בחשיבה אובדנית ובניסיונות אובדניים שעלולים להסתיים במוות. לכן, צריך לדעת כיצד לטפל בדיכאון אצל האסטרונאוטים ולעזור להם להמשיך את משימתם בחלל.

לכל אחד מן הגורמים: בדידות, שעמום, ריכוז גבוה של פחמן דו חמצני בחללית[דרושה הבהרה] מצויות שיטות לטיפול על מנת למנוע את הדיכאון של האסטרונאוטים.

בדידות

עם הזמן שעובר והמשימות החולפות בהן נשלחים האסטרונאוטים, סוכנויות החלל החלו לשים דגש מחודש על בחירת צוות מתאים, וחיפוש פתרונות טכנולוגיים לטפל בבדידות של האסטרונאוטים. קיימות כ-5 דרכים נוספות לטיפול בדיכאון של האסטרונאוטים.

דרך אחת, היא התאמה והסתדרות ביחסים בין חברי הצוות: כדי שאסטרונאוט יוכל להתקבל ולהישלח לחלל הוא צריך להיות בעל תכונות מובחרות, כגון- להיות אדם שעובד בצוות ובשיתוף פעולה עם הקבוצה. פסיכולוגים בחלל הרוסי אף ניתחו את שפת הגוף ואת הטון של הקול של האסטרונאוטים כדי להבטיח חברי צוות תואמים. דרך אסטרטגית מצויה היא פיתוח מערכת יחסים טובה בין האסטרונאוטים לבין חבריו לצוות, אך לא חברותית מדי, בשביל לשמור על עבודה מקצועית ורצינית משום שאחרי הכל, מדובר במשימה רבת חשיבות. אסטרטגיה זו הומלצה על ידי טייס פיקוד באפולו 15 שאמר: "זה חייב להישאר כמערכת יחסים מקצועית". "צריך להיות מישהו שאחראי על פיקוד בצוות, וחייבים להיות אנשים שעובדים בשבילו, והם חייבים לשמור על המעמד הזה בזמן הטיסה".דרך שנייה והיא התיידדות עם רובוטים. במקרה שאסטרונאוט לא מסתדר טוב למדי עם אנשי הצוות שלו והוא חש בבדידות הוא יכול להיעזר ברובונאוט. למדע הבדיוני יש היסטוריה ארוכה של רובוטים החולקים את הנטל הרגשי, מ'רובי' (Forbidden Planet’s Robbie), הרובוט והיואי, דיואי ולואי מ'ריצה שקטה'. אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) חולקים כיום את אזור המגורים שלהם עם רובונאוט 2, גוף עליון דמוי אדם בעל ראש מוזהב. הרעיון העומד מאחורי המצאתם הוא שרובונאוטים יוכלו לבצע משימות מדויקות וחוזרות על עצמן מבלי לעשות את סוג הטעויות של בני האדם ויהוו לאסטרונאוטים ידידים. שיטה נוספת היא לנסות לשמור על קשר עם הקרובים מכדור הארץ. רוב שיחות האודיו והוידאו מתקיימות בזמנים קבועים באמצעות בקרת המשימה ואף שיחות פרטיות נשמעות מעת לעת מהקרובים הנמצאים בכדור הארץ. אסטרונאוטים נעזרים גם באימיילים שעושים את דרך התקשורת פשוטה יותר וקלה.

שעמום

כדי שאסטרונאוט לא יקלע למצב מתסכל של שעמום עליו להישאר כל הזמן עסוק. עד לאחרונה, הטיסה ל- ISS לקחה כמעט שלושה ימים בקפסולה סובייטית מכווצת ומסתובבת. אסטרונאוט אירופי אחד שחווה את החוויה הזאת, אומר שהדבר הגרוע ביותר הוא השעמום. אחרי כל ההצטברות למשימה וההתרגשות של השיגור, הוא היה תקוע בתוך קופסת פח שבה אין לו מה לעשות. לכן, מומלץ לאסטרונאוטים לשמוע במהלך הטיסה הארוכה שירים שיעסיקו אותם, לקחת קורא ספרים אלקטרוני או לבזבז את הזמן הפנוי של האסטרונאוט עם מצלמה ללכוד את הנוף המרהיב של החלל. יתר על כן, על האסטרונאוט ליהנות מהחברה שמסביבו. עבור אנשים מסוימים הבעיה הנה לא הבדידות, אלא יותר מדי חברה. אף על פי שב- ISS צפוף יחסית, ישנם מקומות כדי לשהות לבד. אסטרונאוטים מקבלים תאים זעירים שמהווים להם מרחב אישי משלהם. לאל וורדן (Al Worden) יש את העצה הזו: "אתה צריך לשמור על מרחק בין אנשים", הוא אומר. "אם אתה מגיע לנקודה בטיסה שבה הגיע הזמן לנוח, לא לעשות משהו במשך זמן מה, עליך להרגיש בנוח שאתה מסוגל ליהנות בבדידות מבלי להרגיש שא תה צריך לדבר עם כולם."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:אדם בחלל קטגוריה:הפרעות נפשיות והתנהגותיות