משתמש:Doramran99/אסכולת המנדולינות בבאר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. שכתוב

אסכולת המנדולינות של באר שבע הוקמה בשנת 1972 על ידי המנצח שמחה נתנזון בקונסרבטוריון למוסיקה ע"ש סמואל רובין בבאר שבע. האסכולה החלה לפעול עם 4 תלמידים בשנתה הראשונה. בשנת 1973 מנתה תזמורת המנדולינות 7 תלמידים, ציטוט מתוך הטקסטים של נתנזון - "עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, במחנה שלנו היו כבר 7 תלמידים".

אופי האסכולה והקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסכולה הבאר שבעית בוצעו שינויים טכניים בנגינה על המנדולינה, לדוגמה: צורת הפריטה הבאר שבעית היא אחיזת המפרט בין שתי אצבעות לאגודל במקביל למיתר, דבר המאפשר פריטה מהירה וחופשית וטרמולו מהיר. כל אלה והכיוון הזהה של מיתרי המנדולינה למיתרי כינור מאפשר ביצוע יצירות וירטואוזיות לכינור ממיטב הקומפוזיטורים. הרפרטואר לנגני המנדולינה היה בעיקר רפרטואר לכינור לצד רפרטואר מקורי למנדולינה.

במלחמת יום הכיפורים שמחה נתנזון החליט ביחד עם הגברת רות הילמן, מנהלת הקונסרבטוריון הראשונה, לבצע קונצרטים בבית החולים "סורוקה" מול חיילים פצועים (יום זה היווה את יום הולדתה של התזמורת). מילה קוזורוביצקי (שלאחר מכן הפכה למלווה בפסנתר של התזמורת) כתבה עיבוד לתזמורת לשיר "לכו בנים" כיוון שהיה צורך במנגינה אופטימית כדי לשמח את החיילים. לאחר מכן שיר זה הפך למעין המנון של התזמורת שניגנו אותו בכל קונצרט והקלטה. מאז מספר התלמידים המשיך לעלות בהדרגה והגיע לכ-40 נגנים. התזמורת קיימה הופעות בבתי ספר בכל רחבי הנגב למטרות פדגוגיות ופרסום.

שמחה נתנזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמחה נתנזון סיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה וציור בלנינגרד. היה במקור כנר, אך בגלל קושי במציאת עבודה הוא החליט ללמוד דומרה – כלי פריטה עממי רוסי. כשנתנזון עלה לישראל, והגיע לקונסרבטוריון באר שבע הוא ביקש מהנהלת הקונסרבטוריון ללמד מנדולינה. שמחה נתנזון ראה בדמיון שבין מנדולינה לכינור יתרון פדגוגי, ולכן, בניגוד לתפיסה המקובלת שמנדולינה היא כלי עממי, הוא התייחס למנדולינה כאל כלי וירטואוזי לנגני סולו, הרכבים קאמריים ותזמורת.

החל משנת 1974 פעלו בתחום כלי הפריטה שלושה מורים מובילים, שמחה נתנזון כמורה ומנצח, דורה ברטיק כמורה למנדולינה, מילה קוזורוביצקי כמלווה לפסנתר ומעבדת ומתזמרת לתזמורת . לאט לאט פעילות המנדולינה התפשטה לבתי ספר בשכונות מצוקה, לקיבוצים בדרום, ומכל אזור הנגב באו ללמוד מנדולינה. התקליט הראשון ששמו "מנדולינות בנגב" הוקלט בשנת 1983, בשנת 1987 הוקלט התקליט השני. במקביל להצלחת התקליטים והגדלת מספר התלמידים במחלקה, בשנת 1989 נפתחת מחלקה באקדמיה למוסיקה למסלול לביצוע במנדולינה, מסלול נדיר אצל הכנר פרופ' מוטי שמידט. תזמורת המנדולינות גם יצאה לסיורים בחול באופן סדיר, בעיקר לגרמניה שם קצרה הצלחות. לאחר שהושרשה האסכולה הבאר שבעית לנגינת רפטואר לכינור גם באקדמיה כמסלול מוכר, החל תהליך טבעי של פיתוח מנדולינה לטובת ביצוע אומנותי ברמות הגבוהות שנדרשו באקדמיה. כאן החל משנת 1990 מתקיים שיתוף פעולה עם בונה המנדולינות אריק קרמן אשר מפתח מנדולינה, לטובת ביצוע רפרטואר כנרי, מנדולינה לאסכולת באר שבע. בשנת 1992 עם יציאתו של נתנזון לגמלאות קיבל את שרביט הניצוח לב חיימוביץ.

