משתמש:EREZSADE/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
אוליגוסכרידים בחלב-אם HMO
אוליגוסכרידים בחלב-אם הינם פחממות הקיימות בחלב אם. באנגלית הם נקראים Human milk oligosaccharides ובקיצור- HMO. האוליגסכריד הוא למעשה סוג של פחמימה המכילה 3-9 יחידות של חד סוכרים.
רכיבים אלה ייחודיים לחלב-אם ומהווים את הרכיב השלישי בכמותו אחרי לקטוז ושומנים מבין הרכיבים המוצקים, (כלומר למעט מים) וזאת מתוך כ-200 HMO שונים שזוהו עד כה בחלב-אם.
האוליגוסכרידים שבחלב-אם מציעים יתרונות חיסוניים ומקובל להתייחס אליהם כאל "השומרים הטבעיים" של תינוקות, התומכים במערכת החיסונית המתפתחת של ילודים כבר מתחילת חייהם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בשנת 1900 נערכו תצפיות חשובות הנוגעות לבריאות תינוקות: הגילוי של נוכחות חיידקים מסוג לקטובצילוס וביפידובקטריה וחשיבותם הייתה אבן דרך חשובה במחקר המדעי. באותו זמן רופאי הילדים הבינו שהרכב הצואה של תינוקות היונקים חלב-אם שונה מזה של תינוקות הניזונים מתמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות). תצפיות הראו כי הבדל זה קשור במיוחד להרכב הפחמימות בחלב. זו הייתה נקודת ההתחלה של המחקר בפחמימות שמקורן בחלב אם. בשנים שלאחר מכן זוהו האוליגוסכרידים הראשונים בחלב אם. מחקרים שנערכו לאחר שנת 1950 התמקדו בזיהוי של האוליגוסכרידים השונים כ"גורם הביפידוס" בחלב-אם המעודד את שכיחותם של ביפידובקטריה במערכת העיכול של תינוקות. מאז זוהו כ-200אוליגוסכרידים בחלב-אם. חשוב לציין כי שונות גנטית בין נשים מייצרת מצב של הפרשה או של אי-הפרשה ובכך לתבניות אוליגוסכרידים ספציפיות לכל אישה בחלב-אם, כאלה המשפיעות על מחלות שונות.
תמיכה במערכת החיסונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעולת האוליגוסכרידים בחלב-אם תומכת במערכת החיסונית המתפתחת של התינוק דרך כמה מנגונני פעולה:
- פעילות פרה ביוטית- עידוד בררני לריבוי החיידקים הפרוביוטיים במערכת העיכול של התינוק.
- פעילות המלכודת- מתפקדים כמלכודת לחיידקים מעוררי מחלה (פתוגנים) ע"י הצמדות ומניעת חדירתם לתאי המעי.
- פעילות המחסום- חיזוק תפקוד המעי כמחסום פיסי בפני חדירת גורמים זיהומיים ומעוררי אלרגיה.
- פעילות הויסות- יצירת ויסות ואיזון בפעילות מערכת החיסון המתפתחת.
הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכיב 2ʼFL או בשמו המלא 2'Fucosyllactose הוא ה-HMO המרכזי בחלב אם המהווה כ30% מכלל האוליגוסכרידים בו. הוא מצוי אצל כ-80% מהנשים הנקראות גם "מפרישות", זאת בהתאם לנוכחות הגן FUT2 המאפשר את פעילות האנזים האחראי לייצורו (Fucosyltransferase 2 ) . קרי כמות ה-HMO מסוג 2ʼFL בחלב אם משתנה בין נשים מפרישות להן יש אנזים פעיל וכמויות גבוהות של 2ʼFL. LnNT הוא אוליגוסכריד שכיח נוסף בחלב אם. כאמור קיימת שונות גנטית המשפיעה על ההרכב הייחודי של האוליגוסכרידים של כל אם ואם כתלות בקבוצות דם ע"ש לואיס ובנוכחות הגן FUT2.
ה-HMO לא עוברים פירוק על ידי אנזימים במערכת העיכול ורק כ1-2% מהם נספגים ומגיעים למחזור הדם. הם תורמים להתפתחות תקינה של המיקרוביום במעי. ראיות שהצטברו משני עשורי מחקר מצביעות על כך שלאוליגסכרידים בחלב האם תפקיד משמעותי בשפעול מערכת החיסון של תינוקות להפחתת זיהומים ודלקות. הכללתו בתמ"ל התאפשרה לראשונה ב- אוקטובר 2016, הודות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות כעת לייצר HMO מסוג 2ʼFL במבנה הקרוב ביותר לזה הקיים בחלב אם. הוספת HMO לתמ"ל אושרה לשימוש החל מלידה ע"י הFDA ,על ידי מקבילו האירופאי הEFSA ולאחרונה גם ע"י משרד הבריאות הישראלי.
ב- 5 ביולי 2017 הודיעה חברת נסטלה כי פיתחה אוליגוסכרידים זהים במבנם לאלו הקיימים בחלב-אם מסוג 2ʼFL ו- LnNT.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יתרונות האוליגוסכרידים בחלב-אם https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22350049 (באנגלית)
- הנקה-מה חדש ? עדכונים בתחום חלב האם וההנקה ד"ר רונית לובצקי 31.08.2007 | http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=21&s=2&id=986
- אוליגוסכרידים בחלב-אם- מה שכל תינוק צריך| U.S. National Library of Medicine | https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22513036 (באנגלית)