משתמש:David7031/סדר העבודה/הרחבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רעיונות להרחבת הערך, שאני לא בטוח אם הם חשובים לערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיון על המבנה הצורני של הפיוטים, ועל כך שבחלקם האקרוסטיכון נגמר בסוף החלק ההיסטורי, ובחלקם האקרוסטיכון נגמר בסוף שבעת הימים, קודם תרומת הדשן/תמיד של שחר שליום הכיפורים. הדיון מופיע בעבודה של צבי מלאכי בעמודים 118 119.

דיון מפורט על התכנים האפשריים של כל חלק בסדרי העבודה, מתוך העבודה של צבי מלאכי עמודים 123-148.

דיון על ההיסטוריה של כתיבת סדרי העבודה, החל מ"שבעת ימים" ו"אתה כוננת", דרך יוסי בן יוסי ועד לאבן עזרא במאה ה12, ושד"ל. (ראה על כל זה אצל צבי מלאכי 154-158

https://www.jstor.org/stable/23593541?seq=1#metadata_info_tab_contents


https://asif.co.il/download/kitvey-et/alon%20shevut/alonshevut134/134pais.html#_ftn1

https://www-jstor-org.nli.idm.oclc.org/stable/24347478?seq=1#metadata_info_tab_contents

https://www-jstor-org.nli.idm.oclc.org/stable/24172179?seq=1#metadata_info_tab_contents

http://aleph.nli.org.il/F/21PC8AJ5CHF1KLKPAL2TJNFN95J217PHX34H29SCUPACN4YVEJ-10234?func=direct&amp=&amp=&amp=&local%5Fbase=RMB01&doc%5Fnumber=000333392&%5Fga=2%2E135069494%2E615326910%2E1571738605-222865101%2E1513872871&pds_handle=241020191336315505999420140729233

http://aleph.nli.org.il/F/JMD6GB7S87DLFBCQL1XEYVSL5I8FXRERYQAG7PR28FPH9625NV-07007?func=direct&amp=&amp=&amp=&local%5Fbase=RMB01&doc%5Fnumber=000506514&%5Fga=2%2E88758364%2E615326910%2E1571738605-222865101%2E1513872871&pds_handle=241020191336315505999420140729233

http://aleph.nli.org.il/F/R37LLRT29FQ21J6YFYK7YH22R2Q8GQT47RTALLTFDFSEN4BSBT-06500?func=direct&amp=&amp=&amp=&local%5Fbase=RMB01&doc%5Fnumber=000440594&%5Fga=2%2E88758364%2E615326910%2E1571738605-222865101%2E1513872871&pds_handle=241020191336315505999420140729233

http://aleph.nli.org.il/F/ARLXIFIV8C73QTKCYRYIEBD7FT1QSJYDLXLLMYX4TRD5BYE6RM-08527?func=direct&amp=&amp=&amp=&local%5Fbase=RMB01&doc%5Fnumber=000477729&%5Fga=2%2E260830922%2E615326910%2E1571738605-222865101%2E1513872871&pds_handle=241020191336315505999420140729233

אתה יכול גם לחפש בתוצאות פה: https://primo.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94,AND&query=any,contains,%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D,AND&tab=pci&search_scope=PCI&sortby=rank&vid=NLI&mode=advanced&offset=0&lang=iw_IL



https://www.jstor.org/stable/pdf/23524769.pdf


פיוטי סדר העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר העבודה הקדום ביותר הנמצא בידינו נקרא "שבעת ימים".[א] הסדר כתוב בצורה פרוזאית, ולא בצורה לירית, והוא עוקב אחרי המשנה בהשמטת מחלוקות ועם הוספות שונות. ככל הנראה לנוסח זה לא היה טקסט קבוע ואחיד, וכל חזן היה אומר אותו על בסיס המשנה לאור שיטתו ההלכתית. איננו יודעים מתי בדיוק נתחבר סדר זה, אולם ככל הנראה הוא נכתב במאה הרביעית, והיה בשימוש לפחות עד לתקופת הגאונים (המאה התשיעית). יש הסוברים שסדר זה הוא הסדר שהוזכר בגמרא.[1] סדר זה נדפס לראשונה על ידי משה יצחק אלבוגן.[2]
לסדר זה נוספה בכמה כתבי יד פתיחה בשם "אתה בראת", שמתפקדת כפתיחה היסטורית לסדר, בו בשונה משאר סדרי העבודה אין סדר מובנה.[ב] אין לנו מידע מתי נכתבה הפתיחה או מי מחברה. הפתיחה פורסמה לראשונה אצל אלבוגן.