לב חיימוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב חיימוביץ למד באקדמיה בעיר לבוב באוקראינה ניצוח וסולו דומרה וסיים את לימודיו בשנת 1970. בצבא ניגן באנסמבל צבאי. לב ניגן בהרכב אקדמי והיה נגן ראשי בתזמורת של האקדמיה. בשנת 1974 לב עבר לליטא, ושם ניגן כסולן עם קווינטט אקורדיוניסטים. בשנת 1990 לב חיימוביץ על ארצה. במהלך השנתיים הראשונות בארץ לב גר בראשל"צ ועבד בניהול פרויקטים מוסיקליים בת"א ובת ים. במקביל, עבד במתנ"ס "תקוותנו" באשדוד וארגן תזמורת נוער של מנדולינות. בשנת 1992 לב התקבל לקונסרבטוריון באר שבע ע"ש סמואל רובין לתפקיד מורה למנדולינות ומנצח.

החל משנת 1994 בזה אחר זה התקבלו מוסיקאים מצטיינים לצה"ל במקביל ללימודים באקדמיה , הראשון ביניהם יקי ראובן בהדרכתו של לב חיימוביץ' למסלול לימודי אצל פרופסור מוטי שמידט. לשנים אסכולת באר שבע ייצרה כ-5 סולנים בן לאומיים במנדולינה, ובשנת 2013 יצא לב חיימוביץ' לגימלאות. בתקופת ניצוחו על התזמורת, השתתפה התזמורת ביחד עם הרכבים שונים במספר פסטיבלים וקונצרטים בכל רחבי הארץ ובחו"ל: גרמניה, סרביה, קרואטיה, בולגריה, סלובקיה, סלובניה, איטליה ומונטנגרו. חלק מתלמדיו במשך השנים עשו בגרות במנדולינה ושישה תלמידים קיבלו "מוסיקאי מצטיין" בצבא והמשיכו במקצוע: יעקב ראובן ,אבי אביטל , תום כהן ,אלון שריאל, אלונה ממן ורואי דיין. לאחר פרישת לב לגמלאות מילא את מקומו טדי שושנקוב.

טדי שושנקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טדי שושנקוב נולד בשנת 1980. הוא סיים את לימודיו האקדמאיים באקדמיה למוזיקה על שם מ. גלינקה בניז'ני נובוגרוד שברוסיה, במסלול לביצוע כסולן דומרה. הוא למד תחת הדרכתו של פרופ' ב. קוזנצוב. בשנים 2002-2005 טדי לימד באקדמיה למוזיקה בניז'ני נובוגרוד. מאז 2005 טדי ניהל את התזמורת הסימפונית של הקהילה הפילהרמונית על שם מ. רוסטרופוביץ' בניז'ני נובוגרוד. מאז שנת 2007 טדי מלמד בקונסרבטוריון בת ים בישראל. מאז שנת 2013 טדי מלמד בקונסרבטוריון באר שבע מנדולינה ומנצח על תזמורת המנדולינות. טדי השתתף בהרבה תחרויות בין לאומיות ובפסטיבלים רוסיים והוא חתן פרסים רבים. הוא שימש כסולן תזמורות רבות בעולם ובארץ, וכן, הוא ניגן גם רסיטלי סולו בעולם ובארץ. טדי הקליט מספר תקליטים של הופעותיו.