הסדר הבא המצוי בידינו הוא סדר "אתה כוננת עולם מראש",שמקורו בפייטנות הארץ-ישראלית הקדם-קלאסית, ובניגוד ל"שבעת ימים" הוא כבר כתוב כפיוט. הראשונים מייחסים סדר זה ליוסי בן יוסי, אבל במחקר מקובל שהוא קדום אף ליוסי בן יוסי וכי הייחוס נובע מבלבול בין סדר זה לסדר "אתה כוננת עולם ברב חסד" של יוסי, המבוסס על הסדר הראשון. סדר "אתה כוננת" השפיע הן בתוכנו והן במבנהו על כל הבאים אחריו. בשל הפופולריות של הפיוט, הוא עבר שינויים רבים והגהות רבות שנועדו להתאים את נוסח הפיוט אל ההלכה הנכונה לדעת המגיה.[3] כיום נוהגים לומר את הפיוט בבתי הכנסת הספרדים, בבתי הכנסת המתפללים בנוסח ספרד וכן בחלק מבתי הכנסת המתפללים בנוסח אשכנז[ג]


אחרי שני סדרים אלו, שמחברם אנונימי, נכתבו כמה סדרים על ידי יוסי בן יוסי

  1. "אתה כוננת עולם ברב חסד", ורשותו "אתן תהלה"
  2. אזכיר גבורות
  3. אספר גדולות
  4. אז בדעת חקר


הרשות "אכרעה ואברכה", המונה עשרה פיוטים, חלקם נמצאים בידינו.


סדר העבודה

אנא ה' או אנה בשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מליברמן. בירושלמי [4] נאמר שבפעם השנייה שהכהן הגדול היה מזכיר את שם ה' בוידוי, הוא היה אומר אנא בשם, ןלא אנא השם, כפי שעולה מנוסחת המשנה.

רא"ש יומא ח יט, ראביה יומא תקל, מזכירם שרבי שלמה הבבלי סידר כשיטת הבבלי, בעוד אתה כוננת נאמר כמו הירושלמי.

פיוטים סביב סדר העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מהדף משתמש:David7031/סדר העבודה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

לעיתים קרובות הביאו הפייטנים קודם לסדר העבודה פיוט הנקרא "סדר בריות" ובו שבחים לקב"ה. כותרתו הקבועה היא "עד לא מכון, כסאך נכון". נוסף לכך, פייטנים רבים כתבו קודם סדר העבודה פיוט שעניינו בקשת רשות.

לאחר סדר העבודה מופיעים פיוטי שבח לכהן הגדול (הידוע שבהם הוא כאוהל הנמתח בדרי מעלה), המובילות לקינות על אבדן סדר העבודה, חורבן הבית והגלות, ובקשות לגאולה. קינות אלו לעיתים מקושרות ישירות לסליחות.

סוף העברה

  1. ^ הקביעה שהוא הסדר הקדום ביותר נעשתה על ידי אלבוגן, על סמך היות הסדר קרוב ביותר בלשונו ללשון המשנה, ומתוך תפיסה שישנה התפתחות בפיוטים, מהפרוזה אל הליריקה המשוכללת. אולם צבי מלאכי (עמוד 14) מציע שהפיוט לאו דווקא נכתב בתקופה קדומה, אלא הוא נכתב במקביל לפיוטים המשוכללים, או כתחליף להם בתקופה בה התנגדו לאמירת פיוטים
  2. ^ ברבים מסדרי העבודה המעבר בין החלק ההיסטורי לחלק הסיפורי נמצא באמצע האקרוסטיכון, מה שמלמד שמדובר בפיוט שנכתב יחד. בפיוט "אתה בראת" ישנו אקרוסטיכון מושלם (א-ת) בפני עצמו, ולכן לא ניתן לדעת אם הוא נכתב בשביל להאמר יחד עם "שבעת ימים", או שנכתב בנפרד.
  3. ^ אף שהנוסח ה"רשמי" של אשכנז הוא "אמיץ כח", בבתי כנסת רבים ממירים אותו ב"אתה כוננת" מכיוון שאמיץ כוח קשה להבנה, בעוד אתה כוננת פשוט יותר
  1. ^ צבי מלאכי עמוד 13 בשם אלבוגן
  2. ^ הספר שלו, וכן אצל צבי מלאכי
  3. ^ ראו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תשלום אבודרהם, מהדורת פרינץ עמוד 168, באתר היברובוקס, וראו גם אצל מלאכי עמודים 18-19
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ג', הלכה ז' – ב, וכן על פי נוסחאות שונות במשנה ובתוספתא שהיו בידי הראשונים, ראו פירוט אצל ליברמן תוספתא כפשוטה מועד עמודים 753-754