התפתחות מוסיקלית של התזמורת לאורך שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית דרכה, רפרטואר התזמורת היה מורכב מיצירות לתזמורת כלי קשת, יצירות עממיות ושירים ישראליים. העיבודים לתזמורת בוצעו ע"י שמחה נתנזון ומילה קוזורוביצקי (שהייתה המלווה של התזמורת כ-30 שנה). לאורך השנים גדלו נגני התזמורת על הערכים המוסיקלים של שמחה נתנזון ומילה קוזורוביצקי תבדל לחיים ארוכים. התזמורת הייתה בנויה ממנדולינות, מנדולות, מנדוצ'לו, גיטרות ופסנתר. לאחר 20 שנה של ניצוח על התזמורת ולימוד מנדולינה פרש שמחה נתנזון לגימלאות ואת מקומו מילא לב חיימוביץ כמנצח, כמורה וכמעבד. בזמן עבודתו עם התזמורת לב ביקש להכניס לתזמורת כלים חדשים: כלי הקשה, חלילים, אבוב, קלרינט, אורגן וקונטרבס או מנדובס לסירוגין. שינויים אלו בהרכב התזמורת אפשרו לתזמורת לבצע רפרטואר רחב יותר. השינויים בהרכב התזמורת הם על טהרת התזמורת לכלי פריטה עממים בברה"מ, על מודל בלליקות ודומרות, בשונה מהתפיסה הקאמרית כהעתקה מכלי קשת שהייתה מקובלת לפני חיימוביץ. בנוסף לתזמורת היו הרכבים קאמריים כמו: דואטים, שלישיות, רביעיות, חמישיות, שמיניות וכו'.

סולנים בוגרי האסכולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל אלבז - החל את לימודי המנדולינה בשנת 1974בגיל 7 בקונסרבטוריון באר שבע. נחשב לפורץ הדרך של אסכולת באר שבע, בשנה הראשונה שמואל למד מנדולינה בשיעורים קבוצתיים ולאחר מכן עבר לשיעורים פרטניים. בצבא שמואל שירת בתותחנים. לאחר הצבא, שמואל הלך למכללת קיי ולמד שנה הוראת מוסיקה. לאחר שנה (1989) התקבל שמואל לאקדמיה בירושלים ולמד ביצוע וניצוח. בשנת 1994 שמואל המשיך את לימודיו לתואר שני בניצוח בהולנד. בשנת 1997 הקים שמואל את רביעיית קרמן הישראלית, הרכב קאמרי שמנגן על הכלים של בונה המנדולינות אריק קרמן. בשנת 2000 הרביעייה הוציאה דיסק ראשון. בשנת 2005 שמואל הוציא דיסק של כל הפרטיטות והסונטות של באך לכינור סולו. בשנת 2004 שמואל מוביל את הרביעייה לזכייה במקום ראשון בתחרות בין לאומית לכלי פריטה בלה ריוחה בספרד. בשנת 2008 התפרקה הרביעייה במתכונתה הישראלית . לאורך אותם שנים של פעילות הרבעייה, שמואל גם יזם והפיק שני פסטיבלי פריטה בין לאומיים בבאר שבע.
  • יעקב (יקי) ראובן – יליד 1976, גדל בבאר שבע והחל את לימודי המנדולינה כשהיה בן 8, למד אצל דורה ברטיק ואצל פרופ' שמחה נתנזון בקונסרבטוריון העירוני באר שבע ולאחר מכן למד אצל מר לב חיימוביץ'. בהמשך עבר לאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים שם למד תחת הדרכתו של פרופ' מוטי שמידט במעמד של מוסיקאי מצטיין בצה"ל. ראובן מופיע כסולן וכנגן אורח עם מיטב התזמורות והאנסמבלים בארץ ובחו"ל. במהלך לימודיו באקדמיה ראובן זכה פעמיים בתחרות "קונצ'רטו" היוקרתית של האקדמיה למוסיקה ולמחול, וב-2004 זכה ראובן במקום הראשון בתחרות הבן לאומית "פלקטרו לריוחה". ראובן מחלק את השנתיים האחרונות בקריירת סולו במנדולינה, כאשר רוב הקונצרטים בביצוע מתמקדים ברפטואר לכינור בביצוע על מנדולינה, כסמל לאסכולת באר שבע. לצד רסיטלים וקונצרטים החל משנת 2013 מונה ראובן למנהל אומנותי פדגוגי של הקונסרבטוריון למוסיקה באר שבע, שם יש הקפדה יתרה על שימור אסכולת המנדולינות ועידוד הדור הצעיר של הנגנים. החל משנת 2012 חידש יקי ראובן את פעילות "רבעיית המנדולינות קרמן" במתכונת בן לאומית . כמי שפגש על בימות העולם את טובי הנגנים באירופה, הייתה באפשרותו לגייס סולנים מצרפת ספרד ואיטליה, ותחת הובלתו הוקמה רבעיית קרמן החדשה.
  • אבי אביטל - נולד ב- 1978 בבאר שבע, הוא מלחין ונגן ישראלי. אביטל למד מנדולינה בקונסרבטוריון העירוני באר שבע, ולאחר מכן באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לאחר שסיים את לימודיו בירושלים, אביטל למד בקונסרבטוריון צ'סרה פוליני בפאדובה, איטליה .אביטל שירת בצבא כמוסיקאי מצטיין. זכה בפרס על שם דוריס ומורי ארקין בתחרויות האביב 2007 ובפרס שר התרבות לשנת 2008. אביטל השתתף במגוון פסטיבלים בינלאומיים. בשנת 2011 היה מועמד לפרס גראמי בקטגורית "הסולן הטוב ביותר בביצוע עם תזמורת" על ביצועו ליצירה "קונצ'רטו למנדולינה" של המלחין אבנר דורמן. הוא הקליט כ-10 תקליטורים בלייבלים שונים. אבי מרבה לנגן קונצרטי סולו בעולם , חתום על מספר הקלטות מובילות בתחום כלי הפריטה ומקדיש זמנו לקידום כתיבה חדשה למנדולינה.
  • תום כהן - יליד 1983, נגן מנדולינה ומנצח ראשי ומנהל מוסיקלי של תזמורת האנדלוסית אשקלון החדשה (ישראל), ותזמורת אנדלו דה מונטריאול (קנדה ). תום משלב בין מוסיקה מערבית קלאסית ורקע אקדמי (תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים) ובין ניסיון רב בהרכבים אתניים. כהן נחשב גם לאחד מאמני מנדולינה המרתקים ביותר בעולם מתוך השילוב הייחודי של "אתנוקלאסי" . תום מנגן על כלי שנבנה במיוחד עבורו על ידי בועז אלקיים בהשראת המנדולינה הקלאסית, גיטרת פלמנקו, בוזוקי יווני והעוד. הוא פורש ומרחיב את הגבולות של נגינת מנדולינה סטנדרטית, במיוחד עם יצירות מקוריות, שמבוצעות על ידי רביעיית תום כהן ( מנדולינה, גיטרה, קונטרבס, כלי הקשה).
  • אלון שריאל – נולד בבאר שבע (1986) מנצח ונגן מנדולינה ולאוטה. אלון שריאל קיבל שיעורי את המוזיקה הראשונים שלו בגיל 8 בקונסרבטוריון באר שבע. עם סיום הלימודיו בקונסרבטוריון באר שבע, שריאל זכה במעמד של " מוסיקאי מצטיין " על ידי משרד החינוך הישראלי , ולכן הוא החל בלימודים אקדמיים באקדמיה הירושלמית למוסיקה ולמחול בעת שירותו הצבאי. במהלך לימודיו באקדמיה בירושלים , הוא זכה בפרסים הראשונים בתחרות למוזיקה הקאמרית, בתחרות לכלי מיתר ותחרות הניצוח. עם סיום הלימודים בירושלים, שריאל המשיך ללמוד לאוטה וניצח על תזמורת בקונסרבטוריון המלכותי בהנובר. שריאל קיבל את הניסיון שלו במוסיקה קאמרית בעת היותו חבר הרביעיית המנדולינות הישראלית ועם הרכבים קאמריים אחרים. שריאל הופיע בתחרויות, רסיטלים ובפסטיבלים רבים כסולן וכמנצח. כיום מתמחה במוסיקה עתיקה וניצוח ומבצע קונצרטי סולו כנגן כלי פריטה.